"תגידי למה את לא שמה אודם, לכבודי כמו מקודם..." אבל כלום לא נאמר, הפגשנו את
ההורים שלנו, שגרו בבית אחד ושמנו להם ברקע את מילות השיר, בייחוד כדי שאמא תבין
שמשהו השתנה אצלה, כן אצלה, לא אצל אבא שלי.
שמונה ילדים קטנים, שחיו תמיד במשפחה מאושרת ומאוחדת, פתאום מבחינים ביום בהיר אחד
ללא שום התראה, שההורים לא מדברים, אבא ואמא שכל העיר קנאה בזוגיות שלהם, אבא ואמא
שהיו יושבים מול הטלוויזיה מחובקי...