-"גן עדן כה קטן וכולו גהנום"-סיפור חדש:)

יאללללה מאמי שימיי המששששששששך

המשךךךךךךךךךךךךך

בתאלושש

עליתי למעלה, לחדרי, צועדת באי חשק, דפק לי הלב, פתחתי את הדלת של חדרי, היה חושך,
מכיוון שסגרתי את התריסים בבוקר, חיפשתי בקיר את מתג האור ומצאתי, הדלקתי את האור, והנה...
[B] אני רואה את אחי, תומר יושב ליד המחשב, "וואי, איך הבהלת אותי, מה אתה עושה פה?", "שלום
גם לך אחות קטנה, יש לי רגילה, איזה קטע שזה נפל בדיוק על היום הולדת שלך", "כן, קטע, מזמן לא היית
בבית, כבר החדר שלך מעלה אבק משהו..", "מה את רוצה סגרתי 28", "טוב, מה אתה יושב בחושך?",
"סתם, גלשתי קצת באינטרנט לראות חדש, ונמנתי קצת, אני גמור מעייפות", "כן, לך תתקלח, מה אתה
עדיין עם המדים?", "הולך, הולך, מה העצבים?, חודש לא ראית אותי", "סתם, אין לי מצב רוח!", "אבל יש
לך יום הולדת-ילדה!", "אז מה..", "טוב, אני לא אציק יותר, עפתי להתקלח", "טוב", סגרתי את הדלת אחריו,
פתחתי מעט את התריסים, על מנת לאוורר את החדר ונשכבתי במיטה, מבואסת, אוף חשבתי שתומר זה
גיא, למה גיא מתנהג ככה?, מה יש לו?, הוא כאילו עושה לי טובה שהוא בא אליי היום, רק בגלל היום הולדת
שלי. מזל שיש את דנה וליאת שעוד איכשהו שימחו אותי. הדלקתי את הטלויזיה ופתחתי את האיי סי קיו שלי,
ראיתי שגיא לא מחובר. צפיתי באיזו טלנובלה שכלל לא מעניינת אותי. הרגשתי איך עיניי נעצמות אט אט,
והנה אני מתעוררת מליטוף קל על הפנים, אני פוקחת את עיניי ואני רואה מולי את גיא, לא האמנתי,
שפשפתי את עיניי לראות אם אינני חולמת, אך זה היה אמיתי, גיא ישב על המיטה בסמוך אליי, "היי", יצא
לי קול מעט צרוד. "שלום לך, מזל טוב", הוא הוריד את משקפיי השמש שלו וכך ראיתי את עיניו החומות
הגדולות, "תודה", קמתי והתיישבתי מולו, חיבקתי אותו והרגשתי איך הדמעות מתחילות לשטוף את פניי,
"מה יש לך?, למה את בוכה ביום שלך?", "סתם, כי עצוב לי, העצבת אותי!", "למה?, הנה הגעתי", "זה
לא קשור, הריבים האלה שיש לנו בזמן האחרון, ואתמול, שהייתי אצלך..", "דיי, נו, עזבי את זה", לא עניתי
וניגבתי את דמעותיי, ראיתי שהוא אוחז בשקיות גדולות, "קניתי לך מתנה, או יותר נכון מתנות", "תודה"
עניתי מעט אדישה. הוא שם על המיטה את שלושת השקיות הגדולות. "מזה שעה עד שפתחו לי את הדלת!"
הוא הצליח להצחיק אותי. "כן, גילי הזאת לא רואה ולא שומעת שהיא צופה בטלויזיה", "כן אה, אבל חמודה
זאתי, מזכירה לי אותך!", הוא קרץ לי ונשק קלות על שפתיי. "נו תפתחי את המתנות", פתחתי בחוסר מצב
רוח, וראיתי שם חולצה, שלא מצאה חן בעיניי. "אה יפה", "מה לא אהבת?", "לא, זה יפה", "טוב", הוא
התבאס, פתחתי את שאר המתנות שהיו נחמדות, אבל לא הראתי התלהבות מהן. נראה שלא היה לו מה
לקנות והוא קנה וקנה, ובזבז כסף על כל מיני דברים, שהם אומנם שימושיים, אך לא יותר מידיי. "את לא
מרוצה מהמתנות?", הוא המשיך, ולא הביט בעיניי. "לא, אני מרוצה, עזוב אני סתם חסרת מצב רוח",
"טוב...שיהיה", "חשבתי שתפתיע אותי כשאני אחזור מבית הספר", "מה אני אעשה, לא היה לי ממש איך
להגיע לך, אז התעכבתי", "טוב..", "מה את רוצה לעשות היום?", "לא יודעת..ת'אמת שאני קצת עייפה,
חזרנו אתמול מאוחר, והיום עוד היה לי בית ספר", "רוצה לישון?", "כן...", "לא הבאתי בגדים נוחים", "אה
קח מאחי", הוא קם ויצא מחדרי ולאחר שניה חזר, "הדלת נעולה", "אה, אויי הספקתי לשכוח שהוא בבית
בכלל", "אה הוא בבית?", "כן, ברגילה", "וואלה, אז עזבי לא נעים", "נו מה אתה מתבייש, אני אכנס להביא
לך", גיא לא ממש מת על תומר, אף פעם לא הבנתי למה. דפקתי על דלתו של תומר, "תומר נו תפתח זאת
אני", "נווו תומר", "מה את רוצה?", "תפתח רגע, אני צריכה בגדים", הוא פתח את הדלת, "מה את
צריכה?", "בגדים בשביל גיא", "מה הוא פה החבר הזה שלך", "כן ויש לו שם", "טוב כנסי וקחי", נכנסתי
ולקחתי מכנס פוטר וחולצה עם איזה לוגו. "קח", דחפתי את הבגדים של תומר לידיו של גיא. "תודה", הוא
אמר בחוסר חשק, ונשכבנו במיטה, ליטפתי את גיא בגבו והוא לא הגיב. "גיא..", "דיי ישנים לא?", "לא בא
לך?", "לא..", הסתובבתי עם הפנים לצד השני וניסיתי להרדם, אך לא ממש הצלחתי. לאחר זמן מה,
אני שומעת הודעה של האיי סי קיו, קמתי, לא היתה לי תחושה לזמן, הסתכלתי וראיתי שגיא לא שוכב לידי,
הבטתי לכיוון המחשב, וראיתי אותו יושב ומקליד. "מי זה?", שאלתי, "לא יודע, אחד בשם דניאל", הוא
הסתכל עליי במבט כעוס... "מה?, מה הוא רוצה...", קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון המחשב...

