כואבת ומצטערת

מעולם לא חשבתי שאשב כאן כעת ואכתוב לך את כל אשר אני עומדת לכתוב, יקירי שלי. חשבתי שמעולם לא אוכל שוב לאהוב, חשבתי שלעולם לא אזכה למגע חמים של יד אשר אוהבת אהבת אמת. ואז, אתה הגעת, האביר על הסוס הלבן בגרסה יותר מציאותית ופחות אגדית אך עדיין, בחור שכל בחורה חולמת להכיר. הכל קרה כ"כ מהר, שבקושי יכולתי לעמוד בקצב. התאהבת בי כמו שלא אהבת מעולם, כך אמרת, ואני בתחילה הייתי מבוהלת, לא חשבתי שיום אחד מישהו יבוא ויגיד לי מילים שכאלה אך עד מהרה הבנתי שגם אני אוהבת אותך יקירי, או שמא רק רציתי לאהוב.


עברו להם חודשיים מאז שהצטלבו דרכינו ואני כאילו שעומדת באמצע הרחוב תוהה באיזה דרך אפנה ומדוע, אינסוף מחשבות וסיבות, שאלות ללא תשובות מתרוצצות בראשי, בליבי. אני מבינה כעת שליבי אינו מאוהב. אבל איני מוותרת עדיין, אולי נסיון נוסף ידליק אש בליבי. אני מפוחדת יקירי, מה אם זה לא יקרה, מה אם לא אתהב בך. האמן לי אם כך יקרה, שניסיתי וניסיתי. אתה הנסיך מאגדה אחרת שכל בחורה לא מעיזה אף לחלום עליו, אתה אוהב ומרגיש ורגיש, מפנק וחובק. לעולם לא תבין עד כמה קשה לי וכואב שרגשותיי אינם כפי רגשותיך, לעולם לא תבין עד כמה גדול חלקך בחיים שלי, עד כמה אתה חשוב לי. אזכור אותך לעד ותמיד יישאר לך מקום קטן בליבי.