לנסיכה שלי

החים שלי היו שחורים ,
כואבים , עצובים ,
כל יום היה נגמר בכאב , בבכי
הדמעות לא הפסיקו לרדת,
והרצון לחיות , אינו היה קיים!


ואז את הגעת ..



את, את גרמת לי להאמין בך,
גרמת לי לסמוך עליך ,
לרצות אותך,
לפתח אשליות
לטלות ציפיות,
לחלום , להאמין ,לפרוח , לגדול,


אבל בעיקר.. לאהוב אותך!!

גרמת לי לחיך ,
להעריך ,
החדרת בי את הרצון לחיות ,
לימדת אותי ,
להנות מהבוקר, מקרני האור,
להנות מהלילה, מאור הכוכבים ,
להנות מהחורף , לתקרבל בפוך
אחרי תקופה שחורה וארוכה....
הוצאת ממני את החיוך הראשון,


ובעיקר את האהבה הראשונה => את!


בזכותך ,
למדתי לאהוב תחים ,


בגללך ,
נהיתי אדם מאושר!!!!


את הדבר הכי טוב שקרה ושיקרה לי י בחים


יפה שליי אינ אוהב אותך ויואהב תמיד!