שיר שנכתב מכל הלב כשרע באמת...

אני יודעת שגם מחר השמש תזרח


הציפורים יצייצו והפרחים יפרחו


אבל מחר זה לא יהיה בשבילי


זה יהיה בשבילי מישהי מאושרת.


בשבילי הפרחים ינבלו והציפורים ינדדו


השמש תשקע ולעולם לא תזרח,


ריח השוהשנים המתוק שבאוויר


יתחלף לריח של שושנים מתות.


האור הבוהק שחודר מבעד לחלוני יעלם


במקומו יהי חושך שאל חדרי יכנס.


השירים שברדיו יהיו עצובים


גם אם פעם הם היו הכי שמחים,


כי אז הם היו שלנו היום הם של אחרים.


הדמעות מעיניי לא יפסיקו לרדת


וסביבי יהיו תהו ובהו ללא סדר.


רוצה לשפוך את ליבי בפנייך,


אבל כשנפגשת עם עינייך הכל נשכח


מראך משנה את מחשבותיי ומשכיח את כאבי


אתה נראה כה לבבי ומתוק,


כמו ילד קטן שרק יודע לאהוב בלי מכואב.


אבל האמת מאוד שונה,


כי בי פגעת ואותי לגמרי הרסת.


לא רואה את חיי איתך ולא בלעדייך


מבולבלת עד מאוד ואתה אשם בכל


מחפשת פתרון אך אני עמוק בתוך הייגון.


יודעת שבלעדייך לא הייתי יודעת מה זאת אהבה


אבל אתה זה שגם אותי לימד אכזבה.


מביטה אל האופק מלאת גאווה


ואותך משאירה בעבר שנמחק אט אט...