טוב..אני סולחת..חיחי
וכשתהיי במצב שאת יכולה להמשיך את הסיפור תמשיכי..אבל אם לא אז לא..
נחכה לך...(:
אוהבת המונים שליי!!
ברור שאני אמשיך!!!! חחח אסור להשאיר ככה סיפורים!!
רומי מתי שתוכלי להמשיך תמשיכי..... אנחנו פהה מחכות להמשך חחחחחחח
מוואה ענקיתת
רומי מותק...
מקווה שהכל יסתדר...הסיפור מדהים! 😊
אנחנו פה מחכות...
מה קרה לך רומוש?
רוצה לדבר על זה?
את תמיד יכולה לפנות אלי באיי סי...
תודה מתוקות!!!
לודה מתוקה שלי! אני כבר מדברת עם מישהו, אבל תודה בובה😊 מואה!!!
אוקיי רומי..
מקווה שהכל יסתדר 😊
יאללה רומי!!
מה עם ההמשך?1!
כבר 4 ימים לפחות לא כתבת המשך!!
בתאלושש
יאללה רומי!
את פה מחוברת!@@
שתי דק' לכתוב המשך..לא תמותי מזה!!!
בתאלוששששש
מתוקוץ סליחה שלקח לי הרבה זמן!!!
באמת איכזבתי... סליחה סליחה סליחהההה!!!!!!
מקווה שאתן לא כועסות עליי כל כך...
מואה!!!!!!!
ו.. תודה על התגובות שלכםםםם!!!
אז.. לענייננו!
פרק 10
גלית המחנכת: "לימורי.." 'היא קראה לי לימורי??' "תראי מתוקה.. אני שמעתי בערך מה שקרה עם החבר שלך, שהיה... אולי שמעתי שמועות או משהו אבל שמעתי דברים"
אני:"נו..?" שאלתי לא מבינה, עדיין קצת בוכה...
גלית המחנכת: "לא משנה כמה את פגועה, וכמה קשה לך... הדבר האחרון שאת צריכה לעשות זה לפגוע בעצמך!!"
לא ידעתי מה להגיד לה!!! זה בגללי או בגלל אבא?? או אולי בגלל אמיר..?? להגיד שאמיר הרביץ לי ובגלל זה אני ככה?? כי ככה אני אוכל להחזיר לו על מה שהיה!!'
אחרי שתיקה דיי ארוכה, שבה חשבתי מה להגיד..החלטתי! זה שיש חלאות אדם, ובני אדם חסרי רגשות בעולם, לא אומר שאני צריכה להחזיר להם...
אני: "אני יודעת גלית.. את צודקת..." גימגמתי. "פשוט.. אני.." לא היה לי רעיון בראש מה להגיד לה.. "אני עשיתי את זה לעצמי. כן! אני עשיתי לעצמי את כל הסימנים, בגלל ש.. שזה נו.." התחלתי לגמגם... לגמרי...! "אני עשיתי את הסימנים האלה לעצמי בגלל שהייתי בדיכאון מאמיר החבר שלי לשעבר." אמרתי לה כאילו קראתי משהו מספר.. זה לא היה נשמע אמין בכלל!
גלית: "הכל בסדר לימור??"
אני: "כן..!! למה??"
גלית: "תראי מתוקה, אם את מרגישה שאת רוצה לספר משהו ואת מרגישה שאין לך למי, תבואי אלי! אני מבטיחה לעזור לך תמיד!" אמרה גלית, במין החלטיות כזאת...
והמשיכה.. "וגם אם את לא בביצפ ומרגישה שאת רוצה לדבר עם מישהו, תתקשרי אלי! בכל שעה בלי להתבייש טוב??"
'איזה בנאדם טוב המחנכת שלי...!! זה טיפה מזכיר לי את אבא, איך שהוא מתנהג לחברים שלי והכל, הוא הופך את הבית שלנו לבית פתוח לכולם, יכולים להתקשר תמיד...'
אני: "תודה גלית, באמת תודה!" באמת התכוונתי לתודה הזו!זה היה יפה מצידה לדאוג לי ולהציע לי ככה!!!
טולולולולולולו...
הביתה...!!
גלית: "אז לימורי מתוקה נהיה עוד בקשר!!"
אני:"אוקי גלית תודה!!"
הסתובבתי ורצתי כל עוד נפשי בי, הביתה!!!
"לווווולההההההההההה" שמעתי קול צפצפני במיוחד קורא לי מאחורה! הסתובבתי וראיתי את שירו'ש שלי!
אני:"שיר, מה נשמע?"
שיר:"בסדר.. איך את מרגישה? שמעתי שאת חולה נורא!!"
אני:"אני?! מתי הייתי חולה???"
שיר:"מה מתי? אז למה לא באת 3 ימים לביצפר ולא דיברת איתי??"
לפתע נזכרתי שזה התירוץ שלי ושל אבא!!!
אני:"אההה חחח אוי איזה סתומה אני! אני מעופפת קצת אל תתייחסי! וחייכיתי חצי חיוך..."כן כן הייתי חולה!"
שיר:"הכל בסדר לימור? את נורא מוזרה מאז שההורים שלך חיפשו אותך... ובאמת למה הם חיפשו אותך?? מה קרה איפה היית??"
אני: "אל תשאלי.. רוצה לבוא אלי הביתה עכשיו ואני אספר לך?"
שיר:"איך השתנה לך המבט... כן אני באה אלייך!"
אני:"ויש לי המון לספר לך....!!"
התחלנו ללכת הביתה!
כשהגענו הביתה אפילו לא אכלנו.. עלינו ישר לחדר!
למזלי אבא היה שם לפני והחליף לי מצעים שהיו עם הדם שלי למצעים נקיים, ואיוורר את החדר!
ישבנו על המיטה וסיפרתי לה גם את הכל, כמו שסיפרתי לאמא.. את כל הפרטים, אפילו יותר...
שיר: "מה?? נטע?? אמיר?? איזה *****!!!!" שיר הייתה המומה, היא שנאה את נטע! הן היו פעם חברות, אבל מאז שנטע עברה ממודיעין לת"א הן ניתקו את הקשר, ואני שמרתי איתה על הקשר..! ובלי קשר, שיר תמיד טענה שנטע צבועה! עכשיו אני מבינה למה היא התכוונה! ושיר לא הפסידה הזדמנות שכזו...-
שיר:"יואו אני אמרתי לך שהיא צבועה!!! נכון אמרתי?? זוכרת??אמרתי לך תמיד! גם אחרי שאני ושלומי ניפרדנו איך היא התנהגה?? תמיד אמרתי לך תמיד!!!?"
אני: "כן כן מה את מתלהבת חחח אמרת!!"
שיר חייכה, חיוך מרוצה מעצמה!! "מה את מרוצה מעצמך אה?"
שיר:"ידעתי!"
המשיכה עם החיוך המרוצה שלה..
אני:"להשתחוות לך בובה?"
שיר:"לא יזיק.. טוב אבל עזבי נרחם עלייך את פגועה...
אני:"למען האמת לא כל כך, לא היה לי אכפת מזה כי לא ממש אהבתי אותו בחודשים האחרונים..."
שיר:"באמת?? אז בואי נחגוג את הפרידה והיציאה לחופשי בקניון!!"
אני:"שיר גאונה שלי!! בא לך שניסע לעזריאלי??"
שיר:"כן!! עוד שעה יש אוטובוס בואי נבחר לך בגדים מהממים שתלבשי!"
אני לא שכחתי את הסימנים ששיר לא יודעת עליהם.... אסור לי להראות לה אותם, אסור לי להתלבש חשוף!
אני:"לא בא לי להתלבש יפה מידי, אני אלבש סתם בגדים..."
שיר הסתכלה טיפה מתוסכלת..
שיר:"טוב איך שאת רוצה..!"
התלבשנו התאפרנו אכלנו במבה תוך כדי ההתארגנות כי עדיין לא אכלנו ארוחת צהריים..😊
הגענו 5 דקות לפני האוטובוס, ותוך שעה וחצי כבר טיילנו לנו בעזריאלי!!
היינו בחנויות בגדים, איפור, תכשיטים,נעליים, בשמים, ממתמקים, מה לאאא???
אני: "שיר אחותי ממש כיף לי איתך!!! מה זה תודה שבאת איתי ושימחת אותי!!!!"
שיר:"עוד תודה אחת ואין לנו על מה לדבר!! מתה עלייך בובה!!" וקפצה עליי בחיבוק!
איך שהיא קפצה עליי ראיתי משהו שגרם לי לא לשים לב לחיבוק שהיא הביאה לי, והיא שמה לב שלא החזרתי לה חיבוק...
שיר:"לימור?"
הייתי המומה...
הוא התקרב אליי, לאט לאט, הסתכלנו אחד בשני, בעניים..
'זה הוא?!
כן...!! אמיר!!!!'
אבל.. הוא התלבש שונה מהרגיל!
הוא לבש בגדים שחורים,היו לו נקודות של שערות על השיער... כאילו נקודות נקודות, ובינהם קרחות...
הייתי המומה לא יכולתי לזוז!!
אמיר: "לימור, מה נשמע??" הוא אמר כאילו כלום לא קרה!!!
התקרבתי אליו, קרוב קרוב... קירבתי את הראש שלו אליי, את השפתיים שלנו, עד שהן כמעט נגעו אחד בשניה.. ו...
המשך יבוא!
תגובות אנשייייייייייייםםםםםםםםםםם
אוהבת אותכם 😁 😛
איזה סיפור מהמםםםם ממש אהבתיי...
המשךךך :]
לאביוו אולל מואהה:]
איזה יפהההההההההההההההההההההההההההההההההה
אתר האהבה הישראלי