יאאא איזה אדיש...מעצבן אותי...גררר
המשךךך!!!!
ואי גיא מתחיל לעצבן..
תמשיכי מותק
מ=ו=ש=ל=םםםםם
שימי המשךך בובה
מוואה ענקיתתת 😛
וואאיי איזה מעצבן הואא..!!! מה עובר עלייו!!??
סיפור מווווושלםםםםם!!
המשך דחוווווווףףף
מוווואאהה שלי!
יוווווווו אני יביא לו מכות!!!!!!!!
ה-מ-ש-ך!!!!!!!!!! 😛
אוףףף גרר הגיא הזה מעצבן אותי.........
אבל עדיין יש לו שם יפה חח😊
מאמי תמשיכייי סיפור מושלם!!
אוהבת המונים!
ה-מ-ש-ך-ך-ך-ך-ך-!-!-!-!-!-! 😂
המשך דחווווווווווווווווווווווווף
הגעתי
לבית הספר והעברתי את היום בשעמום רציני, כל אותו יום-גיא לא דיבר איתי, התקשרתי אליו בערב ואמא
שלו אמרה שהוא יצא עם חברים, אוף מה יש לו??, למה הוא מוזר? למה....?...
[B] הלכתי לישון כמובן בחוסר מצב רוח ובמחשבות על גיא ועל התנהגותו בזמן האחרון. עבר עוד יום ועוד
יום ועוד יום וכך נגמר לו השבוע ובקושי אני וגיא דיברנו, אולי איזה פעם אחת בטלפון, ופעם אחת באיי סי
קיו, והשיחות בינינו היו בערך כמה דק' לכל היותר. הגיע יום שישי, קמתי כהרגלי, כמו בכל יום שישי,
בסביבות 11 , (הרי אני לא לומדת בימי שישי), ראיתי שיש לי 2 שיחות שלא נענו בפלאפון, עלה חיוך על
פניי, הלוואי וזה יהיה גיא. אך טעיתי זאת היתה דנה והיא השאירה לי הודעה קולית, חייגתי לתא הקולי על
מנת לשמוע את ההודעה, "בוקר טוב לירון, כשתתעוררי, תקשרי אליי, יש לי משהו לספר לך", היא היתה
נשמעת נרגשת במיוחד. התקשרתי אליה ואחותה הקטנה ענתה, הפעם היא כבר זיהתה אותי, "היי לירון",
"מה קורה דנה?", "מעולה, מה רק עכשיו את קמה?", "כן,מה, לא לומדים, צריך להשלים שעות שינה",
"כן אה..", היא ענתה, "נו דנה, מה רצית לספר לי?", שאלתי סקרנית. "אה, אז זהו, זוכרת את אורן?",
"כן..אתם ביחד, לא ביחד, משהו כזה?", "כן..אז אתמול נפגשנו ו...", "ו...", "חכי שניה לירון, אמא שלי
קוראת לי", "אוקיי" המתנתי מס' דקות, "אמא שלי צריכה את הטלפון דחוף, נו משהו בענייני עבודה", היא
נשמעה מבואסת. "אז בואי אליי", מיהרתי להגיד. "אוקיי, אני תוך כמה דק' אצלך...", קמתי מהמיטה,
הלכתי לצחצח שיניים, החלפתי לבגדים נורמלים יותר וירדתי למטה לשתות שוקו. "אה אחות, אפילו אני קם
יותר מוקדם ממך..", "כן אה", עניתי מצוברחת. "מה יש לך? עד שאחיך בבית, ככה את מתייחסת אליו?",
הוא הפריע לי לפתוח את המקרר, "נו דיי תומר, עזוב אותי", "נו מה זה בקשר לגיא?", "לא", עניתי עצבנית
לקחתי כוס ומזגתי לי שוקו, "רוצה גם?", שאלתי, "כן..פנקי, פנקי קצת את אחיך", מזדגתי לו שוקו
והתיישבתי בספה, "תביא לי את השלט", "נו, יש משחק עכשיו, תראי למעלה", "תומר, תביא לי בבקשה",
הסתכלתי עליו רצינית. "טוב טוב, תרגעי, קחי..", זפזפתי והגעתי בסופו של דבר לערוץ שבו היה משודר
המשחק. הוא חייך ואמר, "זה טוב", הוא הצליח לעלות לי חיוך על הפנים והנה נשמעו דפיקות בדלת,
"פתוח", צעקתי. דנה נכנסה ובאה לכיוון הסלון, תומר פתח את עיניו והסתכל עליה, לחשתי לו, "סגור סגור
את הפה שלא יכנס לך זבוב", דנה לא שמעה זאת ואמרתי לה, "בואי בואי שבי", היא לבשה חצאית מיני,
יש לה רגליים ארוכות ודקיקות, לבשה גופיה לבנה שחשפה את כתפיה השזופות. שיערה הגולש היה מסודר
להפליא, "אה תומר, שנים שלא ראיתי אותך", "כנ"ל, תזכירי לי מי את?", הוא צחק. "מצחיק מאוד..",
"בואנה גדלתן במהירות..", "כן, קורה", היא השיבה וקרצה. "טוב אז בנימה אופטימית זו, אנחנו עולות לחדר
לדבר קצת", חתכתי את המתח באוויר. "ככה אתן נוטשות אותי?", תומר המשיך עם הפוצי מוצי שלו. "כן..
