אבא אנס

בלילות שכולם כבר הלכו לישון


הוא היה בא אליי לחדר


מחבק ומנשק אותי, מלטף את פניי


לא מרפה רק יותר "אוהב".


שתקתי כי פחדתי לצעוק ולהעיר את כולם


חשתי שזו תהיה בגידה בעולם.


הוא הפנה את מבטו אליי והתחנן


אל תספרי לאיש על כל מה שהיה.


הוא היה משכיב אותי לילה לילה


ושוב ושוב היה שוכב איתי.


הייתי מונחת חסרת אונים על המיטה


מתפללת לאלוהים שיעזור לי לקום וללכת


שיתן לי לברוח ומפניו להיעלם.


עד שיום בהיר אחד נגמרתי


הרגשתי שהמוות מעל ראשי רובץ


אז נטשתי את אימא ואבא, את כולם


והשארתי מכתב שמספר את חיי


את אותם הלילות הארוכים והמביישים.


יודעת שזה יהרוס את הכל


אבל יותר לא יכולה כי אני הרוסה.


אנסת את ביתך ללא אזהרה


פגעת בנשמתי וחרטת על גופי.


לא כאב לך באותם הלילות המשפילים


ואיך אתה עוד חי עם עצמך בימים.


שונאת אותך ואת מי שאתה


מצטערת על שהבאת אותי לעולם


רוצה לחזור ולהעילם מכאן!!!