הנה עוד תגובה
😊 כמו שרשמתי היה מעניין
יא איזה יפפפפפפפפה!!
תמשיכי
אילו מאמיות אתן.... רק חבל שאף אחד אחר לא כותב תגובות... כי אחרת איך אני אמורה לדעת אם קוראים את הסיפור שלי....
אבל בכל זאת תודה.... לב יו סואו מאץץץץץץץץץץץץ' :biggrin:
אוקיי מסובך עכשיו להתחבר לסיפור.. זה רק ההתחלה ואני בטוחה שזה יהיה מעניין!
תביאי את הפרק השני.. ונתחבר יותר (:
sweety15, מאמי יש לך 2 עמודים של תגובות לרשמת לנו רק 6 שורות... תמשיכי!
QUOTE
sweety15, מאמי יש לך 2 עמודים של תגובות לרשמת לנו רק 6 שורות... תמשיכי!
:!:
סורי מתוקות פשוט לא ממש היה לי זמן.. הסיפור כבר מוכן אבל אני אף פעם לא מספיקה לכתוב לכן המשך....
sweety15, אז יאללה תכתבי... ואומרים שאני מושכת אנשים בהמשכים ואני כותבת כל יום 3 המשכים!!! 😠
חגורות של כחול, אדום וירוק התחברו לפס אחד שהשטרע מעל פסגות ההרים. ורוד סגול וכסף, נראו כאילו הם רוצים לחתוך את הפיסגה של ההר. זהב ותכלת היו דומים לערפל שכיסה את השלג. היה נדמה שאין יותר אף אחד אחר בעולם חוץ ממני.
- זה מהמם..- לחשתי.
- כן, זה נפלא,- אמרה אן.- אבל אני חושבת שכדאי שנלך לישון כי מחר יש לנו יום ארוך ב..
- קניות!!- אמרנו בקול אחד.
-קניות!.. איזו מילה נפלאה...,- אמרתי.
-כן..., טוב, צריך לישון... לילה טוב! אמרה אן והלכה לכיוון הדלת.
- תגידי... את מאוהבת?
- מה?!- שאלתי,- ממה לקחת?!
- לא פשוט היה לך כזה מבט כאילו... נו את מבינה...
- לא זה לא היה בגלל אהבה... זה היה החוסר בה.- אמרתי... אבל אן כבר לא שמעה אותי.
***
למחר בבוקר הלכנו לקניות. כשעמדנו בכניסה וחיכינו עד שמקס ומייקל יגיעו, ראיתי בחורה אחת, ממש יפה, אבל אפילו מרחוק היה אפשר לראות איזה שחצנית הילדה. בלונדינית, גבוהה , היא לבשה חצאית מיני לבנה וחולצה צמודה שהבליטה את החזה שלה. כוסית אין מה להגיד. הבנתי שאמרתי את זה בקול כיוון שמקס שכבר הגיע ענה לי.
- תלוי בעיניי המסתכל, ההיא ניסתה לתפוס כל בחור בשיכבה שלנו, אבל כיוון שאנחנו יותר מבוגרים בשכל מאשר הבנים בשיכבה שלה אנחנו רואים גם מעבר ליופי... ותודה לאל על כך!
- חחח- צחקתי ונכנסנו לקניון.
- קודם בגדים!- צעקנו ורצנו לחנות גדולה. הבנים רצו אחרינו ונכנסנו לחנות.
חיפשנו כל מיני בגדים פשוטים אבל לא יכולתי לעמוד נגד הפיתוי של חצאית כחולה כהה מהממת! לקחתי אותה והתחלתי לחפש חולצה מתאימה. מצאתי חולצה תכלת חמודה, צמודה מקדימה מחגורות דקות שמאחור הופכות לזנבות בד חמודות שהשתלשלו באויר. לקחתי את שניהם והלכתי לחפש עוד כמה דברים פשוטים יותר...
סיימנו עם הבגדים ויצאנו מהחנות. עוד כשעה טיילנו בחנויות וישבנו לשתות באחת המסעדות הקטנות, והתחלנו להתקדם ליציאה. כבר בדלתות שמתי לב שליד דלתות האסם הקרוב עצר אוטו מטען. מהאוטו יצא גבר גבוה שהוריד מתא המטען גשר קטן שיצר ירידה חלקה ונכנס לאוטו. כעבור שניות הוא יצא משם והחזיק במושכות סוס שחור יפיפה! הוא היה גבוה עם רגליים ארוכות וחזקות הרעמה שלו היתה ארוכה וכיסתה את הצוואר שלו... והיה לו פס לבן שנפל על המצח. יפיפה! הבנתי שאמרתי זאת בקול כיוון שמייקל ענה לי...
- אוהבת אותו?- שאל.
-כן! הוא מקסים...- אמרתי
- אז כדאי שתדברי עם אביך כמה שיותר מהר... אחר הסוס הזה יגיע לידיים של מישהו אחר...
- כן... אני יודעת...- אמרתי והמשכתי ללכת... הבנתי למי מייקל מיתכוון, אביו אימן סוסים למרוצים ולרוב דווקא הוא קנה את הסוסים פה. אבל את הסוס הזה אני לא מוכנה לתת.
באותו הערב דיברתי עם אבי...
- בבקשה אבא!- אמרתי.
- אני לא יודע... את הרי יודעת שסוס זה הרבה אחריות, זה לא כמו כלב או חתול. וחווץ מזה כבר מחרתיים יש לימודים והם יגזלו ממך הרבה זמן וכוח.
- נו באמת אבא! הרי אפילו המנהלת אמרה שנה שעברה אני יכולה להסתדר עם עומס...אמא...
- נו באמת פרנקו... תיקח לה את הסוס הזה... וחוץ מזה... עם אתה לא קונה אותו אז אני אקנה אותו...
- טוב... בסדר... הסוס שלך...- נשף אבא... ידעתי שהוא בסוף יסכים...
***
למחרת בבוקר הוצאתי את אבא מהבית בדיוק בשעת הפתיחה. הוא ניבהל כשראה את הגודל של הסוס אבל אני לא הייתי מוכנה לוותר. אבא הסתכל עליי ואחר כך על הסוס
- את בטוחה?- שאל.
- כן.
- אז? איך את מתכוונת לקרוא לו?- שאל אותי הזקן שהיה אחראי על הטיפול בחיות האחרות.
- אני עוד לא יודעת... אני קודם אבדוק אותו בפעולה ואז אבחר לו שם מתאים.
- אז כדאי שזה יהיה קשור ברוח- אמר לי הגבר שהוביל אתמול את הסוס מהאוטו.
- למה?
- את תראי...- הוא אמר.
כשחזרנו הביתה אבא אמר לי ללכת לחצר האחורית, לקחתי את הסוס
לאסם שהיה מאחורי הבית. כשהגענו לפה האסם היה מלא בכלי גינה ודליים מוזרים, אבל עכשיו הוא היה דומה לאורווה קטנה. קשרתי את הסוס ופתחתי את החלון הגדול שעשה אחד העובדים של מר אנבלי ( אביו של מייקל), ונכנסתי לבית.
- תתחדשי ג'נט...- זה היה מייקל.
- מה?- נבהלתי...- מה אתה עושה פה?
- הבאתי עוקף לסוס שלך... אבל כנראה טעיתי אתמול... חשבתי שעוקף בינוני יתאים אבל כשראיתי את הסוס לידך הבנתי שצריך גדול. הסוס הזה ענק!
- כן הוא יפיפה...
כל אותו היום מייקל הסביר לי כל מה שאני צריכה לדעת, אחר הצהריים הגיע מקס והביא איתו את העוקף הגדול. שניהם התחילו להסביר ביחד. מייקל ניסה להראות לי איך רותמים אותו אבל מקס כל פעם שיחרר איזו רצועה והעוקף היה נופל מהגב של הסוס ותמיד נופל על הרגל של מייקל. רק לפנות הערב מקס התחיל להשתעמם מהמשחק שלו והתחיל לעזור למייקל לרתום את הסוס.
כבר היה הזמן לארוחת הערב אז הזמנו את שניהם להישאר, ובמשך הארוחה הם סיפרו על כל מיני מיקרים שקרו להם, שקשורים לסוסים.
***
למחרת בבוקר הלכתי לביהס. מצד אחד סופסוף! אבל מצד שני... אוף!!!!!!!!!!!!!!
אבל הזמן עבר מהר וכבר הייתי בדרך חזרה הביתה. אכלתי, החלפתי בגדים למתאימים יותר לרכיבה והלכתי לרתום את הסוס שלי. כבר הייתי מוכנה ואז באו מייקל ומקס, שניהם נראו מהמם בבגדי הרכיבה שלהם. אולי זה לא ממש אופנתי אבל הם היו במכנסי רכיבה צמודים שהבליטו את שרירי הרגליים ומגפיים גבוהים.
אבל גם הסוסים שלהם היו נהדרים, גבוהים של מיקל היה חום כהה ולמקס היה לבן כמו שלג. הם הביאו איתם עוד סוס אפור עם תפוחים הוא היה נמוך יותר מהסוסים שלהם אבל הוא היה סוס סקוטי אמיתי. אין סוס יותר מתאים לאדמה הסקוטית, הוא היה בשביל אנה.
עלינו על הסוסים ויצאנו מהעיר. כשהגענו לשדות המראה שכבר היו ריקים מייקל אמר שכאן אנחנו נתחיל לדהור. הוא שיחרר את המושכות והם התחילו לדהור. מקס ואנה מיהרו אחריו. ואני לא התחלתי לרוץ, הרגשתי איך זזים השרירים בגופו של הסוס וידעתי שהוא רוצה להתחיל לרוץ. ואז שיחררתי אותו. הוא התחיל לדהור, ולומרות שהשאר היו די רחוקים עברנו אותם ואפילו השארנו רחוק מאחורינו. הרוח יללה באוזניים אבל זה לא הפריע לי.
היתקופפתי אל הצוואר של הסוס ושיחררתי את המושכות והוא הגביר את המהירות. מקדימה ראיתי גדר שהפרידה בין שני השדות, רציתי לקפוץ. שמעתי שמקס צועק לי לא לקפוץ אבל אני לא הקשבתי. מספר מטרים מהגדר שיחררתי את המושכות והראתי לסוס שאני רוצה שיקפוץ... והוא קפץ. קפיצה ישירה, חלקה. חשבתי שאני עוד רגע אפול מהעוקף אבל הנה הגיעה הנחיתה. ורק אז משכתי את המושכות. הסוס הוריד את המהירות ולבסוף עצר. הלחיים שלי היו אדומות והשיער היתפרע... אבל הייתי מאושרת. הסוס שלי.. ועשה כזאת קפיצה...
אירנהההההההההההההההההההההה
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
אהבתייייייייייייי :biggrin:
תודה מאמיות שלי...
אני מבטיחה ברגע שאמא שלי תשחרר את המחשב אני אכתוב המשך...
זאת הסיבה שלא כתבתי הרבה מקודם... אבל אני מבטיחה לכתוב ברגע שאוכל....
לב יו אול סו מאץ'!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הנה המשך... והנה מופיעה האהבה...
עבר חודש... הלימודים התחילו להיות רציניים אבל היה עוד מספיק זמן לטפל בסוס.
דרך אגב קראתי לו מורשם, זה שם של הר גבוהה בשרשרת שלמה, הוא אחוז רוח חזקות וקרות וכיוון שמורשם רץ במהירות הרוח השם הזה מאוד מתאים לו.
בטנה של אימי גדלה וכבר אפשר היה לראות שהיא בהריון. היא תמיד היתה מחייכת וגם אבי, לומרות שהיה צריך לשהות מחוץ לבית רוב היום.
היום בבוקר מייקל הציע לי לצאת לרכוב כמו שעשינו כמעט כל יום. יצאנו אל הדרך הראשית שמובילה לעיר אחרת, אבל אף פעם לא הגענו לשם.
- אז איך את מוצאת את עצמך בעיר?- שאל מייק.
- לדעתי זה מקום נפלא... ואני מוצאת את עצמי מאוד מתאימה- ציחקקתי...
- ואת לא מתגעגעת לאיטליה?- שאל
-מתגעגעת... לפרן ולמילי, ז'ושוע ואנטוני...- כשנזכרתי בו נשמתי עמוק.
- ובמיוחד לאנטוני...- הוסיף מייק.- נכון?
- לא. יותר לפרן והבנות... אבל אני מתכתבת עם כולם אז הפרדה קצת יותר קלה...
- הבנתי...- נשם מיקק ונראה היה כאילו אבן ירדה מכתפיו...
שתקנו, זו היתה הפעם הראשונה שרכבנו בדממה. אבל היא לא היתה דממה רגועה אלא הרגשתי שמשהו יקרה...
לאחר זמן מה הבנתי שמייק כבר לא לצידי. הסתובבתי לאחור וראיתי שהוא ירד מהכביש ויורד אל האגם, לא הבנתי למה ככה פתאום אבל הלכתי אחריו. הוא רכב במורד הגבעה ואז ראיתי את הערבות שהסתירו את האגם. הוא רכב ביניהם וירד ליד המים. הוא הלך לאט אז הסגתי אותו מהר.
- למה פתאום?-שאלתי.
- חכי ותראי...- אמר וירד אל המים.
חשבתי שהוא מתכוון להיכנס למים אבל הוא רק משך באיזה חבל וסירה, יצאה מתוך הבמבוק. הוא הסתכל עליי והושיט את ידו לקחתי אותה ונתנתי לו להושיב אותי. באגם היה גם מפל, הוא הושיט אותנו לשם, לא רציתי להתרטב אבל הוא סובב את הסירה וניכנס מאחורי המפל, כמעט ולא נרטבנו.
מאחורי המפל האור נשבר לרסיסים ונראה בהמוני צבעים. היה מקסים, הוא השיט את הסירה לחול ושם ירדנו. לא רחוק מהמקום שבו ירדנו היו סלעים והפכו לחלק מהמהרה. הסתובבתי אל מייק וראיתי שהוא יושב על החול, נגשתי אליו וישבתי לידו.
- מקסים פה...- אמרתי בלחש.
- כן... -אמר,- הייתי נותן לך הרבה יותר אם רק היית מסכימה לקבל...
הייתי המומה אבל לא הראתי לו זאת. רק המשכתי להסתכל על החול ולכתוב בו קרזולים. הוא משך את ידו אל שלי ולקח אותה בידו
הוא התחיל לכתוב משהו בחול עם האצבע שלי... 3 מילים... ידעתי מהן אבל לא רציתי לראות אותן. היה מאוד שקט חוץ מהמפל כמובן, שמעתי את הנשימות שלו... שקטות כל כך כאילו שהוא מפחד להבהיל יצור קטן... היד שלו היתה חמה והרגשתי את הדופק שלו, מועץ, ציחקקתי... אף פעם לא חשבתי שזה גורם לחץ גדול כל כך על הבנים להגיד 3 מילים אלו.
חייכתי אל החול אבל לא אמרתי כלום. חכיתי... ואז הוא לקח את ידי וסובב אליו. הוא קירב אותי , לקח את שני ידי ונשק להן, ואז המשיך בנשיקות לאורך היד שלי, הוא נישק נשיקות זהירות, בקושי נגע העורי. הוא נישק את הכתף שלי, ואז עצר... הוא התבונן לי בעיניים ולא זז כאילו חיכה לסימן ממני... אבל אני רק השפלתי מבט ולא אמרתי מילה. הוא קירב אותי אליו, שפתיו היו חמות, ורכות אבל לא עניתי לו.
חמודיייייייייי המשך..
האמת שגם אני לא ממש הבנתי..אבל נבין בהמשך אני בטוחה :wink:
אתר האהבה הישראלי