מסכן", עניתי בקול מתבכיין. נכנסנו לחדרי והתיישבנו עלמיטה, "פשש לירון, אחיך נראה...", "בואי תגזימי"
קטעתי אותה, "נו ספרי ספרי על אורן", "אוקיי, אז ככה, אתמול אורן התקשר אליי, אמר לי שהוא עוד חודש
בערך מתגייס, ליתר דיוק 10.10, הוא אמר שהוא רוצה לראות אותי וזה, בקיצור, ההורים שלי יצאו בדיוק
אתמול, לכן הרשתי לעצמי להזמין אותו הביתה, שמתי קטורת בחדר, הדלקתי את הנרות שלי, את מכירה
אותי עם כל הרוחניות שלי, הוא הגיע והביא לי ורד שקצת היה עם קוצים, אבל לא משנה, לא התנשקנו כל
הערב, רק דיברנו, וזה היה כ"כ כיף, שהשעה היתה כבר בערך 1 וחצי בלילה, אמרתי לו שאני עייפה וזה,
ליוויתי אותו לדלת והתנשקנו, זאת היתה הנשיקה הכי מדהימה שהיתה לי בחיים, הוא אמר שנדבר ושכל
אחד יחשוב אם כדאי להמשיך בקשר, כי הוא מתגייס וזה, אני לא אראה אותו הרבה, מה את אומרת, כדאי
לי?", בהיתי בתמונה שלי ושל גיא שהיתה מונחת על המיטה, "לירון, את איתי?", "מה? כן, כן..", "כדאי
לי?", היא שאלה שוב. "כן בטח..", "אבל אני מפחדת מקשר רציני, מלחיץ אותי ההגדרה הזאת", "מה
קשר רציני?", שאלתי מופתעת, "את בכלל הקשבת לי?", "כן כן..", ,נו קשר רציני עם אורן, הוא מתגייס
והכל!", "אה, אם את מרגישה אליו, אז תני לקשר הזה צ'אנס, אל תפחדי מהרגשות שלך, שעניין הצבא
לא יהיה הבעיה שלך, אוקיי?", "טוב..", היא חייכה חיוך ענקי. "להגיד לו היום?", "לא, תני לזה עוד יום
יומיים, תני לו לחשוב עלייך הרבה, שירצה אותך מאוד", והנה קטע את השיחה שלנו דפיקה בדלת, "כן?"
תומר נכנס, "מצטער שאני מפריע", הוא חייך והביט בדנה, "נו מה תומר?", "את נפגשת היום עם גיא?",
"לא יודעת, למה?", "כי יש לי את הדיסק שהוא רצה..", חשבתי כמה שניות ואז אמרתי, "אתה תוכל להסיע
אותי אליו?", "מה, מתי?", "נו היום, יותר מאוחר בצהריים ככה?", "אה..לא יודע, נו..", הוא ניסה
להתחמק, ודנה אמרה, "נו יאללה תסיע אותה, אפשר לחשוב כמה אתה עושה את זה", "נו..טוב שיהיה",
"יש" שמחתי, "וזה חד פעמי", הוא אמר. "ורק בתנאי שאבא נותן לי את האוטו שלו", "טוב, סמוך עליי..".
דנה אמרה שהיא צריכה ללכת והודתה לי על העזרה, התקשרתי לגיא ולא היתה תשובה, התקשרתי שוב
והוא ענה אחרי מס' רב של צלצולים, "מה קורה איתך?", בסדר, הוא היה אדיש, "אני באה לישון אצלך
היום?", שאלתי, "אה..לא יודע...", הוא ענה..
אין לי מחשב כרגע, הוא בתיקון, לכן כתבתי לכן המשך ארוךךךךךך
ברגע שהמחשב שלי חוזר מהתיקון, אני אמשיך את הסיפור..
ואם יהיה לידי איזה מחשב ביומיים, שלושה הקרובים, אני אנצל זאת ואכתוב לכן המשך..
תמשיכו להגיב, אווווהההההההבבבבת המווווניייםםםםם 😁
מזאת האדישות הזאת? ה' בא לי להרוג אותווווווו!!!
מזה הלא יודע הזה?! איזה חצוף...גררררר
המשךךךךך!!!
אוףףףףףףף איזה מציק הגיא הזההההההההההההההה 😠
שימי המשךך בובה
מוואה ענקיתתת 😛
פחחחחחחחחחחחחח אני בשוק בררר מי הוא חושב שהוא??!!!!
יאא איזה ילד מגעיל...........
אוף איזה באסה שהמחשב בתיקון=[
QUOTE פחחחחחחחחחחחחח אני בשוק בררר מי הוא חושב שהוא??!!!!
יאא איזה ילד מגעיל...........
אוף איזה באסה שהמחשב בתיקון=[
סיפור מהמם
תמשיכיי
אוהבת*-*אולוש*-*
אתר האהבה הישראלי