כבר לא ילדים

מהמםםם שבת שלום מאמי!

אני: מה פתאום אתה כבר בבית, אני אלך ברגל.
עידן: נראה לך?
אני: טוב נו.
אחרי כמה דקות הגענו אלי, נתתי לו נשיקה בלחי
נכנסתי הביתה ו....
ושמעתי מהשירותים רעש מוזר, התקדמתי וראיתי את ליאור.. מקיא.
אני: ליאור.. אמרתי
ורצתי למטה להביא מים, הוצאתי את הבקבוק ועליתי למעלה.
קח.. ונתתי לו את הבקבוק.. הוא שתה ועזרתי לו לקום שמתי לו מים וירדנו למטה למטבח.
אני: שב.
הוצאתי לחמנייה ונתתי לו.. תאכל ואני מכינה לך קפה שחור.
ליאור: תודה מאי..
אני: בכיף, עד שאני מסיימת אתה מסיים את הבקבוק.
אחרי כמה שניות הבאתי לו את הלחמנייה והתיישבתי לידו.
אני: מה קרה? שתיית יותר מדיי?
ליאור: לצערי..
אני: לא נורא זה קורה לכולם, תשתה מספיק מים והכל יהיה בסדר.
ליאור: מאי, את יכולה לא לספר לאבא ולאיריס?
אני: אל תדאג נשמה.
ליאור עלה לחדר שלו ואני לשלי.
החלפתי לפיג'מה הורודה שלי ונכנסתי למיטה.. הפלאפון צלצל וראיתי שזה אסף.
אני: אח שלייייייייי
אסף: מאי מה קורה מאמי?
אני: טוב, מה איתך? איך שם?
אסף: מדהים, באמת.. מה איתך? אני מתגעגע!
אני: גם אני כל כך... ובסדר עובדת.
אסף: כל הכבוד אחותי.. איך את מסתדרת בבית עם חיים והילדים?
אני: חשבתי שיהיה קשה יותר, אבל ממש טוב ניר וליאור חמודים.
אסף: יופי מאמי, חודש הבא אני בא לחתונה.
אני: ישששששששש חייכתי חיוך ענק.
אסף: איך את מאמי? אחרי מה שראית פה?
אני: בסדר, נמאס לי לבכות עליו, המשכתי קדימה.
אסף: אני שמח. טוב מאוחר אצלכם לכי לישון.
אני: טוב, לילה טוב! מתגעגעת אליך!
אסף: גם אני!
ניתקנו את השיחה והלכתי לישון.
בבוקר התעוררתי מוקדם, לבשתי ג'ינס וחולצה שחורה.
אני: אמא אני מוכנה !
אמא: יופי, נחכה לליאן וניצא.
אחרי כמה שניות ליאן יצא, היפה שלי הזאת.
ונסענו לחפש בגדים, ליאן מדדה כל כך הרבה ובסוף מצאנו לה שימלת סטרפלס ורוד שחור מהממת.
ואני מדדתי כל כך הרבה.
ובסוף האחרונה מכולן, מדדתי שימלת מקסי ארוכה עם גב פתוח בצבע אפרסק בהיר.
אמא: ואוו...
ועוד 2 אנשים שהיו בחנות הסתכלו עלי בשוק
זה מדהים הם אמרו.
אני: כן אמא?
אמא: את מדהימה.
החלטנו לקנות אותה, ועברנו לנעליים קניתי נעל עקב מהממת.
חזרתי גמורה הביתה.
נשכבתי במיטה ונרדמתי..
התעוררתי מהצלצול פלאפון, ראיתי שזה עידן
אני: הלו..
עידן: אוי את ישנה?
אני: גם ככה הייתי צריכה לקום וצחקתי.
עידן: תקשיבי, אני לא יודע מה לעשות..
אני: מה קרה? אמרתי והתיישבתי במיטה.
עידן: יש לבן דוד שלי בר מצווה, ואמא שלי עוזרת לאחותה בהכנות.. ואני חייב בגדים.. בא לך לבוא איתי לקניון?
אני: מתי?
עידן: עוד שעה ככה?
אני: טוב מאמי.
עידן: סבבה אז אני יאסוף אותך.
אני: סבבה.
ירדתי למטה וראיתי את ליאור אוכל.
אני: שמן! וצחקנו.
הפלאפון שלי צלצל .
אני: קופה
קרין: מה קורה מאמי?
אני: הכל מעולה מה איתך.
קרין: טוב מאמי, נו קנית?
אני: כן אהובה, אני עוד מעט הולכת לקניון עם עידן הוא צריך בגדים לבר מצווה של בן דוד שלו.
קרין: פשששש
אני: תירגעי מכוערת, תתחילי לחפש בגדים לחתונה.
קרין: כן אני הולכת עם שחר עוד מעט
אני: טוב מאמי.
סגרתי את הפלאפון, סידרתי את האיפור והבגדים והייתי מוכנה.
בושם אודם ואחרי כמה שניות הוא צלצל.
אמרתי בי לכולם ונכנסתי לאוטו.
עידן: אין על הבושם הזה.
אני: אה כבר חשבתי שאין עלי..
עידן: לא זה לא..
אני: חצוף.. ושנינו צחקנו הגענו לקניון והתחלנו לחפש.
אני: טוב איזה סגנון בא לך?
עידן: לא יודע, לא איזו חליפה.. מכנס יפה וחולצה מכופתרת.
אני: מכנס שחור?
עידן: כן..עדיף.
אני: טוב בוא..
נכנסו לקאסטרו, מצאתי 3 מכנסים ממש יפים ונתתי לו למדוד..
אני: לא לא יפה עליך.
עידן: תודה הוא אמר בציניות.
אני: נוו והוא נכנס להחליף
השני הייה מהממם!
אני: טוב אתה לוקח אותו...
עדין: כן?
אני: חכה אני מביאה לך חולצות.
מצאתי 2 חולצות מכופתרות יפות.
הוא ממד והוא הייה כל כך הורס.. באמת כמו מפרסומת.
אני: אימאאאאאאאאאאא
עידן: מה קרה?
אני: זה מהממם !!!
עידן: כן? וכל המוכרות הסתכלו.
אני: טוב שלא כל המוכרות מסתכלות עליך.
עידן: תשמעי..
אני: ימכוער.. כנס כנס להחליף.
אחרי כמה דקות שהוא סיים, הוא שילם והלכנו לאכול גלידה.
עידן: אני מזמין.
אני: לא אני רוצה...
עידן: שתקי.
אני: ואי טעימה..
עידן: מאוד, מאי?
אני: כן?
עידן: תודה מאמי..
אני: בכיף... חייכתי אליו.
ישבנו שם עוד קצת ואז קרין ודניאל הצטרפו אלינו.
דניאל: אתם שמנים...
אני: אתה מדבר? ימכוער...
וצחקנו..
קרין ואני חזרנו הביתה..
התיישבנו על המיטה והבאתי בקבוק זירו.
אני: ואי הייה לי ממש כיף היום.
קרין: מה את אומרת...
אני: שתקי כבר...
קרין: אני רק אומרת את מה שאני חושבת..
החודש עבר מהר, לא חשבתי שאני התרגש ככה מהחתונה של אמא וחיים, אביב הקטן כבר בן 3 חודשים כזה מדהים.
קמתי בבוקר מוקדם, התרגשתי גם מזה שאסף חוזר וגם מהחתונה. ירדתי למטה וראיתי שכולם ערים.
אני: ואו מה קרה?
ניר: מתרגשים...
מאור דנה ואביב נכנסו
אני: שלום חיבקתי אותם והרמתי את אביב..
אחרי כמה דקות הוא נרדם והכנסתי אותו לעגלה.
ליאן התיישבה עלי והבאתי לה חיבוק.
אחרי כמה שניות הדלת נפתחה ואסף עמד שם.
אמא חיבקה אותו חזק, מלאה בדמעות.. ומיד מאור.
ליאן קפצה עליו ומיד אני, הדמעות ירדו כזה חתיך.. חתיך שלי. לא הפסקתי לחבק אותו.
אסף ראה את אביב
אסף: איך הוא גדל..
אסף עלה לחדר להחזיר את הבגדים.
אסף: מאי גם בן פה.. הוא בא לחתונה.
אני: יופי לו...
אסף: מי זאת..
אני: אסף, באמת שאין לי כח להתעסק עם הדביל הזה.
כל היום השלמנו פערים והגיע יום החתונה.
בבוקר הלכנו למספרה התאפרנו ולבשתי את השימלה.
אסף: O M G
אני: תודה..
הזמנתי רק את הבנות ואסף את חברים שלו.
יצאנו לאולם.
ניר: עפים באוויר.
אני: מה אתה אומר..
ליאור: עפים עפים.. דפקתי לו מבטח וצחקנו.
האולם הייה מדהים.
קיבלתי SMS מעידן
"מאמי המון מזל טוב, תעשי חיים. בטוח שאת הכי יפה בעולם"
שמחתי מההודעה
" תודה רבה מאמי, תראה מחר  "
כולם התחילו להגיע.
עשינו מלא תמונות, חברים של ניר הגיעו אמרו לי שלום הבנות הגיעו ואז חברים של אסף.
כולם חיבוק אותי ואז ראיתי את בן.
בן: היי..
אני: היי אמרתי לו ביובש.
בן: את מהממת.
אני: תודה, אפילו לא חייכתי.
התחלתי ללכת והוא תפס לי את היד.
אני: בן מה? מה אתה רוצה?
בן: רק להגיד שהתגעגעתי.
אני: יופי, תחייה עם זה. יש לך חברה אני המשכתי בשלי אז די. אני לא רוצה לחזור אחורה.
הוא נשאר שם בשוק ואני התקדמתי. החופה התחילה.
הדמעות היו בעיניים ראיתי את אמא וחיים כל כך מתרגשים.
אין ספק שעם כל השמחה התמונה של אבא עברה לי בראש.
חיבוקים נישוקים והריקודים התחילו.. הייה כל כך כיף, באמת שנהננתי.
קרין: באיזה חודש אמא שלך כבר?
אני: שני. וחייכתי אליה.
החתונה נגמרה... וחזרנו הביתה.
ישבנו כולנו בחדר של אסף.
אסף: תקשיבו אני מסטול.
ליאור: גם אני..
אני: דפוקים..
הדלת נפתחה ובן נכנס.
בן: גם אני..
דפקתי לאסף מבט, של למה הוא בא?
בן: מאי...
אני: יצאתי...
הלכתי לחדר שלי והוא בא אחרי.
אני: בן צא לי מהחדר בבקשה.
בן: מאי, באמת שהתגעגעתי.
אני: בן.. אתה כמו כולם, בדיוק כמו כולם... כל כולך דיבורים. עזוב אותי באמת שאני לא רוצה לראות אותך יותר.
בן: מאי..
אני: בן די, עד שכבר הצלחתי קצת להמשיך.. צא לי מהחיים.
אמרתי סגרתי את האור ונכנסתי למיטה.
הוא יצא, שמחתי שאמרתי לו ולא ממש כאב לי ומזה עוד יותר שמחתי.
בבוקר קמתי, אמא וחיים היו בצימר.
התחרפנתי בבית אז סימסתי לעידן
" אני מתחרפנת, בא לך לעשות משהו? "
אחרי כמה שניות
" רבע שעה אני אוסף אותך?"
זרקתי על עצמי מכנס קצר וגופיה לבנה.
הוא הייה בחוץ כבר.
עידן: מה העצבים...?
אני: בן חזר, הביא לי עצבים בכל הגוף.
עידן: האקס..?
אני: כן והעפתי אותו.
עידן: כל הכבוד
וראיתי את החיוך שלו.
אני: תמחוק תמחוק את החיוך...
עידן: למה קרה משהו?
אני: לא וגם לא יקרה.. הוא 0 הוא כבר לא חלק מהחיים שלי.
עידן: טוב מאוד... חייכתי וגם הוא..
התיישבנו ואחרי כמה דקות עידן נהפך להיות לבן...
אני:...

אני: לא וגם לא יקרה.. הוא 0 הוא כבר לא חלק מהחיים שלי.
עידן: טוב מאוד... חייכתי וגם הוא..
התיישבנו ואחרי כמה דקות עידן נהפך להיות לבן...
אני:...
אני: עידן... מה קרה?
עידן:טוב תכף אני בא.
אני: עידן מה קרה...?
הוא הייה בלחץ חיפש את הארנק..
אני: תירגע.. ביקשתי חשבון וכוס מים.
מיד היא הביאה נתתי לו ושמתי את הכסף בחשבון.
התקדמנו לאוטו עידן עוד שנייה רץ.
אני: מה קרה?
עידן: לא יודע, שיר אחותי היתקשרה.. אמא התעלפה.
וזה כבר פעם 3 בשבועיים שהיו.
אני: לבוא איתך?
עידן: לא מאמי...
אני: טוב, תעדכן אותי.
ירדתי בבית ונכנסתי הביתה.
ראיתי את אסף ניר יוגב ולירן רואים סרט
אני: שלוםםםםםםם צעקתי וקפצתי עליהם.
אסף: ישמנהה..
יוגב: שלום אמרתי להם שלום והתיישבתי לידם.
ראינו סרט התקלחנו הכנו ארוחת ערב.
התקשרתי לעידן והוא לא ענה. אז התקשרתי לדניאל.
אני: מה קורה?
דניאל: טוב כפרה מה איתך?
אני: טוב, תגיד דיברת עם עידן?
דניאל: כן הוא עם אמא שלו הם נסעו לבית חולים.
אני: בית חולים?
דניאל: כן, אני ידבר איתו בבוקר נראה מה קורה.
אני: טוב תעדכן אותי.
דניאל: מי זאת שדואגת.
אני: דפוק.
סיימנו לדבר ושמעתי דפיקה על הדלת..
אני: כן..
ליאן נכנסה.
אני: יפה שלי.. היא התקרבה אלי.
ליאן: מאי, אני יכולה לישון איתך? אני לא נרדמת.
אני: בטח בואי, מה קרה?
היא נשכבה לידי.
ליאן: סתם, התגעגעתי.
חיבקתי אותה חזק ונרדמנו.
התעוררתי באיזה 8 וראיתי 2 סמסים.
אחד מעידן..
" מאמי סורי שלא חזרתי אליך, לילה מטורף אנחנו בבית חולים".
והודעה מדניאל, ראיתי שקיבלתי לפני 3 דקות
" כפרה, אני נוסע לעידן את רוצה לבוא ?"
עניתי לו ישר
"כן, מתארגנת"
" טוב תגידי לי שאת מוכנה".
השארתי את ליאן לישון. הוצאתי מכנס בורדו וחולצה לבנה נופלת.
התאפרתי בקטנה.
סימסתי לדניאל שיצא.
אחרי כמה דקות הוא הגיע.
אני: היי נשמה.
דניאל: מה קורה?
אני: טוב.
נסענו ואחרי חצי שעה הגענו.
דניאל התקשר לשאול וכשהגענו ראינו מלא אנשים.
דניאל אמר שלום לכולם שם, אני לא הכרתי אף אחד חוץ משיר.
עידן ישב בצד ליד אחד החדרים. התקדמנו אליו
דניאל חיבק אותו וגם אני.
דניאל: אחי בוא נרד למטה נשב בדשא נקנה קפה.
עידן: טוב הוא אמר בשקט.
הייה מוזר לראות את עידן שקט, הוא תמיד מדבר,צוחק עושה רעש.
קנינו קפה והתיישבנו בחוץ.
אני: אז מה קרה? שאלתי אחרי שלקחתי שלוק מהקפה.
עידן: באתי הביתה אתמול, שיר היית לבד והיא התעלפה ישר הרמנו לה את הרגלים והיא לא התעוררה.. אז התקשרנו לאמבולנס. כל הלילה היא היית בבדיקות.. ואז גילו...
הוא שתק.. דניאל ואני הסתכלנו אחד על השנייה ואז על עידן.
עידן: שיש לה סרטן.. בדם.. והוא אמר שהוא כבר בשלבי התפרצות.. ולא מצאנו אותו בהתחלה.. אז צריך להתחיל לחפש גם תורמים. בקיצור סרט.
דניאל ואני היינו בשוק. לא ידעתי מה להגיד..
דניאל: יהיה בסדר אנחנו איתך.
הסתכלתי עליו, ובאמת שלא ידעתי מה לעשות.
חזרנו חזרה למעלה, וראיתי כמה חברים של דניאל ועידן מהקריוקי שהיו ועוד כמה ידידות.
כולם היו סביב עידן,ראיתי שזה עזר לו.
כשנכנסו ראיתי את שיר אחותו עם דמעות יוצאת החוצה.
החלטתי להשאיר את עידן עם החברים ויצאתי אחרי שיר.
אני: שיר.. חכי... היא התיישב על אחד הכיסאות שם מתנשפת.
אני: בואי קחי, הבאתי לה כוס מים.
שיר: מאי נכון?
אני: כן..
שיר: זה הייה כל כך מפחיד.. היא מלמלה..
אני: אתמול?
שיר: כן, דיברנו... והיא... היא פתאום נפלה, אני לא מבינה מה יהיה עכשיו.
אני: לפי מה שהבנתי מדניאל, היא תצטרך להישאר בבית חולים. ואתם תצטרכו להיות חזקים. ולעבור את זה.. כי הכל בראש ובלב.
שיר: כן?
אני: כן.. חיבקתי אותה.
שיר: את מקסימה... לא כמו כל הידידות של עידן.
אני: תודה חייכתי אליה וחזרנו יחד.
הרופא קרא למשפחה של עידן והם נכנסו לאיזה חדר.
כל החברים הלכו ורק דניאל ואני נשארתי. אחרי כמה דקות הם יצאו.
דניאל: נו..
חגי (אבא של עידן): אמרו שהמצב חמור והיא צריכה להתחיל טיפולים ובינתיים יחפשו תורם...
ידעתי שזה לא טוב..
דניאל הכיר לי את המשפחה של עידן
אבא שלו חגי, ויש לו עוד שלוש אחים
אחות בת 26, אח בן 24 הוא ושיר הכרתי את כולם. היינו איתם קצת ודניאל ואני חזרנו הביתה.
דיברתי קצת עם אמא וקרין והלכתי לישון.
לא כל כך הצלחתי לישון, פתאום כל הסיפור הזה הזכיר לי את אבא. החלטתי שבבוקר אני נוסעת לבקר אותו.
קמתי ב 10 התארגנתי על עצמי ויצאתי לבית הקברות, אחרי חצי שעה הגעתיץ לקחתי דלי עם מים וניקיתי.
סיפרתי לו כל מה שקרה, וכל מה שעברתי. זה עשה לי טוב קצת להתנקות.
דיברתי עם עידן הוא נשמע יותר טוב.
קניתי כמה מוקפצים וסלטים ונסעתי לשם. אחרי חצי שעה מהמרכז הגעתי.
ראיתי שדניאל ומורן חבר שלו שם.
אמרתי לאבא שלו שלום והבאתי להם את השקית עם האוכל.
חגי: תודה מאי, את מקסימה.
שיר התחילה לאכול.
עידן: תודה מאי.. הוא הסתכל עלי וחיך..
הוא היחיד שנראה שם חזק.
אבא: עידן, אנחנו נתחיל לעשות משמרות בין כולם. אי אפשר שכולם יהיו פה כל הזמן.
ישבתי איתם..
אני: עידן, בוא אני יקפיץ אותך הביתה.
חגי: כן תלך כפרה שלי, תבוא מחר. אור תבוא להיות פה עוד מעט.
עידן: טוב.
הוא לקח את הג'קט ונסענו.
אני: ישנת בכלל..?
עידן: לא איזה..
אז שים את הראש.. תישן בדרך.
וכך באמת הייה נהגתי ועידן נרדם.. אחרי שעה הגענו עם כל הפקקים שהיו.
עידן נכנס להתקלח ואני בינתיים הכנתי לו לאכול.
ידעתי שהדבר היחידי שהוא צריך זה שיחזקו אותו.. וכמובן שהוא יהיה שם בשביל אמא שלו.
הוא יצא מהמקלחת ובא..
אני: מאמי בוא לאכול.
עידן: משוגעת.... הוא התיישב והתחיל לאכול
אני: בתאבון.
עידן: תודה מאי..
אני: שטויות מאמי.
הוא סיים לאוכל סידרנו.
אני: יאללה לך לישון מאמי, עברו עלייך יומיים קשים..
עידן: אני לא רוצה לדעת איזו תקופה תהייה.
אני: יהיה בסדר, רק תאמין והכל יהיה בסדר.
עידן: הלוואי.
עליתי איתו לחדר והוא נכנס למיטה.
עידן: מאי?
אני: כן...?
עידן: את יכולה לחכות עד שאני נרדם?
אני: בטח..
עידן: אפשר גם שתשירי לי שיר?
אני: טוב..
הוא עצם עיניים.
השיר הראשון שעלה לי לראש זה הייה מחכה אז פשוט שרתי.
"יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו יגע בנו, משהו ירגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש.

וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו "
ראיתי שהוא נרדם, שמתי עליו את השמיכה ויצאתי.
ראיתי שאח שלו חזר.
עידו: היי ..
אני: היי מה נשמע?
עידו: בסדר..
אני: יש עוד אוכל, הכנתי לעידן תאכל.
עידו: תודה רבה.תגידי?
אני: כן? הסתכלתי עליו.
עידו: אתם יחד?
אני: לא.. חייכתי אליו
עידו: חבל...
חייכתי ויצאתי.
נכנסתי לאוטו והגעתי הביתה.
אני: אמא מה את עושה במטבח?
אמא: רעבה.
אני: שמנה...
אמא: איך הייה בבית חולים?
אני: בסדר אני יודעת, היא התחילה היום טיפולים.
אמא: אוי זאת תקופה קשה.
אני:כן.
ישבתי איתה עוד קצת ועליתי לחדר.
נזכרתי שיש לי עבודה בבוקר..
קמתי ב 7 התארגנתי זריז ויצאתי לעבודה.
היית מלא עבודה, לא נשמתי.. עבדתי עד 10 כי משהי הבריזה.
דיברתי קצת עם קרין.. ועידן לא ענה לי.
התקלחתי ונרדמתי.
בבוקר אסף העיר אותי.
אסף: אפשר יחס לאח שלך?
אני: ברור.. וקמתי.
אסף: בואי נלך לקניון.
אני:טוב מאמי.
לבשתי ג'ינס גבוהה וחולצה יפה.
אחרי כמה דקות יצאנו.
אסף: תגידי מה זה העידן הזה?
אני: ידיד.. הוא הייה איתך בשכבה..
אסף: עידן פריד?
אני: כן.
אסף: אה הוא הייה איתי רק בי"ב.
אני: כן הוא סיפר לי.
אסף: ומה איתו?
אני: אנחנו רק ידידם.
אסף: הבנתי.
הזמנו לאכול.. הייה ממש טעים.
עידן וקרין רצו שניסע לעידן.
אסף ואני סיימנו. ירדתי אצל קרין ונסענו.
אחרי חצי שעה הגענו.. ראיתי את אחות הגדול של עידן עם אבא שלהם.
אמרנו שלום והתקדמנו ראיתי את שיר ועידן מחבק אותה.
אני: היי.. כולנו אמרנו להם שלום.
אני: שיר מה קרה מתוקה?
שיר: סתם, היא התחילה בטיפולים והיא ממש נראת רע.
אני: די מאמי אל בתכי.. בתקופה הזאת היא תהייה ממש חלשה אבל זה יעבור.
התיישבנו עם עידן בצד
עידן: הרופא אמר שזאת תהייה תקופה לא קלה, כי הכימותרפיה משפיע ממש קשה.. כי תפסנו את זה מאוחר.
דניאל חיבק אותו..
עידן: זה נוראי, תמיד היא עם אנרגיות... עכשיו בקושי היא מצליחה לעשות פיפי.
קרין: הכי חשוב שכולכם איתה.. לשפר לה את המצב רוח זה הכי חשוב.
עידן: כן.
כמה רופאים רצו לחדר שלה.. ואחרי שנייה אבא של עידן יצא והתיישב.
עידן הלך אליו...
עידן: אבא מה קרה?
אבא: היא רצתה שאני יעזור לה להתיישר והיא פשוט לא הצליחה לנשום.. נתקע שם משהו והיא נהיית סגולה...
עידן הביא לו מים.
עידו הגיע אמר לכולנו שלום והתיישב.
הרופא אמר שמכניסים אותה לעוד טיפול, ושבינתיים מחפשים בינתיים תורמים.
חזרנו הביתה
בבוקר קמתי לעבודה.. 3 ימים בקושי דיברתי איתו כי כל הזמן עבדתי..
הייה יום חמישי.. בקושי דיברתי איתו מיום שני.
התארגנתי על עצמי ונסעתי לשם.. ראיתי את אחותו הגדולה ועידו שם שניהם עם דמעות בעיניים.
אני: עידו..
הוא הסתכל עלי..
אני: מה?
שאלתי...
עידו: היא רזתה בטירוף בגלל הטיפולים, אני לא מסוגל לראות אותה.
עידן יצא וחיבק את האחים שלו.
הוא הייה כל כך חזק שם בשביל כולם.
התקרבתי אליו.
אני: מאמי סורי, הייתי עמוסה בעבודה.
עידן: זה בסדר מאמי.
אני: נרד לארומה?
עידן: כן.
לקחתי את התיק וירדנו.
עידן: יום חמישי היום, את לא יוצאת?
אני: לא אני איתך היום.
קנינו קפה ויצאנו לשבת בחוץ.
עידן: אני משתגע מאי, כל המשפחה שלי גמורה.
אני: ראיתי מאמי, אבל הכל בסדר. אתם צריכים להיות חזקים בשבילה. הכי חשוב לשמור לה על המצב רוח.
עידן: אני יודע, הרופא גם אמר את זה. אבל באמת אחרי כל טיפול היא משתנה לנו.
אני: מבינה אותך מאמי, עברתי את זה. אבל היא תהייה בסדר אני יודעת.
עידן: כן. סבא וסבתא כל היום קוראים תהילים.
שיר ואחותי הגדולה כל היום בוכות, אבא ועידו בקושי מתפקדים.
אני: אין מה לעשות, זאת תקופה שצריך לחזק אחד את השני.
עידן: מה הייתי עושה בלעדייך? הוא אמר והעביר את היד שלו על הפנים שלי..
עברה בי צמרמורת מטורפת...הוא הזיז לי את השיער אחורה.. ושוב עברה בי צמרמורת.. התקרבנו, רציתי את זה.. כל נגיעה שלו בפנים שלי עברה בי צמרמרות מטורפות.
תוך שנייה השפתיים שלו היו על שלי, אחרי כמה שניות של נשיקה עדינה מקסימה התנתקו.
עידן: ואו..
בחיים לא אמרו לי ואו.. צחקתי.
הוא שם את היד שלו על הסנטר שלי והרים לי את הראש.
עידן: חיכיתי לזה הרבה זמן.
הוא הסתכל עלי, ונתתי לו נשיקה.
קמנו וחיבקתי אותו חיבוק ענקי...
חזרנו למעלה ו...

הוא שם את היד שלו על הסנטר שלי והרים לי את הראש.
עידן: חיכיתי לזה הרבה זמן.
הוא הסתכל עלי, ונתתי לו נשיקה.
קמנו וחיבקתי אותו חיבוק ענקי...
חזרנו למעלה ו...
וראיתי את המשפחה שלו שם, החלטתי להשאיר אותם קצת ביחד, אמרתי בי ונכנסתי לאוטו.
התקשרתי לקרין..
קרין: היי מאמי מה קורה?
אני: טוב בובי, איפה את?
קרין: בבית, רוצה לבוא אלי?
אני: כן, אני יצאתי מהבית חולים. חצי שעה בערך אני אצלך.
קרין: טוב מאמי.
התקשרתי לדבר בינתיים עם אסף כדי שלא ישעמם לי בנסיעה, הוא אמר לי שהוא הזמין את כל החבר'ה אלינו.
הגעתי לקרין, אמרתי שלום לכל המשפחה שלה ועליתי לחדר.
אני: היי פרה... וקפצתי עליה.
קרין: ישמנהההה
אני: עוד מעט נלך אלי, אסף הזמין את כולם.
קרין: טובושש.. מה המצב רוח ?
אני: מה? וחייכתי..
קרין: שפכי שפכי, אני מכירה את החיוך הזה.
אני: הייתי אצל עידן בבית חולים, התנשקנו...
קרין: קולולולו הגיע הזמן.
אני: מה? והסתכלתי עליה.
קרין: זה הייה ברור, אתם מדהימים .
אני: משוגעת.. לא יודעת.. מוזר לי כל כך מהר עוד מערכת יחסים.
קרין: בסדר מאמי, אין לך לאיפה למהר.. קחי את זה באיזי.
אני: כן זה מה שאני יעשה..
קרין: איזה כיףף והיא קפצה עלי..
ראיתי טלוויזיה והיא התארגנה.
שמעתי שקיבלתי הודעה, הוצאתי את הפלאפון מהתיק וראיתי שזה מעידן
"יפה שלי, שימחת אותי כל כך... תודה על הכל"
קרין: תקראי תקראי..
כמה שהילדה הזאת מכירה אותי.
הקראתי לה ושתינו צחקנו.
" בכייף מאמי, פה בשבילך תמיד.."
סוף סוף הפרה היית מוכנה ויצאנו.
אחרי 2 דקות היינו כבר אצלי בבית.
אמרתי לכולם שלום ונשנשתי במבה שהיית על השולחן. אחרי כמה דקות בן ולירן נכנסו.
עליתי עם התיק לחדר כדי לשים אותו שם ולהחליף בגדים.
שמעתי דפיקות על הדלת ובן עמד שם.
בן: שלום..
אני: שלום שלום
בן: אנחנו יכולים לדבר שנייה?
אני: לא! לא ממש..
בן: אבל אני רוצה שתביני משהו.
אני: בן, את מה שיש לי להבין הבנתי.. טסתי פאקינג 12 שעות בשבילך..
בן: אני יודע.
אני: יופי, אז אין לי מה לשמוע, הייתי עצובה בגללך מספיק. עכשיו שיהיו לך חיים מאושרים עם שירי.. אני המשכתי.
בן: המשכת?
אני: כן.. המשכתי, בן אתה כמו כולם! אין לי כח. הבטחתי לעצמי שאין יותר הזדמנות שנייה אחרי זה אני נפגעת בזה.
בן: מאי את לא.
אני: בן, די סגרנו עניין..
הוא הסתובב ויצא ואני החלפתי בגדים..
גם כן גבר.. אמרתי לעצמי וירדתי למטה.
אחרי שכולם הלכו אסף קרין ואני סידרנו הכל.
קרין הלכה ואני עליתי לישון.בבוקר התעוררתי, הכנתי לאסף ולי נס והתיישבנו בגינה.
אסף: שכחתי כבר מה זה ישראל...
אני: אויי.. מסכן...
אסף: כמה בחורות שוות יש שם.
אני: מה אתה אומר.
אסף: כן כן..
אני: אתמול הייתי אצל עידן בבית חולים..
אסף: לא הבנתי, מה יש לאמא שלו?
אני: סרטן בדם, כבר התחילה טיפולים.
אסף: ואי ואי לא עלינו.
אני: כן..
לקחתי שלוק מהנס...
אני: התנשקנו...
אסף: מה? הוא הרים את הראש.
אני: כן.. אתמול.
אסף: נראה לי שזה סתם מרחמים..
אני: תגיד לי מה אתה דפוק?
נעמדתי...
אני: עלק רחמים... מה הבעיה שלך?
אסף: כלום תירגעי... צחקתי.
אני: יאוו זרקתי והתיישבתי..
אסף: ומה עם בן?
אני: כלום... ולא יהיה גם.
אסף: הבנתי.
ישבנו עוד קצת בסלון ואז הלכתי לעבודה.
היו מלא אנשים אבל אני אוהבת.
הגעתי הביתה ב 11 וחצי, התקלחתי והתקשרתי לדניאל
אני: נשמה אתה יוצא?
דניאל: אנחנו נוסעים כל החבר'ה לעידן...
אני: הבנתי. יש מקום ?
דניאל: כן האוטו שלי ריק, דברי גם עם קרין.
אני: טוב מאמי. קרין הצטרפה ואחרי חצי שעה הגענו.
ראיתי שם רק את עידן ועידו.
אמרנו להם שלום, אחרי שעה ומשהו החבר'ה הלכו ונשארנו רק דניאל קרין ואני.
אני: עידן איך הייה הטיפול?
עידן: קשה, מתחיל לנשור לה השיער..
אני: ומה עם תורם?
עידן: מחפשים..
אחותו הגיע ואמרה לנו שלום.
עידו: נויה תכנסי לקלח אותה?
אני: אם אתם צריכים עזרה תגידו.
נויה: זה בסדר מאמי.. תודה היא חייכה ונכנסה אליה.
עידן: אני חייבת להתאוורר בואו ניצא לשתות קפה.
קרין: יאללה.
נכנסנו לאוטו ונסענו לאר קפה שהייה שם.
דניאל: אחי אתה נראה גמור..
עידן: כן, כולם מתפרקים אני היחידי שמצליח לשמור פה על שפיות.
איך שקיבלנו את הקפה.. הפלאפון של עידן צלצל, זה הייה עידו הוא הרים..
מה.. כן.. כן.. אני בא..
דניאל: מה קרה?
עידן: היא התעלפה לנויה במקלחת..
תוך שנייה המלצרית החליפה לנו לכוסות חד פעמיות ויצאנו.
הגענו ועידן רץ למעלה.
דניאל: מסכן יאללה.
אני: זה נוראי.. זה כל כך הזכיר לי את התקופה שאבא הייה ככה.. לא הצלחנו לתפקד בכלל.
אחרי רבע שעה עידן יצא ואמר שהכל הסתדר וחיברו אותה למכשירים..
אחרי כמה דקות החלטנו ללכת כדי שיהיה עם אחים שלו. הבאתי לו חיבוק והלכנו.
השבוע עבר מהר.. כל יום עבדתי, הייתי בבית, פעמיים בשבוע אצל עידן, הגיע יום שישי.
התלבשתי לקידוש מאור ודנה הגיעו והתחלנו.
התחלנו לאכול ואחרי כמה דקות אמא רצה לשירותים.
דנה: התחילו הבחילות..
אני: אוי לא...
אסף: אחי, הזדקנת מאז שאתה אבא.
מאור: מה אתה אומר...
אסף: כן .. כבר לא כמו פעם
דנה: אסף אל תכניס לו רעיונות לראש..
אני: צריך באמת לצאת יחד.
ליאן: גם אני רוצה!!!
עזרנו לאמא לסדר הכל וכולם התיישבו בסלון, הפלאפון שלי צלצל רצתי לחדר ראיתי שזה עידן
אני: הלו..
עידן: מה קורה מאמי?
אני: טוב מאמי, מה איתך?
עידן: בסדר, בואי נעשה היום משהו?
אני: באמת?
עידן: כן
אני: מה האושר? וחייכתי
עידן: כנראה שמצאו תורם, לא בטוח עדיין.
אני: מעולה!!!!!! צעקתי.
עידן: כן, יצאתי עכשיו מהבית חולים.
אני: ממ, תבוא אלי ואז נחליט?
עידן: כן?
אני: כן, נו אני מכירה את כל המשפחה שלך ... ושנינו צחקנו.
סגרנו את השיחה וירדתי למטה.
אני: אמא עידן בא עוד מעט.
דנה: אכמ.. נראה לי ששכחת לספר לנו משהו.
אני: לא אין כלום וחייכתי.
מאור: עלק אין כלום...
אסף: לא ראיתי אותו שנים.
עליתי לחדר הוצאתי מכס חום כאמל גבוהה גופיה לבנה ומעל טוניקת ג'ינס יפה.
התאפרתי מסקרה איילינר עיפרון שחור להבליט את העין, סומק אודם ורוד, בושם והרבה.. החלטתי לשים עקב... סידרתי את השיער.
הכנסתי הכל לתיק קטן וירדתי למטה.
מאור: אבסדר.... אין כלום..
אני: סליחה ? וחייכתי.
ניר: מהממת !!
ליאור: רק אם הייתי יותר גדול.. הסתכלתי עליו וזרקתי עליו כרית וכולם צחקו.
אחרי כמה שניות היו דפיקות והתקדמתי לכיוון הדלת.. עידן עמד שם, חתיך כל כך מכנס שחור חולצה לבנה ועל חוצה מכופתרת משבצות.
אני: היי אמרתי בשקט..
עידן: מהממת..
הוא נכנס , והבאתי אותו לסלון.
הוא לחץ לאמא וחיים את היד, זה הייה כזה מצחיק.
אסף קם וחיבק אותו, ואמר גם שלום לדנה וכולם.
אני: טוב יצאנו אמא.
אמא: ביי חמודים.
יצאנו והתקדמנו לאוטו.
עידן: את מדהימה.. הוא קירב אותי אליו, ושוב הרחתי את הבושם המדהים שלו סילבר...
אני: אני חולה על הריח הזה....
הוא הביא לי נשיקה בצוואר ונכנסנו לאוטו.
עידן: מה בא לך?
אני: מה שתרצה 
נלך לבר מסעדה בחוף?
אני: סבבה.
חנינו ואז הפלאפון של עידן צלצל, הוא דיבר ואחרי שניה נכנסנו למסיבה..
התיישבנו בספות, הזמנתי פריי שייק ועידן הזמין מיילק שייק.
אני: מי זה הייה?
עידן: דניאל, הוא עם קרין..הוא אמר שכולם באים אליו, אז אפשר לקפוץ.
אני: הוא עם קרין? וחייכתי.
עידן: כן חחח
אני: איזה כיף שאתה מחייך אמרתי והסתכלתי עליו.
עידן: הכל בזכותך..
אני: אל תגזים. הוא ליטף אותי בלחי.
עידן: את באמת מקסימה... גם עידו אמר לי.
אני: חמוד!!
התקרבנו ונסחפנו לנשיקה מדהימה.
אחרי שסיימנו לשתות נסענו לדניאל... היינו קצת ביחד שם ואז חזרנו הביתה.
הלכתי לישון , בבוקר אמא העירה אותי ואמרה שנוסעים לטייל
לבשתי טיצ שחור וחולצה נופלת, נעל סירה התאפרתי קצת, ויצאנו.
נסענו לרמת הגולן, הייה כל כך מצחיק עשינו מלא תמונות...
חזרנו באיזה 6 הביתה..
התקלחתי, התקשרתי לעידן ושמעתי שהפלאפון שלו סגור.
ירדתי למטה וראיתי את ליאור וליאן רואים טלוויזיה.
אני: מה רואים?
ליאור: אלכס חולה אהבה..
אני: תשבעוו, תעשו מקוםםםם קפצתי בינהם וראינו את כל הסרט.
אחרי שהוא נגמר, הלכתי לשבת קצת עם קרין .
אני: את רוצה לספר לי משהו?
קרין: מה?
אני: את דניאל לבד..?!
קרין: אה סתם... זורמים...
אני: השם הזה עושה לך משהו אה?
קרין: חחחח אנערף..
אני: תקשיבי הפלאפון של עידן סגור מהבוקר...
קרין: בטח הוא עם אמא שלו.
אני: כן, מוזר...
נשארתי לישון אצל קרין והחלטנו בבוקר לנסוע לים.
התעוררנו, לקחתי ממנה את הבגד ים הורוד, לבשתי ג'ינס קצר וגופיה שחורה.
נסענו לים, היא אמרה גם לדניאל לבוא.
פרסנו את המגבות ונשכבנו...
אני: דננננ..?
דניאל: אה כפרה?
אני:דיברת עם עידן?
דניאל: לא הוא לא עונה..
אני: לא מוזר קצת?
דניאל: בטח הוא בבית חולים ואין לו סוללה..
אחרי שעתיים שהיינו שם חזרתי הביתה, התקלחנו ראיתי שיש לי צבע..
נכנסתי למיטה, ותוך שנייה נרדמתי..
שמעתי את הפלאפון מצלצל ו...

המשך המשך המשך!!
מדהים מרגע לרגע 😊

ווואיייי השלמתי את כל הפרקיםםםםם
אמא'להההההההההההההה
המשך דחוף!!!

דניאל: לא הוא לא עונה..
אני: לא מוזר קצת?
דניאל: בטח הוא בבית חולים ואין לו סוללה..
אחרי שעתיים שהיינו שם חזרתי הביתה, התקלחנו ראיתי שיש לי צבע..
נכנסתי למיטה, ותוך שנייה נרדמתי..
שמעתי את הפלאפון מצלצל ו...
רצתי מהר אליו וראיתי שזה חסוי, ועוד לא הספקתי לענות.
חזרתי למיטה ולא נרדמתי, הייה כולה 7 בערב.
ירדתי למטה וראיתי את אסף ובן במטבח.
אסף: איך הייה בים?
אני: כייף..
אסף: את יוצאת היום?
אני: לא יודעת.
בן ישב שם, ראיתי את המבטים שלו.
אני: מה עם ארה"ב.
אסף: בינתיים אנחנו נשארים פה.
אני: מה עם שירי? היא לא מתגעגעת? אמרתי בציניות לבן.
בן: לא.. זה הייה סתם סטוץ..
אני: פששש.. סתם סטוץ, חבל. אמרתי ולקחתי את הכוס קולה.
הייתי קצת בפייסבוק.
הפלאפון שלי צלצל שוב, רצתי וראיתי שזה דניאל.
אני: הלו
דניאל: מה קורה חיים שלי?
אני: טוב מה איתך?
דניאל: טוב מאמי, שומעת אני עם חבר אצלי, ועידן לא עונה לנו.. אנחנו רוצים לנסוע לשם רוצה לבוא?
אני: כן מאוד.. מתי?
דניאל: תתארגני, עוד רבע שעה כזה.
אני: טוב נשמה.
הוצאתי ג'ינס מהארון סטרפלס וג'קט נופל מעל, נעל סירה התאפרתי בקטנה סידרתי את השיער. הכנסתי כמה שטויות לתיק. בושם אודם והייתי מוכנה.
ירדתי למטה לראות עם יש מסטיקים.
אסף: לאיפה?
אני: סיבוב..
לא הייה בא לי להתחיל לדבר ליד בן.
אסף: עם מי?
אני: מה נהייה? הסתכלתי עליו במבט עצבני.
לקחתי את המסטיקים ראיתי שבדיוק ניר נכנס מהעבודה.
ניר: שלום..
אני: היי איך הייה?
ניר: מעייף... הבאתי לו כיף והוא הלך להגיד שלום לאסף ובן.
נכנסתי לחדר של ליאן נתתי לה נשיקה ובדיוק דניאל התקשר אלי שאני אצא.
נכנסתי לאוטו בדיוק אמא התקשרה דיברתי איתה טיפה.
דניאל: מי זאת שתפסה צבע...
אני: אני אני וחייכתי.
דניאל: את זוכרת את אריאל מהמסיבה?
אני: כן..
אריאל: מה קורה זמרת?
אני: בסדר גמור.
אחרי חצי שעה של צחוקים ומוסיקה הגענו.
התקדמנו לקומה היודע וראינו שאין שם אף אחד.
דניאל: מה זה?
אני: O M G איפה הם?
דניאל: חכי נשאל בקבלה.. אחרי כמה שניות הוא חזר.
אני: נו? שאלתי במטח.
דניאל: העבירו אותם מחלקה בואי.
התקדמנו שלשתינו ואחרי כמה דקות הגענו.
ראינו את כל המשפחה יושבת עם תהילים...
דניאל: שלום...
כולם הרימו ביחד את הראש והסתכלו עלינו.
שיר נעמדה...
אני: היי מתוקה.. היא הביאה לי חיבוק ראיתי שהעיניים של אדומות.
דניאל: אחי.. הוא התקרב לעידן..
הלב שלי דפק, לא ידעתי למה אבל כל כך רציתי לדבר איתו כבר.
עידן: בואו נשב בחוץ.
אבא אני יורד טוב?
אבא: בטח בטח.
ירדנו למטה, ישבנו על האבנים בדשא.
דניאל: אחי למה לא עניתי לנו יומיים ?
עידן: שכחתי להביא מטען ואנחנו לא זזנו מפה.
דניאל: אלמוג בוא איתי נלך להביא שתייה?
ידעתי שדניאל רצה להשאיר אותנו לבד, אחרי שנייה הם קמו והלכו לכיוון החנויות שהיו שם.
אני: עידן?
עידן: ממ הוא אמר..
ראיתי שקשה לו.
אני: מה מאמי?
עידן: הרופא אתמול בלילה לקח אותנו לשיחה, שהם מכניסים אותה להשתלה כי יש תורם והכל..
אני: נו וזה מעולה! אמרת וחייכתי
עידן: אבל אז הוא אמר, שהגוף שלה חלש מדיי והוא לא יודע אם היא תצליח לעבור את ההשתלה. הוא אמר שהאחוזים נמוכים.
הוא אמר ובלע את הרוק, ראיתי שהוא עוד שנייה בוכה.
עידן: זאת אמא שלי, אמא שלי שוכבת שם בפנים חסרת אונים היא האישה הכי חזקה שאני מכיר.. איך היא הגיע למצב כזה כל כך מהר. הוא דיבר ושם את הראש מבין הידיים.
אני: היי.. אמרתי והרמתי לו את הראש.
אתה הרגע אמרת היא האישה הכי חזקה שיש, אין סיבה שהיא לא תעבור את זה. רופאים תמיד מלחיצים.
תמשיך להאמין כמו שהאמנת עד עכשיו והכל יהיה בסדר.
עידן: אני כבר לא מסגול, דיי זה גומר אותי מאי.
אני: אל תתייאש עכשיו, היא עוד שנייה מסיימת את הניתוח.
עידן: כבר לא מאמין בכלום תאמיני לי, הוא נעמד.
והתחיל ללכת מצד לצד.
אני: עידן.. ותפסתי לו את היד.
יהיה בסדר אתה תראה..
הבאתי לו חיבוק כדי שהוא ירגע, אחרי כמה שניות של חיבוק התנתקנו.
עידן: תודה.. והוא חייך.
אני: ככה הכי יפה לך!
דניאל ואריאל חזרו ועלינו למעלה.
כל המשפחה ישבה מול החדר.. קצת הייה לי לא נעים..
אני: מאמי אתה רוצה שנלך? כדי שתהייה עם המשפחה?
עידן: לא מאמי, זה עוזר לי שאתם פה.
ראיתי ששיר אחותו הקטנה יושבת בפינת החדר.. לא יכולתי לראות אותה ככה..
התקרבתי אליה עם כוס מים.
אני: קחי מתוקה. הבאתי לה וראיתי שכל הפנים שלה דמעות.
שיר: מאי, אני מפחדת כל כך... היא אמרה ושוב הדמעות ירדו.
אני: מאמי אין לך ממה.. וחיבקתי אותה חזק
שיקרתי, הבנתי את ההרגשה שלה.. אבל הייתי חייבת לחזק אותה.
שיר: אם.. אם.. הרופא צדק? והיא לא תעבור את הניתוח הזה?
אני: שיר, לפי הסיפורים שלכם היא בן אדם חזק. ואני בטוחה שיהיה בסדר, לא תמיד רופאים צודקים. הכי חשוב שתאמינו.
שיר: את חושבת?
אני: אני בטוחה.. חיבקתי אותה חזק וחזרנו לכולם.
השעה היית כבר 12 וחצי בלילה.. ראיתי את אבא שלו ואחותו הגדולה כגמורים. ועידן בכלל לא דיבר.
הרופא יצא.. כולם קפצו והתקדמו אליו.
הוא ביקש מכולם לשבת... ראיתי שעידן נהייה לבן.
הרופא: היא סיימה את הניתוח, עכשיו רק צריך לחכות, אני לא יכול להגיד שהמצב טוב, אבל את הניתוח היא עברה.. השאלה אם היא תתעורר.
עידו: לפחות סיימה את הניתוח. הרופא הלך והם התיישבו.
שיר הסתכלה עלי ובאה לחבק אותי.
דניאל ואריאל רצו ללכת...
החלטתי שאני ישאיר אותם קצת לבד, בכל זאת אני לא יודעת עוד מה קורה בנינו.
דניאל: אחי נראה לי נזוז.. כבר 1 וחצי .
עידן: יש לך באוטו מטען?
דניאל: כן אחי.
עידן: אתה חייב להביא לי.
דניאל: בטח בוא.
ירדנו כולנו לכיוון האוטו.
עידן ואריאל נתנו לו כיף..
אני: דבר איתי, כל דבר..
עידן: תודה מאמי.. הוא אמר וליטף לי את הפנים, נתן לי נשיקה קטנה.. ונכנסתי לאוטו והוא עלה.
דניאל: את רוצה לספר לנו משהו?
אני: סע סע וחייכתי.
הגעתי הביתה ב 2 ככה. וראיתי שבדיוק אסף נכנס גם.
אני: היי.
אסף: מה קורה?
אני: טוב איפה היית?
אסף: סתם בפאב פה.
אני: סבבה, היינו בבית חולים.
אסף: מה איתה?
אני: עברה ניתוח נראה מה יהיה.
אסף: מאי?
אני: מה?
אסף: תבטיחי לי רק שתשמרי על עצמך.
חייכתי חיוך ענקי , והבאתי לו חיבוק.
נכנסתי לחדר שלי החלפתי לפיג'מה ונרדמתי.
התעוררתי בבוקר מהצלצול פלאפון, לא ידעתי איפה הוא ולא הייה לי כח לקום.. אחרי כמה שניות שלא נרדמתי הלכתי לצחצח שיניים .
חזרתי לחדר וחיפשתי את הפלאפון כשמצאתי ראיתי שיש לי 6 שיחות שלא נענו מעידן.. הלב שלי דפק...
פחדתי ממה שהוא הולך להגיד. התקשרתי אליו והתיישבתי על המיטה. אחרי כמה צלצולים הוא ענה.
אני: הלו...?
עידן: מאיייי הוא צעק בהתנשפות..
את ...לא מבינה......
אני: מה עידן?
עידן: היא עברה את הניתוח... הכל בסדר!!!!!!!! את לא מבינה בכלל איזה שמחה הולכת פה.. אני לא מאמין אני פשוט לא מאמין.
אני: יאו.... איזה יופי!!! שמחתי כל כך...אני שמחה כל כך!
עידן: כן, רוצים רק לראות שבאמת הכל בסדר וההשתלה הצליחה.
אני: מאמי אני שמחה!!!!
עידן: תודה תודה תודה!!! אנחנו בערב כבר נחזור הביתה נעשה קניות אז אני ידבר איתך.
אני: אין בעיה.
סגרנו את השיחה, שמחתי בשבילו.
פתאום זה נורא גרם להתגעגע לאבא, ירדתי למטה וראיתי את אמא יושבת בגינה.
הכנתי לי קפה והלכתי לשבת לידה
אני: אמושש.
אמא: כן בובי?
אני: אמא של עידן עברה את ההשתלה והכל בסדר.
אמא: יאו.. איזה יופי!!!
אני: כן. וחייכתי.
אמא: מה יש?
אני: אני לא רוצה לבאס אותך...
אמא: מה ילדה שלי, תדברי.
אני: אני מתגעגעת לאבא...
אמא: אני יודעת יפה שלי, גם אני! אבל אין מה לעשות אנחנו נלמד לחיות עם הגעגוע הזה.
אני:כן?
אמא: כן..
הפלאפון צלצל וראיתי שזאת צליל.
אני: אהההה כפרה?
צליל: את זוכרת שאת עובדת היום מ 12 עד 4 בגלל שזה יום שישי.
אני:פאקקק שכחתי מזה שאמרתי לגיא.
צליל: יאללה עופה להתארגן.
אני: טוב מאמי תודה.
קצתי לחדר החלפתי לבגדי עבודה, התארגנתי בזריזות ועפתי לעבודה.
היו מלא אנשים עשיתי מלא טיפים ככה שהייה טוב.
ב5 הגעתי הביתה והתקלחתי.
פתחתי את הפלאפון וראיתי SMS מעידן
" אני חייב לך תודה ענקית, תהיי מוכנה היום ב 9? "
" בכייף מאמי, וכן לאיפה?"
"הפתעה..."
"אני אוהבת הפתעות"
ב7 ירדתי למטה ראיתי את דנה ומאור עם אביבוש, ישבנו איתו טיפה וראיתי שלאמא כבר יש טיפונת בטן.
אני: אמאאאא כבר רואים לך בטן.
אמא: כן אה... והיא עשתה פוזה של דוגמנית.
חיים: הכי יפה בעולם!
ניר: שנתחיל?
אני: יאללה..
מאור: מה ליאור בבסיס?
אמא: כן.
התחלנו בקידוש.. עזרתי לאמא לסדר הכל.
וישבנו בסלון.
אסף: לאיפה את יוצאת היום?
אני: לא יודעת עדין, אני נפגשת ב 9 עם עידן.
מאור: מה את אומרת.
אני: מה שאתה שומע ועשיתי לו מבט...
מאור: תהני אחותי...
אני: תודה רבה!
דנה בואי איתי לבחור בגדים..
דנה: באה באה.
עלינו לחדר ובסוף החלטנו על מכנס שחור גבוה חולצה לבנה עם קצת ניטים מ H&M ונעל שטוחה.
התאפרתי, בושם היפנוטיק.. אודם והייתי מוכנה.
דנה: מהממת שלי!!!
ירדתי למטה וחיכיתי שהוא התקשר.
אחרי כמה דקות הוא באמת התקשר ואני יצאתי.
נכנסתי לאוטו, ראיתי אותו יושב שם כזה חתיך.
אני: היי...
עידן: שלום.. הוא הביא לי נשיקה קטנה.
אני: לאיפה?
עידן: חכי ותראי..
אחרי כמה דקות הגענו לים.
יצאנו מהאוטו, עידן הוציא סדין וסלסלה.
אני: ואו.. אמרתי בשקט.
עידן: בואי. הוא הביא לי יד והתקדמנו לחוף.
עידן פרס את הסדין והוציא פונדו שוקלד ותותים ובקבוק יין
אני: אמאאאאאאא!
עידן: נסיכה שלי.
התיישבנו והתחלנו לאכול.
עידן: לא הספקנו לדבר בכלל אחרי ה...
אני: כן..
עידן: את מיוחדת... הוא אמר והביא לי את התות.
אכלתי, הוא התקרב אלי והביא לי נשיקה קטנה ועוד אחת ועוד אחת שנסחפו לארוכה.
התנתקתי...
עידן: מה מאמי?
אני: סתם .. מפחדת קצת...
עידן: להיפגע?
אני: גם
עידן: אני לא רוצה להתחיל להגיד לך את כל המשפטים של אני לא יפגע...
הדבר האחרון שאני ירצה לעשות זה לפגוע בך, אבל פשוט צריך לחיות את הרגע.. אני יודע שרק נפרדתם.. אבל די תפסיקי לחשוב יותר מדי.
אני: זה מה שאני עושה.. אמרתי וחייכתי אליו.. נסחפנו לעוד נשיקה ואז הפלאפון עצר אותנו...
עידן ענה ואחרי חמש דקות ניתק.
אני: מי?
עידן: דניאל וכולם עושים על האש אצל לירן והוא אמר שגם צליל מהעבודה שלך שם, בא לך ללכת.
אני: מה שבא לך מאמי?
עידן: מה שתרצי.
אני: טוב יאללה בוא יקוף.
חזרנו לאוטו ואחרי כמה דקות הגענו.
יצאנו מהאוטו ובאתי להתקדם לבית.
עידן: חכי רגע.. הוא משך אותי אליו
אני: מה? וחייכתי חיוך ביישני.
עידן: הכי כיף לי איתך בעולם.. הוא אמר וחיבק אותי אליו
אני: גם לי מאמי, ונתתי לו נשיקה.
נכנסו וראיתי כל כך הרבה אנשים
...: פאקקקקקקק

תהנו 😊

יווואו כזה מושלם!! מתה להמשךךךךךךךך

אני: מה? וחייכתי חיוך ביישני.
עידן: הכי כיף לי איתך בעולם.. הוא אמר וחיבק אותי אליו
אני: גם לי מאמי, ונתתי לו נשיקה.
נכנסו וראיתי כל כך הרבה אנשים
...: פאקקקקקקק
שמעתי צעקה הסתובבתי וראיתי את ניב
אני: ניבבבבבב הסתכלתי עליו והוא חיבק אותי... עידן הסתכל עליו עצבני.
ניב: מה את עושה פה..?
אני: דניאל עובד איתי... וזה... הסתובבתי לעידן זה חבר שלי
ניב: שלום ולחץ לו את היד..
הוא הלך לשבת עם חברים והלכתי לצליל.
אני: היי מאמוש.
צליל: מה קורה יפה שלי?
אני: בסדר מאמי, איך הייה בעבודה?
צליל: זורם, אני רואה הולך לכם טוב ביחד.. וחייכה
אני: טפו טפו..
אחרי שעה כבר הייתי גמורה אז חתכנו הביתה.
עידן הקפיץ אותי, נכנסתי לחדר ותוך שנייה נרדמתי.
בבוקר התעוררתי מוקדם, כבר לא יכולה לישון הרבה. סידרתי קצת את החדר ואז הפלאפון שלי צלצל זה הייה יוגב
אני: נשממממה צעקתי
יוגב: מה קורה חיים שלי?
אני:הכל בסדר מה איתך?
יוגב: הכל מעולה, תקשיבי אני חוגג היום יום הולדת קריוקי על האש שתייה וזה
אני: שווה!
יוגב: תבואי, דיברתי עם קרין
אני: סגור.
סיימנו לדבר וירדתי למטה... שמעתי את אמא מקיאה.
אני: אמא את צריכה עזרה?
אמא: לא מאמי, אני תכף יוצאת לעבודה.
אני: טוב קחי.. הבאתי לה כוס מים.
התארגנתי על עצמי ונסעתי קצת לדנה לעזור לה עם אביב הקטן.
כשחזרתי כבר הייה צהריים שמתי את הראש לשנצ וכשקמתי קרין כבר הגיעה אלי..
אני: מה השעה?
קרין:קומי תתחילי להתארגן
אני: טוב חפיי...
הפלא צלצל וראיתי שזה עידן
אני: מה קורה?
עידן: טוב יפה שלי, מה איתך?
אני: בסדר מאמי, אני עוד מעט הולכת ליום הולדת של יוגב.
עידן: מהשכבה שלי?
אני: כן, ידיד שלי.
עידן: טוב מאמי.. תדברי איתי.
אני: טוב בייב..
עידן: אה ו... אולי תבואי אלינו בשישי לקידוש? אני רוצה שתראי את אמא, והיא תראה אותך כבר!
אני: אין בעיה נסיך.
סיימנו לדבר ופתחתי את הארון.
הוצאתי מכנס שחור גבוהה חולצת שיפון לבנה נופלת, עקב התאפרתי והייתי מוכנה.
אני: איך?
קרין: ממש יפה אחותי.. ממש רזית.
אני: כן, כי הפסקתי עם הגלולות.
קרין: למה?
אני: לא יודעת, הרגשתי שהן לא עושות לי טוב בתקופה האחרונה.. וזה הייה בדיוק כשבן טס.
קרין: ומה עכשיו?
אני: לא יודעת, נראה מה יזרום מקס' קונדום.
קרין: גנובה..
שמתי בושם ואודם והייתי מוכנה.
קרין: הולכים עם גל?
אני: לא אין לי כח בטח בן ומתן אצלו...
קרין: טוב אז מונית?
אני: כן תזמיני.
קרין הזמינה מונית וירדנו למטה.
אני: אמא אני הולכת ליום הולדת של יוגב.
חיים: תהני מתוקה.
אני: תודה.
אמא: למה את לא הולכת עם אסף?
אני: אין לי כח הוא בא עם בן..
אמא: טוב מתוקה היא אמרה וליטפה את הבטן, והתחלתי לראות שיש לה קצת בטן.
יצאנו מהבית וראינו שהמונית בחוץ, אחרי שנייה נכנסו.
אני: שלום נהג..
נהג: שלום שלום, לאיפה אתן צריכות?
אני: לנרקיס
נהג: אין בעיה...
אחרי 4 דקות הגענו, שמענו כבר את המוסיקה.
נכנסו אמרנו שלום ליוגב והתיישבתי עם לירן ושחר.
הרגשתי שקיבלתי SMS הוצאתי את הפלאפון וראיתי שזה מעידן
" מאמי שלי, תהני לך! בלי שטויות"
חייכתי
" אל תדאג, תהנה גם אתה "
קרין דפקה לי קריצה וראיתי את אסף, בן ומתן נכנסים.. הבנתי שהם כבר שתו קצת. יוגב הכין להם עוד כוס והם התיישבו.
אסף ומתן באו להגיד לנו שלום וחזר לחבר'ה שלהם.
שחר: קחו יפות.. היא באה עם כוסות וודקה חמוציות.
אני: תודה מתוקה.
אחרי 2 כוסות שכבר היינו בראש סבבה, והרבה קריוקי
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזה עומרי.
אני: עומריי במה זכיתי צחקתי
עומרי: צאי החוצה להגיד שלום.
לחשתי לקרין ושתינו יצאנו החוצה.
עומרי יצא מהאוטו ונתנו לו חיבוק ישבנו איתו 10 דקות והוא נסע.
בדיוק ראיתי את אסף ובן יוצאים.
אני: אוי לא.. לחשתי וקרין תפסה לי את היד.
ראיתי שאסף מביא לבן מים..
הייתי בראש ממש סבבה.
בן התקרב אלי..
בן: מאי...
אני: מה בן?
בן: שב..י.. איתי שנייה...
אני: כמה שתיית?
בן: הרבה... הוא אמר ואסף דחף לו את הבקבוק מים לפה.
קרין: מאמי להיכנס?
אני: כן מאמי.
בן התיישב בספסל ואני עמדתי.
אסף: תשתה אחי...
בן: למה מאי? למה?
אני: מה? לחשתי..
בן: למה את עושה לי את זה? למה את משחקת לי בלב.... הוא אמר וראיתי את אסף זז..
אני: תישאר... אמרתי לאסף והוא התיישב בחזרה.
אני: אני מחשקת? בן אתה בחרת לשחק פה משחקים אני זאת שגמרתי את המשחק הזה כי לא הייה לי כח להיפגע יותר.
בן: כן בסדר.. הוא אמר וראיתי את הראש שלו מסתובב..
אני: תשתה תשתה עוד מים.
בן: ומה הקשר שאת עם עידן עכשיו?
אני: יש בעיה?
בן: כן..! הוא אמר ונעמד בבום.. ותוך שנייה קיבל סחרחורת.
אני: בן די.. בוא נגמור את השיחה כאן, גם ככה אתה מסטול.
בן: תעני לי.
אני: בן שחרר, תחזור לשלי שלך.
בן: את יודעת שאני לא חוזר.. ואת יודעת שאני אוהב אותך מאי ורק אותך! הוא אמר ועברה לי צמרמורת בכל הגוף
הוא הסתכל עלי, ואני הסתכלתי על הספסל.
בן: את לא מבינה שאת האישה שלי?! את האישה שלי לכל החיים.
אני: חבל.. בן די אני נכנסת. אמרתי לו והתחלתי להתקדם.
בן: מאי...
הסתובבתי.
בן: תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא אוהב אותי..
הוא הסתכל עלי, ראיתי את העיניים שלו נוצצות.
בן: קדימה..
המילים לא יצאו לי מהפה, הסתובבתי והלכתי.
אמרתי ליוגב ביי ואמרתי לקרין שתישאר
יצאתי החוצה חזרה.
אסף: מאי חכי, אני מכניס את בן ובא איתך.
חיכיתי לו בחוץ ותוך שנייה הוא יצא.
הסתכלתי עליו והבנתי כמה התרחקנו בתקופה האחרונה מאז שהוא חזר.
אני: אסף.??
אסף: אה?
אני: התגעגעתי אליך..
אסף: גם אני אחותי.. המצב הזה לא אמור להרחיק בנינו !
אני: נכון.. חיבקתי אותו חזק.
אסף: את עדין אוהבת אותו?
אני: יש לי רגשות כלפיו, אבל די המשכתי קדימה..
אסף: ועידן?
אני: מתחיל משהו, הוא מדהים אסף.
אסף: כן הוא אחלה גבר.
התקרבנו הביתה וראיתי שרק 2 וחצי התקשרתי לעידן.
עידן: יפההההה שלי..
אני: מה קורה מאמי?
עידן: טוב מה איתך?
אני: איפה אתה ?
עידן: במאנצ...
אני: אהה אמרתי בקול עצוב..
עידן: מה יש מאמי?
אני: בא לי שתבוא קצת... אני עצוביי....
עידן: אני מזמין חשבון ויריב יקפיץ אותי.
אני: טוב בובי.
נכנסתי הביתה עליתי לחדר החלפתי למכנס קצר וגופיה ורודה וחיכיתי לעידן. אחרי 10 דקות הוא צלצל וירדתי לפתוח.
נכנסו בשקט ועלינו לחדר.
אני:מאמי אתה בסטלה?
עידן: בקטנה... יפה לך ורוד.
אני: דפוק
הוא התיישב על המיטה ואני נכנסתי מתחת לשמיכה.
עידן: למה היית בבאסה?
אני: סתם בן..
עידן: מה איתו? הוא אמר והפנים שלו נהיו עצבניות.
אני: סתם התחיל לדבר איתי ושאל אותי למה אני לא חוזרת אליו.
אז אמרתי לו שאני איתך ! ורק איתך!
עידן: את שלמה עם זה?
אני: ברור.. הוא הסתכל עלי ונתתי לו נשיקה.
עידן: תודה שסיפרת..
אני: ברור!!!
התנשקנו, היד שלו ליטפה אותי בחזה ומיד אחרי זה עברה לחוצה הוא הרים לי אותה והתנתקנו.
אני: מאמי לאט... לחשתי
עידן: בקצב שלך הוא לחש..
ראינו סרט ואז הוא הלך.
נרדמתי ושמתי שעון ל 1 לעבודה.
התעוררתי בבוקר ירדתי למטה ו..


מממ ?

מהמם...המשךךך

המששכיי 😊
כל פעם זה מעלה לי חיוך שאני נכנסת ורואה שיש המשך!

מקסימות !!

תכף יעלה המשך

עידן: בקצב שלך הוא לחש..
ראינו סרט ואז הוא הלך.
נרדמתי ושמתי שעון ל 1 לעבודה.
התעוררתי בבוקר ירדתי למטה ו..
וראיתי את ליאן רואה טלוויזיה.
אני: מה כפרה מה את עושה בבית?
ליאן: חופשששששששש!!! תראי את התעודה... היא צעקה ולקחתי אותה.
אני: נכון, תביאי נראה.
הסתכלתי על התעודה וראיתי שהכל מעולה וטוב מאוד.
אני: תותחית!!!
ליאן: תודההה !
אני: גאה בך. נתתי לה נשיקה.
עליתי לחדר והתארגנתי לעבודה, אחרי 10 דקות סיימתי, ויצאתי לעבודה.
הגעתי והתחלתי לרוץ בין שולחן לשולחן, עשיתי הרבה טיפים זה הייה כיף.
ב9 וחצי סיימתי דניאל הקפיץ אותי הביתה.
נכנסתי הביתה, ראיתי את אמא וחיים בסלון אמרתי שלום והתקדמתי למטבח.
אני: ליאורררררר
ליאור: שלוםםם !
אני: מה רגילה?
ליאור: סוף סוף !.
אני:תאכל תאכל ישמן.
עליתי למעלה וראיתי שהחדר של ניר פתוח.
אני:שלום צעקתי..
ניר: מה קורה יאחות?
אני: טוב מה איתך?
ניר: מעולה, איך הייה בעבודה?
אני: סבבה.. עשיתי מלא טיפים!
ניר: כפרה עלייך..
סגרתי את הדלת ועברתי לחדר של אסף.
אני: שלום וקפצתי עליו
אסף: איכס ימגעילה יש לך ריח של אוכל
אני: מה לעשות..
אסף: טוב כנסי להתקלח ובואי.
אני: טובוש.
יצאתי מהחדר ובדיוק הפלאפון שלי צלצל...
אני: הלו..
עידן: מה קורה מאמי
אני: הכלב סידר נסיך מה איתך?
עידן: טוב, איך הייה בעבודה?
אני: בסדר, עשיתי הרבה טיפים...
עידן: נו ברור איך לא תעשי?
אני: כפרה עליך!
עידן:אל תשכחי שאת עושה אצלי קידוש מחר..
אני: שישי מחר? צעקתי.
עידן: כן... ושמעתי שהוא מחייך.
אני: אל תדאג לא שכחתי!
עידן: מעולה בייב, את רוצה לעשות משהו?
אני:לא יודעת מאמי, אני גמורה נראה לי אני אלך לישון עוד מעט.
עידן: טוב נסיכה שלי, מתגעגע..
אני:גם אני..
סיימנו את השיחה ונכנסתי להתקלח, התפנקתי לי ויצאתי.
לבשתי את הפיג'מה שלי, דיברתי קצת עם קרין והלכתי לחדר של אסף.
אסף: הוו עכשיו יש לך ריח טוב.
אני: יזבל... תמיד יש לי..
התיישבתי על הספה מול המיטה שהיית אצלו בחדר.
אני: מה יאח, אתם לא חוזרים לארה"ב..?
אסף: לא, אין כמו בארץ...
אני: אז יאללה תתחיל לחפש עבודה.
אסף: לאט לאט..
אני: אתה יוצא?
אסף: אנחנו הולכים לשבת קצת אצל בן
אני: הבנתי תהנו..
הלכתי קצת לליאן ולאמא ועליתי לישון.
התעוררתי בבוקר והחלטתי ללכת עם קרין לקניון, קניתי צמיד מהממם וחולצה לבנה הורסת.
אני: מדוורה אני הולכת היום לקידוש אצל עידן.
קרין: הופה מי זאת..
אני: מממממ וחייכתי.
קרין: תכירי לי איזה חבר שלו.
אני: אני ידבר איתו על זה.
קרין: סגור בייבי...
אני: מה אני אלבש?
קרין: אולי את הג'ינס השחור וחולצה החדשה?
אני: כן.. ?
קרין: ברור
חזרתי הביתה ישבתי קצת עם אמא אמרתי לה שאני הולכת לקידוש אצל עידן.
אסף אמר שהוא יקפיץ אותי.
נכנסתי לחדר התלבשתי, התאפרתי סידרתי את השיער שמתי בושם והייתי מוכנה.. התרגשתי קצת.
הכנסתי את הדברים שאני צריכה לתיק והייתי מוכנה, ירדתי למטה כולם כבר היו אצלנו..
מאור: אין על האחות הזאת, מפעם לפעם יותר יפה.
אני: איך אני אוהבת אמרתי ונתתי לו נשיקה.
אסף בא ויצאנו.
אסף: אחותי באמת יפה..
אני:תודה תודה..
אסף: מאי, בלי שטויות!
אני: אל תדאג.
אסף: דואג דואג...
אחרי כמה דקות הגענו.
דפקתי בדלת ואחרי שנייה עידן פתח, התרגשתי..
עידן: מאמי, בואי תכנסי
נכנסתי ראיתי את מור אחותו הגדולה ועידו הם באו ולחצו לי את היד
ואז שיר יצאה מהחדר ורצה אלי..
אני: שיר מקסימה מה נשמע?
שיר: התגעגעתי !
אני:גם אני.. חייכתי אליה.
ואז נכנסנו למטבח ראיתי את אבא שלו הוא לחץ לי את היד
עידן: אמא בואי תכירי את מאי..
היא התקרב אלי וחיבקה אותי..
אמא שלו: מאי, שמעתי עליך הרבה, כל הבית מדבר עליך.
אני: איזה כיף לפגוש אותך!
התיישבנו והתחלנו בקידוש, הייה כיף.
כולם צחקו ונהנו!
עזרתי לאמא שלו לפנות את כל הדברים.
שיר: אוף
מור: מה קרה שיר?
שיר: אין לי מה ללבוש...
מור: אוי נו יש לך מלא בגדים חדשים..
שיר: אוף!
אני: בואי את רוצה שאני יעזור לך?
שיר: כן! והיא חייכה.
התקדמנו לחדר שלה ועידן הצטרף.
אני: מה בא לך?
שיר: משהו יפה, אני צריכה להיות יפה היום!
עידן: מה את אומרת!
אני: ממ מי הבחור?
שיר: מישהו מהשכבה.
אני: טוב קדימה.. הוצאתי גינס בהיר שהייה לה שם וחולצה נופלת מדהימה.
שיר: יששששש!
אני: ושימי את השרשרת הזאת, והנעל הזאת.
שיר: תודה מאי!
אני: בכיף מקסימה, נתתי לה נשיקה והלכנו לחדר של עידן.
אני: מה זה החדר המדהים הזה?
עידן: תודה מאמי הוא אמר והזיז לי את השיער אחורה, עברה בי צמרמורת. הוא התקרב אלי, והביא לי נשיקה קטנה ועוד אחת ועוד אחת עד שנמשכה לנשיקה ארוכה ומדהימה.
אני: יוצאים?
עידן: תקשיבי חברים שלי מהצבא שהיו איתי בגדוד התקשרו שהם עושים על האש.. אולי נלך?
אני: לא איכפת לי חייכתי.. אבל תקשיב.
עידן: נו?
אני: קרין מתה כבר להכיר מישהו אולי היא תבוא איתנו?
עידן: ברור מאמי, דברי איתה.
התקשרתי לקרין והיא ממש שמחה.
אני: בואנה אתה לא לובש את זה..
עידן: למה?
אני: זוז זוז אני בוחרת..
פתחתי את הארון והסתכלתי בבגדים, ואז הרגשתי את הידיים שלו מחבקות אותו, הריח שלו הגיע לי לאף
הוא נתן לי נשיקה בצוואר והסתובבתי אליו.
נתתי לו נשיקה ואחרי כמה שניות התנתקנו..
עידן: את מדהימה..
אני: לא אתה וחייכתי.
הבאתי לו את החולצה שבחרתי הוא הסתדר ויצאנו.
נסענו להביא את קרין ואחרי שנייה היא ירדה.
היא נכנסה לאוטו
קרין: היי מתוקים.
אני: מה קורה מאמי?
קרין: מעולה, איזה יפים אתם ..
עידן הפעיל את המוסיקה התחלנו לשיר ואחרי רבע שעה הגענו.
עידן: יאללה בנות בואו.
נכנסו לבית היפה שהייה שם...
עידן אמר שלום לכולם והכיר לנו..
לא הפסקנו לצחוק, קרין כבר התחילה להפעיל את הקסמים שלה, וכבר ישבה עם אחד חתיך הורס.
השעה היית 2 וכבר הייתי ממש עייפה.
אני: מאמי אולי תבוא אלי..?
עידן: טוב יפה שלי.
קרין נשארה עם עופר ואנחנו חתכנו.
אחרי רבע שעה הגענו אלי, ראיתי שיש אור בגינה.
אני: חכה מאמי...
ראיתי שניר ועוד כמה חברים אצלו.
אני: היי ניר.
ניר: מה קורה?
אני: טוב מאמי..
ניר: עידן מה הולך אחי.. והוא לחץ לו את היד
עידן: הכל מעולה.
עלינו לחדר נכנסתי למקלחת להוריד איפור והחלפתי לפיגמה.
עידן: מהממת שלי הוא אמר והעביר את היד שלו על הבטן שלי.
הפלאפון של עידן צלצל..
עידן: מאמי הפלא ליידך.
הרמתי אותו וראיתי שזאת שיר.. הוא ענה
עידן: איפה את? ואיי.. מעצבנת... טוב....בי...
אני: מה?
עידן: אין לה איך לחזור הביתה.
אני: נו אל תתעצבן עלייה.
עידן: אבל בא לי להיות איתך.
אני: מחר וחייכתי..
הוא הביא לי נשיקה ענקית ויצא.
אחרי שהייתי קצת במחשב ירדתי למטה.
ראיתי את אסף בן ומתן.
אני: מה אתם אוכלים?
מתן: הזמנו פיצה.
אני: שמנים.
אסף: את לבד?
אני: כן.
אסף: קחי משולש.
אכלתי ועליתי עם כוס קולה לחדר. דיפדפתי קצת בפייס, ואז שמעתי דפיקה על הדלת.
אני: כן צעקתי והסתובבתי לדלת.
בן עמד שם..
אני: מה? אמרתי בקרירות.
הוא נכנס וסגר את הדלת.
אני: מה אתה רוצה בן?
בן: את יכולה פעם אחת לשבת ולשתוק? ופשוט להקשיב?
קמתי והתיישבתי על המיטה וקירבתי לו את הכיסא.
הוא התיישב.
אני: מקשיבה. אמרתי יבשה.
בן: אני זוכר את היום הזה כשאת ונדב נפרדתם ופתאום התחלתי לראות בך מעבר לידידה מגיל 0 או לאחות של אסף, וכנראה ששנינו הרגשנו ככה. ביום שהתעצבנת עלי כשלא סיפרנו לך על הטיסה לארה"ב הרגשתי כל כך אפס אבל את היית כל כך מלכה שסלחת לי והייה לשנינו כל כך קשה להיפרד. אני חושב שזאת היית הפרידה הכי ארוכה שלנו בכללי תמיד היית באה עם אסף ואיתי לכל מקום. כשבאת איתנו לנתב"ג לא יכולתי להשתחרר מהחיבוק הרגשתי שכמה חיבוקים שאני לא אתן לא יספיקו. ואז את הלכת לצד אחד ואני לצד שני. ואחרי חודש כשהגענו לשם, התחרפנתי כבר, כל כך התגעגעתי אליך, לקול שלך, לעיניים התמימות והיפות שלך, לשפתיים המדהימות שלך, לאופי המיוחד שיש רק לך. התחלנו לעבוד ואז הכרתי את שלי הזאת.. לא באמת הייה לי משהו כלפיה היא פשוט קצת עזרה לי להעביר את הכאב שהתרוצץ לי בלב, כל פעם שהיא רק התקרבה אלי את עברת לי בראש. כל יום כל דקה כל שנייה את אצלי בראש ובלב. ואני הכי מצטער על זה שהגעת והייתי איתה כמו זבל וזה הרס הכל. אבל אני באמת לא יכול לדמיין אותך עם מישהו אחר. את לא מבינה כמה עצבים בגוף יש לי רק מלחשוב שיש לך מישהו אחר, שאת לא שלי. כבר אמרתי לך את זה לא פעם את הבחורה הראשונה שלימדה אותי מה זאת אהבה, בחיים לא הייתי מאוהב עד שפגשתי אותך. כמה אבסורדי זה. את האהבה שלי... את כל החיים שלי מאי.
....

מה אתן אומרות...
עידן?!
בן?!

מהמם..ואין לי מושג שניהם חמודים..חחח תמשיכי!!

QUOTE (hila_t @ 08/04/2013) מהמם..ואין לי מושג שניהם חמודים..חחח תמשיכי!!
שניהם חמודים זה נכון..
אבל אני בעד עידן!

למה בן חיפש למאי תחליף כשהם ביחד?
הוא בגד בה, נקודה. ולא משנה מאיזה תירוץ או סיבה.. מגיע לה יותר!

סקרניייייייייית להמשך 😊