כבר לא ילדים

יווווווווו חחחחח אדיר!
נכד ובן באותו גיל.
מתה להמשךךךךךךךך!!!
ומאוהבת בבן 😊

היינו בשוק, לא הבנתי מאיפה זה בא..
הרגשתי את כל הגוף שלי מתחמם.. היו לי עצבים בכל הגוף.. לא יכולתי להיות שם.. קמתי ויצאתי..
שמעתי את מאור קורא לי אבל המשכתי ללכת.
יצאתי לדשא ו..
וישר התיישבתי, היו לי דמעות בעיניים, איך היא יכולה להתחתן עכשיו..? כל הזמן עבר לי בראש מה אבא הייה אומר.
ראיתי את מאור ואסף הם התיישבו לידי, מאור חיבק אותי.
אני: מה נראה לה?
אסף: אני יודע שזה קשה, אבל מאמי אין מה לעשות. היא צעירה היא לא יכולה לבטל את עצמה.
אני: בסדר שיחיו יחד שיהיה להם טוב אבל מה חתונה ? הריון?
מאור: אני מבין אותך, וגם אני חושב כמוך וחושב בלי הפסקה על אבא. אבל אין מה לעשות צריך להשלים עם זה.
אני: לא יכולה...!
אסף: טוב בואי נחזור לבפנים.. נראה לי שהם קצת נפגעו.
אני: יופי לי!
מאור נתן לי יד וקמנו, התקדמנו חזרה לחדר של דנה.
הגענו וחיבקתי אותה ליטפתי את התינוקי החמוד.
אמא: מאי...
אני: אמא לא עכשיו.
ליאן הסתכלה עלי ונתתי לה נשיקה על הראש.
לקחתי כוס מים והתיישבתי מחוץ לחדר.. אחרי כמה שניות ניר הבן של חיים יצא.
ניר: אפשר...
אני: כן...
ניר: עצבנית?
אני: לא מצליחה להבין, קשה לי...
ניר: למה הם נפרדו?
אני: הוא נפטר...
ניר: זה מסביר את הכל..
הוא הסתכל עלי ועשיתי לו פרצוף עצוב, הוא נראה ממש טוב.
ניר: לפחות יהיה לך אח חדש.. הוא חייך
אני: ישש אמרתי בצחוק .
ניר: תחייכי זה יפה לך..
אני: תודה.. !
ליאור אח שלו יצא גם..
ליאור: הכל טוב?
אני: עכשיו יותר טוב...
אני: אז מה הולכים להיות לי עוד שני אחים?
ליאור: כנראה....
אני: כבוד..
ליאור: לעע, כבר לנו וקרץ
חזרתי לבפנים וקבעתי עם בן שיבוא לאסוף אותי.
אמרתי להם בי, לא ממש דיברתי עם אמא ויצאתי.
נכנסתי לאוטו עצבנית.
בן: מה קרה ?
אני: כלום...
בן: נו?
אני: סתם... אמא וחיים מתחתנים.. והיא בהריון... אמרתי בשקט.
בן: מהה? הוא אמר בהלם והסתכל עלי לרגע.
אני: כן.. אמרתי ופתחתי את החלון.
בן: בסדר זה יעשה לה טוב...
אני: יופי.. אבל היא לא חושבת על אבא לרגע..
בן: תאמיני לי שהיא חושבת עליו כל יום והיא תחשוב עליו תמיד, אבל אין מה לעשות היא צעירה והיא צריכה להמשיך
אני: כן אה.. אמרתי כאילו אני לא מאמינה.
בן: הולכים אליך להתארגן?
אני: כן.. לאיפה הולכים?
בן: מה בא לך?
אני: לא יודעת, כולם יוצאים למאנצ' נלך?
בן: סבבה.
אחרי רבע שעה כבר הגענו הביתה.
הוצאתי מכנס שחור גבוהה חולצה אפרסק שיפון התאפרתי ואחרי כמה דקות הייתי מוכנה.
ירדתי למטה ויצאנו.
הגענו לשם ראיתי את כולם..
קרין: נסיכה שלי..
נתתי לה נשיקה וחיבוק, סיפרתי לה בשקט גם היא הייית בהלם.
ראיתי את עומרי בשולחן ליד, כל כך התגעגעתי אליו.
אני: בייב, אני הולכת שנייה להגיד לעומרי שלום.
בן: טוב יפה.
התקדמתי אליו, הוא ראה אותי ונעמד.
עומרי: מלכה שלייייי!
הוא חיבק אותי..
אני: מה נשמע? איזה חתיך!!!
עומרי: טוב מה איתך?
אני: בסדר...
עומרי: אל תעבדי עלי...
אני: מה?
עומרי: מה קרה?
אני: לא עכשיו.. נשב מחר על נס.
עומרי: סגור אחותי.
חזרתי לכולם, הייה נחמד התחיל להיות מאוחר וחזרתי הביתה.
כולם כבר ישנו, נכנסתי לחדר החלפתי בגדים ונרדמתי.
בבוקר התעוררתי מהרעש שהייה בחוץ
ראיתי ש9, צחצחתי שיניים והתקשרתי לעומרי, קבענו שהוא יאסוף אותי וניסע לקפה קפה.
הוצאתי ג'ינס וחולצה לבנה נופלת, נעל שטוחה סידרתי את השיער וירדתי למטה.
לא הייה אף אחד למטה, לקחתי מפתח ויצאתי.
אחרי כמה שניות עומרי הגיע, נכנסתי לאוטו והייה שיר חזק.
אני: ערס תמיד נשאר ערס.... צחקתי.
עומרי: יאללה סתמי סתמי!
אחרי כמה דקות הגענו, עומרי מצא ישר חניה ונכנסנו.
הזמנתי הפוך וגם הוא הזמין.
עומרי: אז מה קרה?
אני: אל תשאל...
עומרי: נו...
אני: אמא וחיים מתחתנים.. והיא בהריון. אמרתי ושוב התעצבנתי.
עומרי: מבין אותך מאמי, עברתי את אותו הסיפור, את זוכרת? אבל אין מה לעשות צריך להשלים עם זה ולחיות עם זה. הם גדולים הם יודעים מה הם עושים.
אני: אני יודעת, אבל זה מחרפן אותי עומרי.
עומרי: אני יודע, אבל את תראי כמה זה עושה לה טוב ואת תשלימי עם זה.
אני: חושב?
עומרי: בטוח.
אחרי שסיימנו חזרתי הביתה וראיתי את אמא בסלון.
אני: היי.
אמא: נרגעת?
אני: כן.
אמא: בואי.. היא קראה לי והתיישבתי לידה.
אמא: אני לא עושה שום דבר כדי שיהיה לכם רע, אתם הכי חשובים לי בעולם! ובטח ובטח שגם אבא. אבל אין מה לעשות מאמי, החיים ממשיכים, הכרתי את חיים והוא מדהים.
וכן אני רוצה משפחה, ובית חם ואתיו אני בטוחה שזה יהיה.
אני: אם זה מה שעושה לך טוב.
אמא: זה הכי עושה לי טוב.
חייכתי ונתתי לה נשיקה.
אמא: את קולטת שיהיה לך עוד אח/ אחות..
אני: אח/אחות 1 ? מה עם ניר וליאור.
אמא: ואה ואה... היא חייכה וראיתי חיוך אמיתי וגדול.
עליתי למעלה והתקדמתי לחדר של אסף..
דפקתי בדלת ונכנסתי, ראיתי אותו ואת בן מסתכלים בספרים.
וכשנכנסתי הם הזיזו..
אני: מה זה?
אסף: סתם סתם.
אני: נו?
בן: סתם ..
אני: טוב התיישבתי בניהם.. עוש שבוע בשישי יש לך יום הולדת אמרתי והסתכלתי על אסף.
אסף: כן, נוסעים לוילה, סגרנו קודם..
אני: ישששששששש.. שמחתי כל כך.
עזרתי להם להתקשר לכולם.
השובע טס עבר כל כך מהר.. הייתי הרבה בבית.
הגיע יום שישי בבוקר, עזרתי לאסף לסדר הכלל וילה, הסתדרנו כל החברה במכוניות ונסענו.
הגענו אחרי שעה וחצי.
וילה אדומה מדהימה..
סידרנו את כל האוכל והשתייה במקרר, חלק החליפו לבגד ים, וקרין ואני התחלנו לשחק סנוקר.
בן: יאללה אני נגד המנצחת.
אני: ברור שאני.. אמרתי והכנסתי את הכדור האחרון.
כמובן שבן קרע אותי.
לקרת הערב הבנים התחילו להכין את העל האש והוציאו את השתייה.
שתיינו, שיחקנו.. הייה כל כך מצחיק.
בן: בואי לבריכה.
אני: לא מאמי, זה מסוכן כולם מסטולים!
בן: אז ג'קוזי.
אני: טוב.
נכנסו לג'קוזי ונסחפנו לנשיקה ארוכה.
יוגב: אני מפריע,,,? אמר ונכנס לג'קוזי.
בן: כן!
אני: בן!!!! אמרתי והסתכלתי עליו
קרין נכנסה גם והתחלנו לצחוק כמו מפגרים
ב4 בבוקר נרדמנו..
התעוררנו התחלתי להכין לכולם אוכל.
חגגנו לאסף כמו שצריך.
בערב הגענו הביתה.. אסף קיבל טלפון וממש שמח... אחרי שנייה שמעתי שהוא דיבר עם בן.
השעה היית 10 בלילה, לא הייה לי כח לחשוב בכלל.
בבוקר התעוררתי וראיתי את בן על המיטה שלי.
בן:..

?? 😊איךך?

מהמם ...המשך!

בערב הגענו הביתה.. אסף קיבל טלפון וממש שמח... אחרי שנייה שמעתי שהוא דיבר עם בן.
השעה היית 10 בלילה, לא הייה לי כח לחשוב בכלל.
בבוקר התעוררתי וראיתי את בן על המיטה שלי.
בן:..
בן ליטף אותי , ופתחתי את העיניים...
ראיתי אותו ועלה לי חיוך ענקי על הפנים..
אני: מה אתה עושה פה?
בן: התגעגעתי... אז באתי..
אני: מאמיי.... חיבקתי אותו!
קמתי לשירותים, עשיתי את כל ענייני הבוקר וחזרתי.
בן: בואי נרד נכין נס?
אני: יאללה.
הכנו נס, וחביתות והתיישבנו בגינה.. בן הייה נראה כאילו עובר עליו משהו.
אני: קרה משהו?
בן: לא מאמי, למה?
אני: לא יודעת, מרגיש לי שכן..
בן: לא מה פתאום.
אחרי כמה שניות אסף ירד והתיישב איתנו.
אסף: אוף גם אני רעב!!!
אני: קח לא בא לי יותר.. אמרתי ונתתי לו את הצלחת.
אסף: אחי זזים לקניון?
אני: פשש קניון...
אסף: כן, מה רק לך מותר!
אני: חס וחלילה, אני נוסעת להיות קצת עם דנה ומאור.
אסף: טוב כפרה, קחי את האוטו אנחנו ניסע עם האוטו של בן.
אני: סגור.
נתתי להם נשיקה והם הלכו.
לקחתי את הצלחות חזרה למטבח, ניקיתי אותם ועליתי לחדר
הפלאפון צלצל וראיתי שרשום "אמא שלי"
אני: הלו.
אמא: מה קורה ?
אני: טוב אמא מה איתך?
אמא: בסדר יפה שלי, איך ישנת?
אני: מעולה, אני הולכת להתארגן עכשיו אני קופצת למאור ודנה לבית חולים להיות איתם קצת.
אמא: מעולה, תקשיבי האוטו שלי עם פנצ'ר חיים לקח אותו למוסך, את תוכלי ב 2 לבוא לקחת אותי.
אני: כן בטח.
אמא: טוב נסיכה!
אני: בי אימוש.
הוצאתי מכנס חום בהיר מהארון גופיה שחורה ומעל חולצה נופלת, התאפרתי בקטנה, נעל שטוחה.. בושם הכנסתי כמה דברים לתיק ויצאתי לכיוון הבית חולים.
אחרי חצי שעה בלי פקקים הגעתי, נכנסתי לחדר וראיתי את דנה ומאור.
אני: שלום לכם.. נתתי להם נשיקה והתיישבתי.
דנה: מיום ליום את יותר יפה..
אני: דיי נו...
מאור: היא צודקת...
חייכתי אליהם
מאור: נו נרגעת מיום שישי?
אני: כן, גם דיברתי עם אמא והכל.
מאור: יופי... !
אני: נו.. יש שם לחמודי?
דנה: מתלבטים בין אביב לדין...
אני: חח תני לנחש את רוצה אביב ומאור דין.
דנה: צודקת..... !
אני: גאון אני!!!!
נתתי לקטן לאכול, ואחרי רכילות רבה יצאתי להביא את אמא, אחרי חצי שעה הגעתי ונסענו יחד הביתה.
הגעתי ונכנסתי להתקלח, דיברתי קצת עם קרין ושני.
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזה בן
אני: היי בייב
בן: מה קורה יפה שלי?
אני: בסדר מאמי.
בן: מאמי בואי ניצא למסעדה על הים.. אני רוצה לספר לך משהו.
אני: מה קרה? שאלתי והלב שלי דפק כל כך חזק.
בן: כלום מאמי...
אני: טוב אני עם אוטו אז אני יבוא לאסוף אותך..
בן: טוב מאמי ב 9?
אני: כן.
סגרנו את השיחה, ועברו לי מלא מחשבות, ידעתי בבוקר שעובר עליו משהו.
הוצאתי מכנס בורדו חולצה לבנה יפה ונעל שחורה.
התאפרתי בושם אודם וירדתי למטה.
ראיתי את חיים וליאור.
אני: היי.. אמרתי להם שלום.
חיים: היי מאי, מה נשמע?
אני: בסדר גמור. מה שלומך?
חיים: מעולה.
אני: ליאור מה אתה לא בבסיס?
ליאור: יצאנו לרגילה היום, אז הבטחתי לאבא שאני יקפוץ להגיד שלום.
אני: הבנתי, טוב תהנה ברגילה נשמה..
ליאור: תודה רבה.
אני: חיים תגיד לאמא שיצאתי למסעדה עם בן.
חיים: אין בעיה תהנו.
חייכתי אליהם ויצאתי.
נכנסתי לאוטו, וכמה דקות לפני שהגעתי לבן התקשרתי אליו שירד.
הפעלתי את הדיסק שאני אוהבת, ואחרי כמה שניות בן ירד..
הוא נתן לי נשיקה והתחלתי לנסוע.
בן: שוב אייל גולן?
אני: מה רע? אמרתי וחייכתי.
בן: איך הייה אצל מאור ודנה?
אני: ממש נחמד...
הגענו למסעדה.. הזמנתי פסטה ברוטב שמנת והוא הזמין פסטה ברוטב אלפרדו.
אחרי שאכלנו כמו דובים וצחקנו בלי הפסקה, התחיל להיות משעמם שם אז שילמנו ונכנסנו לאוטו.
אני: אתה מוכן לספר לי כבר?
בן: כן.. הוא אמר ושתק...
הנמכתי את המוסיקה והסתכלתי עליו, מחכה שיתחיל לדבר.
הוא מסתכל עלי.. מתקרב, מביא לי נשיקה קטנה ומתרחק.
אני: נו.. אמרתי חסרת סבלנות.
בן: טוב..
לפני שבועיים וחצי, אסף ואני היינו בראיון עבודה של העגלות בארה"ב,
ולא רצינו לספר כדי לא לפתוח פה או לא לעשות סתם מהומה מזה.. ואתמול התקשרו אלינו להגיד שהתקבלנו ושאנחנו מתחילים עוד בראשון הבא.
הוא אמר את זה ונשם לרווחה.. ואני ? מסתכלת עליו בשוק, בולעת את הרוק.
אני: מה... ? זאת המילה היחידה שהצלחתי להוציא מהפה... הראש שלי לא נח, עברו בו מלא מחשבות, מלא שאלות..
הוא שם עלי את היד והזזתי אותה...
אני: למה לא סיפרת לי שאתה הולך לראיון הזה? ושאתה מתכנן לטוס לארה"ב?
בן: כי לא רציתי לפתוח פה..
אני: אני זה לפתוח פה? תגיד לי מה אתה רציני?
הוא שתק..
אני: לכמה זמן?
בן: חצי שנה, אולי יותר.
אני: מהההה? אמרתי מסתכלת עליו בשוק.
אני: ואתם הולכים על זה?
בן: נראה לי שכן...
הוא אמר בקושי... הדמעות עלו, לא הצלחתי להשתלט עליהן.
בן: די מאי אל תבכי וניגב לי את הדמעה.
אני: בן תוריד את היד..
חגרתי חגורה, והתחלתי לנסוע..
כל כך עצבנית... עברו לי בראש כל כך הרבה מחשבות...
בן: מאי נו תעצרי בואי נדבר..
אני: בן סתום.. בסדר?
ולחצתי על הגז.
בן: מאי תירגעי, אל תנהגי כל כך מהר...
המשכתי לנסוע אחרי 4 דקות כבר הייתי ליד הבית שלו.. עצרתי לו וחיכיתי שהוא ירד.
בן: את רוצה להיכנס?
אני: נראה לך? בן אין לי כח.. צא מהאוטו.
בן: מאי..
אני: ביי..
הסתכלתי קדימה.. מנסה לא להסתכל עליו.
הוא יצא מהאוטו, והפעם הדמעות הפכו לבכי ענקי
לא הבנתי מאיפה זה בא..
התקשרתי לקרין.. אחרי כמה צלצולים היא ענתה.
אני: הלו..
קרין: מאי...
אני: את ערה?
קרין: כן בדיוק חזרתי משחר..
אני: י..ש מצב שאני באה עם האוטו ואת יורדת..?
קרין: בטח מה קרה מאמי?
אני: תרדי פשוט..
אחרי 5 דקות הייתי אצלה והיא היית כבר למטה.
חניתי בחניון שלה והיא נכנסה.
קרין: היי בייבי שלי מה קרה?
אני: את לא מבינה....
קרין: מה?
אני: בן התקבל עם אסף לעבודה בארה"ב לחצי שנה +.. והיום הוא נזכר לספר לי ...
קרין: פאק.. היא אמרה בשוק.
אני: די נמאס לי קרין... אמרתי ובכיתי.
קרין: דיי יפה שלי, יהיה בסדר.. תלכי לישון מחר תקומי ליום חדש, חכמה יותר תדברו ותראו מה יהיה.
ישבתי איתה איזה חצי שעה, נרגעתי קצת וחזרתי הביתה.
נכנסתי להתקלח ולישון.
בבוקר שהתעוררתי אסף הייה בסלון.
אסף: בוקר טוב קופיף.
אני: בוקר... אמרתי בקושי
אסף: מה יש?
אני: אסף רד ממני..
אסף: משהי התעוררה עצבנית?
אני: מעניין למה....
אסף: מה קרה? הוא אמר
אני: למה לא סיפרת לי שהלכתם לראיון לעבודה בארה"ב..?
אסף: כי בן ואני הבטחנו שלא מספרים כלום..
אני: אתם שני דפוקים נשבעת לך...
הכנתי לי את הנס ועליתי לחדר.
ראיתי שבן התקשר לא הייה לי כח לענות.
כל היום הייתי בבית.. קצת עם אמא וליאן
בערב הייתי בחדר ראיתי טלוויזיה במיטה, היית דפיקה בדלת ובן נכנס.
בן: למה את לא עונה לי?
אני: הפלא' על שקט...
בן: מאי, די בבקשה.. אני לא רוצה שזה יהיה ככה!
אני: אתה מביא לי את העצבים רק מזה שלא סיפרת לי, עזוב את זה שאתה טס לי עכשיו.
בן: אני יודע מאי, ואני מצטער שלא סיפרתי.. לא יודע לא חשבתי..
אני: אז תתחיל לחשוב.
בן: אני מצטער.. א נ י.. מ צ ט ע ר... הוא הדגיש כל מילה.. הוא ירד על הברכיים ואמר א נ י מ צ ט ע ר מ א י.. ופה הוא הצליח לעלות לי חיוך.
הוא קפץ עלי...
אני: למה אתה טס לי... חיבקתי אותו כל כך חזק..
בן: די מאמי... אנחנו עדיין יחד..
אני: ומה יהיה כשאתה תטוס..?
בן: עדיין נהיה ביחד..
אני: כן?
בן: כן!!! את תבואי לבקר אותי.. ואני יקח חופש ויבוא לפה... אני לא מוותר על האהבה של החיים שלי.
אני: הלוואי.... אמרתי.. נסחפנו לנשיקה... כל כך מלאה באהבה ודמעות...
בן:...

???

איזה חצוף!!! הוא היה צריך לספר לה..

ויהיה להם יותר מדי קשה להישאר ביחד....

חבל! הם מדהימים!

מחכה להמשך 😊 שבת קסומממממממה

בן: עדיין נהיה ביחד..
אני: כן?
בן: כן!!! את תבואי לבקר אותי.. ואני יקח חופש ויבוא לפה... אני לא מוותר על האהבה של החיים שלי.
אני: הלוואי.... אמרתי.. נסחפנו לנשיקה... כל כך מלאה באהבה ודמעות...
בן:...
בן: נסיכה שלי.. הוא חיבק אותי וזזתי קצת.
בן: מה מאמי?
אני: אני לא יכולה להתנהג כאילו הכל כרגיל, אמרתי והרגשתי גולה בגרון.
אני מתחרפנת מזה שבכלל לא סיפרת לי, על כל התהליך הזה, וגם על אסף כן?
תאמין לי שאם היית מספר לי, הייה כואב לי אין ספק אבל לא כמו עכשיו.
בן התיישב מולי..
בן: אני יודע.. לא רציתי לפתוח פה יותר מדיי..
אני: אני אפתח לך פה? המינימום זה להגיד שאתה רוצה לנסות.. אבל כלום.
בן: אני יודע.. אני מצטער כל כך... !
אני: יופי...
בן: נו..
אני: בסדר בן, אני עצבנית מה אני יעשה.. יעבור!
התחלת להכין בגדים? זה בראשון לא? אמרתי ועברה בי צמרמורת.
בן: מחר אני אתחיל לסדר..
דיברנו עוד קצת והוא הלך הביתה.
ירדתי למטה להכין אוכל וראיתי את אמא במטבח.
אני: אמא מה את מבשלת?
אמא: אני מכינה ארוחת ערב, לחיים יש יום הולדת.
אני: איזה כייף מה את מכינה?
אמא: פסטה ברוטב שמנת פטריות, והכני כל מיני סלטים ומרק בצל.
אני: הוא מוכן?
אמא: כן מאמי..
אני: תביאי נטעם..
אמא מזגה לי מרק והתיישבה לידי.
אני: אמא אני לא מאמינה שהם טסים לי.. אמרתי בעצב.
אמא: יהיה בסדר ילדה שלי, הכל קורה לטובה.
אני: כן בטח..
אסף בדיוק ירד ומזג לו גם מרק.
אסף: אז מה להביא לך מארה"ב?
אני: מעצבן!
אסף: מה?
אני: יזבל למה לא סיפרת..
אסף: די כפרה, קרה.. אני לא יכול להחזיר את הגלגל... המשכתי לאכול.
אני: שונאת אותך.. אתה עוזב אותי ככה פה לבד.... אמרתי ועשיתי פרצוף עצוב.
אסף: אני לא עוזב אותך בחיים.. אנחנו נדבר כל יום בסקייפ...
אני: מבטיח?
אסף: ברור..
סיימנו לאכול והבטחתי לו שבבוקר אני אלך איתו לקניון לקנות קצת דברים לנסיעה.
השבוע עבר, כל יום הייה יותר קשה מהשני, ניסיתי להיות עם בן ואסף כמה שיותר.. והיום הקשה ביותר הגיע.. יום ראשון.
התעוררתי ב 6 בבוקר.. לקחתי משהו קטן שקניתי לשניהם.
לבשתי מכנס שחור גבוה, חולצה נופלת התאפרתי קצת והייתי מוכנה.
ירדתי למטה וראיתי את אמא וחיים כבר לבושים אסף עם תיק ענק ובדיוק קרין מתן ויוגב נכנסו.
קרין חיבקה אותי ואמרתי שלום לכולם.
אמא ישר הוציאה את האייפון והתחילה לצלם. נסענו כולנו יחד לרכבת ופגשנו שם את בן ואת ההורים שלו ואחים שלו.
אייל: מאי תחייכי.
אני: אייל תזהר ממני.. אמרתי וחייכתי אליו.
התקרבתי לבן ונתתי לו נשיקה, הרגשתי את הלב שלי פועם כל כך מהר וחזק נראה לי שכל מי שהייה לידי שמע.
נכנסו לרכבת, התיישבתי ליד בן ואסף ישב מולי.
בן: די נסיכה שלי, אל תהיי עצובה.
אני: קצת קשה לא?
בן: אני יודע, אבל יהיה בסדר.
אני: אם אתה אומר.
הנסיעה עבר לי כל כך מהר.. יוגב ומתן התחילו עם השטויות שלהם.
הגענו לנתב"ג וחיכינו איתם עד הטיסה..
"טיסה 635 לארה"ב יוצאת בעוד כ 10 דקות, כל הנוסעים לעלות למטוס.."
שמעתי את זה ופשוט קפאתי במקום.
ראיתי את הדמעות של אמא וליאן, מאור חיבק את אסף חזק אמר לו כמה מילים באוזן ומיד אמא.
אסף התקרב אלי..
דיי מאמי, הכל בסדר! תוך שנייה ואני חוזר.. הוא חיבק אותי כל כך חזק.. בחיים לא נפרדנו לכל כך הרבה זמן, הכי הרבה זה 21 שהוא הייה סוגר..
אני: אני כבר מתגעגעת ! תבטיח לי שתשמור על עצמך אמרתי לו בזמן החיבוק.
אסף: מבטיח לך אחותי! יאללה לכי תפרדי מבן.
העיניים שלי כבר היו מפוצצות בדמעות.
התקדמתי לבן, החתיך שלי, הנסיך שלי, ההורס שלי.
נתתי לו נשיקה, נסחפנו לנשיקה ארוכה, אף אחד לא רוצה לעצור אף אחד לא רוצה שזה יגמר.. חיבקתי אותו
בן: יפה שלי, אני אוהב אותך כל כך! תזכרי את זה תמיד.
אני: גם אני אותך מאמי..
בן: את האהבה של החיים שלי... הוא אמר ושוב הבכי התחיל התנתקנו וראיתי דמעה זולגת לו מהעין חיבקתי אותו שוב.
בן: יאללה מאמי אני חייב לעלות..
שוב נשיקה קטנה והוא התקדם עם אסף.
הם התחילו ללכת.. הסתובבתי..
צעקתי בן ורצתי אליו
ושוב חיבקתי אותו.
זהו הם הלכו, לא ראיתי אותם כבר.. והלב שלי מתכווץ מכל שנייה.
עלינו לרכבת.. לא הייה לי כח לאף אחד, שמתי אוזניות ופשוט עצמתי עיניים והקשבתי למוסיקה, הדמעות עדיין זלגו.
אייל: מאי.. הוא התיישב לידי ושם את היד.
אני: כן? אמרתי והורדתי את האוזיניות
אייל: אל תהיי עצובה מאמי, באמת שיהיה בסדר, תעבדי קצת יהיה כסף תלכי לבקר אותם.. הכל בסדר!
אני: כן מקווה.
הגענו הביתה הייה כבר אחר צהריים. התקלחתי והחלטתי שאני הולכת לחפש שוב עבודה.
הגעתי למרכז ונכנסתי לקפה קפה
אני: שלום.. מי המנהל פה?
המארחת: רק שנייה...
היא נכנסה לבפנים ואחרי כמה שניות חזרה עם גבר חמוד.
המנהל: שלום
אני: היי.... באתי לשאול אם אתם צריכים עובדים?
המנהל: את אחרי צבא?
אני: כן.
המנהל כבר טוב.. בואי נשב.
התיישבנו באחד השולחנות.
המנהל: אוקי אז לי קוראים גיא.. ואת האמנת שעזבו אתמול 2 מלצריות אז באת לי בזמן ממש טוב.
אני: איזה כיף, אני מחפשת הרבה זמן עבודה.
גיא: איך קוראים לך?
אני: מאי...
גיא: ויש לך נסיון?
אני: כן עבדתי באולם אירועים.
גיא: מעולה ...
אני: אז כן?
גיא: כמובן!
אני: מתי אפשר להתחיל...?
גיא: מחר בבוקר.. תבואי יש שיחת צוות ככה גם תכירי את כולם..
צריך מכנס שחור וחולצה אני תכף הולך להביא לך
הוא חזר נתן לי
אני: מעולה.. חייכתי אליו החלפנו טלפונים ויצאתי.
שמעתי צפצופים וראיתי את עומרי וקרין.
אני: היי..
עומרי: בואי...
אני: מה אתם עושים פה ביחד?
עומרי: חזרתי מסבתא שלי, וראיתי אותה אז קראתי לה..
אני: משוגע...
עומרי: איך את?
אני: מתמודדת....
קרין: חיים שלי!
אני: אתם מוזמנים להכיר את המלצרית החדשה של קפה קפה..
קרין: תשבעייייייי
אני: כן.. 
עומרי: קולולולולו...
עצרנו לאכול בורקס וחזרנו, הורדנו את קרין והמשכנו אלי.
עומרי: תגידי... יש לה מישהו?
אני: איך אני מכירה אותךךךךך !
עומרי: נו..
אני: לא וחייכתי חיוך ענק.
עומרי: מה את מחייכת.
אני: יאללה תתקוף ... תתחיל לדבר איתה..
עומרי: כן?
אני: ברור מאמי..
נתתי לו את הפלאפון, נשיקה על הלחי ויצאתי.
נכנסתי הביתה וראיתי את אמא וחיים עושים טלפונים.
אני: מה קרה?
חיים: מחפשים אולם...
הייתי חייבת להשלים עם זה.
אני: הבנתי..
אמא: איפה היית..
אני: אז זהו... אני מתחילה לעבוד מחר.. אמרתי ואמא וחיים חייכו.
חיים: איפה?
אני: פה במרכז בקפה קפה.
אמא: יאו מעולה!!!
אני: כן 
עליתי לחדר נכנסתי להתקלח, הייתי קצת במחשב ונכנסתי למיטה.
שמתי לי שעון ל 7.
התארגנתי צ'יק צ'אק. ראיתי את אמא יוצאת לעבודה. נתתי לליאן נשיקה ויצאתי.
אחרי פחות מחמש דקות הגעתי.
ראיתי את גיא המנהל הוא התקרב אלי ואמר שלום...
גיא: בואי שבי אנחנו מתחילים
התיישבתי, ראיתי את כל הצוות נראו אנשים ממש טובים
גיא הסביר הכל, וכמובן הכיר להם אותי.
גיא: דניאל אתה תסביר לה כל מה שצריך?
דניאל: בטח אין בעיה.
גיא סיים לדבר והמשמרת התחילה.
דניאל: אוקיי, לכל שולחן יש מספר, תוך יום יומיים את כבר תזכרי.
בשעה הראשונה פשוט תהיי איתי, ועוד שעה תתחילי.
אני: סבבה תודה... ! חייכתי.
אחת העובדות התקרבה אלי..
..: היי, ברוכה הבאה.
אני: תודה חייכתי בביישנות.
..: אני צליל היא חייכה
אני: מאי.. 
צליל: טוב בהצלחה, ואם את צריכה משהו בכיף.
ראיתי עוד כמה מלצריות שהתחילו לעבוד.
עשיתי בדיוק מה שדניאל אמר ואחרי שעה התחלתי למלצר, הייה קשה לא ידעתי עדיין כל כך.. ולקח קצת זמן לביישנות לעבור.
השעה היית 1 וסיימנו משמרת.
גיא: נו מאי איך הייה?
אני: קשה, אבל לאט לאט.... דניאל וצליל ממש עזרו לי.. אמרתי וחייכתי אליהם.
גיא: מעולה.
צליל: בואו שבו איתי לסיגריה.
לקחנו בקבוק שתייה ויצאנו לשבת בספסל.
דניאל וצליל פתחו סיגריה ואני ישבתי לידם.
צליל: אז מאיפה את?
אני: פה קרוב בשדרת סביון.
צליל: אה יפה... אני גם דיי קרוב באלון..
אני: אה באמת לא רחוק...
דניאל: אז כולנו קרובים.
אני: כן.. בני כמה אתם?
צליל: אני: 22
דניאל: 23
צליל: ואת מאמי?
אני: 21 וחצי.
דניאל: צעירה..
אני: מה אתה אומר.. אמרתי ודפקתי לו מבטח.
צחקנו, שמחתי שהם שברו איתי ככה את הקרח.
צליל: מחר עושים ערב... ראיתי בסידור עבודה שאנחנו יחד.
אני: מעולה.
דניאל: טוב נזוז? ברגל?
אני: אני עם אוטו בואו.
צליל: שאטגןןןןןןןן
צחקתי והתחלנו להתקדם לאוטו. התיישבנו והפלאפון שלי צלצל וריאתי שזאת קרין.
אני: הלו..
קרין: מה קורה מאמי?
אני: טוב יפה שלי מה איתך?
קרין: בסדר סיימת לעבוד?
אני: כן, בדיוק נכנסתי לאוטו.
קרין: בא לך לעשות משהו?
אני: אמ...
קרין: נו.. יש לי גם מלא לספר לך.
אני: טוב נלך לשתות קפה?
קרין: כן..
אני: טוב אני תכף בבית תבואי אלי עוד חצי שעה
קרין: סגור.
סיימתי את השיחה, והתחלתי לנסוע.
הורדתי אותם בבית ואחרי כמה דקות גם אני נכנסתי הביתה.
אני: היי ליאני.
ליאן: היי
היא קפצה עלי..
אני: מה נשמע?
ליאן: בסדר, סיימתי בדיוק שיעורים.
אני: יופי יפה שלי.
ראיתי שאמא ישנה.. נכנסתי לחדר ומייד להתקלח.
הגעגועים לבן קפצו כל הזמן. יצאתי מהמקלחת ונכנסתי לוואט סאפ שלחתי לו הודעה : "בייביי שלי מקווה שהגעתם בשלום, דבר איתי "
התחלתי להתארגן לבשתי מכנס בצבע קאמל חולצה לבנה נעל התאפרתי.. ובדיוק קרין נכנסה.
אני: היי כפרה.
קרין: מה נשמע מאמי?
אני: טוב יפה שלי. זה נורמאלי?
קרין: מהממם !
שמעתי את הצליל הודעה ולקחתי את הפלאפון, ראיתי שזה מבן הלב שלי דפק כל כך חזק.
" אהבה שלי יקרה, נחתנו לפני שעה וחצי.. מתפוצץ מגעגועים.. מחר בבוקר מתחילים לעבוד. אוהב אותך תמיד ! "
הקראתי בקול ושוב היו לי דמעות בעיניים.
קרין: דיי בייב בואי ניצא.
ירדנו למטה
אני: לולי תגידי לאמא שהלכתי לשתות משהו עם קרין.
ליאן: טוב, ומאי... היא אמרה שדנה ומאור בבית אז יותר מאוחר ניסע אליהם.
אני:סבבה, תגידי לה שתתקשר אלי כשהיא קמה.
קרין ואני יצאנו ואחרי 10 דקות היינו בגרג..
היא הזמינה נס קפה ואני אייס וניל.
אני: נו..שפכי.
קרין: הייה לי דייט אתמול עם עומרי.
אני: הופה הופה, ואיך הייה?
קרין: תאמת ממש כייף, אחרי כל החארות שהיו לי בזמן האחרון.
אני: נו יאללה, תזרמי תראי איך הולך.
קרין: כן הוא מקסים...
אני: כן אין על עומרי...
התחיל השיר של נתן גושן " מה אם נתנשק" ופשוט ישר חשבתי על בן, כל העיניים שלי התמלאו בדמעות.
אני: אוף קרין, אני לא מאמינה שאני לא יראה אותו!
קרין: די יפה שלי, את חייבת להשלים עם זה... יש לך מלא כסף בבנק הרי לא עשינו את הטיול הגדול נעשה אותו מתישהו כן? תעבדי עוד קצת ותיסעי אליו לכמה ימים.
אני: הלוואי אמרתי מבין הדמעות..
לא רגילה לא לראות אותו, לא לדבר איתו, לא להריח אותו, לא להרגיש אותו.
ועוד גם אסף בכל הסיפור הזה.
שינינו נושא ואחרי שעות ארוכות של חפירות חזרנו הביתה.
נכנסתי הביתה וראיתי את אמא וחיים.. שניהם היו לבושים.
אני: היי.. נתתי לאמא נשיקה וחיבוק וחיים הביא לי חיבוק גם.
אמא: נו איך הייה היום הראשון בעבודה?
אני: קשה..
אמא: לאט לאט.
אני: נוסעים למאור ודנה?
אמא: כן ליאן תכף תסיים להתארגן.
התיישבתי עם אמא וחיים בגינה.
אני: חשבתם כבר על תאריך?
אמא: מחר אנחנו רוצים לסגור.. זה יהיה עוד שלושה חודשים ככה.
אני: באולם שרציתם?
אמא: כן, ומאי.. חיים והבנים עוברים לגור פה..
אני: מה? אמרתי ונשארתי בהלם.
אמא: כן יש את החדר של מאור.. ואת החדר ארונות נהפוך לחדר.
אני: אני לא מאמינה.. אמרתי ואז השיחה עם מאור ואסף עברה לי בראש.. והבטחתי להקשיב לאמא ולהיות איתה בכל מה שהיא מחליטה.
חיים: כבר קנינו מיטה והכל.
אני: סבבה.
ליאן כבר היית מוכנה.
הגענו למאור, הם קראו לחמודי אביב.. אחרי שעות ארוכות חזרנו הביתה ודיברתי עם אסף ובן בסקייפ.. התרגשתי כל כך כמו ילדה קטנה.
נרדמתי כל כך מהר אחרי היום המעייף הזה.
שמתי שעון ל 11 וחצי.. כי המשמרת מתחילה ב 1
השעון מעורר צלצל ו..

הגענו למאור, הם קראו לחמודי אביב.. אחרי שעות ארוכות חזרנו הביתה ודיברתי עם אסף ובן בסקייפ.. התרגשתי כל כך כמו ילדה קטנה.
נרדמתי כל כך מהר אחרי היום המעייף הזה.
שמתי שעון ל 11 וחצי.. כי המשמרת מתחילה ב 1
השעון מעורר צלצל ו..
וישר התעוררתי, הלכתי לשירותים צחצחתי שיניים והתחלתי להתארגן.
לבשתי מכנס שחור את החולצה של קפה קפה, נעל שחורה קצת סומק ומסקרה והייתי מוכנה. לקחתי את האוטו ויצאתי לעבודה.
הגעתי וראיתי את העובדים שסיימו עכשיו משמרת.
אמרתי להם היי ובדיוק דניאל צליל ועוד אחד נכנסו.
דניאל: היי מאי, תכירי זה אלמוג הוא איתנו במשמרת.
אני: היי אלמוג אמרתי והוא לחץ לי את היד.
עוד כמה נכנסו למשמרת והתחלתי לעבוד, רצתי משולחן לשולחן.
ועוד גם לעשות סגירה היום חשבתי לעצמי.
ב6 יצאתי עם צליל להפסקה של 5 דקות.
צליל: אני רואה את מסתדרת טוב..
אני: כן, יש לי קצת נסיון.
צליל: חכי, אחרי 10 מגיעים כל המסטולים מכל המסיבות...
אני: ואי ואי חייכתי אליה.
שתינו קפה וחזרנו לעבוד.
נכנסו חבורה של בנים והלכתי למלצר אותם.
אני: שלום מה תרצו להזמין, אמרתי בחיוך כרגיל.
כל אחד אמר מה שרצה ואני המשכתי בשלי..
אחרי שעה הם ביקשו חשבון...
אחד מהם: סליחה..?
אני: כן...?
הוא: אפשר לקבל את המספר שלך?
אני: לא.. לא ממש...
הוא: למה כפרה...
אני: יש לי חבר.
הוא: חבר זה לא קיר.
לא התייחסתי והלכתי.
אחרי שעה התחלנו לעשות סגירה, צליל הרסה אותי מצחוק, לא נשמתי.
הייה כבר 2 בלילה.
דניאל: נו נהננת היום?
אני: כן חייכתי... והוצאתי את הפלאפון
ראיתי הודעה מבן ואסף הלב שלי התכווץ... והדמעות עלו.
צליל: מה קרה?
אני: סתם סתם.. אמרתי וחייכתי מנגבת את הדמעות.
דניאל: נו...
אני: סתם אחי וחבר שלי עברו לפני יומיים לארה"ב לעבוד שם, והם בדיוק שלחו לי הודעה.
צליל: אווץ
אני: כן והתעצבתי שוב.
צליל: הי הי לא להיות עצובה..
אני: מנסה.
דניאל: יאללה מחר יוצאים...
אני: מה?
דניאל: כן ניצא את צליל אלמוג ואני
אני: טוב.. חייכתי וכל אחד הלך לדרכו.
כך חלפו להם הימיים, מנסה להתרגל... עבר כבר חודש וחצי מאז, אמא וחיים שיפצו את הבית והבנים שלו כבר עברו אלינו.
ירדתי למטה, יום שבת אמא חיים ליאן מאור דנה האחיין החמוד וליאור וניר.
אמא: מה קרה למה הפרצוף?
אני: אמא דיברת עם אסף ? הוא לא עונה לי כבר שבועיים ושלא נדבר על בן שלא עונה לי כבר מהחודש שהם שם.
אמא: שלושם דיברתי עם אסף, אין להם זמן לנשום, הם ערים כל הלילה עובדים כמו חמורים.
אני: יופי...
ישבנו לאכול כולנו, כאב לי שלא דיברנו כל כך הרבה זמן, בחיים זה לא הייה ככה.
כשסיימנו לאכול בדקתי את החשבון בנק וראיתי שנכנס הרבה כסף מקפה קפה.
בערב ראיתי את אמא וחיים בסלון.
אני: אמא אני יכולה לדבר איתך שנייה?
אמא: בטח ילדה שלי.
יצאנו יחד לגינה והתיישבתי לידה.
אמא: מה יש בובי?
אני: אמא אני רוצה לטוס לבקר אותם..
אמא: מתי?
אני: בואי נברר כרטיסים... לא דיברתי איתם מלא זמן הם לא עונים לי אז אני יעשה להם הפתעה..
אמא: אז תראי, כדי שלא תבזבזי את הכסף שחסכת לטיול שלך.. אני יבוא איתך ניקח גם את ליאן ונטוס יחד.
אני: באמת? הרגשתי קורנת..
אמא: כן, מחר אני אלך לשרה היא תסגור לנו אצלה כרטיסים לשבוע הקרוב.
אני: אמא אני אוהבת אותך! קפצתי..
ובאמת היא כך עשתה, השבוע עבר וכולנו הכנו מזוודות, אומנים טסות לחמישה ימים.
הטיסה הארוכה עברה מהר, לא הייה איכפת לי חיכיתי כל כך...
אמא: אנחנו נהייה יומים בלאס וגאס ורק אז נטוס אליהם.
אני: סגור.
נחתנו, ולקחנו מונית למלון, איזה מקום מדהים, מושלם הרגשתי לרגע כוכבת.
נכנסו למולון וליאן ואני קפצנו על המיטה. אני מאוהבת באחות הזאת.
אחרי יומים של שופינג וכיף לא נורמאלי נסענו לנו יורק...
הגענו למלון שם, והתקדמנו לדירה של אסף ובן.. נתתי לאמא יד ורעדתי...
דפקנו בדלת... אחרי כמה שניות הדלת נפתחה ראיתי את אסף... רעדתי.. הדמעות עלו לי לפנים ואסף פשוט הייה בשוק, הוא לא הצליח להאמין שבאנו.
הוא חיבק שעה את אמא, את ליאן ואז חיבק אותי חזק... והבכי יצא.
אני: התגעגעתי... לא עזבתי אותו.
אסף: ואו, איזו הפתעה...
אני: התגעגענו, אתה חסר!
אחרי כמה שניות הדלת נכנסה, שמעתי קול של בחורה... ואז ראיתי את בן מתקדם מחובק עם משהי נותן לה נשיקה בצוואר ורק אז הוא קלט אותנו.
הוא הרים את הראש וקפא במקום... הבחורה זרקה לו כמה מילים באנגלית.
בן: מ....מאי...מה...אתת.. עושה פה....
כזה חתיך ויפה, תמה חשבתי לעצמי שלא תהייה לו אף אחת פה.. הרגשתי כאב בכל הגוף.
אני: ב..א.נו לביקור... אבל אני רואה שאתה מסתדר פה מצוין. אמרתי ויצאתי מהדירה... הדמעות ירדו בלי הפסקה. התיישבתי במסדרון שם... שמעתי צליל הודעה וראיתי שזה מקרין
"נו.. ראית אותו? איך שם?" קראתי והדמעות התגברו. אני לא מאמינה שבאתי עד לפה ויש לו משהי חדשה.
הרגשתי שמישהו מתיישב לידי, וכן זה הייה בן.
בן: מאי.
אני: אל תנסה אפילו. אמרתי וזזתי ממנו מנגבת את הדמעות.
בן: די אל תבכי מאי.
אני: ואני חשבתי שבגלל העבודה אתה לא מדבר איתי, עד לפה באתי רק בשבילך... אבל אני רואה שאתה מסתדר פה מצוין.
בן: מאי זה לא ככה..
אני: טוב בן תחסוך ממני את החרטות שלך.. חברה שלך מחכה לך.. קמתי ונכנסתי חזרה לדירה.
אני: אמא אני יורדת לנשום אוויר.
אמא: אבל את לא מכירה פה כלום.
אני: אל תדאגי, אני פה למטה.
אמא: טוב יפה שלי.
ירדתי למטה, מסתובבת בין החנויות, בין הבתי קפה. רואה אנשים מאושרים. לא הבנתי למה כל האכזבות האלה פעם אחרי פעם. אחרי שעה וחצי חזרתי.. וראיתי שוב את בן והגברת הזאת, מתנשקים. הרגשתי את הלב שלי נשבר לרסיסים.
עליתי מהר לדירה.
אסף: מה אחותי?
אני: אוף, לא האמנתי שכל כך מהר תהייה לו משהי.
אסף: די מאמי, אל תבכי... פשוט תשחררי.
אני: קל להגיד.
אסף: נכון, אבל טוב לו פה, אני איתך ואני גם לא מסכים עם ההתנהגות שלו. אבל זה קרה הוא הכיר משהי ודי.. תמשיכי בחיים שלך.
אני: מנסה..
אסף: טוב תנגבי את הדמעות ותספרי לי מה איתך.
אני: התחלתי לעבוד בקפה קפה במרכז שלנו, ממש כיף
אסף: מעולה..
המשכנו לדבר שעות. היום עבר בערב יצאנו קצת.
וככה השבוע נגמר, לא דיברתי עם בן גם לא ראיתי אותו. כל כך רציתי חיבוק ממנו. הגיע היום של הטיסה.
אסף ובן הגיעו לשדה תעופה.
חיבקתי את אסף כל כך חזק..
אסף: נפגש נראה לי בחתונה של אמא בפעם הבאה..
אני: כנראה, חיבקתי אותו חזק ואז ליאן.
בן: אפשר לקבל חיבוק..? בלב כל כך רציתי אבל למה מה קרה שישפיל אותי עוד.
אני: לא.. לא ממש...
בן: די מאי... הוא התקרב אלי.
אני: בן שחרר, יש לך משהי חדשה... מה שהייה בנינו נגמר.... נ ג מ ר .
הדמעות ירדו ואני סובבתי את הגב והלכתי.
עלינו למטוס, לא הצלחתי לעצור את הדמעות.
אמא: די יפה שלי.. אל תבכי.
התיישבנו ו..

??

הדמעות ירדו ואני סובבתי את הגב והלכתי.
עלינו למטוס, לא הצלחתי לעצור את הדמעות.
אמא: די יפה שלי.. אל תבכי.
התיישבנו ו..
והייה מלא רעש, לא הייה לי כח לזה.
שמתי אוזניות ושמעתי מוסיקה, אחרי כמה דקות נרדמתי. שהתעוררתי ראיתי את ליאן ישנה ואמא קוראת ספר.
אני: יש עוד הרבה?
אמא: לצערנו.
אני: טוב הלכתי לשירותים.
אחרי כמה דקות נכנסתי, ראיתי שכולי אדומה.. שמתי קצת מים על הפנים ויצאתי החוצה..
אחרי כל כך הרבה שעות הגענו, לא הייה לי מצב רוח בגרוש. ומחר עוד יש עבודה.
אחרי שלקחנו את המזוודות ראינו את חיים, הוא הביא לאמא נשיקה וחיבק את ליאן ואותי..
חיים: איך הייה?
ליאן: כייף!
ואני פשוט לא עניתי.
אחרי שעתיים הגענו הביתה.
ראיתי את ניר וליאור.
אני: אתה לא אמור להיות בצבא?
ליאור: רגילה... הוא חייך. ואני עליתי לחדר נכנסתי להתקלח, זרקתי על עצמי פיג'מה ופתחתי את המזוודה להתחיל לסדר.
שמעתי דפיקה על הדלת ואחרי שנייה היא נפתחה, זה הייה ניר הבן של חיים.
ניר: אפשר?
אני: כנס..
הוא התיישב על המיטה והייה שקט.
אני: נו איך לגור פה?
ניר: כייף, בית ממש יפה.
המשכתי להוציא את הבגדים לארון.
ניר: איך הייה?
אני: חרא. אמרתי ממשיכה לסדר.
ניר: רואים עלייך, אפשר לשאול מה קרה?
הורדתי את המזוודה לרצפה והתיישבתי.
סתם, אין לי כח כבר..
ניר: כח למה..
אני: אתה מכיר את בן חבר שלי , יותר נכון הייה חבר שלי.
ניר: נו..
אני: אז מסתבר שיש לו משהי חדשה.. והוא לא חשב לדבר איתי על זה, העיקר כל הזמן הוא אמר שהוא מתגעגע ומחכה לראות אותי.
וכשהגעתי גיליתי שיש לו משהי.. אמרתי ושוב היו לי דמעות.
ניר: אווץ.
ניגבתי שוב את הדמעות...
אני: אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה. זבל!
אמרתי וזרקתי את החולצה שהיית לי ביד.
ניר: די, אל תתעצבני! זה לא שווה את העצבים שלך, מבין את האהבה שלך כלפיו. אבל את תשלימי עם זה שיש לו משהי וזה שהוא רחוק ממך זה מעולה. קדימה להמשיך בחיים שלך ולא להיות עצובה!
אני: הלוואי וזה הייה כזה קל..
ניר: מאי, הכל בראש! אם את תרצי להמשיך את תצליחי. תראי כמה דברים טובים יש סביבך תעריכי.
אני: כן אתה צודק.
ניר: זה יקח זמן אבל זה יעבור.
אני: תודה ניר! חייכתי אליו.
ניר: בכיף.. תמיד!
ליאור: טוב 2 חפנים יש אוכל.
ירדנו והתיישבנו כולנו סביב השולחן ואכלנו פיצות שאמא הזמינה.
עליתי לחדר סיפרתי הכל לקרין, שמתי שעון ל 8 בבוקר כי ב 9 אני מתחילה לעבוד.
נרדמתי אחרי היום הארוך הזה.
בבוקר התעוררתי לבשתי טיצ' שחור ואת החולצה של קפה קפה, התאפרתי טיפה, העיניים קצת היו נפוחות.
אחרי 5 דקות הגעתי.
נכנסתי אמרתי שלום לעובדים נתתי נשיקה לדניאל צליל ואלמוג והתחלנו לעבוד.
צליל: בובי מה יש לך?
אני: סתם מאמי..
צליל: חשבתי תהיי מאושרת אחרי ארה"ב...
אני: עזבי לא נדבר על זה פה.
אחרי עבודה מטורפת סוף סוף סיימנו.
צליל: עכשיו אנחנו יושבות ואת מספרת לי.
סיפרתי לה הכל ואז נסענו לשבת קצת עם קרין.
חזרתי הביתה התקלחתי ונרדמתי..
כשהתעוררתי פתחתי את הפלאפון ו...


3 פרקים במיוחד לחג

פרקים מעוליםםםם...איזה מסכנה איזה בן זו... בן יצא...
חג שמח מאמיייי..תמשיכיי!! 😊

אני בהלם מבן..
תמשיכייי.
חג שמח 😊

חזרתי הביתה התקלחתי ונרדמתי..
כשהתעוררתי פתחתי את הפלאפון ו...
וראיתי הודעה מאסף, השעה היית חמש בבוקר. פתחתי את ההודעה והתחלתי לקרוא
אחות יקרה שלי, בדיוק חזרתי מהעבודה והותקפתי געגוע, בטח את ישנה. את כל כך חסרה לי פה, הקול שלך, העצות שלך, הצחוק שלך. מקווה שאת עושה חיים ולא יותר מדי בבאסה ממה שראית כי זה לא שווה את זה. אוהב ומתגעגע.
שמחתי לראות את ההודעה. נכנסתי מתחת לשמיכה ונרדמתי מעד שהתעוררתי שוב מהצלצול של הפלאפון.
אני:ה לו.
קרין: בוקררררררררררררר
אני: אבל למה את צועקת יזבלללל
קרין: עומרי אצלי, חם אש יאללה תתארגני הולכים לים..
אני: עכשיו?
קרין: כן קומי, דברי עם צליל חברים שלך מהעבודה שיבואו.
אני: נדלקת עליהם אה?
קרין: יאללה פרה קומי.
סיימנו לדבר, צחצחתי שיניים והלכתי להכין לי קפה, כשחזרתי התקשרתי לצליל והיא התלהבה מהרעיון ואמרה שהיא תדבר עם אלמוג ודניאל.
סיימתי את הנס קפה, הלכתי לארון ובחרתי את הבגד ים השחור, לבשתי מכנס קצר וסטרפלס, התאפרתי בקונה. הוצאתי כמה פירות סידרתי תיק.
לקחתי את הפלאפון והתקשרתי לקרין.
אני: קופה.
קרין: אה מדורה...
אני: אני מוכנה
קרין: מעולה, אנחנו יוצאים אלייך.
אני: טוב.
התקשרתי להגיד לצליל שיצאו לחוף.
אחרי כמה שניות קרין היית בחוץ.
נכנסתי לאוטו
אני: היי חמודים.
עומרי: שלום להורסתתת
אני: מה הולך?
עומרי: מעולה...
חגרתי ופתחתי את הפייסבוק באייפון לדפדף
ראיתי תמונה של אסף בן ועוד 2 בנות... המשכתי לדפדף ואז ראיתי סטטוס של בן
"היא לא את, יש בה רק מעט ממה שלך היה שהפך לי את החיים.."
קראתי את זה והדמעות עלו לי לעיניים.
קרין: מאי? מה יש לך...?
אני:סתם..
קרין: נו.........
אני: תקשיבי מה בן כתב.
קרין: נו..
אני: היא לא את, יש בה רק מעט ממה שלך הייה שהפך לי את החיים.
קרין: נו זה עלייך.
אני: מה זה עוזר לי בדיוק? ניגבתי את הדמעות... הוא איתה.. יש לו רגשות אליה.. שייחנק איתה.
עומרי: מאי, הוא לא שווה את הדמעות.
אני: אני אוהבת אותו!
קרין חנתה ויצאנו מהאוטו הבאתי לה חיבוק.
קרין: תקשיבי לי טוב טוב עכשיו...
אני: מה?
קרין: המבטח בצל הזה, תעייפי אותו מהר.. חיוך ועכשיו..
היא הצחיקה אותי כל כך שלא יכולתי לא לצחוק.
ראינו את צליל דניאל ואלמוג בחנייה.
והתקדמנו כולנו לחוף.
צליל: איזו כוסית משגעת..
אני: את מדברת? מהממת!
דניאל: מה אני עז?
אני: גם אתה מהמממת!
הוא הביא לי חיבוק
פרסנו מגבות ונשכבנו להשתזף...
דניאל ואלמוג הרסו אותי מצחוק.
אני: דניאל תפסיק כבר לעשן.
דניאל: סתמי... כבר!
קרין: אחחחחחחח על השמש הזאת......
אני: תאמת התגעגעתי אלייה.
השעה היית כבר 2 וחצי והחלטנו לחזור.
הגעתי הביתה וראיתי את ליאור ניר וליאן מכינים אוכל.
אני: הי..
ליאן: מאיייי היא קפצה עלי..
ליאור: בואי עוד כמה דקות מוכן.
אני: יאמי מה הכנתם?
ניר: סלט ופסטה ושניצל תירס.
אני כפרה עליכם, חכו לי אני עושה מקלחת חמש דקות.
ליאור: יאללה חמש דקות היית פה..
אני: נראה לי שהצבא דפק אותך.. וצחקתי
עליתי התקלחתי מהר וראיתי שתפסתי צבע.
התיישבנו במטבח ואכלנו.
ניר: איפה אתם היום?
אני: איזה יום היום?
ניר: חמישי.
אני: פאק כל הימים התבלבלו לי, בגלל ארה"ב.
ניר: יש מסיבה טובה היום בדיסקוטק...
אני: באמת?
ניר: כן.. תבואו
אני: אני אדבר עם חברות שלי.
סיימנו לאכול ועליתי עם ליאן לישון..
התעוררתי ודיברתי עם הבנות שניצא לדיסקוטק הזה.
הוצאתי מכנס שחור קצר גבוהה ססטרפלס לבן, כדי שיראו את השיזוף התאפרתי יפה
וירדתי למטה
אמא: יפה שלייייייי! את כל מילות האהבה ...
אני: אמא איזו זמרת.
ניר בדיוק ירד למטה גם וראיתי שהוא גם מוכן.
ניר: מהממת, איך אתן באות?
אני: נראה לי מונית קטנה
ניר: רוצות להצטרף אלינו?
אני: יש מקום?
ניר: כן
אני: זה יהיה מעולה, בוא הבנות בחוץ
אחרי כמה דקות המונית הגיעה ו...


המשך קצר.. בקרוב פיצוי
חג שמח נסיכות 😊

אני בשוווווווווווק!!! לא האמנתי שהוא יעשה את זה.
שוק שוק שוק. ואיך אסף נתן לזה לקרות!? בלי לעדכן אותה אפילו?

פרקים מושלמים! מחכה להמשך!

חג שמח ילדונת! 😊

ניר: רוצות להצטרף אלינו?
אני: יש מקום?
ניר: כן
אני: זה יהיה מעולה, בוא הבנות בחוץ
אחרי כמה דקות המונית הגיעה ו...
שחר שני קרין ואני עלינו עם ניר למונית, אמרנו שלום לכל מי שהייה ואחרי רבע שעה הגענו.
חבר של ניר הכניס את כולנו מאחורה.
קנינו לנו בירות, היית מוסיקה ממש טובה, רקדנו הייה ממש כיף. התנתקתי מהכל.
אחרי ריקודים מטורפים ראיתי שהשעה 4, בדיוק ניר התקדם אלי ואמר שהמונית הגיעה.
עלינו כולנו על המונית, תוך שנייה כולם נרדמנו. דפדפתי בפייסבוק וראיתי שבן העלה תמונה " ארוחה עם הנסיכה היפה שלי".
גם כשהוא רחוק הוא מכאיב לי כל כך.. הדמעות לא הפסיקו לרדת.. זה צבט לי כל כך. נמאס לי כבר.
המונית הגיעה לפתח הבית וניר ואני ירדנו.
ניר: מאי, מה קרה?
אני: סתם.. אמרתי ונכנסתי הביתה.
התקדמנו והתיישבנו במטבח.
ניר הוציא בקבוק מים ומזג לשנינו.
אני: אני לא יכולה יותר, אמרתי וניגבתי אתה דמעות.
ניר: בן?
אני: כן, גם כשהוא כל כך רחוק הוא מכאיב לי, עם התמונות שלו.
ניר: קודם כל לפחות זה רק תמונות ואת לא רואה אותו כל יום, אבל תשחררי ממנו מאי.. הוא שחרר ממזמן, אני יודע שזה כואב לשמוע את זה. אבל דיי ! זה לא שווה שתבכי ככה.
אני: אתה צודק!
ניר: אז דיי! הוא חייך ושנינו שתינו את המים
נתתי לו חיבוק ועליתי לחדר.
לקחתי את הפלאפון וכתבתי לאסף הודעה
"אח שלי, יקר שלי.
אתה לא מבין איך אני מתגעגעת אלייך וכמה שאתה חסר פה! תחזור כבר!! אוהבת ומתגעגעת"
שלחתי לו את ההודעה ונכנסתי להתקלח.
לבשתי פיג'מה ונכנסתי למיטה, החלטתי שממחר התחלה חדשה.. בלי בן.. עם כמה שזה קשה!
ניר צודק הכל בראש.
בבוקר אמא העירה אותי.
אני: מהה אמא?
אמא: בואי איתי אני מודדת את השימלה..
אני: טוב חייכתי.
קמתי ותוך 10 דקות התארגנתי ויצאנו...
היא מדדה כמה שמלות, ובסוף בחרנו את היפה מכולן.
ראיתי שאמא מתרגשת.. שמחתי לראות אותה ככה.
ישבתי קצת עם הבנות וחזרתי לישון.
בערב עשינו קידוש כמו תמיד, דיברנו עם אסף במצלמה.
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזה דניאל מהעבודה.
אני: הלו..
דניאל: מה קורה כפרה?
אני: טוב נשמה מה איתך?
דניאל: טוב, איפה את היום?
אני: לא יודעת עוד, ואתם?
דניאל: מנצ.. אולי תבואי עם חברת?
אני: נראה לי שסבבה... דיברת עם צליל?
דניאל: כן מאמי, היא באה.
אני: מעולה
דיברתי עם הבנות והצעתי שאני אקח אוטו.
הוצאתי מכנס שחור וחולצה יפה בגוונים של אפרסק, התאפרתי יפה סידורים אחרונים והייתי מוכנה.
ירדתי למטה וראיתי את ליאור מדבר עם חיים... התלבש ממש יפה, ובדיוק חשבתי על זה שיש לי עוד אח קטן וצחקתי.
אני: אני רואה אתה עושה חיים ברגילה.. והבאתי לו כייף.
ליאור: מנסה..
אני: לאיפה אתה יוצא?
ליאור: יש מסיבת חוגרים בגאגא, אבל קודם יושבים אצל חבר
אני: אה מגניבב...אני יוצאת עם האוטו אתה צריך טרמפ?
ליאור: יאו כן... לנרקיסים..
אני: יאללה בוא.
אמרתי ביי לאמא וחיים התקשרתי לקרין שתרד.
אספנו אותה והתחלנו לנסוע.
קרין: ליאור יחתיךךךךךךך היא צעקה..
אני: סתמי משוגעת...
ליאור: חברה שלך לא בסדר הוא אמר וצחקנו.. הורדתי אותו אצל החברה וקרין ואני נסענו להביא את שחר ושני.
אחרי שעה של סיבובים מצאנו חניה. ונכנסו למנצ.
ראיתי את דניאל צליל והחברים התיישבנו.. וכמובן איתם אי אפשר לצחוק..
אני: קרין?
קרין: אה כפרה.?
אני: מה איתך ועם עומרי..?
קרין: כלום מאמי, ידידים.. לא ממש מתאימים בתור חברים.
אני: הבנתי.
עומרי בדיוק בא ואמר לכולנו שלום.
כולם הזמינו בירות ואני קולה.
אחרי שעתיים של צחוקים, התעייפתי.
אני: אני נראה לי זזה..
קרין: גם אני..
שחר: אנחנו נשאר נראה לי.. היא אמרה ושני גם.
אמרנו ביי לכולם והתקדמנו לאוטו, שהייה בספסל ליד המרכז.
קרין: מאי..
אני: מה?
קרין: תראי.. היא אמרה בהלם
אני: מה יש לך משוגעת... לא מבינה מה היא רוצה.
ואז ראיתי את נדב יושב שם.. נדב....האקס....שלא דיברנו שנים...זה הייה מוזר.
הוא קלט אותנו ונעמד.
נדב: מאי?
אני: היי נדב.
הוא הביא לי נשיקה בלחי...
ניר: ואו, את נראת ממש טוב.
אני: תודה גם אתה.. הוא אמר שלום לקרין וחברים שלו אמרו לנו שלום
התקדמתי לאוטו..
אני: ביי נדב..
נדב: שמרי על קשר..
חייכתי ונכנסו לאוטו.
קרין: הכי הזוי?
אני: כל כך.... בואי אלי ונראה סרט..?
קרין: יאללה זורמת
הגענו אלי, החלפנו לפיג'מה וכמובן שנרדמנו באמצע הסרט..
בבוקר הרגשתי קפיצות וראיתי את ליאן עלינו.
אני: מה על הבוקררררר
ליאן: כבר צהריים, קומו יש על האש סבתא וסבא פה וגם מאור ודנה ואביבוש..
אני: טוב מאמי.
קרין ואני התעוררנו, צחצחנו שיניים החלפנו לבגדים נורמאלים וירדנו למטה.
אמרתי שלום לכולם וגם קרין.. כן היא כמו בת בית.
אכלנו, צחקנו ממש הרבה.
אני: פאקקק..
אמא: מה קרה?
אני: אני מתחילה לעבוד עוד שעה..
רצתי למעלה והתחלתי להתארגן.
שסיימתי אמרתי ביי לכולם ויצאתי.
אחרי 5 דקות הגעתי לעבודה.
ראיתי את אלמוג בחוץ
אני: היי
אלמוג: מה קורה מאמי?
אני: מעולה.
התחלנו לעבוד, הייה מלא לחץ, לא היית לי מנוחה דקה. ואין ספק שאני אוהבת את האדרנלין הזה.
אלמוג: מאי, דניאל אמר שלא תשימי למחר משמרת.. עושים אצלו קריוקי שתייה וזה.
אני: ישששששש.
סיימנו את המשמרת, שתייתי עם אלמוג זירו וחזרתי הביתה לישון...
כל הבוקר הייתי בבית, דיברתי עם קרין על הקריוקי.
התחלנו להתארגן ו.........

רק שלא תחזור לנדב!!

המשכככככי 😊

התחלנו לעבוד, הייה מלא לחץ, לא היית לי מנוחה דקה. ואין ספק שאני אוהבת את האדרנלין הזה.
אלמוג: מאי, דניאל אמר שלא תשימי למחר משמרת.. עושים אצלו קריוקי שתייה וזה.
אני: ישששששש.
סיימנו את המשמרת, שתייתי עם אלמוג זירו וחזרתי הביתה לישון...
כל הבוקר הייתי בבית, דיברתי עם קרין על הקריוקי.
התחלנו להתארגן ו.........
וכשהיינו מוכנות ירדנו למטה.
אמא: לאיפה היום?
אני: דניאל מהעבודה, הוא עושה קריוקי.
אמרנו ביי ונכנסנו לאוטו.
אחרי חמש דקות הגענו..
שמענו כבר את הרעש מבחוץ. קרין ואני התקדמנו ונכנסו לגינה.
דניאל: שלום ליפות בנשים, הוא חיבק אותנו וראיתי שהוא קצת בסטלה
קרין: מה שותה לבד אה?
דניאל: חס וחלילה חכי.. הוא רץ והכין לקרין כוס.
אמרתי לצליל שלום והתיישבנו ליד חברות שלה.. בכל זאת לא הכרנו שם אף אחד.
קרין: כמה חתיכים.
אני: את האמת כן... יש הרבה.
קרין: יאללה תתקפי..
אני: לא תודה.
צליל: יאללה מאי, תשירי לנו משהו.
דניאל שמע את זה וישר לקח אותי למכונת קריוקי.
אני: דיי דניאל אני מתפחדת..
דניאל: די נו נשיר יחד.
אני: טוב.. חייכתי אליו.
דניאל: את של אייל גולן?
אני: יאללה
שרנו, ופתאום כל המבטים עברו אלינו, ידעתי שהשירה שלי סוחפת.. זה המשהו היחידי שהייתי בטוחה בו בעצמי.
סיימנו לשיר ומיד אחד החברים של דניאל התחיל בשיר הבא.
דניאל: כפרונה את שרה מדהים..
אני: תודה....
חזרתי לבנות, צחקנו.. ואז אחד החברים של דניאל התקרב עם עוד חבר.
הוא הייה נראה מדהים, כאילו גזרו אותו מפרסומת..
את שרה ממש יפה החבר שלו אמר
אני: תודה רבה אמרתי וחייכתי...
החתיך הסתכל עלי ואני עליו, לא הצלחתי להוריד את המבט..
החתיך: באמת יפה..
אני: תודה וחייכתי.
החתיך: עידן הוא הסתכל והושיט לי את היד.
אני: מאי.. ולחצתי לו את היד..
חייכתי והבנות צחקו והם התקדמו לשאר החברים.
ראיתי שקיבלתי הודעה, הוצאתי את הפלאפון וזה הייה מנדב
" איזה מטורף הייה לראות אותך אחרי כל כך הרבה זמן, את נראת ממש טוב"
קרין: יאללה מאוחר נזוז?
הלכנו להגיד ביי ונכנסנו לאוטו.
אני: תראי.. והבאתי לקרין את הפלאפון עם ההודעה.
קרין: זה הייה צפוי.
אני: כל כך..
קרין: עזבי את הדפוק הזה...חתיך העידן הזה.
אני: כן אה..
קרין: כן אה? חלום של כל אחת שהוא יבוא ללחוץ לה את היד.
אני: אל תגזימי.
קרין: את מפספסת.
אני: מה מפספסת קרין, לא מסוגלת להיות בקשר עם אף אחד.. אני מנסה לשכוח את בן.
קרין: נו הוא יעזור לך.
אני: לא תודה, אני יעזור לעצמי זה מספיק.
קרין: טוב... מה את מתעצבנת.
אני: אני לא.
אמרתי והייה שקט הגענו ליד הבית שלה.
קרין: טוב ביי מאמי.
אני: בי קופה.
חזרתי הביתה, ראיתי קצת סרט, שמתי שעון ל 12 לעבודה.
התעוררתי והתארגנתי זריז..
יצאתי וראיתי את דניאל.
אני: היי סטלה.
דניאל: מה הולך זמרת?
אני: טוב מאמי.
נכנסנו למשמרת. התחלתי לעבוד... דווקא לא היו הרבה אנשים היום.
דניאל: ראיתי שעידן דיבר איתך.
אני: רק אמר שקוראים לו עידן. זרקתי לו ופיניתי את השולחן.
דניאל: הוא ביקש את המספר שלך.
אני: באמת? אמרתי והרמתי את הראש כלפי דניאל.
והוא עמד וחייך.
מה אתה מחייך ימכוער..
אחרי כמה דקות ראיתי את ליאור חבר שלו עם 2 בנות.
הם התיישבו והלכתי אליהם.
אני: היי
ליאור: מאי, מה קורה?
אני: טוב נשמה, מה אתם רוצים להזמין?
הם הזמינו והמשכתי לעבוד..
ב 10 סוף סוף סיימתי, הגעתי הביתה ונכנסתי להתקלח.
כשיצאתי מהמקלחת ראיתי שקיבלתי הודעה
" מה קורה מאמי? " ידעתי שזה עידן.. אבל שיחקתי אותה
אני: הכל מצוין, מי זה?
אחרי כמה שניות...
" עידן.. חבר של דניאל"
אני: אה... מה נשמע?
התכתבנו כמה דקות ואז רשמתי לו שאני הולכת לישון.
נרדמתי בשנייה..
כשהתעוררתי דיברתי עם קרין שנלך לשבת במרכז..
לבשתי חצאית שחורה גופיה שחורה ועל זה חולצה לבנה נופלת.
התאפרתי קצת ויצאנו.
ראיתי שקיבלתי הודעה שוב מנדב
" לא מתאים לך לסנן מאמי".
קרין: לא ענית לו?
אני: לא.. מה אני ארשום לו...?
קרין: לא יודעת...
אני: אין לי כח לחזור אחורה..
רשמתי לו ... " קורה.."
התיישבנו בגלידרייה.
אני: אתמול עידן שלח לי הודעה..
קרין: מה את אומרת והיא צחקה.
אני: תירגעי ימכוערת.
ושמעתי את הצליל הודעה
אני: דיברנו על החמור...
קרין: חמור עלק...
" בוקר טוב מאמי"
דיברנו קצת, והוא רצה שנשב בערב.. אמרתי יאללה, אבל אני הולכת להבהיר לו שאני לא בקטע של מערכת יחסים כרגע... וכנראה שאמרתי את זה בקול.
קרין: מה יש לך להפסיד?
אני: קרין, אין לי כח לעוד שיברון לב... עוד לא התגברתי על אחד..
סיימנו את הגלידה וחזרתי הביתה.
ישבתי עם ליאן קצת, ולקרת 7 התחלתי להתארגן. לבשתי ג'ינס גבוהה וחולצת שיפון, התאפרתי בקטנה. שמתי בושם פנטזי והייתי מוכנה.
הוא התקשר להגיד לי לרדת, ומיד ירדתי.
יצאתי החוצה וראיתי את עידן עומד ליד המכונית. הוא הייה לבוש כל כך יפה מכנס כאמל וחולצה שחורה. כזה חתיך.
עידן: היי הוא אמר והביא לי נשיקה על הלחי, והרחתי ממנו את הבושם סילבר, התמסטלתי מרוב שהייה לו ריח טוב.
נכנסו לאוטו.
עידן: לאיפה בא לך?
אני: לא איכפת לי...
עידן: היית כבר בבית קפה בחוף?
אני: אממ לא..
עידן: אז לשם?
אני: כן.. אחרי כמה דקות הגענו.
נכנסו לבית קפה והתיישבנו על הספות שבחוף. הזמנו פריי שיק.
אני: בן כמה אתה?
עידן: 22
אני: כמו אח שלי..
עידן: מי זה?
אני: אסף לוי..
עידן: כן הוא הייה איתי בשכבה בי"ב.
אני: באמת?
עידן: כן גרתי בראשון לציון ואז עברתי לפה.
אני: אה הבנתי..
דיברנו, צחקתי בלי הפסקה הוא הכי מצחיק בעולם.
סיימנו וכמובן שהוא לא נתן לי לשלם.
התקרבנו למים והתיישבנו על סלע שהיית שם.
עידן: למה החיוך שלך לא נראה אמיתי ? הוא זרק לי פתאום..
אני: מה? הסתכלתי עליו בהלם.
עידן: אני רואה עליך.
אני: סתם תקופה לא משהו..
עידן: למה?
הוא שאל והרגשתי ממש בנוח איתו.
אני: סתם, חבר שלי.. יותר נכון האקס שלי... טס לחול לעבוד עם אח שלי.. ומסתבר שיש לו שם משהי חדשה..
עידן: לכמה זמן הוא טס?
אני: חצי שנה...
עידן: ולמה ציפית ? הוא גבר מאמי.. גברים לא יכולים להיות לבד...
אני: אני יודעת, אבל לא חשבתי שכזה מהר.
עידן: אז כנראה שהוא לא שווה את הבאסה שלך והעצב שלך, לוקח זמן לשכח בן אדם שאוהבים אבל בסוף זה קורה.
אני: הלוואי.
עידן: לאט לאט..
אני: תודה..
עידן: ואני פה! את יכולה לדבר איתי על כל דבר.
אני: אתה נסיך. חייכתי אליו.
אני: מה איתך?
עידן: הייתי בקשר עם משהי, ופשוט אחרי שנה, כבר לא אהבתי אותה.. ירד לי ממנה היא חנקה אותי.. אז פשוט נפרדנו.
אני: הבנתי.
אחרי כמה דקות חזרנו הביתה. הוא הביא לי נשיקה על הלחי ונכנסתי הביתה.
אחרי כמה שניות שהייתי במיטה נרדמתי.
בבוקר התעוררתי וראיתי את אמא וחיים בסלון
אני: מה זה?
חיים: ההזמנות לחתונה..
אני: תראו..
הסתכלתי וזה הייה ממש יפה.
אמא: מחר נלך לחפש לך בגדים?
אני: כן חייכתי אליה.
הלכתי להכין לי נס קפה וחזרתי לחדר, התקשרתי לקרין וסיפרתי לה הכל..
בערב צליל ודניאל באו אלי.
אני: קופים, בואו נשב בגינה.
הוצאתי קצת חטיפים.
דניאל: מאי, אפשר להגיד לעידן לבוא.
אני: בטח.. וחייכתי.
צליל: מה החיוך?
אני: סתמי מכוערת...
אחרי 10 דקות עידן בא.
הוצאתי קולה ואכלנו חטיפים.
דניאל ועידן הרסו אותנו מצחוק.
הייה כבר 12 בלילה.
צליל: טוב אני עייפה... דניאל אתה מקפיץ אותי?
דניאל: כן חיים שלי.
אני: אתה חוזר? אמרתי והסתכלתי עליו.
דניאל: לא מאמי מאוחר, עידן אתה נשאר?
עידן: קצת..
זה הייה מביך לרגע. אמרתי להם ביי והם יצאו.
עידן: איזה בית יפה..
אני: תודה חמוד..
עידן: חמוד? הוא הסתכל עלי...
אני: כן.. מה..
עידן: חמוד אומרים לכלב..
אני: טוב מתוק...
עידן: את תקבלי מכות...
אני: מה אתה אומרר.... הוא התיישב לידי בספסל נדנדה.
אני: איפה אתה עובד?
עידן: סיימתי עכשיו פסיכומטרי, ואני ברמן במלון הפאב החדש.
אני: במאת?
עידן: כן, את מוזמנת...
אני: תזהר אני יבוא..
הפלאפון שלו צלצל והוא ענה
עידן: הלו... טוב מה איתך... איפה את?.... טוב... טוב.. חכי שם.. בי..
אני: מה קרה?
עידן: אחותי הקטנה, הן לא מצאו מונית...
אני: איפה היא?
עידן: בקניון... רוצה לקפוץ אותי להביא אותה?
אני: אמ...
עידן: נו הוא אמר בפרצוף עצוב.
אני: טוב..
נכנסו לאוטו היפה שלו.
אני: בת כמה היא?
עידן: 16
אני: אה גיל יפה
עידן: מהממם...
אחרי כמה דקות הגענו והיא ועוד חברה נכנסו.
עידן: שיר תכירי זאת מאי ידידה שלי.
שיר: היי מאי.
אני: הי שיר..
אחרי 10 דקות הגענו והוא הוריד את שיר וחברה שלה..
עידן: בואי אני יקפיץ אותך
אני: מה פתאום אתה כבר בבית, אני אלך ברגל.
עידן: נראה לך?
אני: טוב נו.
אחרי כמה דקות הגענו אלי, נתתי לו נשיקה בלחי
נכנסתי הביתה ו....

שבת שלום יפות