📚 סיפורי אהבה
אהבה--אני אביב..וכל הדברים שמסביב.. פרק ג' כנסוווווווווו!
👁️
913 צפיות
💬
3 תגובות
אני רואה שאין כל כך תגובות אז כנראה שאחרי הפרק הזה אני אפסיק לרשום...בכל מקרה
תודה לאלה שהגיבו אוהבת אתכםם..
"בואי אליי..תתקרבי קצת.." התקרבתי אליו הוא קירב את פניו לפניי ונישק אותי..
"אני אצא מפה מהר.. אני מבטיח!" הוא לחש
"אוקיי..."חייכתי.."מחר אני אבוא לכאן שוב.. אבל לפני זה יש לי משו חשוב לעשות.."
"מה יותר חשוב ממני?" שאל אלון
צחקתי.."זה סתם משו שיכול לעזור לי אולי..עזוב..שטויות.." אמרתי ויצאתי מהחדר
במהירות כדי שלא ישאל שאלות הספקתי לשמוע אותו צועק
"בלי שטויות ליאנושש.."
חייכתי ודילגתי לעבר המונית....
הדרך חזרה הביתה עברה במהירות כל הדרך הייתי שקועה במחשבות מה יגיד אברהם והאם תהיה
לי דרך לעזור, הגעתי הביתה נפרדתי מסתיו ותומר רצתי במדרגות הודעתי לאמא שאני בבית
והתקרבתי לכיוון החדר שלי "ליאנוש בואי לפה רגע" קראה אמא
ניגשתי אליה.."כן?" "הכל בסדר?" היא שאלה, "כן אמא,למה שלא יהיה?" "לא יודעת" היא
אמרה "פשוט בימים האחרונים את נראית לי קצת מהורהרת בקיצור מה שאני באה להגיד הוא
שאם את צריכה משהו את יכולה לבוא ולבקש ממני וגם אבא ישמח לעזור לך ואפילו כפיר
וגל.."
"זה בסדר אמא..אני יודעת.." נתתי לה נשיקה וברחתי לחדר שלי.
ישבתי קצת באיי סי קיו ועליתי למיטה דיי מוקדם ושוב ישבתי המון זמן וחשבתי וחשבתי
וחשבתי..........
בלי ששמתי לב הגיע הבוקר קפצתי מהמיטה צחצחתי שיניים התלבשתי אספתי שיער אכלתי
הודעתי לאמא שאני הולכת ויצאתי לכיוון המכולת של אברהם...הגעתי מתנשפת מדתי לרגע
לייצב את הנשימה ונכנסתי...
"שלום לך ילדונת.."אמר אברהם
"שלום גם לך.." חייכתי "יש לנו שיחה לא סגורה מאתמול נכון?"
"נכון ילדתי בואי שבי" הוא נתן לי שקית שוקו
"תודה" אמרתי לו
"אוקיי את נראית לי בחורה טובה את החברה שלו?"שאל אברהם
"אפשר לומר.." עניתי בממזריות
"אז אני חושב שכדאי שאני אספר לך.." הסתכלתי עליו מסוקרנת מאוד
ואז על פניו של אברהם שוב עלתה אותה הבעה עצובה והוא התחיל לספר...
אברהם סיפר לי שאבא של אלון נפטר:"הוא היה איש מדהים.."
אשתו..(אמא של אלון) הכירה מישהו חדש והתחתנה איתו היא בטוחה שהוא אבא למופת אבל
היא לא יודעת שהוא מכה את אלון וגם את אחיו הקטן שי..
ככה אברהם אמר לי..בעיניים מלאות דמעות שאלון הוא כמו בן בשבילו והוא מאוד אוהב
אותו וסיפר שהוא אפילו נשאר לישון אצלו פעם.
"למה הוא לא מספר לאמא שלו?" שאלתי
"גם אני שאלתי את אותה שאלה.." אמר אברהם
"אלון אמר לי שהוא רואה שאמא שלו כל כך מאושרת איתו והוא לא רוצה להרוס לה.."
הייתי בשוק.."מה אפשר לעשות?" שאלתי,
"אפשר להודיע לאנשים שמטפלים בזה והם יטפלו בענין,אני נורא רוצה לעזור לאלון אבל
הוא ביקש ממני לא להגיד כלום בינתיים ובנתאי הזה הוא סיפר לי.."