מהההההההההההממםם!!
הגיא הזה מעלה לי את הפיוזזזז
אני עוד שנייה הורגת אותוו
מה זה היחס ההזה?!?!?
אה?!?!
חוצפןןןןןן
באמת היה לך חבר כזה??
הוא בטוח בגדד..
מזדיין אחדד..

המשך

בתאלושש

תמשיכי =]]

די הוא מעצבן אותי...
אבל אני מתה שהם כבר ישלימו...
המשךךךךךךך

אני ממש מזדהה עם הדמות שלה..
ז"א אני רואה דברים שאפשר לתקן בה, שתתנהג אחרת, שתהיה יותר אקטיבית..
אבל זה כמו שאני אף פעם לא מקשיבה לעצות של עצמי..

מ=ה=מ=םםםם
שימי המשךךך נשמה


מוואה ענקיתתת 😛

איך יפההההה!

קראתי עכשיו הכל, איך אהבתי!
תמשיכי מאמי!

יאא איזה בנז...הגיא הזה!
שתזרוק אותו כבר...סגור הוא בוגד בה..!

רעותייייייייייייייייייייי שנים לא הייתי פה...
איך התגעגעתי אליך בובונת!!!!!
כרגיל, הכתיבה שלך מדהימה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי!!!!

וד"א -
גיא הזה לא נשמע מי יודע מה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


ובואנה מה זו החרמנות הזו?!?!??!?!!??!!?!?


😁 😁 😁

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

shidosha-מתוקה שלייייייייייייייי אוהבתת אותךךךךךךךךך איזה כיף שחזרתתתת ואת קוראת את הסיפור
הדמות של גיא קצת נשמעת מעפנה כי זה מנוקדת מבט שלי... מוווווואהההה, תמשיכי להגיב ולעשות לי
טוב! 😁

תודה על התגובוווותתתתת... תמשיייכו להגיב אין לכן משוג כמה זה כיף לראות את התגובות שלכן.. 😊

אווווווווווההההההההבבבבבתתתת המוווווווונננננננניםםםםםםם 😍 😍 😍 😍

דווקא לדעתי לירון הזאת יותר מידי טאצ'י כזאת...
אבל זאת רק דעתי 😊
סיפור יפה אהבתי!

איזה חמודה את רעותי!!!!!!!

מתי את ממשיכה?!? אני מתה כבר לדעת מה קורה!!!!!!!

😁 😁 😁 😁