תמימות

זה היה כמו באגדות מופלא ומתוק


ומסביבי היה רק אהבה וקסם,


אבל ברגע שמסך העשן התפוגג


נפלתי לאדמה והכל התבהר


ובאותה שנייה שינית את פרצופך


ולי לא הייתה ברירה אלא לעזוב אותך.


חשבתי שאתה אחר, שונה מכל הגברים


לא כמו שכולם אמרו לי, אבל טעיתי


ובכל זאת את השטויות שלי אני עשיתי


שעכשיו אליהם אני לא רוצה לחזור,


אבל הם תמיד יהיו במחשבות.


הייתי תמימה וזאת הייתה חולשתי היחידה


אתה אותה ניצלת ובי אתה פגעת.


למרות שבפנים אני רוצה לשנות את הדברים


אך הם לא תלויים במילים או במעשים.


עכשיו לי קשה נורא


ואני מרגישה בודדב ופגועה


כי אתה היית נשמתי התאומה,


אבל נטשת אותי בשביל אישה זרה.


את זה שפגעת בי אני לא אשכח


כי אני את ליבי צריכה להחיות מחדש


וכמו שכולם אומרים לי:


"רק הזמן הוא זה שיגיד


וזה שיעזור לי ממך להחלים!"