"אברהם אנחנו חייבים לעשות משהו!!!"
"אולי תעשי כאילו גילית בעצמך ותגידי לו את זה..?"
"מה זה יעזור שאני אגיד לו?" שאלתי
"תגידי לו שאת יודעת מה קורה אצלו בבית ושאם הוא לא יספר לאמא שלו את תספרי להורים
שלך או למבוגר אחר שאת סומכת עליו.."
"אוקיי תודה אברהם...נהיה בקשר.." קמתי ויצאתי..
"להתראות ילדההה.." צעק אברהם.
הגעתי הביתה השעה הייתה כבר 12 וחצי בצהריים אכלתי התקלחתי החלפתי בגדים וביקשתע
מכפיר שייקח אותי לבית החולים,
הוא לא שאל שאלות אמר שהוא מתארגן ובא בינתיים ראיתי קצת טלוויזיה וכשכפיר סיים
נסענו הגענו צ'יק צ'אק לבית החולים כפיר נכנס אחריי כבר זכרתי איפה החדר של אלון
נמצא דילגתי לי לכיוון החדר וכפיר צועד אחריי.. נכנסתי אלון שכב וקרא
ספר.."ליאנוששש.." הוא חייך אליי.."אלוניי... מה קורה?" התקרבתי לתת לו נשיקה בלחי
והוא סובב את הראש ונישק אותי בשפתיים...אחי נכנס לחדר..
"אלון תכיר... זה כפיר... אחי.."
אלון אמר"אהלן כפיר.." ונראה קצת המום...
כפיר פתח את עיניו.. כאילו הוא לא מאמין למה שהוא רואה..ושאל " היי! אתה לא הילד
שלקחתי מהמטורף ההוא?!"
תגיבוווו אוהבתתתתת
מווואההההההההה
תודה לאלה שהגיבו אוהבת אתכםם..
"בואי אליי..תתקרבי קצת.." התקרבתי אליו הוא קירב את פניו לפניי ונישק אותי..
"אני אצא מפה מהר.. אני מבטיח!" הוא לחש
"אוקיי..."חייכתי.."מחר אני אבוא לכאן שוב.. אבל לפני זה יש לי משו חשוב לעשות.."
"מה יותר חשוב ממני?" שאל אלון
צחקתי.."זה סתם משו שיכול לעזור לי אולי..עזוב..שטויות.." אמרתי ויצאתי מהחדר
במהירות כדי שלא ישאל שאלות הספקתי לשמוע אותו צועק
"בלי שטויות ליאנושש.."
חייכתי ודילגתי לעבר המונית....
הדרך חזרה הביתה עברה במהירות כל הדרך הייתי שקועה במחשבות מה יגיד אברהם והאם תהיה
לי דרך לעזור, הגעתי הביתה נפרדתי מסתיו ותומר רצתי במדרגות הודעתי לאמא שאני בבית
והתקרבתי לכיוון החדר שלי "ליאנוש בואי לפה רגע" קראה אמא
ניגשתי אליה.."כן?" "הכל בסדר?" היא שאלה, "כן אמא,למה שלא יהיה?" "לא יודעת" היא
אמרה "פשוט בימים האחרונים את נראית לי קצת מהורהרת בקיצור מה שאני באה להגיד הוא
שאם את צריכה משהו את יכולה לבוא ולבקש ממני וגם אבא ישמח לעזור לך ואפילו כפיר
וגל.."
"זה בסדר אמא..אני יודעת.." נתתי לה נשיקה וברחתי לחדר שלי.
ישבתי קצת באיי סי קיו ועליתי למיטה דיי מוקדם ושוב ישבתי המון זמן וחשבתי וחשבתי
וחשבתי..........
בלי ששמתי לב הגיע הבוקר קפצתי מהמיטה צחצחתי שיניים התלבשתי אספתי שיער אכלתי
הודעתי לאמא שאני הולכת ויצאתי לכיוון המכולת של אברהם...הגעתי מתנשפת מדתי לרגע
לייצב את הנשימה ונכנסתי...
"שלום לך ילדונת.."אמר אברהם
"שלום גם לך.." חייכתי "יש לנו שיחה לא סגורה מאתמול נכון?"
"נכון ילדתי בואי שבי" הוא נתן לי שקית שוקו
"תודה" אמרתי לו
"אוקיי את נראית לי בחורה טובה את החברה שלו?"שאל אברהם
"אפשר לומר.." עניתי בממזריות
"אז אני חושב שכדאי שאני אספר לך.." הסתכלתי עליו מסוקרנת מאוד
ואז על פניו של אברהם שוב עלתה אותה הבעה עצובה והוא התחיל לספר...
אברהם סיפר לי שאבא של אלון נפטר:"הוא היה איש מדהים.."
אשתו..(אמא של אלון) הכירה מישהו חדש והתחתנה איתו היא בטוחה שהוא אבא למופת אבל
היא לא יודעת שהוא מכה את אלון וגם את אחיו הקטן שי..
ככה אברהם אמר לי..בעיניים מלאות דמעות שאלון הוא כמו בן בשבילו והוא מאוד אוהב
אותו וסיפר שהוא אפילו נשאר לישון אצלו פעם.
"למה הוא לא מספר לאמא שלו?" שאלתי
"גם אני שאלתי את אותה שאלה.." אמר אברהם
"אלון אמר לי שהוא רואה שאמא שלו כל כך מאושרת איתו והוא לא רוצה להרוס לה.."
הייתי בשוק.."מה אפשר לעשות?" שאלתי,
"אפשר להודיע לאנשים שמטפלים בזה והם יטפלו בענין,אני נורא רוצה לעזור לאלון אבל
הוא ביקש ממני לא להגיד כלום בינתיים ובנתאי הזה הוא סיפר לי.."
"אברהם אנחנו חייבים לעשות משהו!!!"
"אולי תעשי כאילו גילית בעצמך ותגידי לו את זה..?"
"מה זה יעזור שאני אגיד לו?" שאלתי
"תגידי לו שאת יודעת מה קורה אצלו בבית ושאם הוא לא יספר לאמא שלו את תספרי להורים
שלך או למבוגר אחר שאת סומכת עליו.."
"אוקיי תודה אברהם...נהיה בקשר.." קמתי ויצאתי..
"להתראות ילדההה.." צעק אברהם.
הגעתי הביתה השעה הייתה כבר 12 וחצי בצהריים אכלתי התקלחתי החלפתי בגדים וביקשתע
מכפיר שייקח אותי לבית החולים,
הוא לא שאל שאלות אמר שהוא מתארגן ובא בינתיים ראיתי קצת טלוויזיה וכשכפיר סיים
נסענו הגענו צ'יק צ'אק לבית החולים כפיר נכנס אחריי כבר זכרתי איפה החדר של אלון
נמצא דילגתי לי לכיוון החדר וכפיר צועד אחריי.. נכנסתי אלון שכב וקרא
ספר.."ליאנוששש.." הוא חייך אליי.."אלוניי... מה קורה?" התקרבתי לתת לו נשיקה בלחי
והוא סובב את הראש ונישק אותי בשפתיים...אחי נכנס לחדר..
"אלון תכיר... זה כפיר... אחי.."
אלון אמר"אהלן כפיר.." ונראה קצת המום...
כפיר פתח את עיניו.. כאילו הוא לא מאמין למה שהוא רואה..ושאל " היי! אתה לא הילד
שלקחתי מהמטורף ההוא?!"
תגיבוווו אוהבתתתתת
מווואההההההההה
💬 תגובות (3)
כאב לי לקרוא אותו ולדעת כמה את סובלת ואני מאוד מבינה אותך והזדהתי עם רגשותייך
עצה ממני אם את עדיין אוהבת וסובלת תצרי קשר.. כי על אהבה שכזאת לא מוותרים.. ולא סובלים כשאפשר לנסות לתקן..
אני גם נפרדתי והוצאתי מישהו מחיי בזמן שאהבתי אותו מאוד ואזכור אותו לעד אבל העדפתי להתנתק ולברוח מהרגש ומהקשר הזה כי זה לא התאים לי ובכלל עוד..אני לא נשארת למרות כל הקשיים ואני מתמודדת עם זה ומאוד נוח לי וטוב לי עם ההחלטנ הזאת.. לוקחת אחראיות על מעשיי... מקווה שתחזרו ושתפסיקי לסבול או שתתגברי ותהיי חזקה!! אישה בונה אישה הורסת..
בידידות ילדה-טוב
309593676...... שלך תמיד...שי הררי
תמשיכי לכתוב ולחיות באושר ולא בסבל,אוהבת...
~מלאכית~
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות