המך מהמהמהמהמהמהההההההההההההההההההררררררררררררררררררררררררררר 😊
הסיפור הזה מ-ה-מ-םםםםםםםם
תמשיכי! 😊
איזה סיפוררר יפההההההההההההה המשך מהירררררררררר
אמאאאאא הילהה יש לך את הכתיבה הכי מדהימההההההה בעווווולםםםםםםםםםם !!
גאאדדד תוציאי ספר או משהו בסגנון
ותעשי המשךךךך דחוווווופי (:
ה-מ-ש-ך!!!! שדרור יהיה בסדר!!! ושיעצרו כבר את הזבל הזה!!!
ומה עם נתי?.....תכתבי המשך דחוףףף
אמאאאאאאאאאאאא איזה סיפוווורר נשמההה דיי איזה כישרון ישש לךך כל פעם מחדש את מכניסה אותייי למתחח ופחדיםם חחחח כפרה על הכישרון הזה שלך ..!!!
תמשיכייי כמה שיותר מהרררר ..!!!!!!!!!!!!!!!! מסכן דרורר יאאאא....😢
יאללה מאמייי תמשיכי ת'סיפור לפני שאני לא יודעת מה אני עושה לעצמי חחחח
לאב יווו ..
מתי המשך?!?!?!?!
אני מתפגרת!!!
QUOTE מתי המשך?!?!?!?!
אני מתפגרת!!!
בדיוווקק..
המשךךךךךך דחוף :]
נוווווווווווווווו!!!! די זו כבר התעללות חחח!
איפה ההמשך????? תכתבי את ההמשך...אני במתח..
עוד שנייה אני מתחרפנת!!!
המשך דחוף!
QUOTE נוווווווווווווווו!!!! די זו כבר התעללות חחח!
חחחחח צודקתתתתתתתת !!!!!
הילההה שימי המשך נשמה.....
רצנו בכל בית החולים , חיפשנו את דרור.. כל כך פחדתי עליו ילד כזה קטן ומסכן.. מה הוא אשם? "כן דרור נמצא בחדר 405.." שמעתי את קולה של האחות שהתבוננה מעל למחשב. מיהרנו למעלית וניכסנו לחדר שבו דרור היה מאושפז... הוא היה מחובר למכונת הנשמה. הוא ניראה כמו מלאך קטן ותמים... מני הסב את מבטו , עיניו התמלאו בדמעות. הוא לא יכל לספוג יותר... הוא לא יכל לראות את דרור שוכב חצי מת מולו והוא לא יכול לעשות דבר בשביל להציל אותו... "מני? מה אתה עושה פה? מי אלה כל האנשים האלו?" הסתובבנו כולנו יחדיו וראינו את אימו של מני ניצבת בכניסה לחדר... השוטר ניגש אליה ראשון.. "שלום גברת כהן , אני רב סמל נפתלי , אני באתי לכאן בכדי לעזור לך.." שרה , אימו של מני נירתעה. "לעזור? כלום לא קרה.. הוא פשוט קיבל מכה.." "בבקשה ממך גברת כהן אל תשקרי לי.. אני יודע שהילד הזה לא שוכב כאן היום מחוסר הכרה בגלל מכה קטנה.. זה בגלל בעלך נכון.?" שרה שתקה והביטה בשוטר מבט מלא כאב , שותקת ולא אומרת מילה. מני התקרב אליה.. "זה בסדר אמא.. הגיע הזמן שנטפל בזה... אני איתך אל תפחדי.." היא פרצה בבכי וחיבקה את מני חזק. מני החזיר לה חיבוק חזק חזק ולא הרפה... לאחר כמה שניות היא התנתקה ממנו ופנתה לשוטר. "אתה צודק זה בגלל בעלי..." נשמתי לרווחה , היא סופסוף מודה בהכל.. "בואי תצטרפי אלי לכוס קפה למטה ונעבור על הפרטים בסדר?" שרה הביטה בנו בעיניים שואלות. "זה בסדר ,תלכי אנחנו פה עם מני.." היא הינהנה לאות הסכמה ויצאה מהחדר עם השוטר...
מני חזר להסתכל על דרור... "אל תדאג הוא רק נח קצת.. עוד מעט הוא יתעורר והכל יהיה בסדר.." "אני מקווה... תיראי אותו כזה קטן.. למה זה מגיע לו?? למה נולדתי לכזה אבא זבל למה?!" "אין מה לעשות אנחנו לא יכולים לבחור את ההורים שלנו או את המשפחה שלנו... אבל עכשיו אני מאמין שהכל ישתנה שאבא שלך מחוץ לתמונה.." אורי ליטף אותו ברכות. דרור פקח מעט את העיינים. "הוא התעורר!! הוא בסדר! תקראו מהר לרופא!!" קרא מני בהתלהבות. אורי יצא מהחדר והביא את הרופא , הוא בדק אותו מספר דקות ואח"כ יצא אלינו.. "נו דוקטור הוא יהיה בסדר?" "כן , אין מה לדאוג.. הכל יהיה בסדר.. עכשיו תנו לו לנוח טיפה הוא רק התעורר אז לא להכביד עליו.." "אין בעיות!! תודה!!" הצתופפנו כולנו סביב המיטה של דרור חיוך קטן התפשט על פניה של שרה. היא הביטה בדרור וחיבקה את מני בחיבה... "בזזז בזזזזז" "נו אורי עוד לא למדת שמכבים את הפלאפון במארבים חח?" "חח למדתי אבל זה לא הפלאפון שלי.." "חח אז של מי הרטט הפעם?"
"אני מצטער זה שלי , רק רגע.." התנצל השוטר והלך לצד.. "הלו? כן ,כן.. תפסתם את אבנר כהן? מה?! אתה בטוח?! אוקיי תודה , תעדכן אותי עם יש חדש.." הוא ניתק את הטלפון וחזר אלינו. "מצאתם את אבא שלי?" שאל מני מיד. "תשבו רגע יש לי חדשות טובות ורעות..."