לא יוסי, אתה לא יכול לצאת להתפנות.. "אבל המורה... דחוף לי" אמרתי וכל הכיתה צחקה.. "לא מעניין אותי יוסי, אתה עכשיו עלית לכיתה יא' ואתה צריך ללמוד שעושים פיפי לפני השיעור"..
"שיואו דנה.. חשבתי שהשיעור לא ייגמר.. ראיתי בעיניי איך מפנים אותי לרמב"ם עם שלפוחית מפוצצת.." אמרתי לדנה.. חברתי. אני אוהב את דנה, יותר מכל דבר אחר.. אנחנו זוג מאושר.. לא רבים הרבה.. ולאחרונה חגגנו שנתיים בארוחה רומנטית.. שבה קניתי לה שרשרת וצמיד יהלומים תואמים, שעבדתי בשבילם כל הקיץ.. היה שווה הכל בשביל החיוך של דנה.. שבשבילו אני קם בבוקר.. ועליו אני חושב רגע לפני שאני נרדם בלילה.. אך.. כמה אני אוהב אותה..
"אמרתי לך ללכת לשירותים לפני השיעור.. חחח טיפשון..." דנה הביאה לי נשיקה קטנה כזאת וחזרה לכיתה.. לי יש שיעור חופשי.. אני עברתי את הבגרות בלשון, דנה לא.. אז ישבתי בדשא החם של חודש ספטמבר.. והתחלתי לעשות שיעורים שהביאו לנו ביום הראשון של בית הספר.. כוס עמק ערס.. כמה אני שונא ימים ראשונים של ביצפר.. אבל עכשיו הכל טוב.. עברתי לכיתה של דנה לאחר מאמצים רבים, אחרי הכל, שיניתי מגמה מתקשורת לפסיכולוגיה, אבל שוב, הכל בשביל דנה.
צלצול..... הולכים הביתה...
נשמע מעניין.....
תמשיך!! 😁
דניאלווש 😊
באמת נשמע מעניין מאמי תמשיך פליזז
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
נחמד שסוף סוף יש לנו סיפור מהצד הגברי!!!!!!!!!!!!!
יפה לך! תמשיך!
צלצול..... הולכים הביתה...
"דנההההה" אני צועק... "דנהההההההה" צעקתי שוב... "איפה היא עכשיו..?" שאלתי את חברה שלה, קארין. קארין היא החברה הכי טובה של דנה כבר שנים, קארין ילדה יפה, גבוהה, עם אופי טוב, שדרכיה באהבה לא צלחו בפניה והיא עברה כמה מערכות יחסים קשות בחייה...
"הנה אני יוסי... חיפשת אותי?" דנה פתאום קפצה מאחוריי...
"בטח שחיפשתי אותך.. איפה היית???"
"במזנון" השיבה
"עם מי...לבד??" חקרתי שוב
"לא איזה.. עם בני, הילד החדש"
"בני...? למה ישבת איתו..?" המשכתי בשאלות
"אוף יוסי.. סתם בשביל להכיר אותו.. מה אתה כבר לא סומך עליי?" דנה השיבה
"סומך מאמי.. אבל את יודעת.. את לא יודעת מי הוא בכלל" לכלכתי.
"נכון, לכן אני רוצה להכיר אותו, בשביל לדעת מי הוא, הוא מזה חמוד.."
"טוב.. אם את אומרת.. יאללה בואי הביתה..." קבעתי.
"הביתה..? לא.. אני נשארת פה... בביצפר.." שללה.
"להישאר??? בביצפר??? מי את ואיפה דנהל'ה שלי..?!" הופתעתי..
"חחח טיפשון.. יש לי סידורים לעשות... אני יעשה לך טלפון אני יבוא אליך אחרי זה"
ונפרדנו לשלום בנשיקה.. וחזרתי הביתה לבד..
יום ראשון של ביצפר בכיתה יא'.. קיבלנו שיעורים.. בעע איזה יום מעפן.. להתחיל את השנה עם שיעורי בית..
דלינג דלינגגגגגגגגגגגגג דלינג דלינגגגגגגגגגגגג
"יוסיייייייייייייי... טלפוןןןןןןןןןןןןןןןן" אחותי הגדולה צעקה
"הלו?!"
"היי יוסי.."
"ל-א נ-כ-ו-ן" כמעט התעלפתי.. קול לא צפוי ענה לי מהעבר השני של הקו..
המשך מחר.
אני הולך לחברה שלי
תהנו
סבבבבבה...
אבל תמשיך אחרי זה!
וואאיייי סיפור ממש נחמדד!!
מחכה להמשך!!
דניאלווש 😊
"ל-א נ-כ-ו-ן" כמעט התעלפתי.. קול לא צפוי ענה לי מהעבר השני של הקו..
"כן נכון.. יוסי.. אתה זוכר אותי.." הקול אמר
"זוכר.. ומעדיף לשכוח" עקצתי
"אויש.. יוסי.. אתה יודע שאני חושבת עליך 24\7" הקול אמר
"די נו.. מה שהיה, היה ונגמר!!!" צעקתי
"היו לנו רגעים יפים יוסיל'ה.. חבל שהעדפת את דנה על פני.." הקול עקץ בחזרה
"דנה לא רואה אותך ממטר יזונהההה!" צעקתי חזק יותר
"האמת..? שתפסת לי בראש ואמרת שת'ה אוהב אותי, זה לא היה נראה ככה..." הקול הזכיר.
"תקשיבי לי, ותקשיבי לי טוב. מה שהיה בינינו, נגמר, נשכח, עבר. אני עם דנה, אני אוהב את דנה.. מה שהיה איתך זו הייתה מעידה חד פעמית!! צאי לי מהחיים ישרמוטההה!!!" צעקתי וניתקתי.
התחלתי מתנשף מהתרגשות.. בוםםםםם!!! הבאתי בוקס לקיר.. אאוץ'..
"איך היה העיזה להתקשר!!!" צעקתיייי "אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף" "שלא תחזור רק..."
התקשרתי לדנה...
"דנה?"
"כן מאמי"
"משהו לא טוב קרה..."
"מה נשמה??"
"זוכרת את שרית...?"
"שרית.. שרית... רגע.. אתה לא רוצה להגיד לי שזו הייתה..."
"חוששתני שכן נשמה..."
"מהההה??? מה אמרת לההה? מה היא אמרה???"
"תרגעי.. צעקתי עליה שתעזוב אותי בשקט.. חוצפנית.. היא כמעט והרסה לי ת'חיים.. ועוד היא מעיזה להתקשר ולומר שהיא מתגעגעת אליי.."
"יוסי אני יהרוג אותך אם תעשה משהו שלא ימצא חן בעיניי"
"כן מאמי" הרגשתי קטן.
"עכשיו אני הולכת לקניות עם בני, ביי"
"מה..? בני..?" טו טו טו טו, דנה ניתקה.
אוףףףףףףףףףףףף למה היא הייתה צריכה להתקשר...
לא יודע מה הפריע לי יותר.. שדנה מתקרבת לבני... או ששרית התקשרה..
לפני שנה.. קצת יותר משנה.. כשהייתי עם דנה שלי שנה ביחד, או פחות, שרית התחילה איתי, וסירבתי לה.. היא ממש נמרחה עלי.. לא רציתי אותה.. למרות שהיא כוסית פיצוץ.. ממש.. ילדה אגדה..
יום אחד.. היא התקשרה אלי וביקשה שאני יבוא אליה.. לא יודע למה.. אבל הלכתי.. וכשהגעתי.. היא פתחה את הדלת.. הביאה לי חיבוק ארוך ופרצה בבכי.. היא הובילה אותי אליה לחדר.. ריח חריף של קטורת בריח וניל .. היא לא הפסיקה לבכות.. "אני אוהבת מישהו שלא אוהב אותי... יוסי תעזור לי בבקשה.." הרגעתי אותה..
"וואי איזה מארחת גרועה אני.. פעם ראשונה שת'ה כאן.. רוצה לשתות משהו..?" וניגבה את הדמעות
"כן.. מים עם אפשר.." השבתי
"אין מים.. 'צטערת" היא שללה
"אז משהו קל אחר.." וציקתקתי עם הלשון
"תפוזים.. בסדר?"
"שיהיה.." והלכה.
בינתיים עשיתי סיור בחדר.. וואוו.. איזה חדר מושקע.. ורוד מדיי.. יותר מדי ריחני.. מיטה ורודה נוחה, ארון בגדים שמאיים להתפוצץ מבגדים ורודים, סרט ורוד לשיער, אפילו ג'נס ורוד.. וואוו.. איזה ילדה מושקעת.. איך אפשר לא לאהוב אותה...?
"הנה.. בבקשה יוסי.."
"אה.. התפוזים.. כן.. תודה.."לקחתי לגימה ושתיתי הכל.. ויטמין סי וכאלה..
שרית חייכה וחיבקה אותי.. "ויש יוסי.. כמה טוב שבאת.."
הרגשתי מעורפל.. החדר סגר עלי..
"יוסי? אתה מרגיש טוב כפרה?"
"כן.. אני.. חושב.. שכן.." וכנראה שהתעפלתי.
........
המשך יבוא.
יסמוי תגיד שאני גם שותף לסיפור אם לא אני מספר ת'סוף...!.
סיפור בנזונה....
תמשיך...!!
ובאמת קוראים לך יוסי או שזה שם בדוי?
ובאמת יש לך חברה דנה?
שם בדוי סיפור בדוי
הסיפור לא סיפור אמיתי אני ממציא אותו על המקום
וואי אחלה סיפור... ניראה מעניין מאוד...חיחי
המשך פליז!! 😁
