הרסת לי את החיים אך אני מודה לך,חיזקתי אותי! ושונאת אותך כי אני בחיים לא אוכל לשכוח אותך-פרק 4

כבר הגענו למחצית של השנה אמא שלי באה לקבל יחד איתי ת'תעודה.. על השניה שאמרו
לי שאמא שלי צריכה לקבל איתי ת'תעודה ידעתי שהיא נוראה.. לא רק בגלל הלימודים גם
בגלל ההברזות וההפרעות.. הפרעתי הרבה אהבתי להפריע זה היה מצחיק את הכתה..ובקשר
להברזות.. הייתי מבריזה מלא עם אור היינו עושים הרבה דברים והולכים להרבה מקומות
היה לי כל כך כיף איתו לפעמים הרגשתי שאהבתי אותו אפילו הוא היה מושלם.. אחד שיודע
לקלל (לא אותי חח) אחד שיודע לריב מכות אחד שגם יודע להגיד אני אוהב אותך אבל לא
יותר מידי פעמים ואחד שלא היה סובל ריבים (איתי) והיה עושה הכל כדי למנוע אותם..
הוא היה פשוט מושלם.. הוא נתן לי להרגיש הכי בטוחה איתו בעולם אף אחד לא העיז
להתחיל איתי.. וזה מה שאהבתי.. אבל גם עם בן העינינים התחילו להסתדר כמובן שהגלגל
הסתובב ואני זאת שרדפה אחריו להשלים איתו.. אני הייתי מתקשרת ואני הייתי שולחת
הודעות וכשהיינו ניפגשים לפחות פעם בשבוע אז אני הייתי יוזמת את הפגישות.. אור ידע
את המצב שלי עם בן.. לפעמים זה הפריע לו ולפעמים לא..הבנתי אותו שמעו הוא ידע מה
המצב שלי איתו ומה היה בייננו וברור שזה מציק לחשוב שאני ניפגשת איתו אך הוא הה
סומך עליי וטוב שכך למה אפילו לא חשבתי לעשות משהו עם בן כל עוד יש לי את אור היה
לי כל כך הרבה כבוד אליו... אפילו שלא בדיוק הייתה לי אהבה כל כך גדולה אליו.. בן
לעומת זאת בפגישות האחרונות שלנו התחיל להתרכך. אני לא הייתי מבינה את עצמי.. כאילו
ראבק מה אני רוצה ממנו אני מתקשרת אילו מנדנדת לו קובעת איתו וכל מה שאני רוצה זה
לשבת ולדבר איתו.. טוב כנראה כל מה שרציתי זה להרגיש אותו קרוב אליי קצת כמו פעם
אבל בכל זאת להישאר נעמה לאור... זה היה כל כך כיף הפגישות שלי עם בן.. תמיד היה לו
מה לספר ולי גם היה מה לספר לו.. הוא עד עכשיו נשאר כל כך מלהיב כמו פעם.. הוא היה
מספר לי דברים בהתרגשות.. ותמיד היינו נזכרים בעבר.. כמעט אחרי כל פגישה הייתי
בוכה.. טוב נחזור לעיניננו.. אמא שלי קיבלה ת'תעודה שלי היא הסתכלה על התעודה
והתסכלה עליי ולא בדיוק ראתה את מה שציפתה אבל זה לפחות לא היה נורא כמו שנה
שעברה.. היא חייכה חיוך קטן ואמרה שזה בסדר ושהיא לא כועסת.. וצחקה.. כמה אהבתי
אותה באותו הרגע.. זה היה כאילו שהיא רמזה לי שהיא יודעת מה עבר עליי בחצי שנה הזאת
ובשנה שעברה.. כאילו היא יודעת הכל.. וכל כך שמחתי שייתכן שהיא יודעת.. שמחתי מאד..
אחרי זה בן התקשר.. זה כבר לא היה מוזר החיוך מהפנים שלי עוד לא הספיק להימחק פתאום
הוא מתקשר הוא אמר שיש איזה מסיבה של גל (שם בדוי) באיזה מועדון כל כך רציתי ללכת
וישר שאלתי את אמא שלי היא הסכימה... אמרתי לו שאניבאה הוא שמח.. שמעתי עליו שהוא
שמח יש התקשרתי לאור ואור אמר שהוא לא יכול ללכת הוא נוסע לדודים שלו.. קצת
התאכזבתי אבל חשבתי טוב נו לא נורא. ישר שאלתי אותו אם זה בסדר שאני אלך הוא אמר
ברור השימחה שלי עוד יותר גברה.. התקשרתי לבן שאלתי אותו עם מי הוא בא הוא אמר לי 2
שמות של חברים שלו ולא אמר את שרון התפלאתי הוא אמר ששרון לא מרגישה טוב.. והיא לא
באה.. וואלה מוזר חח כל פעם כשאני לא הייתי מרגישה טוב הוא היה נשאר איתי ומפסיד את
כל המסיבות שאפשר.. טוב כנראה טעיתי שחשבתי שהכל מושלם ביחסים שלהם כשהוא אמר לי
ששרון חולה הוא אמר את זה בפשטות כאילו לא אכפת לו.. הוא נשמע אפילו קצת שמח או
שהדמיון השפיע עליי קצת.. אמרתי לו שאני באה עם מאי ואז ניתקנו..נסענו יחד למסיבה
וכשהגענו היה מפוצץ נכנסו פנימה הלכנו לשבת איפשהו..חבר של בן הלך להביא לנו שתיה
חריפה.. הייתי מתה לשתות.. לא שתיתי כל כך הרבה זמן.. כבר הרגשתי קצת את הטעם של
הסטלה.. אחרי ששתיתי הרגשתי מעופפת זה היה כל כך כיף... הרגשתי חופשיה כאילו אני
יכולה לעשות מה שאני רוצה.. הלכתי להתיישב על בן הוא נישק לי את הצוואר זה היו
נשיקות שכל כך התגעגעתי אליהם הסתובבתי אליו.. הוא נישק לי את הצוואר גם מלפנים אני
זוכרת איך הורדתי את הראש.. הוא התחיל לנשק אותי בעדינות על השפתיים אני זוכרת
שירדו לי דמעות אני זוכרת שהכל נעלם אני זוכרת רק אותו ואותי.. כאילו גם הרעש נעלם
כאילו זאת הפעם הראשונה.. הפעם הכי יפה שיש.. הפעם הזאת היתה מלוות בכאב.. בכיתי
והתנשקתי איתו.. זה היה כל כך יפה.. כל כך מעורר זכרונות..ואז קמתי.. הכל היה כל כך
מהר.. התעוררתי לידו.. בחדר שלו בערך ב-4 בצהריים. חיפשתי את הפלא שלי ומצאתי אותו
בסיפריה של בן ליד הפלאפון שלו ראיתי איזה 20 שיחות שלא נענו מאור ואיזה 20 שיחות
שלא נענו ממאי.. כיביתי ת'פלא והתחלתי להתלבש.. ביינתים בן התבונן בי לא שמתי לב
אפילו.. כשבאתי לצאת מהדחר שלו הוא קרא לי הסתכלתי עליו הוא קם התלבש והחזיק לי את
היד והתחיל לנשק אותי הרחקתי אותו וברחתי.. שנאתי את עצמי בגדתי באור.. בגדתי בו..
שכבתי עם בן.. לא ידעתי מה אני עושה רציתי זמן לעצמי חזרתי הבייתה התיישבתי על
המיטה והתחלתי לחשוב.. התנשקתי עם בן.. שכתבי איתו האם אני מצטערת על זה.. האם זה
כל כך נורא.. ואיך זה היה בכלל? האם אני רוצה להיות איתו? וכן החלטתי שאני מתחרטת
על זה שבגדתי באור אבל לא מתחרטת על זה שזה קרא.. רציתי שזה יקרא.. אהבתי אותו
והפעם הייתי בטוחה בזה.. כאילו ראבק שכבתי איתו.. מאותו רגע לא ידעתי מה אני הולכת
לעשות... בפרק הבא תראו את הבחירות שלי את ההחלטה שלי הכי גדולה.. אל תפספסו אף פעם
הפרקים ארוכים לא חבל??? אתם תפסידו הרבה.. אני יודעת שכולכם בטח חושבים יא איזה
שרמוטה מה היא שוכבת איתו אחרי שהיא שכבה עם אור.. אני לא רוצה להוכיח את עצמי
צודקת אני רק רוצה להסביר את עצמי.. אני אהבתי את בן.. שכבתי איתו כי אהבתי אותו..
וזה קרא אחרי הרבה זמן ששכבתי עם אור אפילו שזה לא קרא פעם אחת (עם אור) .. אבל
תחשבו שבגיל 16 וחצי בערך.. שכבתי רק עם שתי בחורים שיש בנות ששוכבות עם הרבה
יותר.. בגיל כזה ובזמן כזה..