לזה שלא יודע

אין בי מילים להסביר לך, לתאר לך מה הרגשתי כשראיתי את שתי התמונות האלה. שנה וחצי אחרי ואני עדיין אוהבת אותך כמו מטורפת ולא רוצה לשמוע על אף אחד אחר, וגם כשאני כבר מוכנה לשמוע על מישהו אחר אני תמיד מנסה להשוות אותו אליך. אבל אתה יודע, אני בחיים לא אצליח להיות מאושרת בגלל מישהו כמו שהייתי מאושרת בגללך, בזכותך, כשהייתי איתך. כל הזמן הזה אחרי רק גרם לי להעצים את כל אותם רגשות שמציפים אותי בכל פעם מחדש, ולראות את התמונות האלה, זה כל כך הכאיב לי! אני מרגישה ממש אגואיסטית, אני רואה אותך בתמונה מחבק אותה ואני חושבת לעצמי "היי, הוא שלי מה את עושה!!" כמו ילדה קטנה שרוצה הכל רק לה. אני בוחנת את התמונה ומנסה להרגיש מה שהיא מרגישה, בחיים לא קינאתי כל כך במישהי. הכי מעניין אותי בעולם אם יש לכם את אותו החום שהיה לנו, אותו אחד שכשהיית מחבק אותי החולצה יכלה להישרף... אני מתגעגעת לזה.           האמת? תיארתי לעצמי שיש לך מישהי, בכל זאת.. שנה וחצי אחרי. לי היה מישהו רציני לגמרי, למה שלך לא יהיה?.. אם זה מעניין אותך.. כל החודשים הארוכים של הקשר איתו - חשבתי על מישהו אחד והוא אתה. זה לא היה פייר כלפיו ואני עדיין מאמינה שהוא בנאדם מקסים. והיא... היא נראית לי בחורה כל כך נחמדה, כל כך תמימה.. לא יודעת מה יש לה בידיים. אני מאוד מקווה שהיא כן יודעת במי היא אוחזת שם בתמונה, הבחור הזה עם החולצה השחורה והשיער הקצוץ, אותו אחד שלפני שנה וחצי - אני אחזתי בו. אני מקווה שטוב לך איתה, היא בחיים לא תאהב אותך כמו שאני אוהבת.. אף אחד לא יוכל להבין את זה, גם לא אתה.
ועוד משהו, אם זה באמת אמיתי לך איתה... אם כיף לך וטוב לך ואתה מרגיש חום ואהבה איתה - כנראה שכשאתה עושה בחירה לבת זוג אתה לא מודד רק את ערך היופי, והאמת? אני מעריכה אותך על זה.


אם לא אתה אז אף אחד - יותר טוב כלום מכמעט..