אהובי שבשמיים...

האהבה שלנו הייתה מטריפת חושים
אהבנו אחד את השני עם כל השינויים
חיבקת אותי בלילה זרוע כוכבים
ונישקת לשפתיי בזריחה על החוף
וכך חלפו על פני ימי הסתיו הקרים.
השמיים השחורים הפכו לכחולים
השמש שיזפה את עור הפנים
ואתה אהובי היית לצידי באותם הימים.
בוקר חורפי אחד צלצל הטלפון
ולי לא היה כוח לקום ולענות
נשארתי לנמנם עוד קצת במיטה
כאילו ניסיתי לדחות את הבשורה.
כשכבר קמתי לא היית בין החיים
חיפשתי אותך בבית ומצאתי שדים,
התקשרתי אלייך כמו משוגעת
והיחיד שענה זה אותו משיבון שפעם הקלטנו.
פתאום דפיקת רועמת בדלת
ניגשתי לפתוח, ליבי קפץ מרוב אושר
שבמהרה התחלף בכאב ודמעות.
חשבתי שתבוא עם זר פרחים ביד
ותגיד לי אוהב אותך לעד,
אך בפתח הדלת נעמדה אימך
מלאה בדמעות מוחזקת על ידי המשפחה.
הם סיפרו לי שנהרגת בתאונה
בדרך לחנות הפרחים האהובה
להפתיע אותי לקראת השנה
והמטורף שמולך נסע במהירות
הוא התנגש בחוזקה וניפץ חלומות.
הזר שקנית לי כעת בשבילך
כי האהבה שלנו מתה יחד איתך
למרות שבתוכי היא עוד לא גוועה.
מחפשת את השקט ומבקשת רק טוב
תוהה וחוקרת את סיבת מותך
למה גזלו החיים לי אותך
למה עזבת בטרם עת את אהובתך.
המוות שלך קטע אהבה מדהימה
שפרחה בשניות ובין הצללים נעלמה.
מחפשת אותך בשחקים ליד המלאכים
ומחכה ליום שבך אפגוש בשנית
ליום שבו אמשיך לחיות ולחלום!