מקווה שתאהבו,אמנם זה רק הפרק ה-1..אתם מוזמנים לתת תגובות בונות.😁
לאבב יווווווו אוללל
-בראלו'ש-
הכאב שבאהבה/פרק 1
"מורןן מווורן תתעוררי כבר מאוחר" קולה של אמי צרם במוחי.
"אני באה" אמרתי.
נמנמתי לי עוד כמה דקות ואז התעוררתי לגמרי-כמו חדשה.
שטפתי פנים ושלפתי את הבגדים החדשים מהארון.
הייתי כל כך נרגשת-היום הוא היום הראשון ללימודים.
התרגשתי כל כך כי ידעתי שאראה את כל החברות שלי,הידידים,בר,ואת גל כמובן...
אהבתי את גל,המון זמן,כמעט שנה,הוא לא בדיוק מחבב אותי,הרי למה הוא צריך אותי אם הוא יכול לבחור כל בת שירצה מהשכבה שלו?!
נו טוב,בכל זאת,זה עדיין משהו להסתכל על גופו השרירי ועיניו הכחולות.
כל כך אהבתי את אותן העיניים,יכולתי לטבוע במחשבות בתוכן.
צלצול טלפון העיר אותי ממחשבותיי.
"מורנושששש??" זיהיתי את קולה של בר חברתי הטובה מבעד לטלפון
"בר יפההה שלייי התגעגעתי,היום היום הראשון של כיתה ח' ואני גם כל כך מתגעגעת אלייך איזה כיףףף שוב מתראים" צרחתי
"אוקי תקשיבי,אני אצלך עוד 10 דקות וניסע ביחד לביה"ס" בר קבעה בנחישות וניתקה.
את בר לא ראיתי חודש...היא נסעה לדודים שלה שחיו בקנדה,היום אחרי חודש שלם שלא ראיתי את החברה הכי טובה שלי,אני רואה אותה שוב. כל כך שמחתי.
לבשתי את הג'ינס והחולצה החדשים שלי,שמתי מעט ליפגלוס,ומעט שחור בעיניים,אספתי את השיער בגומייה צבעונית וירדתי למטה.
שתיתי שוקו חם כמו שאני אוהבת,ופתאום היה צלצול בדלת.
"זו בטח בר" התרגשתי וצעקתי לעבר אימא.
פתחתי את הדלת ולפניי ניצבה בר רצתי אליה וחיבקתי אותה חיבוק ענקי,"בר אני כל כך שמחה שאת פה יש לי המון לספר לך,התגעגעתי נורא".
בר נכנסה ושמחה גם היא שהתראינו לאחר חודש,היא הביאה לי כמה מתנות וסיפרה לי על כמה מקומות,ראיתי שהשעה מתחילה להיות מאוחרת.
"אימא,תסיעי אותי ואת בר לביה"ס ואני צריכה גם כמה שקלים לארוחת 10".אמרתי לאמי.
אמי שלפה מכיסה 10 שקלים וחייכה חצי חיוך,דחפתי אותם לכיס ויצאתי.
כאשר הגענו לביה"ס אמרנו שלום לכל החברות שלנו-כולם שמחו לראות אותי,ואת בר במיוחד.
לפתע הגיע דן ואמר:"מורן,אני צריך לדבר אתך,הכל היה שקר אחד גדול..!".
אהבתי...!!!
ממש יפה.... 😊
יאאאאאאא חיחי השם שלי מופיע בסיפורר חח
מאמי זה מדהיםם אהבתיי מאודד
אני במתח תמשיכי פליזז
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (אנונימית @ 22/01/2005) וואי נשמע טוב המשךךך
!!!!!!
נשמע מעניייייןן!!!
תמשיכייי בובהה!!
אוהבתתתתתת
דניאלווש 😊
נשמע סיפור ממש יפה!! תמשיכיי
ייאאא תודה רבה לכולם לא ציפיתי שכל כך תאהבוו
חולהה עליכםםם עכשיו אני כותבת את הפרק ה2 ואני אשים עווד מעט...😊
קושקקקקקקקקקק את רושמת הכי יפה בעולםםם
בראלוש נונה שלייייייייי אני אוהבת אותךך הכי הכי הכייי
את חייבת לרשום המשך..כפרתי..!!
או לפחות לספר לי אותו!!!!!
אין עליךךך
אחותי התאומהההההההההה
(ואם לא הבנתם... אנחנו חברות הכי טובות... ואנחנו גרות שנינו בכפר יונה
ולומדות באותה כיתההההההההההה איזה כיףף לייייייי =]])
דרך אגב..
בראל אצלי עכשיו!!
והיא מוסרת לכולם תודה על התגובות ונשיקה ענקיתתת
תמשיכי מאמי פליזז אין לך מושג כמה זה מהמם!!
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
התחלה נחמדה מאוד...
תמשיכי...
מצטערת שלקח לי קצת זמן אבל הנה ישבתי וכתתבתי את הפרק ה2..יצא קצת[הרבה] ארוך מצטערת,אבל תקראו בבקשה חח
קוושקק אני אוהבת אותך הכי בעולם תודה יפיופההה שלייי
ולכל האנשים המדהימים שכתבו לי תגובות-תודה רבה נתתם לי חשק לכתוב,והמון.
לאבב יו אוללל
-בראלו'ש-
פרק 2:
לפתע הגיע דן ואמר:"מורן,אני צריך לדבר אתך,הכל היה שקר אחד גדול..!".
הייתי די בהלם בהתחלה,לא כל כך הבנתי למה התכוון דן..ואז שאלתי אותו:"מה קרה? מה היה שקר?"
רק לידע אישי...דן היה ידיד שלי מהכיתה,הוא אהב אותי,אבל אני אוהבת את גל,וחוץ מזה שלדן יש חברה-נופר.
"טוב תקשיבי...אני די מפחד לספר לך"דן אמר.
"מה קרה? ספר לי,אני מקשיבה" אמרתי בנינוחות.
"אני שיקרתי לך"דן אמר.
הייתי בשוק כמה רגעים,דן,שיקר לי?דן,שאהב אותי כל כך למשך שנתיים שלמות? על מה הוא מדבר לעזאזל?
"אני..אממ..אני ונופר לא חברים יותר,בעצם לא היינו חברים,נופר..היא סתם המצאה שלי,אני.."
קטעתי אותו,"מזתומרת?! מה? למה עשית את זה?"פשוט לא הבנתי על מה הוא מדבר.
"אני..סתם המצאתי אותה,אני עדיין אוהב אותך כמו שבחיים שלי לא אהבתי,חשבתי שזה יגרום לך לקנא..."דן אמר לי.
"אני..אני...לא מאמינה שעשית את כל זה בגללי,לא היית חייב לעשות את זה,אבל אני..מצטערת,אני עוד אוהבת את גל" כל כך התביישתי,המסכן עשה את כל זה בגללי ואני מנפצת לו את האשליות ואומרת לו שאני עוד אוהבת את גל,אני מקווה שהוא לא ציפה למשהו מיוחד.
"אהה..אני מבין,יאללה ביי"
תפסתי את ידו ואמרתי לו:"אנחנו עוד ידידים כן?"
הוא אמר שכן..שאני לא ידאג,נתתי לו נשיקה בלחי והוא הלך.
רצתי מיד לבר,וסיפרתי לה הכל.
היא אמרה שדן ממש מסכן..שאני אנסה לתת לו הזדמנות,אבל התנגדתי ואמרתי שאני אוהבת את גל ושום דבר לא ישנה את זה.
הלכתי לכיוון הכיתה ונכנסתי לשיעור.
היה לנו שיעור חינוך עם המחנכת שלי-דינה,היא הייתה מורה די טובה ואהבתי אותה,היא הייתה נחמדה כזאתי ותמיד אהבה לעזור.
היא התחילה לדבר על כל מיני כתבות שהיו השבוע בעיתון ובלה בלה בלה,לא הקשבתי כרגיל,התכתבתי עם בר סתם כי היה משעמם...
פתאום היה לי רגע של הקשבה,המורה אמרה שנפתח פרוייקט של כיתות ח'-ט' שבו מארגנים פעילויות ומסיבות גיבוש לכיתות ז',ישר קפצתי על הרעיון,חשבתי שזה מגניב,הצבעתי,ודינה אמרה שכל מי שרוצה יכול.
שמחתי,ולפתע נשמע הצלצול.
יצאתי החוצה לשירותים ואחרי כמה דקות שדיברתי קצת עם בר נשמע הצלצול חזרה.
נכנסתי לכיתה ומיד אמרו לי לצאת וללכת לכיתה ט'2,באותו רגע לבי פעם במהרה,ט'2 זו הכיתה של גל.
הבנתי שזה איכשהו קשור לפרוייקט ושמחתי כל כך.
פתחתי את הדלת של הכיתה,ראיתי שם את בר והיא סימנה לי לבוא לשבת לידה.
התיישבתי,עשיתי סיבוב,ופתאום ראיתי אותו,את המושלם שלי שאני כל כך כל כך אוהבת,לא האמנתי שאני הולכת לשבת באותו חדר שעה שלמה-איתו.
עברנו ריאיון,אמרו לנו מי התקבל וכל מי שלא יצא החוצה וחזר לשיעור.
הסתובבתי וראיתי שגל עדיין שם,שנינו עדיין בפרוייקט-ביחד.
אמרו לנו שיחלקו אותנו לזוגות לפי הכיתות,למשל מי שבח'5 יהיה עם מישהו מט'5.
פתאום קראו את השם שלי:"מורן ו..גל." [אני בח'2 והוא בט'2]
חיוך ענקי עלה על שפתיי,הסתובבתי וקרצתי לו בשיא התמימות והמתיקות.
נשמע הצלצול הביתה,כולם ארזו את חפציהם במהירות ועזבו את הכיתה,חוץ מכמה ילדים,ובינהם היה גל.
הוא התחיל ללכת לעברי ואמר:"אז..אני גל,אצלי ב-4 היום בסדר?"
אני:"בסדר גמור אפילו!"
יצאתי מהכיתה,חיפשתי את בר והלכנו הביתה.
כשהגעתי עליתי לחדרי וכרגיל הדלקתי את המחשב ואת האייסיקיו,פתאום הייתה לי הודעת מערכת,פתחתי אותה וזה היה.....
