📚 סיפורי אהבה
הצעת החברות==>מיטל&אלמוג
👁️
785 צפיות
💬
7 תגובות
"מיטליייי יש לך טלפון תרימי"
"מי זה? אמא תגידי שאני ישנההההה"
"אלמוג,מיטל ישנה תתקש....."
ירדתי מהר למטה וחטפתי את הטלפון מאימי"
"הלו?"
ועליתי לחדרי בכדי להמשיך את שיחתנו
*********************************
אז כן..זאת שוב אני מיטל :) ויש לי עוד סיפור..ואני חוזרת ואומרת..הסיפורים
דמיוניים..שום דבר לא קרה במציאות :) קריאה מהנה!
*********************************
"גברת צעירה,חטיפת הטלפון הזאת תעלה לך ביוקררר" נזפה בי אמא בעודי אני מחזיקה את
הטלפון.
אמא,תענישי אותי אחר כך..אני בטלפון" חייכתי חיוך מאוהב.
"מיט את מתנהגת מוזר בזמן האחרון,אני מצפה להסבר"
"אמא,אני בשיחה! אל תפריעי לי" אמרתי ועליתי למעלה..
"נשמה? את איתי?"
"כן מאמי,מה המצב?"
"וואלה ברוך השם,מה קורה?"
"רעע :("
"מה קרה?"
"אני ו*טומי* נפרדנו :("
"זה שאני אמרתי לך לא לצאת איתו את לא הקשבת.."
*טומי היה החבר הכי טוב של אלמוג ובגללי הם התרחקו..אופסית :-[
"אוף אני לא צריכה את זה על הראש עכשיו" אמרתי בקול חצי בוכה
"סליחה נשמה די אל תבכי.."
אבל הדמעות כבר זרמו מעיני..בכיתי ובכיתי..
"מיטלי,אני יבוא לאסוף אותך טוב?"
"לא רוצה"
"די אני יוצא ביי יפיופה"
ניתקתי את השיחה ובכיתי,בתוך תוכי רק אני ידעתי למה אני וטומי נפרדנו..ידעתי שלא
אוכל להכאיב לבן דוד שי בכך שאצא עם חבר שלו,מעבר לכך,ידעתי שאני מרגישה משו חזק
לבן דוד שלי.
כן,אני,ילדה בת 15,רגילה יחסית,פתאום התחלתי להרגיש משו לבן דוד שלי (?!)
ישבתי וחשבתי על הכל,חשבתי איך נדלקתי עליו,איך בכלל הכל התחיל,ואז נזכרתי,נזכרתי
באותו היום שהוא היה שם לצידי בזמן שהכי הייתי צריכה אותו,וכל כך שמחתי,חייכתי
ובכיתי יחד.
פתאום ראיתי אותו,את אלמוג.
"מה אתה עושה פה?"
"באתי לבקר אותך,נשמעת עצובה בטלפון"
"אתה העצבת אותי אני לא רוצה לדבר איתך!"
"לושי אני מצטער" (לושי זה הכינוי שלי מאז שאני בת 4)
חייכתי,הוא ידע שאני צוחקת כשהוא משתמש בכינוי הזה,הוא היה אומר את זה באופן נורא
מצחיק.
הבאתי לו חיבוק.
"טוב מושי אני סולחת לך" (חח מושי זה הכינוי שלו חח)
"עכשיו אפשר ללכת לטייל?"
"חח כן נודניק!"
"אני צריך להגיד לך משו חשוב!"
"מהה?!"
"סודדד"
"ספררר"
"אם תבואי את תראי"
"בסדר בסדר אני באה!"
השארתי אוואי
---------------------------------
יצאתי עם מושי לטייל :)
טומי==>סליחה עיניים אין לך מושג כמה אני מצטערת..
אולי תבין אותי מתישהוא..ואם לא..סליחה!
נושנוש&קושקוש אהובותיי דברו איתי דחוף!
סלאמאט
----------------------------------
הלכנו לאיזשהא גן..זה היה הגן שכל החבר'ה שלנו היו נפגשים בו.(לי ולאלמוג הייתה
אותה חבר'ה היינו מסתובבים עם אותם אנשים)
הגן שבו אני וטומי הפכנו לחברים :( הגן בו הכרתי תידיד הכי טוב שלי..
"למה הבאת אותי לכאן?"
"את מכירה את הגן הזה בתור הגן שלנו,אבל לי יש משו אחר להראות לך,עצמי תעיניים"
עצמתי אותן,לא ידעתי מה הוא יעשה..
הלכנו כ-20 צעדים..
"את יכולה לפקוח את עיניך"
לא האמנתי למראה עיניי,זה היה כמו מין כוך כזה קטן,מן חדרון כזה באמצע החורשה אבל
עדיין גדול דיו להחיל 3 אנשים,בתוכו היה משטח דשא גדול ועל הדשא היה רשום עם פרחים
"מיטל אני אוהב אותך" והופרחו לשמיים מלא מלא בלונים שכל בלון נשא את התווית "מיטל
אני אוהב אותך"
עמדתי בהלם 10 דקות
"איך זה?"
"מדהיםםם...אלמוג זה יפיפיה!"
"עכשיו מיטל,הגענו לחלק שרציתי להגיע אליו כבר לפני 5 שנים..מיטל,רוצה להיות חברה
שלי?"
הססתי מאוד..
"אבל אנחנו בני דודים"
"את אוהבת אותי?"
הורדתי מבט
"תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא אוהבת אותי ואני יעזוב אותך לנפשך"
הסתכלתי לו בעיניים..
"אלמוג....א..ני...מא...והבתתתת....בךךךךךךךך"
"גם אני בך נסיכה יפה שלי" הוא אמר והביא לי נשיקהה ענקיתתתת..התנשקנו בערך 10
דקות!
"קיבלת תשובה?" שאלתי אותו בעודו מחבק אותי
"אממ לא..מה התשובה?"
הסתובבתי אליו ונישקתי אותו שוב
"זאת התשובה"
"עכשיו הבנתייייי" הוא אמר וחייךךך
מאותו רגע,עברה עליי חצי שנה של ייסורים,של קושי ענק לשמור על הסוד הגנוז הזה,היה
לי כל כך קשה,היינו חברים מאוהבים כל כך אחד בשני,אבל הכל בסתר..היה לי כל כך
קשה,במשך חצי שנה אני והוא היינו צריכים לשמור את הסוד הזה,אבל זה כבר סיפור אחר,כל
זאת ועוד,בפרק הבא...
"מי זה? אמא תגידי שאני ישנההההה"
"אלמוג,מיטל ישנה תתקש....."
ירדתי מהר למטה וחטפתי את הטלפון מאימי"
"הלו?"
ועליתי לחדרי בכדי להמשיך את שיחתנו
*********************************
אז כן..זאת שוב אני מיטל :) ויש לי עוד סיפור..ואני חוזרת ואומרת..הסיפורים
דמיוניים..שום דבר לא קרה במציאות :) קריאה מהנה!
*********************************
"גברת צעירה,חטיפת הטלפון הזאת תעלה לך ביוקררר" נזפה בי אמא בעודי אני מחזיקה את
הטלפון.
אמא,תענישי אותי אחר כך..אני בטלפון" חייכתי חיוך מאוהב.
"מיט את מתנהגת מוזר בזמן האחרון,אני מצפה להסבר"
"אמא,אני בשיחה! אל תפריעי לי" אמרתי ועליתי למעלה..
"נשמה? את איתי?"
"כן מאמי,מה המצב?"
"וואלה ברוך השם,מה קורה?"
"רעע :("
"מה קרה?"
"אני ו*טומי* נפרדנו :("
"זה שאני אמרתי לך לא לצאת איתו את לא הקשבת.."
*טומי היה החבר הכי טוב של אלמוג ובגללי הם התרחקו..אופסית :-[
"אוף אני לא צריכה את זה על הראש עכשיו" אמרתי בקול חצי בוכה
"סליחה נשמה די אל תבכי.."
אבל הדמעות כבר זרמו מעיני..בכיתי ובכיתי..
"מיטלי,אני יבוא לאסוף אותך טוב?"
"לא רוצה"
"די אני יוצא ביי יפיופה"
ניתקתי את השיחה ובכיתי,בתוך תוכי רק אני ידעתי למה אני וטומי נפרדנו..ידעתי שלא
אוכל להכאיב לבן דוד שי בכך שאצא עם חבר שלו,מעבר לכך,ידעתי שאני מרגישה משו חזק
לבן דוד שלי.
כן,אני,ילדה בת 15,רגילה יחסית,פתאום התחלתי להרגיש משו לבן דוד שלי (?!)
ישבתי וחשבתי על הכל,חשבתי איך נדלקתי עליו,איך בכלל הכל התחיל,ואז נזכרתי,נזכרתי
באותו היום שהוא היה שם לצידי בזמן שהכי הייתי צריכה אותו,וכל כך שמחתי,חייכתי
ובכיתי יחד.
פתאום ראיתי אותו,את אלמוג.
"מה אתה עושה פה?"
"באתי לבקר אותך,נשמעת עצובה בטלפון"
"אתה העצבת אותי אני לא רוצה לדבר איתך!"
"לושי אני מצטער" (לושי זה הכינוי שלי מאז שאני בת 4)
חייכתי,הוא ידע שאני צוחקת כשהוא משתמש בכינוי הזה,הוא היה אומר את זה באופן נורא
מצחיק.
הבאתי לו חיבוק.
"טוב מושי אני סולחת לך" (חח מושי זה הכינוי שלו חח)
"עכשיו אפשר ללכת לטייל?"
"חח כן נודניק!"
"אני צריך להגיד לך משו חשוב!"
"מהה?!"
"סודדד"
"ספררר"
"אם תבואי את תראי"
"בסדר בסדר אני באה!"
השארתי אוואי
---------------------------------
יצאתי עם מושי לטייל :)
טומי==>סליחה עיניים אין לך מושג כמה אני מצטערת..
אולי תבין אותי מתישהוא..ואם לא..סליחה!
נושנוש&קושקוש אהובותיי דברו איתי דחוף!
סלאמאט
----------------------------------
הלכנו לאיזשהא גן..זה היה הגן שכל החבר'ה שלנו היו נפגשים בו.(לי ולאלמוג הייתה
אותה חבר'ה היינו מסתובבים עם אותם אנשים)
הגן שבו אני וטומי הפכנו לחברים :( הגן בו הכרתי תידיד הכי טוב שלי..
"למה הבאת אותי לכאן?"
"את מכירה את הגן הזה בתור הגן שלנו,אבל לי יש משו אחר להראות לך,עצמי תעיניים"
עצמתי אותן,לא ידעתי מה הוא יעשה..
הלכנו כ-20 צעדים..
"את יכולה לפקוח את עיניך"
לא האמנתי למראה עיניי,זה היה כמו מין כוך כזה קטן,מן חדרון כזה באמצע החורשה אבל
עדיין גדול דיו להחיל 3 אנשים,בתוכו היה משטח דשא גדול ועל הדשא היה רשום עם פרחים
"מיטל אני אוהב אותך" והופרחו לשמיים מלא מלא בלונים שכל בלון נשא את התווית "מיטל
אני אוהב אותך"
עמדתי בהלם 10 דקות
"איך זה?"
"מדהיםםם...אלמוג זה יפיפיה!"
"עכשיו מיטל,הגענו לחלק שרציתי להגיע אליו כבר לפני 5 שנים..מיטל,רוצה להיות חברה
שלי?"
הססתי מאוד..
"אבל אנחנו בני דודים"
"את אוהבת אותי?"
הורדתי מבט
"תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא אוהבת אותי ואני יעזוב אותך לנפשך"
הסתכלתי לו בעיניים..
