"מואהההההההההההההההההה!!!" לירון וקובי התנתקו מנשיקה ענקית. הוא כרך את זרעותיו סביבה , והיא התמוגגה אל התחושה המענגת של ידו הרכה... הבטתי בהם מהצד , עם חצי חיוך. שמחתי לראות אותם ביחד אבל כאב לי קצת. כל כך רציתי גם אני לאהוב... מישהו שיאהב אותי... ניסחפתי לתוך עולם של דימיונות , של חלומות , על אהבת אמת ועל תחושה מדהימה שעד היום לא חוויתי... "שני מה יש לך מאמי?"
לירון הסתכלה בי במבט שואל. "מה? כלום.." "אל תגידי לי כלום.. אני רואה שמשהו מטריד אותך.." "לא סתם , חשבתי קצת.." "על מי? על אליאור?" "אליאור??" התפלאתי למה היא הזכירה אותו פתאום , היא יודעת שניפרדנו מזמן... "כן , ניראה לי שאת קצת מתגעגעת אליו לא?" "אני כבר לא יודעת כלום..." "די מאמי זה טיבעי שתתגעגעי..." "אני לא יודעת אם אני מתגעגעת אליו או אל התחושה של להיות איתו.."
"מה עכשיו כל עצובות הזאת?? צריך לשמוח אני והחיים שלי כבר 3 חודשים ביחד!" קרא קובי בשימחה וניצל את ההזדמנות לתת לה עוד נשיקונת.. היא , מיד ניסחפה לתוך הנשיקה ואני נותרתי שם בצד , שוב רק מביטה... קמתי מהמקום , הלכתי לשירותים. שטפתי קצת פנים ונירגעתי... יצאתי בחוץ אל השמש , השתרעתי על הדשא והשמש חיממה את גופי... "קומייי ישמנהההההה מה את יושנת באמצע החיים??" יעל ורן קפצו עלי.. "איההה זוזו ממני יחולי נפש , קשה לכם לראות בנאדם נח קצת?" "אמממ... כן!!" השיבו יחדיו. "חה חה חה... תעזבו אותי בשקטט תנו להנות מהשמשש!" "מה את לא רוצה להנות איתנו??" שאלה יעל. "אבל אנחנו חמודיםםםם..." הוסיף רן בפרצוף מבוייש... "טוב נו יאללה שיכנעתם אותי תשארו פה.."
"חחח תודה רבה באמת יחוצפנית מזה הדשא של אבא שלך??" "חחח כן מה לא ידעת? אבא שלי גנן..."
"נו לא פלא שהוא גידל כזה פרח יפה..." "הופה הופההה איזה משפטיםםם!!!" יעל חיממה את האווירה. "כן רק חבל שזה בן דוד שלי מדבר..." 😊 "חחחחח לא נורא מאמי , אני בכל זאת אוהב אותך!!!" רן קפץ עלי ונתן לי חיבוק ענקקקקק!!!! "אך אך אך אם לא היינו משפחה ..." "נו אז מה היה קורה? עדיין לא הייתי יוצא איתך יקופהה!!" "יאאא איכסס איזה מגעיללל!!!" "חחח בצחוק נשמה שלי!" 😛 "יאללה יאללה יחנפן מגעיל לך ממנייי!!!" רן קפץ עלי וניסה לתת לי ביסיםםם!! אני התגלגלתי וקיפצתי לכל עבר רק כדי שהוא לא יצליח לנשוך אותי! "דייי משוגעעעע תעזוב אותיי!!" "חח לא רוצה ולא רוצהה!!" רן לא נכנע. "דיייי יש לי טלפוןןןן!!!!" הוצאתי את הטלפון מהכיס בתור הוכחה ורן נירגע קצת , "הלו?" "הלו שני.?" "כן.." "מה המצב מאמי זה אליאור.. אני יודע שהרבה זמן לא דיברנו אבל אני חושב עלייך הרבה בזמן האחרון ו..." נשמתי עמוק. "ו..?" שאלתי. "ואני מתגעגע אלייך.. אנחנו חייבים לדבר..." "תיראה אליאור.. אני לא יודעת.. אני לא רוצה שזה יהיה כמו פעם..." "לא שני אני מבטיח להשתנות..." "זה בסדר אם אני יבוא היום?" "איך תבוא?"
"לא יודע רכבת או מונית , אני אסתדר..." "אוקיי , איך שאתה רוצה.." ניתקתי את הטלפון וחזרתי לכיתה...
מעניין מה קרה אליאור ניזכר בי פתאום... "נו שני , את עושה היום משהו..?" לירון שאלה אותי והביטה בי מבט ערמומי.. "זאת את!" ידעתי מיד. " מה אני ?" "את הסיבה שאליאור התקשר אלי...!" "אני...?" שאלה וקרצה לי עין.. "אוחחח אני לא יודעת אם להרביץ לך או לנשק אותך.." "לנשק זה עדיף..." ציחקקה לה..
יוו זה מהמם אאמ'להההההההההה
אני מתה על הסיפורים שלך צאני כל כך מתרגשת מהסיפור חחח...
ניראה לי לקחתי קשה אבל לא'כפת ליייייייייייייייייייי
המשך דחוף יפה שלי מואההההההההההההההההההההההההה
וואי איזה סיפור יפהההההההההההההההההההההההה =]]
כמו רוב הסיפורים שלך 😉
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך :]]
אוהבת מלאאא, ניבו'ש 😊
פייייייייי מאמי סיפור מדהים!!
תמשיכיייייייי...
איזה מתחחח...
חחחחחחחחחחחחח מהררר
מווואה
ישש עוד סיפור 😛
נישמע סיפור ממש יפההה
שימי המשך
אוהבת*-*אולוש*-*
וואה וואה כמה זמן לא הייתי באתררררר
התגעגעגתי להתמכרות שלי לסיפורים 😁
מאמי נשמע לי סיפור משהו דה באסטטטטטטטטטטטט
תמשיכייי
סיפור פצצותתתתתתתת תמשיכיי!!
יפה שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איזה כיף שהתחלת סיפור חדש, אין על הכתיבה שלך פשוט אין!!
אווווווווווהההההבבבבבבבבתתתת המוווווווווננננניםםםםםם 😍 😍 😍 😍
קולולולולולוללולוששש מזל טוב על הסיפור החדש
אני בטוחה שהוא יהיה מוצלח כמו ה-2 הקודמים!!! (:
חולה עליך יפיופההה.. תמשיכיייייי 😊
התחלה מדהימהההה
את חייבת להוסיף המשךךך והיום!!!
איזה סיפורררררררר
ואייייייי אני כבר מרגישה את ההתמכרות מתקרבתתתתתת!!!!!
את חייבת להמשיךךךךךךך
בהקדם האפשרייי פליז פליז פליז
סיפור מושלם נישמתי,
תמשיכי דחוףףף
הגעתי הבייתה זרקתי את התיק על הריצפה , נכנסתי מהר להתקלח . החום הזה הרג אותייייי... נישארתי במגבת ופתחתי מעט את החלון נתתי לאויר הקריר ליבש מעט את גופי.. התיישבתי במיטה והסתכלתי על הטלפון.. לא ידעתי אם להתקשר לאליאור או לא.. אני באמת רוצה אותו חזרה? האמת שקצת התגעגעתי אליו.. בסה"כ היה לנו טוב ביחד... אבל הוא לא השקיע מספיק.. אולי עכשיו הכל באמת יהיה שונה? המרחק הזה.. הוא הרס לנו הכל.. אני יודעת שהוא עוד אוהב אותי... אבל המרחק הרג אותו... אוף מה אני יושבת פה כמו ילדה מטומטמת?! שיבוא , נדבר וניראה מה יהיה..!!! חייגתי את המספר שלו במהרה , עוד זכרתי אותו בעל פה למרות שעבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שדיברתי איתו.. "קוקי?" הוא מיד ענה. הופתעתי לשמוע אותו קוראל י שוב בכינוי שלי , זה הרגיש כל כך נכון , כל כך טיבעי... "כן כפרוני.. מה המצב?" "עכשיו שאני שומע אותך הכל מעולה!" "חחח אני שמחה.. אז מה רואים אותך היום..?" "אז זהו שאני רציתי אבל אני לא יודע אם זה מסתדר לי..." החיוך מיד נמחק מפניי , הרגשתי איך הכל חוזר על עצמו , התירוצים ההתחמקויות.. איך אני יכולה להיות חברה של מישהו שאני רק מדברת איתו בטלפון ורואה אותו פעם במיליון שנה... "קוקי את איתי..?" "אממ כן.. זה בסדר אם אתה לא בא היום.. אני בכל מקרה חייבת לזוז.. נדבר כבר יאללה ביי..." ניתקתי את הטלפון מבלי שנתתי לו הזדמנות להשיב.נשכבתי על המיטה ,לא היה לי חשק להתלבש , לא היה לי חשק לעשות כלום.. למה שום דבר לא הולך לי? החודש הראשון שלי עם אליאור היה הכי מדהים בעולם.. ממש מהאגדות.. כל היום הוא היה אומר לי כמה שהוא אוהב אותי , היה מקדיש לי שירים , רוקד איתי באמצע הרחוב , לא היה איכפת לו מאף אחד אחר הוא היה מוכן לעשות הכל רק בשביל להיות איתי... והיום.. היום זה הישג אם הוא בכלל מתקשר.. "חבר לאייסיקיו" גיחחתי לי. הייתה תקופה שזה מה שבאמת הרגשתי.. שאם אין את האייסיקיו אז אין אותנו... למה לעזעזעל אני רוצה להכניס את עצמי שוב למערכת יחסים המעוותת הזאת? אם אפשר בכלל לקרוא לה מערכת יחסים... קמתי מהמיטה בחוסר חשק , הסרתי את המגבת מעלי , גופי היה יבש כולו ושערי היה רטוב מעט... נכנסתי למטבח והכנתי לי משהו קטן לאכול , התווכחתי עם עצמי מה כדאי לאכול חביתה או טוסט? והפעמון בדלת קטע אותי... פתחתי את הדלת לרווחה.והוא נעמד שם מולי עם חיוך רחב על השפתיים עם פרח שקצת נמעך ביד... "חשבת שאני באמת לא אבוא..?" "כן פשוט..." "אמרתי לך שהפעם זה יהיה שונה.. אני למדתי מהטעות שלי , אני לא רוצה לאבד אותך שוב.." "אוקיי..." מילמלתי. "הבאתי לך פרח קטן , הוא קצת נהרס לי אבל שראיתי אותו חשבתי עלייך.." "תודה.." אמרתי ולקחתי ממנו את הפרח.. הוא המשיך לעמוד שם ולהביט בי במבט כל כך עמוק , כל כך חודר. הרגשתי כאילו הוא קורא אותי , יודע כל מה שעובר לי בראש וקולט אותי עוד לפני שאני פותחת את הפה.. "טוב נו מה אתה עומד שם? בוא תכנס.." "בשימחה.." "הרבה זמן לא היית פה הא?" "בידיוק 4 חודשים.." "חח מישהו סופר?" "חח יש לי טבלת יאוש בבית..." "חחחח תיכף תגיד לי שגם התחלת לשמוע דיכאון.." "מה את רוצה שאני אהיה מאושר.. היה לי את הדבר הכי טוב בעולם בידיים ואני פישלתי..." הבטתי בו , הקשבתי למה שהוא אומר.. אבל זה לא הרגיש אמיתי באמת ... זה לא נשמע מהלב... "אני רוצה עוד הזדמנות... אני עוד אוהב אותך!" המשכתי לשתוק ולהביט בו מנסה לקלוט ולהבין מה הוא רוצה...
"שני..? תתיני לי הזדמנות לתקן את הכל..?
כןןןןןןןןןןןן ,
תמשיכי מאמיייייייי
