או7טלי,
אני מבטיחה שיהיה המשך... אבל לא היום...
מחר. אפילו שתיים...
יואאאאאאאאאאאאאוווווווווווו כמה שהתגעגעתי אליכם!!!!
כל כך הרבה זמן... חשבתי שאני אמות בלי הסיפורים שלכם...
טוב הנה עוד המשך...
פרק 7:
גם אני אוהב אותך...וחיבק אותי חזק. אבל אנחנו לא יכולים להיות ביחד...
המילים האלו הידהדו בראשי כל הדרך אל הדלפק. לקחתי את המעיל שלי ורצתי החוצה. לא יכולים! צעק הקול שלו. זה טיפשי! למה אני בורחת?! למה אני מהווה כזאת משמעות למילים שלו?! יהיה אחר! יהיה טוב יותר! לא יהיה כמוהו! אמר השכל. אבל לא יהיה הוא! צעקה הנשמה...
הלחיים שרפו מהדמעות שנהפכן לרסיסי קרח. היה כל כך קר, עדים יצאו לי מהפה... המוזיקה כבר לא נשמע מאחורי. נראו רק אורות הבתים כדי שהאנשים יוכלו למצוא את דרכם הביתה... אני לא מצאתי את שלי... אני גם לא מחפשת... המשכתי ללכת עד שראיתי מלפניי את ההיכל... הלכתי במעגלים. כמו שהדם תמיד חוזר ללב... קיבלתי מנת קור ועכשיו רציתי חום... אם אני לא יכולה לקבל אותו כולו אז שיראה איך אני יכולה בלעדיו... אני לא אבכה על מישהו שלא רוצה לקבל את מה שיש לי להציע לו... אבל דמעה מרירה בכל זאת ירדה על הלחי... אמא לא צדקה כשאמרה שמי שראוי לדמעות שלנו לא יגרום לנו לבכות... הם תמיד גומרים לדמעות... תמיד!
צעדתי לעבר הרחבה וראיתי את אנה, נתתי לצלילי המוזיקה לקחת ממני את המחשבות שלי... לא ראיתי יותר אף אחד... רק אני והמוזיקה, שירים התחלפו אחד אחרי השני ואני רקדתי את ריקוד הנשמה שכרגע רק ביקשה שקט ודמעות. הרגליים כאבו אבל לא היו דמעות...
חזרתי אל השולחן ומצאתי שם את כולם, חוץ מדוריאן. ראית את דוריאן? שאל אותי מייקל. לא, עניתי. שתיתי קצת ושוב הלכתי לרחבה, והפעם עם מייקל. בהתחל רקדנו בנפרד אבל אז היה בלואו. רקדנו גם אותו.
כמה שהוא שונה ממנו... כן יש להם אותו גוף... אבל...
מייקל... לא דוריאן... ובחיים הוא לא ימלא את מקומו...של דוריאן...
מקווה שאהבתם..מואאאאאאאאאאההההההההההה התגעגעתי...
איזה יפההההההההההההההה!!!
אירנוששששששששששששששששששש נשמתיייייייייי יתגעגעתי אלייך ולסיפור שלךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איזה כייף שאני יודעת כבר את זה...
אירנוש כשתקראי את זה אני רוצה שתדעי שאני מצטערת שלא באתי היום לביהס' אבל חזרתי מהמסיבה של דוד אמסלם ב-2 וחצי וב-3 הלכתי לישון...אם הייתי באה לא הייתי מרוכזת בשיעורים והייתי רק יושנת!!!!! אז אמא אמרה לי שאשאר בבית...נו תסלחי לי בבקשה..ההורים שלי חזרו מאוחר...סורייייייי
מאמי זה בסדר.. ואת לא צריכה להצטער...
כיף שנהנת שם..
והנה עוד המשך... אבל תשאירו תגובות, אם אהבתם... תודה מראש...
פרק 8:
עבר שבוע מאז המסיבה, דוריאן כבר לא חיכה ליד ביתו עד שהייתי מגיעה, הוא לא חיכה אחרי בית הספר. מייקל ראה שמשהו לא בסדר וניסה לעודד אותי... אבל לא ממש הצליח, וכששוב ביקש ממני להיות חברה שלו, הסכמתי. כולם שמחו בישבילנו. גם דוריאן שמח, אבל עדיין ראיתי משהו בעינייו...
הלילות התחילו להתחמם, השלג ירד לתהום... עדיין הייתי חברה של מייקל, אבל לא הרגשתי כך... כל נשיקה שהיתה לנו, תמיד אמרתי שהיא האחרונה, אבל תמיד באה עוד אחת.
הזמן חלף מהר... והגיע הקיץ. נסעתי לאיטליה לבקר את החברה. כולם ראו שהשתנתי, כן שמחתי לראות את כולם. אבל הכל היה שונה... כי דוריאן לא היה פה.
שנת הלימודים התחילה, אני כבר בת 17. חגגנו את יום ההולדת במסיבה גדולה שארכו החברים שלי...
יומיים אחרי זה ההורים שלי נסעו לצרפת לבקר את אחיו של אבי. זה הלילה...עכשיו או לעולם לא... זה מה שאמרתי לעצמי כשחייגתי את המספר שכל כך טוב ידעתי...
הלו?ענה לי קול גברי, אבא שלו. שלום, אפשר לדבר עם דוריאן, בבקשה? שאלתי. רק רגע... ואז הבנתי מה אני עושה... אלוהים!!! איך אני יכולה!!! כן? נשמע קולו המתוק. אהה...אהה דוריאן? גימגמתי, פחדתי להמשיך..ג'נט? שאל. כן, אממ... רציתי לשאול אם אתה רוצה לבוא אליי? אמרתי. עכשיו? כבר מאוחר... כן אני יודעת, פשוט ההורים שלי נסעו וקצת מפחיד להיות לבד בבית...אז... אתה תבוא?כל כך פחדתי שהוא יסרב... אפילו עצרתי את הנשימה שלי. בסדר... ענה, ואני שוב נשמתי. תודה... וניתקתי.
לא רציתי לעשות הרבה שינויים במראה שלי כי אז הוא יראה שתכננתי את זה מראש. אבל הורדתי כמה נרות ריחניים מהאוסף והדלקתי אותם... הדלקתי טלויזיה על איזה סרט מצחיק. האורות דלקו רק במטבח. החלפתי בגדים לחולצת משי לבנה מכופתרת ומתחתיה לבשתי את כותונת הלילה שלי. נשמע צילצול בדלת ורצתי לפתוח, אבל בכל זאת עצרתי לשניה מול המראה, נראתי ממש חמוד. חחח...
הוא עמד שם... מסתכל עליי כאילו קיווה שאני אתרוק לו בפנים. היי.. אמרתי, כנס. הוא נכנס. בוא לסלון, יש שם סרט... הוא הלך לסלון ואני למטבח. הרגשתי שני עיניים כחולות עוקבות אחרי כל צעד שלי. למה אתה עוקב אחרי? שאלתי בלי להסתובב. שמתי בקערה פירות יבשים מתוקים, וחזרתי לסלון והתישבתי על ספה קטנה ממולו. הוא נראה רגוע אבל ידיו היו שלובות על החזה. את מאוד יפה... אמר ואני חייכתי. למה קראת לי? שאל. הרמי את עיניי והסתכלתי לו בעיניים. מייקל הרי חבר שלך... למה לא קראת לו? שאל. כי אני לא רוצה שהוא יבוא...עניתי. את אוהבת אותו?
לא. אז למה את איתו? הורדתי את עיניי, כי רציתי להראות לך שאני יכולה גם בלעדיך... הוא נשם עמוק וקם. את לא צריכה להוכיח לי כלום, אני גם ככה יודע שאת חזקה מאוד, עדיף שאני אלך... והתקדם לעבר הדלת. רציתי לרוץ אחריו ולתפוס בו כאילו שהוא גלגל ההצלה היחיד שיכול להציל אותי. אבל התעפקתי, רק קמתי מהספה. בבקשה... תחזור.. לחשתי. אני לא יכול.. אמר. ואני לא יכולה בלעדיך... אמרתי. די... אל תעשי את זה עוד יותר קשה ממה שזה כבר, אמר. זה קשה לי באותה המידה כמו שזה לך... לחשתי. את לא מבינה אישה?! הוא כמעט צעק. למה?! הוא ניגש אליי ותפס אותי בכתפיים. כי אני אוהב אותך! ואם הם יגלו זאת את תהיהי בסכנה...
רוצים המשך? אז תגיבו... מואהה.. ביי :wink:
אנשושים.. נו באמת.. למה אתם לא מגיבים..
זה יהיה ממש נחמד אם תגיבו...
אירנהההההההההה מהר מהר מהררררררר המשךךךךךךךךך דחוףףףףףףףף סיפור שולטטטטט!!!!!!!!!!!!!! לב יווווווווו :biggrin:
חחח תודה מתוקים...
מבטיחה המשל כמה שיותר מהר...
לאב יו אול...
תמשיכייייייי מה הוא השטןןן?!?!
אמאאאאאא מרתקקקקקקק אני מתהה תמשיכי תמשיכייייייייייי
פלטינושששששששששש
המשךךךךךךךךךךךךךךךך..............
הנה עוד המשך ומקווה שתאהבו אותו...
זה כבר פרק 9 לא?
פרק 9:
לא ממש הייתי מוכנה...סכנה? איזו סכנה?! בעיניים שלו ראיתי שהוא לא רצה שהכל יגיע עד לפה, אבל.. אני ציכה לדעת.
איזה סכנה? שאלתי. הוא עזב את כתפיי ונפל לתוך הכורסא. ירדתי על ברכי ונשענתי על רגליו. ספר לי ... חזרתי. הוא נשם עמוק...
את מבינה, אבל שלי.. לא ממש היה בן אדם עגון לפני הולדתי... הוא היה סוחר סמים, והיתה תקופה בחיו שהוא פשוט יכל ליפול לתהום, אז הוא הכיר את אמא שלי אבל זה משהו אחר... אז ככה, לפני שהוא בכלל התחיל עם הרואין הוא היה סתם תלמיד אוניברסיטה שרצה לגמור בהצלחה, אבל אז הוא הלך לאיזו מסיבה ובא ניפגש עם בחור אחד שנתן לו לנסות. וכמו שזה תמיד, זה גן עדן.. אבל אז אבא שלי רצה עוד, ונתנו לו. ככה עבר חודש ועוד חודש ובכל פעם הוא לקח מנה יותר גדולה. הוא התדרדר... עד שפגש באמא שלי במסיבה אחרת. היא היתה סטודנטית מתחילה בחורה משגעת ואבא שלי לומרות מנו הסמים שהוא כבר סחב איתו כי לא יכל אפילו שעה בלעדיהן התאהב באימי. אז אבא שלי היה בחור לאללה ומצא חן בעיניה של אימי.
הם התידדו והפכו לחברים. היו מריבות, כאשר אבי ניכנס לקריזות והיכה אותה אבל כל פעם שהיתה מגיעה לבית החולים פצועה וחסרת הכרה אף פעם לא נתנה אפילו רמז שאבי היה אשם. ואז היא נכנסה להריון. ואבי במקום לשמוח שוב היכה אותה. היה המון דם, היא כמעט איבדה אותי, כמעט. היא עזבה אותו.
הוא השתולל כאשר נודע לו שהיא נסעה להורייה ישר מבית החולים. אבל הוא לא יצא בעיקבותיה כי חשב שיוכל בלעדיה. אבל הוא טעה וכאשר רצה לבוא לבקר אותה הבין ששכח איפה הוריה גרים. אבל המספר היה רשום מעל הטלפון בדירה הקטנה שהם גרו. הוא ביקש התחנן ואפילו איים שהא תחזור אליו, אבל אמא אמרה שיוכל לבוא אליה רק אחרי שיתנקה ואז היא תסכים לו לראות אותי.
אבי עבר תקופה קשה ביותר. הוא ניסה להתנקה אבל הסם היה חזק ממנו. כך הוא חשב, כך ה''חברים'' החדשים שלו אמרו לו. הגללם הוא התדרדר. תפסו אותו. אבל השופט חס עליו ושלח למוסד לניגמלים. אבי השתחרר באחיזתו של הסם, אבל לא מהקשר עם חבריו לשעבר. וכבר כאשר אימי חזרה אל אבי וכולנו נהינו מישפחה אחת גדולה הם מצאו אותו.
והפעם לא בשביל לתת לו מנות חדשות. אלא בשביל לקחת את החוב שלו. הוא החזיר להם אותו. אבל אז העסק שלו התפתח וגדל. וגם זה נודע להם, והם באו לדרוש עוד. רק שהפעם הם פעלו הרבה יותר חזק. הם איימו על חיים. עכשיו, אני מקווה שתביני למה אני לא רוצה שנהיה קרובים... אם הם יגלו עלייך הם ישתמשו בך בשביל לסחוט מאבי את מה שהם רוצים.
לא לי ולא לאבי לא איכפת מהכסף או הנשק, אבל החיים של הקרובים לנו חשובים לנו מאוד. את מבינה?
אני מוכנה לקחת את הסיכון הזה... לחשתי. אבל אני לא... אמר. התקרבתי אליו לאט, והוא הסתכל לי בעיניים. השפתיים שלנו נגעו בנשיקות עדינות, והתרחקו, אבל מבטינו עדיין היו כבולים אחד בשני. אני יודעת שזה קשה לך, אבל תרגיש... הרמתי את ידו ושמתי על ליבי. אתה שומע כמה לאט הוא פועם? הוא מפחד שבכל רגע תקום ותלך...שתקנו והוא הקשיב לליבי... הוא הוריד את ידו וחיבק אותי...
ניצמדתי אליו והוא נשק לי, בהתחלה נשיקות עדינות, ואז נשיקות חמות, מלאות אהבה של הלב והנשמה... הוא הרים אותי על ידיו ונשא דרך החדר, ובמדרגות... ונכנס לחדר שלי...
אהבתם?
אז תנו תגובות ויהיה המשך... מואההההההההההההההההההההההההההההההההה ביוש נשמות!
יאווווו איזה סיפור מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
יאוווו הוא כול כך מרגש וכל כך אמיתי....!!!!!!!!!!
יאווו כפרה עליך נשמה שלי תמשיכי
יש לך באמת כישרון
ואיייי אין אני במתח של החיים שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!
רוצים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ההההההההההההההההההההההההההה---------------ממממממממממממממממממממממ----------ששששששששששש--------------------ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!111 :idea:
אתר האהבה הישראלי