"אלמוג....א..ני...מא...והבתתתת....בךךךךךךךך"
"גם אני בך נסיכה יפה שלי" הוא אמר והביא לי נשיקהה ענקיתתתת..התנשקנו בערך 10
דקות!
"קיבלת תשובה?" שאלתי אותו בעודו מחבק אותי
"אממ לא..מה התשובה?"
הסתובבתי אליו ונישקתי אותו שוב
"זאת התשובה"
"עכשיו הבנתייייי" הוא אמר וחייךךך
מאותו רגע,עברה עליי חצי שנה של ייסורים,של קושי ענק לשמור על הסוד הגנוז הזה,היה
לי כל כך קשה,היינו חברים מאוהבים כל כך אחד בשני,אבל הכל בסתר..היה לי כל כך
קשה,במשך חצי שנה אני והוא היינו צריכים לשמור את הסוד הזה,אבל זה כבר סיפור אחר,כל
זאת ועוד,בפרק הבא...
💬 תגובות (7)
אולי כמה מילים "חצופות" היא יכלה להוריד , אבל בינינו כל אחד חושב ככה לפעמים ואם תהיו שניה כנים עם עצמכם תראו שזה נכון...
קיצור רציתי להגיד לך שבחבר'ה באמת צודקים ה' יודע מה הוא עושה , למרות שזה לא נראה ככה....מקווה שתמצאי מישהו יותר טוב ממנו.... גם לי זה קרה וחשבתי לעצמי אבל אין יותר ממנו , אבל אני בכל זאת מקווה שתמצאי יותר טוב בהצלחה...
-תיפ-
אז אני מקווה שתצאי מהסיטואציה הלא נעימה ושיהיה לך טוב ולכי תדעי אם זה לא הוא תמיד יהיה לך מישהו אחר שתחפשי כדי למלא את החלל בלב שלך.
אורנה.
אין לך שום אבל שום זכות שבעולם לשפוט את ה' רק תשבי בשקט ותודי לו על הרגע שנתן לך לחיות..החיים זאת מתנה.....
195470619
חולה עלייך.....שי
מלכתחילה ...
תגידי לי מה את בת 10? מה את חושבת שאלוהים הוא חבר שלך או משהו???
מתוקה שלי ... הכל אלוהים קובע והדרכים שלו והסיבות שלו לא ידועות לאף אחד חוץ מלו...
ואת לא הראשונה ולא האחרונה שניפגעת מאהבה... אלוהים עוזר לכל אחד ואחד.. ואם נפגעת מתוקה זה דרך החיים..
ואם את לא מכירה את המשפט הזה אז עכשיו תכירי:
" אל תישא את שם ה' לשווא" ובטח לא בשביל כזה מכתב...
פעם הבאה שאת מדברת על אלוהים טיפה יותר כבוד הוא לא חבר שלך ....
בהצלחה בכל זאת ....
אבל את צריכה להבין בובה אלוהים באמת לא מכוון לך את החיים...ההפך אלוהים עוזר...אבל החיים לא יכולים להיות מושלמים!!!! את מתארת לעצמך שלמישהו יש עולם מושלם? אלוהים לא מחליט על זה שלך יהיה רע ולה יהיה טוב..זה ממש לא נכון..
אלוהים עוזר לנו להתגבר...!!
יש עליות בחיים וירידות בחיים...עכשיו אולי את נמצאת בירידה אבל תאמיני לי שעוד מעט את תהיה בעליה גדולה..ובסוף...את תהיה הכי גבוהה את תהייה הכי מאושרת!!
אני מקווה שעזרתי לך קצת..ושתדעי משו אחד...עם את לא נמצאת עם הבאנדם הזה שאת אוהבת זאת אומרת שאלוהים נמצא איתך והוא חושב שהוא לא בשבילך...אל תדאגי את תמצאי את אהבת חייך ואני בטוחה שאלוהים יעזור לך...וצריכים להודות כל יום לאלוהים, כי הוא זה שתמיד עוזר..הוא נותן לנו תקווה..
אז בהצלחה מאמי...ביו'שש
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות