כבר לא ילדים

מהמם ...המשךךך 😁

אתן לא מבינות!!!

רשמתי המשך כזב יפה והכל נמחק!

עוד שעה ככה אני יעלה חדש

סגרתי את הפלאפון, שמחתי, אהבתי את התפקיד הזה.
שמעתי את הדלת של הבית נפתחת
ו...
שמעתי את אסף מדבר עם מי שנכנס, לא כל כך שמעתי מי זה וגם לא כל כך הייה איכפת לי, הייתי עצבנית.
נשכבתי על המיטה ופתחתי את הטלוויזיה. שמעית שהדלת למטה נפתחת שוב
ממש התחנה המרכזית אמרתי לעצמי.
אחרי כמה שניות שמעתי דפיקה על הדלת ותוך שניה נפתחה.
קרין נכנסה וקפצה עלי.
אני: משוגעת את חונקת אותי...
קרין: התגעגעתי אליך יקופה!
אני: גם אני בובי..
קרין: בן פה..
אני: וואללה?
קרין: כן, מה לא דיברתם עוד מאתמול?
אני: לא, התעצבנו אחד על השנייה ועוד כשחזרתי הביתה הם ישבו פה עם הבלונדיניות הדפוקות האלה.
קרין: אולי די עם האגו?
אני: לי אין אגו קרין. זה הוא עם האגו.. אז יאללה שילך לחפש.
קרין: טוב די בייב בלי עצבים!!
אני: טוב.. וחייכתי אליה. מה איתך?
קרין: תאמיני לי הכי כיף ככה, לבד..
אני: מה את אומרת..
קרין: יאללה זונה, תתארגני הולכים לבית קפה שניב עובד בו.
אני: טוב חיים שלי.
בינתיים סיפרתי לה על מה שדיברתי עם אדם.
הוצאתי טיצ שחור גבוהה, חולצה נופלת נעל שטוחה בושם וירדנו, ראיתי את בן ואסף יושבים בסלון שותים קפה.
התקרבתי כולם שותקים, לקחתי מסטיק מהארונית בסלון ויצאתי עם קרין מהבית.
-בן-
מצאתי חניה ויצאתי מהאוטו לכיוון הדלת, התפללתי שאסף יפתח לי ולא היא. היא כל כך עצבנה אותי.
דפקתי בדלת ואחרי כמה שניות אסף פתח לי.
אסף: מה קורה גבר?
אני: טוב אחי, מה איתך?
אסף: בסדר, רוצה קפה?
אני: כן אח שלי.
אסף הכין את הקפה והתיישבנו בסלון.
אסף: מה הבאסה? עדיין לא דיברתם?
בן: לא..
אסף: תשמע אחי התברכנו ביופי נדפקנו עם האגו.
בן: מה אתה אומר.
אסף: כן כן..
ראיתי אותה ואת קרין יורדות במדרגות, היא היית כזאת יפה. היא לא דיברה וככה גם אני. כל כך רציתי שהיא תבוא ותביא לי חיבוק.
אבל לא, היא פשוט לקחה מסטיק ויצאה מהבית עם קרין.
קרין: יאללה תבחרי שיר כפרה, תשתחררי.
הפעלנו שיר קצבי והתחלנו לנסוע, אחרי 7 סיבובים מצאנו חניה.
נכנסו לבית קפה וראינו את ניב ממלצר.
ניב: יפות שלייי הוא התקרב אלינו ונתן לנו נשיקה בלחי.
אני: פשש תותח.
ניב: כפרה עליך, בואו שבו אני מוציא נס קפה, אני אקח הפסקה.
אחרי כמה דקות ניב יצא עם 3 כוסות והתיישבנו בשולחן בחוץ
ניב הוציא סיגריה ואנחנו התחלנו לשתות את הנס.
ניב: תקשיבו אתן לא מבינות מה הולך פה מחר, יש את יום האהבה הולך להיות פה נדיר.
אני: מה זה? מה יש מחר?
ניב: יום האהבה יגנובות! אתן אמורות לזכור את זה.
אני: פאק...
קרין ואני הבנו אחת את השנייה.
אחרי שסיימנו לשתות, ניב חזר לעבוד ואנחנו נכנסו לאוטו.
קרין: קניון?
אני: כמה שאת מכירה אותי...
קרין: מה נראה לך? יאללה נקנה לחמור משהו קטן
אני: כן.. אפילו שהוא מעצבן.
קרין: לא נורא בייב.
אחרי רבע שעה הגענו לקניון קניתי לו כמה שוקולדים יפים.
ישבנו קצת עם הבנות וכבר הייה מאוחר אז החלטתי לחזור הביתה, כאב לי שלא דיברתי עם בן כל היום, אבל הוא זה שצריך להתקשר!
חזרתי הביתה, ראיתי שליאן נרדמה בסלון,
אמא? צעקתי...
אמא: כן בובי.. שמעתי שהיא צועקת לי מהחדר שינה. התקדמתי אליה.
אני: אמא למה את במיטה רק 8.
אמא: הייה לי יום ארוך, אני עם כאב ראש מטורף.
אני: אוי אימוש הבאתי לה חיבוקי
את רוצה שאני יביא לך מים או משהו?
אמא: לא יפה שלי, רק טובה קטנה.
אני: כן?
אמא: תוכלי להעביר את ליאן למיטה ובבוקר לקחת אותה לבית ספר.
אני: בטח אימוש.
אמא: יופי, איך עבר היום?
סיפרתי לה מה הייה ועל השיחה עם אדם היא ממש שמחה.
ירדתי לסלון העברתי את ליאן לחדר, כיסיתי אותה וחזרתי לחדר שלי.
נכנסתי למקלחת אחרי 20 דקות ונכנסתי לפיג'מה הכייפית שלי.
שמתי שעון מעורר ל 7 כדי לקחת את ליאני לבית ספר.
התעוררתי, עשיתי את ענייני הבוקר.
לבשתי טיצ אפור חולצה לבנה נופלת נעל שטוחה סידרתי את השיער וירדתי למטה.
אני: בובי מתי את מוכנה?
ליאן: 5 דקות.
אני: טוב, להכין לך סנדוויץ'?
ליאן: כןןן היא צעקה.
אני: עם מה?
ליאן: חביתה?
אני: סגור.
תוך 2 דקות הכנתי לה חביתה.
וכוס קפה לאמא.
עליתי לחדר ראיתי שהיא בדיוק התעוררה.
אני: אימוש קחי.
אמא: יפה שלי תודה.
נתתי לה נשיקה וראיתי שליאן מוכנה.
יצאנו לאוטו , אחרי חמש דקות הגענו נתתי לה נשיקה והיא הלכה.
הגעתי הביתה, עליתי לחדר, פתחתי את הדלת
ו.....................


תהנו יפות

כיף לראות כאלה המשכים!
היא ובן כאלה נסיכים, אבל חייבים להפסיק עם הריבים... (לא שזה קל)

מחכה להמשך 😊

יצאנו לאוטו , אחרי חמש דקות הגענו נתתי לה נשיקה והיא הלכה.
הגעתי הביתה, עליתי לחדר, פתחתי את הדלת
ו.....................
וראיתי את בן עומד ועל המיטה שקית.
נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת, הייתי בהלם לא ציפתי שהוא יבוא.
אני: בן..
בן: מאי.. אני מצטער.
הוא לחש והתקרבתי אליו, הבאתי לו חיבוק ענקי.
לא יכולתי יותר, הייתי חייבת את המגע שלו את החיבוק שלו.
אני: התגעגעתי אלייך מעצבן אחד!
בן: גם אני בייב, סתם יצאתי מטומטם.
אני: באמת מטומטם מה הפריע לך.
בן: די, עזבי סתם מטומטם.
אני: כן מטומטם עם אגו.
בן:לפחות המטומטם שלך?
אני: רק שלי ונספחנו לנשיקה ארוכה.
בן: קחי, יום האהבה היום. והוא הביא לי שקית.
אני: איך זכרת?
בן: קצת קשה לשכח, עם כל הדוכנים שיש בקניון.
אני: תכלס.
הוצאתי מהשית דובי חמודי ו שוקולד בצורת לב.
אני: נסיך תודה נתתי לו שוב נשיקה וכל הגוף שלי הצטמרר.
הוצאתי את השקית ונתתי לו
בן: יפה שלי.. הוא חיבק אותי.
אני: פאק, לא סיפרתי לךך... צעקתי והוא נבהל.
בן: משוגעת אחת... מה קרה?
אני: הזמינו אותי למילואים לשובעים.
בן: נו זה מעולה.. מלא כסף.
אני: אתה לא תראה אותי שבועיים.
בן: פאק. אמר ועשה פרצוף עצוב.
אני: די זה יעבור מהר.
בן: אמן, יאללה מאמי אני עף לעבודה. הוא הביא לי נשיקה והתקדם לדלת.
בן: אה מאמי..
אני: כן? וחייכתי
בן: תהיי מוכנה ב 9 נצא לחגוג את יום האהבה.
אני: טוב נסיך.
הוא ירד שמעתי שהוא דיבר קצת עם אמא ויצא.
ירדתי למטה וראיתי שאמא במטבח.
אני: אימוש איך את מרגישה?
אמא: הרבה יותר טוב, כנראה שהייתי צריכה להשלים שעות שינה.
אני: כן בטוח.
שמעתי כמה דפיקות על הדלת והתקדמתי אליה, פתחתי וראיתי שליח עם פרחים.
שליח: משפחת לוי?
אני: כן
שליח: זה בשבילכם.
הבאתי לו טיפ ונכנסתי הביתה
ראיתי פתק והייה רשום " איריס אהובה, אוהב אותך.. חיים"
התרגשתי לראות את זה, אבל מצד שני צבט לי קצת שזה לא אבא, אבל אין מה לעשות לומדים לחיות עם זה כמה שזה קשה.
אני: אמא זה בשבילך אמרתי והתקדמתי אליה
היא קראה את הפתק וראיתי שהיו לה דמעות בעיניים היא ממש התרגשה.
אמא: טוב אני אלך להתקשר אליו.
היא הלכה לחדר שלה ובדיוק אסף ירד.
אני: נזכרת לקום ידוב?
אסף: מה אני יעשה. עד שסיימתי ללמוד
אני: מתי המבחן?
אסף: מחר...
אני: בהצלחה כפרה. הכנתי לו נס ונתתי לו
ישבנו קצת ואז קרין באה אלי.
ראינו מרתון האלופה והיא הלכה.
נכנסתי להתקלח וב8 התחלתי להתארגן.הוצאתי מכנס שחור גבוה, חולצת שיפון בצבע אפרס. התאפרתי יפה נעלתי את הנעל עקב היפה שלי. בושם.
תיק והייתי מוכנה.
ירדתי למטה וראיתי שאמא גם לבושה.
אני: את גם יוצאת?
אמא: כן יפה שלי, את מהממת.
אני: תודה אמא גם את. עם מי ליאן נשארת?
אמא: עם אסף, הוא נשאר ללמוד כי מחר בבוקר המבחן שלו.
אני: הבנתי 
אחרי כמה דקות בן היתקשר שאני ארד, נתתי לאמא נשיקה ויצאתי.
יצאתי החוצה וראיתי אותו ליד האוטו, הוא הייה כל כך חתיך, בקושי נשמתי והוא החזיק ביד זר ורדים ענק
בן: יפה שלי.
הבאתי לו נשיקה ארוכה לא יכולנו להתנתק.
אני: זה מדהים מאמי.
הוא פתח לי את הדלת של האוטו נכנסתי ומייד גם הוא.
בן: ברברוסה?
אני: כן 
אחרי כמה דקות הגענו, נכנסו למסעדה הכל הייה בלונים.
התחלנו לאכול, בן הרס אותי מצחוק. אחרי שנהנו מהאוכל חזרנו הביתה
נכנסו בשקט בשקט כדי לא לעשות רעש.
חיבקתי אותו. הוא נישק אותי , עבר לצוואר החולצה שלי ירדה ומיד שלו וכך כל הבגדים.
נשכבנו על המיטה, הוא מעלה מנשק מתקרב מלטף מהר לאט מהר לאט כל הגוף שלי הייה עם פרפים...
הוא פתח את העיניים וגם אני ודמעה ירדה לי מהעין.
בן: בייב מה קרה? הוא הסתכל עלי ומנגב לי את הדמעה.
אני: אני.. מאושרת.. שיש לי אותך!
בן: חיים שלי.
הוא חיבק אותי כל כך חזק. נכנסו להתקלח לבשתי את הפיג'מה הסקסית שלי והוא סתם בוקסר.
נרדמנו ו.............

הוא חיבק אותי כל כך חזק. נכנסו להתקלח לבשתי את הפיג'מה הסקסית שלי והוא סתם בוקסר.
נרדמנו ו.............
נרדמנו והרגשתי כל הלילה את החיבוק שלו, זאת הייתה הרגשה כל כך כייפית.
בבוקר התעוררנו מהשמש שנכנסה לחלון.
בן: בוקר טוב יפה שלי..
אני: בוקר טוב מאמי.. שנינו קמנו לצחצח שיניים.
בן התלבש וירדנו למטה, ראיתי שהבית ריק.
בן ואני התחלנו להכין ארוחת בוקר הוא חתך סלט ואני הכנתי חביתות.
הוצאתי שתייה וגבינות והתיישבנו בשולחן.
אני: פאקקקק צעקתי.
בן: מה קרה?
אני: אסף עושה עכשיו את הפסיכומטרי ולא אמרתי לו בהצלחה.
בן: משוגעת נבהלתי כבר... ניסע אחרי זה לקניון נקנה לו משהו.
אני: סבבה..
בן: דווקא בסדר החביתות.
אני: בסדר אה? הכי טעימות בארץ.
בן: תשמעי...
ואני דפקתי לו מבט.
בן: סתם מאמי ממש טעים.
סיימנו לאכול שמתי את הכלים במדיח, ועליתי להתארגן.
הוצאתי ג'ינס מהארון חולצה נופלת שחורה התאפרתי נעלים בושם והייתי מוכנה.
בן: זזנו?
אני: יאס בייב.. אני צריכה גם לעשות קצת קניות לבסיס.
פאק,אני לא מאמינה שאמרתי בסיס עכשיו.
בן: חחח את תהני.
דיברתי עם אמא והיא אמרה לי לקנות מהכרטיס שלה אז יצא מעולה.
בן ואני יצאנו עצרנו קודם בסופר קניתי קצת דברים .
בן ואני קנינו מתנה לאסף. הסתובבנו קצת וחזרנו הביתה
כשחזרנו אמא וליאן היו בבית ישבנו איתם קצת ואז אסף נכנס.
אני: קולולולולולוללולולולו..איך הייה? צעקתי לו
אסף: בסדר... דווקא הלך מעולה.
בן: מברוק אחי והוא חיבק אותו.
אסף נתן נשיקה לאמא ליאן ולי.
בן ואני נתנו לו את המתנה.
כל אחד הלך לחדרו ובן הביתה.
דיברתי עם הבנות ואמרתי להן שיבואו אלי ב 9 ונחליט לאיפה יוצאים.
הלכתי לנוח, דיברתי קצת עם עומרי.
החלטנו לצאת למנצ, לבשתי גרביון שחור, חצאית וחולצה יפה.
שחר: כפרה שלי שמעתי אותה כשהן נכנסו לחדר.
אני: היי יפות מה נשמע?
שחר: בסדר יפה מה איתך?
אני: טוב בובי..איזו יפה את.
שני: את יותר!
קרין נכנסה וקפצה עלי.
סיימתי להתארגן ואסף בדיוק הצטרף אלינו.
נכנסנו לאוטו והגענו אחרי 10 דקות.
מצאתי חניה ישר, יצאנו כולנו.
כשנכנסו בן מתן יוגב ולירן כבר היו שם. אמרנו להם שלום והתיישבו.
כולם הזמינו בירות ואני זירו קולה.
בן: מה? נוהגת?
אני: כן מאמי, איך באתם?
בן: אח של לירן הקפיץ אותנו.
אני: מגניב.
ראיתי את עומרי ועומר אמרתי להם שלום. הייה כיף לראות אנשים.
קרין: כפרה מחר חוגגים, אני לא יראה אותך שבוע עם המילואים האלה.
נזכרתי שהחוגר שלי באוטו, אמרתי להם שאני יוצאת שנייה ו...

😊

מהמםםם המשך..

המשך המשך המשך 😊 😊
שבוע קסוםםםםםםםם

ראיתי את עומרי ועומר אמרתי להם שלום. הייה כיף לראות אנשים.
קרין: כפרה מחר חוגגים, אני לא יראה אותך שבוע עם המילואים האלה.
נזכרתי שהחוגר שלי באוטו, אמרתי להם שאני יוצאת שנייה ו...

יצאתי החוצה לכיוון האוטו, ראיתי שמלא אנשים בחוץ..
התקדמתי לאוטו, הוצאתי את החוגר עם הכסף וסגרתי בחזרה את האוטו הסתובבתי וראיתי את נדב וחברים שלו.
נדב: שלום...
חברים שלו אמרו לי היי
אני: היי..
נדב: מה לא שומעים ממך יותר?
אני: קורה.. אמרתי והתחלתי להתקדם חזרה לכניסה.. הוא שתק.. הוא הייה בהלם מהתשובה.
לא הסתובבתי אחורה ונכנסתי חזרה.
התיישבתי חזרה ליד בן וקרין.
בן: מה קרה מאמי ? כל כך הרבה זמן?
אני: כן סתם.. לקחתי שלוק מהזירו והמשכנו לצחוק עם כולם. התחיל להיות ממש מאוחר שילמנו ויצאנו.
אני: מאמי, איך אתם חוזרים הביתה? שאלתי אותו כשולנו היינו בחוץ ליד האוטו.
בן: חכי אני ידבר איתם, נראה לי נזמין מונית.
אני: אתם רוצים שאני יחזיר אותם ואז אותכם?
בן: מה פתאום, זה דלק. נחזור במונית יפה שלי.
אני: בטוח?
בן: כן בייב..
נתתי לו נשיקה, חיבקתי את השאר ונכנסנו לאוטו
אסף: שאטגן....
קרין: יחרא.. תן לשבת קדימה.
אסף: יאללה תגלגלי אחורה, גם ככה אני יורד אחרון.
קרין: יחרא!
אסף: די נו
ועשה לה פרצוף
נכנסו לאוטו והתחלתי לנהוג אחרי 10 דקות הורדתי את שחר ושני ומיד גם את קרין.
הגענו הביתה. ונשפכתי למיטה
בבוקר התעוררתי מהליטוף של אמא.
אמא: ילדה שלי, קומי.. אני רוצה שנסתובב קצת בראשון את נוסעת לשבוע.
אני: טובוש, 5 דקות אני קמה.
נשארתי לי עוד חמש דקות במיטה וקמתי להתארגן.
אחרי רבע שעה הייתי מוכנה ויצאנו להסתובב קצת.
איך אני אוהבת את יום שישי.
הגענו בצהררים אכלנו ודיברתי עם החבר'ה על הערב שניצא למסיבה.
ב7 מאור ודנה הגיעו, וחיים הייה עם הילדים שלו פעם ראשונה.
ירדתי למטה, חיבקתי את מאור ודנה.
אני: דנדוש איך את?
דנה: בסדר, הוא בועט מלא.
אני: יאללה עוד 5 חודשים ?
דנה: כן:]
ליאן יצא מהחדר והתיישבה לידי.
אני: מאמי איך הייה בבית ספר?
ליאן: בסדר..
אמא: ליאן תספרי להם שמעתי את אמא צועקת מהמטבח...
תספרי לנו מה?! אמרנו ביחד מאור ואני.
וראינו את ליאן מחייכת.
מאור: נו קטנטונת...
ליאן: סתם היא חושבת שיש לי חבר... וליאן צחקה..
אני: מי זה?
ליאן: נו אופיר..
אני: חמודה קטנה...
ליאן: מה אתם מתלהבים....
אני: תמיד ידעתי שאת חולה עליו..
ליאן: די אני לא..
ובדיוק אסף ירד מלמעלה.
אחרי כמה שניות היו דפיקרות בדלת, אמא רצה לפתוח וחיים נכנס עם 2 הילדים שלו.
חיים: היי, תכירו זה ניר והוא הצביע על בחור גבוה חמוד ממש וזה ליאור.
אמרנו להם שלום יפה. שני גברים חתיכים עמדו לפני.
התיישבנו בשולחן כולנו
מאור: אז בני כמה אתם?
ניר: אני בן 23.
ליאור: 20 אני עכשיו בצבא.
אני: איפה?
ליאור: צנחנים.
אני:פשש, יפה ואיך הולך?
ליאור: מעולה.
ניר: ואתם?
מאור: אני 25, זאת אישתי דנה.
אסף: אני גם 23 עוד מעט.
אני: 21 חייכתי.
ליאן: אני בת 9.
אני: ממש קבוצת תמיכה.
וצחקנו כולנו, ראיתי שאמא מחייכת ומאושרת.
סיימנו לאכול, סידרנו את השולחן ועליתי להתארגןץ
לבשתי חצאית גבוהה עם חולצה יפה, עקב. התאפרתי סידרתי את השיער, בושם. לקחתי כסף והייתי מוכנה.
הלכתי לחדר של אסף.
אסף: בושם ואני מוכן.
אני: יאללה, כולם כבר עם המונית פה.
ירדנו למטה וראיתי את אמא חיים וליאן בסלון.
אני: אימוש, איך?
אמא: מהממת כמו תמיד, נתתי לליאן נשיקה.
ומיד אחר כך גם לאמא.
אני: חיים, יש לך בנים ממש חמודים.
חיים: תודה מתוקה, תהני היום.
אני: תודה.
אסף נתן לליאן ולאמא נשיקה לחץ לחיים את היד ויצאנו.
המונית כבר הייתה שם..
מתן: מה שעה? הוא צעק..
אני: נו זה הפרינסס הזה, שעות לוקח לו להתארגן.
אסף: אני? זאת היא!
התיישבתי ליד בן.
אני: מאמיי... נתתי לו נשיקה קטנה. הם שתו קצת
הגענו למועדון ואחרי כמה דקות נכנסו
הבנים נשארו לרקוד על הבמה בצד ואנחנו הלכנו להגיד שלום לכמה אנשים.
רקדנו ואז אחד היחצנים הגיע עם כמה כוסות בירה שתינו הייה מצחיק
הסתובבתי ו...

תהנו 😊

איזו משפחה מדהימה!

בא לי הממממממממממשך 😊

הבנים נשארו לרקוד על הבמה בצד ואנחנו הלכנו להגיד שלום לכמה אנשים.
רקדנו ואז אחד היחצנים הגיע עם כמה כוסות בירה שתינו הייה מצחיק
הסתובבתי ו...
וראיתי את שחר ושני רוקדות להן.
קרין ואני המשכנו לשתות מהבירה ורקדנו איתן. הייה כל כך מצחיק
אני: מאמי, אני הולכת קצת לבנים רוצה לבוא איתי?
קרין: כן בואי מאמי.
אמרנו לבנות שאנחנו הולכות והתקדמנו לבמה שהם היו בה.
ראיתי אותם רוקדים כמו משוגעים זה הייה ממש מצחיק.
אני: מאמי.. התקרבתי אליו מאחורה והוא הסתובב..
בן: יפה שלי.. הוא הדביק לי נשיקה.
אני: איזה מסטול!!!!
בן: לא את..
אני: אני לא..
המשכנו לרקוד ראיתי את אסף משתולל, מתפרק אחרי הפסיכומטרי.
התקרבתי לקרין והבאתי לה חיבוק.
קרין: אוף לא בא לי שתלכי לצבא.
אני: גם לי.. אבל יעבור מהר 
אחרי רבע שעה כבר התחיל להיות חם ומגעיל, כולם רצו ללכת.
נעמדנו מחוץ למועדון מחכים למונית.
לירון: בואו לספסל ככה המונית לא תחכה.
כולם התחילו להתקדם.
בן: בואי מאמי.
אני: אני לא יכולה לזוז עם העקב.
בן: חכי..
הוא הרים אותי כמו שמרימים כלה.
אני: משוגע אחד אתה תיפול.
הם היו בסטלה כל כך.
הם התיישבו על הספסל. אחרי 10 דקות המונית הגיע
וכל אחד התפזר לביתו.
אסף ואני הגענו הביתה. נכנסתי למקלחת מהירה אחרי כל הריח של המועדון.
וקפצתי למיטה.
בצהרים שמעתי דפיקות על הדלת פתחתי את העיניים וראיתי את מאור.
אני: היי..
מאור: בואי אמא הכינה אוכל.
התארגנתי על עצמי וירדתי, ראיתי שכולם ערים וגם חיים הייה.
אכלנו כולנו הייה ממש כיף.
ישבתי קצת עם קרין והכנתי תיק לבסיס.
בן ואסף ישבו איתי קצת בחדר עד שכבר הייה מאוחר.
אני: אמא, 6 בבוקר תעירי אותי.
אמא: טוב יפה שלי.
נרדמתי כל כך עייפה.
בבוקר התעוררתי מהשעון מעורר תוך שנייה מרוב ההתרגשות.
לבשתי ג'ינס, חולצה לבנה רגילה, נעל בובה. סידרתי את השיער שתייתי נס ואמא הקפיצה אותי לרכבת.
אמא: ביי יפה שלי, תהיי איתי בקשר.
אני: טוב מאמא. נתתי לה נשיקה ועליתי לרכבת.
אחרי שעתיים הגעתי.
נעמדתי מול הבסיס, עברה לי צמרמורת מטורפת. התרגשתי.
התקדמתי לש.ג וראיתי את משה.
אני: משה מה קרה עוד לא השתחררת?
משה: חודש הבא כפרה, מה אני כמוך?
אני: זבל.. הבאתי לו חיבוק.
משה: מה את עושה פה?
אני: הקפיצו אותי למילואים, לא היו להם מפקדים.
משה: טוב בהצלחה מאמי, תבואי לשבת קצת.
אני: מבטיחה.
התקדמתי למשרד של אדם. דפקתי בדלת ואחרי שנייה פתחתי אותה.
אדם: מאייייייי הוא צעק
חיבקתי אותו, מפקד תותח.
אדם: מה שלומך? אני רואה האזרחות עושה לך טוב.
אני: תודה נשמה.
אדם: טוב הכנתי לך פה מדים. תחליפי עוד שנייה יהב בא הוא גם נכנס להחליף.
נכנסתי לשירותים והחלפתי לב', נעמדתי מול המראה ולא הפסקתי לצחוק. מי הייה מאמין שאני יעלה שוב על מדים.
יצאתי מהשירותים וראיתי את יהב.
אני: מי זה ההורס הזה...?!?! יהב הסתובב והביא לי חיבוק.
יהב: יזבל לא שומרת על קשר.!
אני: התגעגעתי נשמה!
יהב: גם אני.
אדם: טוב קחו לכם רבע שעה להתארגן על עצמכם.
אני: אני רוצה ללכת לראות את טל.
אדם: רבע שעה אתם פה.
התקדמתי למשרד חינוך, כל כך רציתי לראות אותה.
דפקתי על הדלת ושמעתי אותה צועקת כן.... פתחתי את הדלת.
אני: היי
היא עמדה בשוק, לא האמינה.
אני: טלוששששש קפצתי עליה..
טל: חיים שלי... אני לא מאמינה... מה את עושה פה... שתינו התרגשנו.
אני: הקפיצו אותי למילואים.
טל: מכוערת לא שומרת על קשר..
אני: אני?! את!
טל: יאו איזה כיף שאת פה.
אני: כן... ישבנו לקפה, השלמנו קצת פערים וחזרתי למשרד.
אדם: טוב, את העבודה אתם כבר יודעים, להיות קשים איתם הטירונות זה שטויות תכינו אותם למסלול.
צריכים להגיע עוד 2 מילואימניקים בני 30-35 לעבוד איתם על מטווחים... הם חמודים ממש.
יהב: סבבה סגור. מתי הם מגיעים?
ובדיוק הדלת נפתחה.
עמדו שם שני גברים באמת נראו בני 30 אחד סקסי ואחד נחמד
אדם: זה שי והוא הצביע על אחד הגברים וזה שגיב הצביע על השני.
הם לחצו לנו את הידיים ואמרו שישבו איתנו במהלך השבוע.
אדם: יאללה מאי יהב צאו הם עוד 10 דקות מגיעים.
יהב ואני עמדו ברחבת המסדרים חיכינו לכולם.
יהב: מה איתך? ראיתי בפייסבוק שיש לך מישהו חדש.
אני: כן.. בן.. חבר של אחי.
יהב: מה את אומרת...
אני: כן נסיך.. מה איתך מאמי?
יהב: גם יוצא עם משהי.. נראה לאיפה זה הולך.
אני: סוף סוף
ראינו אותם מתקרבים.
יהב נעמד מולם ואמר להם להסתדר בח'.
החלפתי את הפרצוף שלי לרציני ונעמדתי מולם.
זה נראה לכם כמו ח'? הסתכלתי עליהם...
10 שניות ועשיתם לי פה ח' מדוגמת...
אחרי 10 שניות הם באמת סידרו.
יהב עשה להם הקדמה כמו שהוא יודע.
אני: אתם מתחילים את הטירונות הזאת, נותנים את כל כולכם אתם כבר לא ילדים, אתם הולכים לשמור על המדינה שלכם, על האזרחים במדינה הזאת, על האנשים, על המשפחה שלכם על החברים שלכם.
יהב: מהיום כל דבר שאתם עונה זה בכן המפקד\ת..
יהב: ברור?
כולם: כן...
יהב: כן מה?
כולם: כן המפקד...
אני: יש לכם 10 דקות לארגן את הדברים ולחזור לכאן.. יש?
כולם: כן המפקדת.
הם הלכו להתארגן.
היום נגמר דיברתי קצת עם בן ונכנסנו לישיבת צוות.
אדם יהב שי ושגיב.
סידרנו הכל למהלך השבוע והכנתי את עצמי לשינה.
דיברתי קצת עם בן ועם אמא ונרדמתי.
קמתי ב 6 בבוקר והתחלנו את האימונים איתם.
שמחתי קצת כי זה יעזור לי לחזור לכושר.
אחרי האימון הלכתי לאדם לספר לו איך הולך.
אדם: יש לי חדשות טובות
אני: מה?
אדם: אתם סוגרים שבת
אני: זה טוב זה?
אדם: ובראשון מגיעים המפקדים שיהיו איתם כל הטירונות והקורס
אני: אה מגניב...
כל המחלקה יצאה למטווחים אז לא הייה לי מה לעשות. התקשרתי לבן.
אני: מאמי, מה קורה?
בן: טוב יפה שלי איך הולך?
אני: חם לי עם הב' הזה...
בן: לא נורא מאמי. אני מתגעגע
אני: גם אני בייב, אבל אני סוגרת שבת..
בן: מהההההההההה?
אני: כן.. אבל אני חוזרת בראשון
בן: יששששש.. איך עם יהב ואדם?
אני: סבבה ממש, יש כאן עוד 2 מילואימניקים מבוגרים.
בן: טוב יפה שלי, תהני.. ותחזרי כבר!
סגרתי את השיחה והלכתי לשבת עם טל.
השבוע עבר מהר, הם אחלה של חיילים. הגיע יום שישי.
התקלחתי והלכתי לראות את המחלקה.
ערב טוב מחלקה 2
כולם: ערב טוב המפקדת.
אני: כולם מדוגמים?
כולם: כן המפקדת.
אני: טוב הולכים בשלשות עכשיו לחדר אוכל, קבלת שבת ואז אתם חופשיים עד יום ראשון.
כולם היו מאושרים נכנסו לחדר אוכל הם אכלו וחזרנו.
החלפתי לאזרחי שמתי טיצ שחור וגופיה פשוטה לבנה.
והתחלתי לסדר במחשב במשרד דברים למפקדים שיבואו בראשון להחליף אותנו
יהב הלך לישון אז ישבתי שם לבד.
שי נכנס והתיישב בספה.
שי: מה נשמע מאי?
אני: הכל מעולה מה איתך?
שי: בסדר גמור, את רוצה לבוא לשבת איתי לעבור איתי על מה שצריך לעושת שבוע הבא? כי הבנתי שאתם לא תהיו פה.
אני: כן בטח.
לקחתי את הנס והתיישבתי לידו.
אני: תראה.. הוצאתי את החוברת ונתתי לו.
שי: איזה ריח טוב יש לך...
אני: תודה. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. הבן אדם בן 30.
אני: אתם צריכים לעבוד איתם במטווחים על כל הדברים האלה והארתי לו בחוברת..
הוא שם עלי את היד.. הזזתי לו אותה.. ואז הוא תפס לי את היד.. התחיל ללטף אותי..
אני: מה נראה לך שאתה עושה וקמתי..
שי: לא סתם היית יושבת איתי פה.
אני: מה אתה דפוקה? יש לי חבר.. ואתה בכלל בן איזה 40
שי: 30. הוא התקרב אלי וקירב אותי אליו. הרגשתי גועל בכל הגוף. דחפתי אותו ממני לא ממש הצלחתי הוא הייה יותר חזק.
הוא הצמיד אותי לקיר, הוא תפס אותי כל כך חזק.
אני: דיייייייי צעקתי כל כך חזק, הפנים שלי התמלאו דמעות..
שי: כדי לך לסתום לפני שאני מפרק אותך הוא אמר לי תפס לי את הפה.. העיניים שלי התמלאו דמעות.
הוא החזיק אותי חזק לקיר. והתחיל להתקרב אלי.
אחרי כמה שניות הצלחתי לזוז ממנו ובאתי לרוץ החוצה.
הוא תפס אותי חזק ביד ונפלתי על הריצה.. התפללתי שמשהו היכנס כבר.
צעקתי כל כך חזק.. והוא העיף לי כאפה היא כל כך כאבה לי שלא יכולתי לזוז.
הוא הוריד את החולצה שלו.התחיל לפתוח את המכנס שלו.. בכיתי כאבו לי כבר הידיים מאיך שהוא החזיק אותי.
הוא התחיל ללק לי את הצוואר, נגעלתי כל כך הוא העביר את היד שלו על החזה שלי תפס אותו חזק ולא שחרר.
אני: די.. שי...בבקשה....תעזוב אותי.....דיייייי.... לא הפסקתי לצרוך, מנסה להתנגד אבל לא מצליחה הוא העביר את היד שלו על האיבר המין כל כך נגעלתי...הוא שם את היד שלו והתחיל לעלות ולרדת משחק לי למטה.. ולא משחרר..
אני: דייי בבקשה...
מנסה להעיף אותי אבל לא מצליחה..
מנסה להתנגד אבל מפעם לפעם הכח נגמר.. הוא מוריד את המכנס שלי ומיד את שלו..
הוא מתחיל לזוז עלי עם התחתונים.. רואה מבט של שנאה מהעיניים.
הוא לא מפסיק רק ממשיך מהר יותר ויותר..
ולי רק כואב מכל פעם שהוא זז..
אני: דיייייייייייי צעקתי הפנים שלי היו מלאות דמעות והידיים כחולות...
הדלת נפתחה פתאום.. ראיתי מישהו עומד שם כנראה שמע את הצעקות.
שי הייה בהלם.. העפתי אותו ממני סגרתי את המכנס..
הבחור שעמד: מה הולך פה...
לא הצלחתי לדבר רק בכיתי... הוא התקרב... כנראה הבין מה הלך.
שי: שום מילה כן?
הבחור: כרגע אתה שותק ואני מדבר מובן לך.. יחתכת 0 בן 100.
הוא תפס לי את היד ויצאנו החוצה.
אני: תודה..
הבחור: שמעתי צעקות אז באתי..
אני:תודה אמרתי בין הדמעות.
הבחור: את רוצה לדבר?
אני: לא כל כך יכולה..
הבחור: איפה החדר שלך? אני יבוא לראות שהכל בסדר אחרי זה..
אני: 28
הבחור: תודה. הביא לי מים והלך.
הערכתי שהוא לא מציק.
לא הבנתי מה הולך איתי, כאב לי כך הגוף, נגעלתי נכנסתי לחדר ופשוט הקאתי, הרגשתי כל כך מגעיל.
נכנסתי למקלחת, רצתי להוריד את כל הגועל נפש הזה מעלי, המים זורמים אבל זה לא עובר, רק דמעות ומים וזה פשוט לא עובר.
נכנסתי לפיג'מה ונשכבתי במיטה.. בוכה.. הדמעות לא הפסיקו לרדת, הרגשתי מלוכלכת מגעילה. פשוט יושבת במיטה ובוכה.
ראיתי שהשעה 12 בלילה..
לא יכולתי לזוז, הרגשתי קפואה.. בוכה... הדמעות לא מפסיקות.
הייתה דפיקה לדלת אחרי כמה דקות קמתי. וראיתי שזה הבחור.
הבחור: היי אני עידן.. אני קצין לוחמים פה...
אני: הי.
לא ממש הייה איכפת לי והתיישבתי על המיטה.
עידן: את רוצה שאני יביא לך משהו?
אני: לא.. רק רוצה לעוף מפה.
עידן: את עם אדם נכון?
אני: כן..
עידן: מחר במוצ"ש את יוצאת.. אני ידבר עם אדם.. אבל קחי זה הפלאפון שלי. אני חושב שכדי שתתלונני עליו.
אני: לא יודעת עוד מה אני יעשה.
עידן: אוקיי. תהיי איתי בקשר אני יקפיץ אותך לרכבת מחר.
אני: תודה.. אתה בן אדם טוב.
עידן: בכיף.
הוא יצא ואני נשכבתי במיטה.. רועדת.
הפלאפון מצלצל ולא יכולתי אפילו להזיז את היד להרים אותו.
ב4 נרדמתי וקמתי באיזה 7, לא הצלחתי לישון הרגשתי מלוכלכת.. התקלחתי לפחות שעה וחזרתי למיטה.
ב 12 שוב הייה לי טלפון מאמא.. עניתי כדי שלא תדאג.
אמא: יפה שלי? למה לא ענית לי ?
אני: סתם אמא, אני לא מרגישה טוב..
אמא: את נשמעת גמורה, מה יש?
אני: סתם בחילות הקאות.
אמא: אוי אז את חוזרת ?
אני:כן במוצ"ש..
אמא: טוב יפה שלי, אסף או אני ניקח אותך מהרכבת.
אני: טוב.
נרדמתי שוב, התעוררתי ב 8 והתקשרתי לעידן הזה. הוא אמר לי להיות מוכנה ב רבע ל 9 והוא יקפיץ אותי לרכבת.
אמרתי בי ליהב ואדם.. אמרתי להם שאני חולה.
ירדתי ברכבת העיניים שלי היו נפוחות כל כך.
התקשרתי לאמא שהייתי קרובה והיא אמרה שאסף יצא לקחת אותי.
ירדתי בתחנה ואסף הייה שם.
הכנסתי את התיקים ונכנסתי לאוטו.
אסף: ואו את ניראת גמורה.
אני: כי אני חולה.. אמרתי בלי חשק.
אסף: טוב...
הגענו הביתה.. ראיתי את אמא בסלון.
אמא: ילדה שלי.. בואי.
אני: אין לי כח אני נכנסת להתקלח.
אמא: רוצה כדור?
אני: לא.
נכנסתי להתקלח שוב.. לא יכולתי הרגשתי כל כך מלוכלכת.. שוב כמובן בכיתי.
יצאתי מהמקלחת ונכנסתי למיטה...
אחרי כמה שעות שמעתי רעש התעוררתי ו....


תגובות 😊

אוףף מסכנה...המשך

QUOTE (hila_t @ 24/02/2013) אוףף מסכנה...המשך
פשוט בן אדם קטן!

סקרנית להמשך

תכף מעלה המשך יפות 😊

נכנסתי להתקלח שוב.. לא יכולתי הרגשתי כל כך מלוכלכת.. שוב כמובן בכיתי.
יצאתי מהמקלחת ונכנסתי למיטה...
אחרי כמה שעות שמעתי רעש התעוררתי ו....
וראיתי את אסף ובן עומדים בפתח החדר.. הסתכלתי על השעון וראיתי שרק 11 וחצי בלילה.
אסף: יאללה יפרה קומי, בואי נעשה משהו.
אני: אין לי כח...
בן: יאללה צא צא... לא ראיתי את היפה שלי שבוע שלם!
אסף יצא ובן התיישב במיטה. ולי? רץ בראש כל הזמן את כל מה שקרה. כל שעה, כל דקה, כל שנייה עבר לי הכאב והגועל.
בן: מאמי מה קרה? הוא אמר והתיישב ואני לא עניתי.
אני: סתם, אני לא מרגישה טוב אמרתי בחצי קול.
הוא התקרב אלי ואוטומטית זזתי לא יכולתי שמשהו יגע בי.
בן: מאי?
אני: די בן, אני גמורה.
בן הסתכל עלי, ידעתי שהוא נפגע... אבל לא יכולתי כאב לי.
בן: טוב.. הוא אמר בזלזול ויצא.
😊 בן 😊
אני: מאי?
מאי: די בן, אני גמורה...
לא הבנתי מה יש לה, עשיתי משהו שפגע בה? היא היית כל כך קרה, אף פעם לא ראיתי אותה ככה.. היא כל כך עצבנה אותי.
יצאתי מהחדר והלכתי לחדר של אסף.
אסף: נו?
אני: לא יודע מה יש לה, היא אומרת שהיא גמורה.
אסף: בסדר, תן לה לישון. היא עבדה קשה כל השבוע..
אני: נגיד...
הדמעות שוב עלו לי לפנים, הפלאפון שלי צלצל וזאת היית קרין.
לא הייה לי כח לאף אחד פשוט עצמתי את העיניים ונרדמתי.
התעוררתי לבד ב8 נכנסתי להתקלח וכשיצאתי הפלאפון שלי צלצל זאת היית שוב קרין.
אני: הלו...
קרין: מיאמור, התגעגעתי כל כך !!! איפה את?
אני: בבית.
קרין: מה קרה? היא צעקה. כמה שילדה הזאת מכירה אותי!
אני: כלום.
קרין: נו מה אני מכירה אותך יומיים? שמה נעלים ובאה.
רציתי להגיד לה שלא אבל היא כבר ניתקה.
ירדתי למטה, ראיתי שהבית ריק. הכנתי לי נס ואחרי חמש דקות קרין הגיעה.
קרין: כפרה שלי, מה זה? את לבנה כמו הקיר.
אני: כן, אני לא מרגישה טוב..
קרין: מה יש בייב?
אני: סתם בחילות וזה...
קרין: טוב אפשר לשמוע חוויות מהבסיס?
אני: לא... אין חוויות..
קרין: מה? מה יש?
אני: כלום קרין.. אני גמורה, נראה לי אני יעלה לישון.
קרין: להישאר איתך?
אני: לא..
קרין: את מתעוררת ומספרת לי בדיוק מה עובר עליך.
אני: לא עובר כלום.
קרין: מאי.!
אני: מה?
קרין: קרה משהו..
אני: די.. אני עולה לישון.. תטרקי את הדלת אחריך.
עליתי לחדר ונכנסתי למיטה. לא יכולתי להכניס כלום לפה.
שמתי את הפלאפון שלי על שקט, הפעלתי שירים שאני אוהבת ופשוט שכבתי במיטה חנוקה בגרון, הראש מתפוצץ ממחשבות.
אחרי כמה זמן שמתי לב שנרדמתי, ראיתי שכבר 2 בצהריים.
ירדתי למטה וראיתי את ליאן.
ליאן: מאיייייי היא קפצה שראתה אותי.
אני: מה נשמע ליאני?
ליאן: טוב, מה את חולה?
אני: כן קצת.
ליאן: להכין לך תה?
אני: לא יפה שלי, לכי תעשי שיעורים
ליאן: טוב.
ראיתי את אמא יוצאת מהחדר שינה.
אמא: מאי.. היא צעקה.
אני: מה?
אמא: למה את לא עונה לי לטלפונים?
אני: כי ישנתי.
אמא: כל היום?
אני: כן.
אמא: אוךך דאגתי.
אני: מה יש לך לדאוג.. אני בבית.
אמא: עדיין! את ניראת על הפנים.
אני: כי אני לא מרגישה טוב, כבר אמרתי לך אתמול.
אמא: בואי אני יכין לך מרק.
אני: לא בא לי.
אמא: איך הייה בצבא?
אני: בסדר...
אמא: מה עם חוויות.
אני: אין.. קיצור אמא אני עולה לחדר.
ידעתי שהיא לא אוהבת שאני מדברת אליה ככה, אבל באמת שלא יכולתי לדבר ולראות אף אחד.. רק רציתי לשכח מהכל.. לא רציתי להיות פה, להרגיש את הרוע הזה.
נכנסתי לחדר ולקחתי את הפלאפון.
ראיתי 2 שיחות מקרין, 2 שיחות מבן, שיחה מאסף, שיחה מיניב, שיחה משחר לא עניתי לאף אחד.
שוב נשכבתי במיטה, זה הייה נוהל כבר, לא הייה לי כח בגוף, רד דמעות ירדו עברו לי עצבים בגוף פשוט דפקתי צעקה.. העפתי את הכרית ממני, לא יכולתי יותר, הרגתי שיש משהו בתוכי ואני חייבת להוציא...
אמא עלתה אלי לחדר, וראתה שאני נסערת
אמא: מה קרה? היא נראתה מבוהלת.
אני: כלום....
אמא: מה כלום? תראי איך את? בחיים לא ראיתי אותך ככה.
אני: אמא כלום, תני לי להיות לבד.
אמא: תדברי קודם...
אני: לא רוצה! ! !
היא ירדה למטה...
אחרי רבע שעה באתי לרדת למטה לקחת מים ושמעתי את אמא וחיים מדברים.
אמא: עובר על הילדה שלי משהו ואני לא מבינה מה.
חיים: ניסית לדבר איתה?
אמא: אם היא היית מוכנה לענות לי.
ידעתי שזה מדאגה אבל זה כל כך עיצבן אותי.
אני: לא עובר על הילדה שלך כלום, מצב רוח מה קרה? עושים עניין מכל דבר.. התעצבנתי כל כך. חיים שתק.. ואסף שמע את הצעקות וכמובן יצא.
אסף: מה את משוגעת?
אני: אסף, סתום תפסיק להתערב...
אמא: מאי את מוכנה לספר לי מה קורה?
אני: מה קורה אמא? לא מרגישה טוב, די לעשות סרט יאו...
אמא: אני מכירה אותך יותר מדי טוב.
אני: יופי לי..
אסף: סתמי, תדברי בכבוד.
אני: אסף, תעוף לי מהפנים כבר, כל דבר יש לך מה להגיד.
בן בדיוק בא ואסף פתח לו.
אמא: את לא רוצה לדבר?
אני: אמא? די כבר... יאו עוד שנייה אני לוקחת את עצמי ועפה מפה.
אסף: את מאיימת?
אני: אסף נשבעת לך שאתה עוד שנייה מקבל כאפה..... לא יכולתי כבר..
בן: מה קרה? הוא הסתכל עלי...
אני: כלום עליתי לחדר.
הפלאפון צלצל שוב וזה הייה עומרי.
אני: הלו... עניתי בעצבים
עומרי: חצופה אחת.. הבטחת לי שתדברי איתי שתחזרי!
אני: אני עצבנית ולא מרגישה טוב.
עומרי: מה יש כפרה?
אני: סתם..
עומרי: את נשמעת לא טוב... יאללה צאי החוצה אני מחכה לך.
אני: לא עזוב.
עומרי: סתמי כבר, אני בחוץ!
ניתקנו שמתי על עצמי ג'ינס, חולצה לבנה פשוטה נעלי סירה בושם וירדתי.
נכנסתי לאוטו של עומרי והוא חייך כל כך שהוא ראה אותי.
עומרי: נשבע שהתגעגעתי.
אני: יאללה יערס.
עומרי: לאיפה?
אני: לא יודעת.
הוא התחיל לנסוע שמענו שירים הפלאפון הייה על שקט בתיק. אחרי 20 דקות הגענו לים והתיישבנו.
עומרי: את רוצה לספר לי מה יש לך?
אני: אין כלום, אני רק צריכה לנוח ולהתאוורר.
עומרי: הנה  והוא סימן עם הידיים על הים.
אני: מה עם זאת שיצאת איתי? ניסיתי לשנות נושא כדי לא לחשוב.
עומרי: סתם מפגרת... פרחה.
אני: נו מה פרחה וערס בא טוב.
עומרי: תיזהרי ממני.
הוא הוציא את הקופסא של הסיגריות מהכיס והוציא סיגריה.
אני: עוד לא הפסקת?
עומרי: לא אפסיק.
הוא הדליק ושנינו הסתכלנו על הים.
עומרי: אז את לא מספרת לי?
אני: לא..
תביא שחטא ..
עומרי: ממתי? והוא הסתכל לי בעיניים.
אני: אף פעם...
עומרי: אז בטח שלא תתחילי עכשיו.
אני: יאללה יזקן, צחקתייי
עומרי: טוב חיים שלי יאללה נחזור?
אני: כן.
נסענו, הייה לי כיף לראות אותו, לפחות כמה שעות לא לחשוב.
הגענו לחניה ובדיוק ראיתי את אסף בן ומתן באים להיכנס הביתה.
יצאתי מהאוטו ושלושתם הסתכלו עלי.
אני: מה?
בן: מה הקטע?
אני: שום קטע...
בן: מה את ילדה בת 4?
אני: לא בת 2...
רדו ממני כבר.
אני: אין אף אחד בבית?
אסף: לא, אמא חיים וליאן הלכו להופעה.
מתן: טוב אני זז, דברו איתי, בי מאיוש.
בן: אפשר להבין מה עשית איתו?
אני: מה בדיוק אני יכולה לעשות איתו? התעצבנתי והתחלתי לפתוח את הדלת.
בן: לא יודע תגידי לי את.
אני: מה אתה רוצה, הוא הייה מחוץ לבית אמר לי לרדת וזהו ישבנו קצת.
בן: אז לו את עונה לטלפונים...
אני: יאו בן רד ממני, אין לי כח לשטויות האלה.
אסף הפעם שתק.
בן: שטויות? אין בעיה... נראה איך תגיבי שאני לא יענה.
אני: סבבה, אז בוא נשחק משחקים כמו ילדים?
בן: ואי את מביאה לי את העצבים.
אני: יופי, גם אתה לי.. אתה מוזמן ללכת אם כל כך רע לך פה.
אסף: מאי?
אני: מה? מה? שיגעתם לי את החיים שניכם יושבים לי פה.. ושמתי את היד על הצוואר.
בן: שיהיו לך חיים נפלאים מאי. הוא התעצבן והלך..
אסף: חכה שנייה.
בן: עזוב אחי..
הוא יצא ושמעתי אותו נוסע.
אסף: תגידי לי מה נדפקת? הוא אמר ולקחתי כוס מים.
הדמעות עלו לי שוב, עם כאב כל כך גדול...
כוס עמקקקקק צעקתי וזרקתי את הכוס
הרגשתי משוגעת, הרגשתי שאני מתחרפנת.
אסף עמד מולי בשוק. התיישבתי על הרצפה וחיבקתי את הרגליים, בכיתי כל כך הרבה.. לא ידעתי כבר מה לעשות עם עצמי.
אסף הביא לי כוס מים.. סיימתי אותה
אסף: כנסי להתקלח ותבואי אלי לחדר..
עשיתי את מה שהוא אמר, התקלחתי לבשתי פיג'מה ונכנסתי אליו לחדר.
אסף: את מוכנה כבר לספר לי מה עובר עליך?
הוא הסתכל עלי ושוב התחילו הדמעות..
אסף: בואי שבי לידי.
התיישבתי לידו, לקחתי נשימה עמוקה והייתי חייבת כבר להוציא את זה ממני.
בבסיס, יש מילואימניקים שבאים לעזור לחניכים, בקיצור בגלל שאנחנו עזבנו היינו צריכים לעביר להם את החומר, אז אחד מהם ישב איתי במשרד כדי שאני יעזור לו.
אסף: נו?
נעצרתי.. עבר בי גועל..
אני: ואז שהתחלתי להסביר לו, הוא שם עלי את היד, התחיל ללטף אותי.. ושתקתי.. בכיתי.. הדמעות לא הפסיקו
האמנתי שאסף כבר מתחיל להבין.
אני: ואז קמתי כדי ללכת, הוא תפס אותי כל כך חזק.. כאב לי, צעקתי...צרחתי אבל זה לא עזר..
הדמעות ירדו, נחנקתי...
אסף חיבק אותי..
ואז הוא התחיל לגעת בי, ולהוריד לי את הבגדים והוא עלה עלי, והתחיל להתענג, זה הייה כל כך כואב ומחריד... הדמעות לא הפסיקו.
אסף: אני בהלם.. הוא ישב עם היד על הפה.
ואני בוכה, ובוכה.. הוא חיבק אותי
אסף: ומה בסוף?
אני: אחד המפלגים שמע את הצעקות, אז הוא בא... ועזר לי וזה.
לא הצלחתי לעצור את הדמעות...
אסף: שנייה, לפני הכל.. הוא נכנס? כי אם כן צרי....
אני עצרתי אותו ישר..
אני: חס וחלילה.. לא.. הוא לא הספיק.
אסף: יופי..
אסף חיבק אותי.. ואני רק בוכה... הפנים שלי כל כך התנפחו.
אסף: די מאמי שלי... יהיה בסדר.. אבל למה לא סיפרת?
אני: לא יכולתי...
אסף: צריך להתלונן עליו.
אני: לא מסוגלת
אסף: די מאמי.. תלכי לישון מחר בבוקר אנחנו יושבים לדבר עם אמא.
אני: לא..
אסף: אין דבר כזה.
אני: אוף וגם הריב הזה עם בן.
אסף: עזבי עכשיו את בן... זה יותר חשוב.
אני: טוב.. הוא ניגב לי את הדמעות.
אסף: אני אוהב אותך אחותי הקטנה! ומצטער על קודם.
אני: שטויות, תודה על הכל!!
הוא חיבק אותי חזק... הייתי צריכה את זה.
אני: אפשר לישון פה?
אסף: ברור.
נרדמנו, בבוקר התעוררתי וראיתי שאסף כבר לא בחדר.
צחצחתי שיניים וירדתי למטה.
ראיתי את אמא מכינה ארוחת בוקר ואסף איתה.
אסף: יאללה יושבים?
הסתכלתי על אסף.. לא רציתי.. לספר.. התביישתי.
התיישבנו, סיפרתי לאמא הכל, כמובן שהדמעות ירדו, גם שלי וגם שלה.
אמא: חיים שלי, יקרה שלי.. היא חיבקה אותי.. שתינו בוכות.
אני: אני מרגישה כל כך מגעילה, מלוכלכת.
אמא: אנחנו חייבים להתלונן עליו.
אני: ומה זה יתן לנו?
אמא: יענישו אותו סליחה.. וגם שלא יעשה לעוד בנות דברים כאלה.
אני: איך אני אתמודד עם זה?
אמא: אנחנו איתך, בערב ניסע למאור, חבר שלו עורך דין הוא יעזור לנו.
אני: אוף...
אסף: יהיה בסדר....
אמא: נכון, אבל אני חושבת שיש שני אנשים שאת חייבת לשתף..
אני: קרין ובן?
אמא: כן.
עליתי לחדר ו...