כבר לא ילדים

לא עומרי! אוף.
יש לה גם ככה צרות עם בן עכשיו בגלל נדב..
ומה הוא מקנא ישר?!

מחכה להמשךךךך =]

למה למההההההההההההההההההההה
שיילך ייחפש הנדב הזה וגם עומרי!!!!

מה זה פשוט זה קרה... אמרתי שוב בצעקה..
נדב: דיי מאי...
אני: די נדב עזוב אותי עכשיו.. בבקשה לך הביתה..
נדב: מאי...
אני: נדב די.. צעקתי, בבקשה תלך..
ראיתי אוטו מוכר עובר.. ואחרי שנייה נעצר, החלון נפתח וראיתי את .........................
את שחר ויוגב.
שחר: מאמי הכל בסדר? היא חייכה ונדב זז אחורה
אני: כן..
יוגב: בטוח מותק?
אני:כן אל תדאגו..
הם חייכו אלי והמשיכו.
ראיתי את נדב עומד ומסתכל עלי.
אני: די נדב אני חושבת שכדי שתלך עכשיו.
נדב: אני לא יכול..
אני: די נדב. אמרתי והתקדמתי לדלת...
הסתובבתי וראיתי אותו מסתכל.
אני: לך הביתה ...
נכנסתי הביתה וראיתי את אמא וחיים
אני: היי
אמא: מה נשמע יפה שלי
אני: טוב מה שלומכם?
אמא: בסדר מתוקה.
לקחתי לי בקבוק זירו ועליתי לחדר.. מזגתי לי והתיישבתי מול המחשב בינתיים התקשרתי לבן..
ועם המזל שלי הוא לא ענה..
נכנסתי להתקלח אחרי רבע שעה יצאתי והתקשרתי שוב.. וכמובן ששוב הוא לא ענה.
החלטתי שאני נוסעת אליו. הוצאתי ג'ינס וקפוצ'ון מהארון, התאפרתי בקטנה ייבשתי את השיער קצת איפור וירדתי למטה.
אמא: לאיפה מאמי?
אני: בן.
אמא: טוב מאמי, עם האוטו?
אני: כן.
אמא: סעי בזהירות.
יצאתי מהבית, כל כך לא הייה לי כח לסצנות עכשיו.
אחרי רבע שעה של נסיעה הגעתי.. חניתי וסימסתי לו
" אני מחוץ לבית שלך, רד". ראיתי שהוא הסתכל בחלון ואחרי כמה דקות הוא ירד.
הוא נשען לי על האוטו ושתק.
אני: מה בן? אמרתי ונעמדתי לו.
בן: די מאי אין לי כח לדבר עכשיו.
אני: מה אתה גנוב? ומה זאת הייתה הנסיעה הזאת קודם?
בן: סליחה? ראית איזה קרובה היית אליו?
אני: בבקשה אל תתחיל עם סצנות קינאה. רבנו בן.. והוא כולה משך אותי אליו.
בן: משך אה..
אני: תקשיב בן, אתה יודע שמה שהייה ביני לבינו נגמר.. אין לי כח לחפור על זה.
בן: יופי..
לקחתי נשימה.. באמת שלא רציתי לריב עכשיו.
בן: קיצור מאי, אני סתם עצבני... נדבר מחר?
הרמתי את הידיים ... והוא נכנס הביתה.
נכנסתי לאוטו עצבנית, התחלתי לנסוע.. עד שהגעתי לגן קטן.
התיישבתי שם , אחרי כמה דקות ראיתי בן אדם מתקרב.. לאט לאט ראיתי שזה............

נכנסתי לאוטו עצבנית, התחלתי לנסוע.. עד שהגעתי לגן קטן.
התיישבתי שם , אחרי כמה דקות ראיתי בן אדם מתקרב.. לאט לאט ראיתי שזה............
ראיתי שזה עומרי.. מסתובב עם הכלב שלו... אוי לא זה מה שחסר לי- אמרתי לעצמי בראש.
אחרי שהוא כבר הייה ממש קרוב אלי, והבין שזאת אני...
עומרי: מאי..? הוא אמר והסתכלתי עליו.
אני: כן?
עומרי: משוגעת מה את עושה פה בשעה כזאת לבד?
אני: למה אתה דואג לי? אמרתי ויצאתי דיי ביצ'..
עומרי: לא.... הוא אמר ובא להמשיך ללכת.
אני: סורי לא התכוונתי. אמרתי לו ואחרי שנייה הוא הסתובב והתקרב אלי.. התיישב לידי ואני ליטפתי את הכלב החמוד שלו.
אני: איך קוראים לו?
עומרי: לה... ודוני..
ואני פשוט התפוצצתי מצחוק....
עומרי: מה.. מה מצחיק.... הוא אמר בקול ערסי..
אני: יאו יאו כמה שאתה ערס.
עומרי: אני? ערס..?! לא.. לא ממש...
אני: טוב יאללה יאללה.. אמרתי והסתכלתי בפלאפון.
עומרי: את מוכנה לספר לי למה את יושבת פה לבד?
אני: סתם אין לי כח.. אתם עם כל כך מפגר... שלא יודעים לחשוב בכלל..
עומרי: הופה... למה..? מה קרה?
אני: עזוב סיפור ארוך...
עומרי: לי יש זמן.. ואני לא מתכוון להשאיר אותך לשבת פה לבד.. יש אנשים לא נעימים בחוץ.
אני: חחח עלה לי חיוך אמיתי הפעם.. מה אתה אומר.
עומרי: נו.. דברי!
אני: טוב אני אנסה לעשות את זה בקיצור.. אמרתי לו והוא ישב והסתכל עלי.
אני: הייתי בקשר עם מישהו הרבה זמן שנה ומשהו, ואז התחילו בלאגנים קנאה נוראית וריבים על שטויות ובעיקר בגלל חבר מטומטם שלו.. ואז הם טסו לתאילנד... אני המשכתי בשלי בינתיים בזמן הזה התחילו לי רגשות למשהו אחר.. שזה בעצם חבר של אחי...
וראיתי שעומרי מחייך..
אני: מה אתה מחייך ?!
עומרי: מבוקשת...
אני: בקיצור הוא חזר מתאילנד, כמובן שראה שבן ואני ביחד... ואחרי כמה ימים תפסתי אותו ואת החברה הכי טובה שלי מתנשקים!!! אמרתי ועברה בי צמרמורת, כל פעם שאני נזכרת בזה עוברת בי צמרמורת.
עומרי: אוקי ו מה קרה עכשיו?
אני: חזרתי הביתה והוא חיכה לי, ניסה שנחזור וביקש סליחה.. רבנו והוא קירב אותי אליו ובדיו בן עבר.. וממש התעצבן...
המשכנו לריב ואז הוא הלך.. ועכשיו בן עצבני עלי.
עומרי: הבנתי..
הוא אמר ושנינו שתקנו.
עומרי: אבל זה שטויות, יעבור לו... אם הוא באמת אוהב אותך!
אני: כן.. סתם שונאת את המצבים האלה.. וגם תמיד חברה שלי עוזרת לי ועכשיו אנחנו לא מדברות בכלל בגלל מה שקרה.
עומרי: סתם זונה.
אני: היי אל תדבר ככה..
עומרי: תרגעי כפרה..
אני: ערס או לא ערס? אמרתי מחייכת.
עומרי: הוו, ככה הכי יפה לך! לחייך.
אני: תודה עומרי.
עומרי: בכיף 50 שקל על הפסיכולוג
אני: סתום...
עומרי: עכשיו את יכולה לחזור הביתה ולא לשבת בגן?
אני: כן..
הוא ביק את הטלפון שלי, הייה ממש נחמד לשבת.. מה איכפת לי לעוד ידיד נחמד... למרות שהוא קצת ערס.
הוא המשיך הביתה ואני נסעתי גם, אחרי חמש דקות הגעתי חניתי ונכנסתי הביתה.
הכל הייה חשוך. עליתי לחדר החלפתי בגדים וישר למיטה.
בבוקר התעוררתי מהרעש שהייה בחוץ... ירדתי למטה והכנתי לי נס.
אחרי כמה דקות ראיתי את אסף בן ומתן נכנסים.
אסף: בוקר טוב קופה...
אמרתי להם בוקר טוב, אסף ומתן עלו למעלה ובן נשאר איתי.
אני: רוצה נס?
בן: לא תודה..
אני: אתה יכול להפסיק עם הרשמיות הזאת, ולהפסיק לכעוס עלי?
בן: אני לא כועס עליך מאמי... הוא אמר זרק חיוך קטן.
הקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה ענקית.
אני: התגעגעתי....
בן: גם אני נסיכה שלי יפה..
אסף ומתן ירדו...
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזאת שחר
אני: שוח מה קורה?
שחר: טוב נסיכה מה איתך?
אני: הכל בסדר..
שחר: מאמי רוצה לצאת היום? רק אנחנו הבנות? שני וקרין ואולי גם ענבר תבוא.
אני: איך בדיוק? מה אני וקרין נתעלם אחת מהשנייה.
שחר: די מאי, אני לא יכולה עם הקטע הזה.. אתם החברות הכי טובות, אחיות בלתי אפשרי שלא תדברו.
אני: היינו, אין לי כח לראות אותה.
שחר: אוף...
אני: יהיה בסדר..
שחר: טוב שני באה אלי עוד מעט, תבואי?
אני: כן.
ישבתי עוד קצת עם מתן בן ואסף ואז עליתי להתארגן.
אחרי רבע שעה יצאתי לשחר.. הגעתי ישבנו צחקנו מלא.. הייה לי כיף..
התחיל להיות מאוחר שני ואני יצאנו הורדנו אותה בבית וחזרתי הביתה..
נכנסתי והלכתי לשבת עם אמא בסלון.
אני: אימוש...
אמא: מה שנמע ?
אני: טוב, איך הייה בעבודה?
אמא: בסדר גמור, חיים ואני נוסעים בסופ"ש לצימר.
אני: באמת? אמרתי וראיתי כמה שאמא מאושרת.
אמא: כן.. היא צעקה וקפצה כמו משוגעת בסלון.. הרגשתי כאילו היא חזרה לגיל 20
אני: אמא השתגעתתתתת....
אמא: מחר את עוזרת לי לסדר תיק?
אני: בטח  חייכתי ועליתי לחדר..
פתחתי את הטלוויזיה והייה ידידם פלוס.. התחלתי לראות ואחרי כמה דקות ראיתי את בן, וכמובן שהוא הצטרף אלי.. עשה לי נעימי..
הפלאפון שלי צלצל כל כך לא הייה בא לי לקום..לקחתי את הפלאפון וראיתי שזאת שחר.
אני: הלו אמרתי בקול עייף.
שחר: את ישנה?
אני: לא מאמי.. אני רואה סרט.
שחר: תקשיבי.. שמעתי אותה מתנשפת.
אני: מה קרה שחר? אמרתי והתיישבתי.. ובן דפק לי מבט.
שחר: אני נוסעת עכשיו לבית חולים, ההורים של קרים עשו תאונת דרכים..
אני: מהה? פאק... אני בהלם.. אמרתי והתכווצתי מבפנים, גדלתי אצלם הם כמו ההורים שלי..
שחר: כן.. דברי איתי..
אני: טוב תודה שאמרת.
ניתקנו ובן הסתכל עלי.
אני: אני לא מאמינה בן!
בן: מה קרה מאמי? הוא ליטף לי את הפנים ועמדו לי דמעות.
אני: ההורים של קרין בבית חולים..
בן: מה למה?
אני: תאונת דרכים.
בן: לכי אליה..
אני: לא יודעת... גם אחרי איך שדיברתי לה.. וכל מה שהייה..
בן: אז מה מאי.. ברגעים כאלה שמים את הדברים בצד.
אני: טוב לך לאסף.. תקפיצו אותי.. אני התארגן בינתיים.
בן: טוב אהובה.
הוא הלך לחדר של אסף.
הוצאתי ג'ינס סקיני, חולה וקרדיגן נחמד.. התאפרתי בושם הכנסתי לתיק כמה דברים.
הלכתי לחדר של אסף ויצאנו.
אחרי נסיעה של כמעט שעה הגענו..
אסף: טוב תהיי איתנו בקשר לגבי החזור.
אני: טוב..
עליתי לקומה ששחר אמרה לי... יצאתי מהמעלית ו...


ממ תהנו יפות

יוואווו אמא'לה!
טוב שהיא הלכה, למרות הכל היא צריכה להיות שם לצידה.
ונדב הזה חצוף! פוייה!

מתה להמשך!

כן כן כן
המשךךךךךךךךךךך

הוצאתי ג'ינס סקיני, חולה וקרדיגן נחמד.. התאפרתי בושם הכנסתי לתיק כמה דברים.
הלכתי לחדר של אסף ויצאנו.
אחרי נסיעה של כמעט שעה הגענו..
אסף: טוב תהיי איתנו בקשר לגבי החזור.
אני: טוב..
עליתי לקומה ששחר אמרה לי... יצאתי מהמעלית ו...

והתקדמתי לטיפול נמרץ, כל צעד שאני הולכת אני לחוצה יותר, כל צעד שאני הולכת אני נזכרת בכל הפעמיים שישבתי אצלם בארוחות שישי, כל צעד שאני עושה אני נזכרת איך אמא שלה תמיד ישבה איתנו וייעצה לנו.
הגעתי לחדר,ראיתי את כל המשפחה שלה , הסתכלתי וראיתי את שחר שני וניב עומדים ואותה יושבת... הייה לי מוזק להתקרב לשם אחרי כל מה שהייה, אחרי איך שהיא דיברה.. אחרי איך שאני דיברתי אליה עם המקרה הזה. אבל אין ספק שברגעים כאלה, שמים הכל בצד.
אחרי כמה צעדים הם כבר קלטו אותי, אחייניות שלה קפצו עלי.. נתתי להן חיבוק. ובאתי לקרין..
היא קלטה אותי וישר נעמדה. לא אמרתי מילה פשוט חיבקתי אותה, ידעתי שהיא כל כך צריכה את החיבוק הזה.. חיבוק כל כך חזק והיא פשוט התחילה לבכות ותוך שנייה גם אני. לא עזבתי אותה... אחרי כמה שניות השתחררנו..
קרין: אבל מאי...אנחנו...
אני: עזבי, בואי נשים את זה בצד.. עד שיהיה בסדר.
היא חייכה ואני חיבקתי אותה חזק.
שחר ואני ירדנו להביא למשפחה שלה קפה.
שחר: את מדהימה מאי..
אני: מה? אמרתי לה והסתובבתי אלי כשחיכינו לכל הקפה.
שחר: לא כל אחת היית באה, במצב כזה.
אני: היא יותר מחברה... חייכתי ועלינו למעלה עם הקפה.
נתתי לסבא וסבתא שלה ולדודים שלה.
אחרי כמה דקות הרופא יצא ואמר שהם יצאו מכלל סכנה..
קרין וסבתא שלה נכנסו לראות אותה.
הוצאתי את הפלאפון להתקשר לאסף.
אני: הלו...
אסף: מה קורה מאמי?
אני: טוב, איפה אתם?
אסף: במנצ, הרגע הגענו..
אני: אה טוב לא משנה..
אסף: למה?
אני: כי רציתי ללכת, לא משנה אני הסתדר...
אסף: בטוח?
אני: כן..
ניתקתי.. התעצבנתי... הוא אמר שהם יחזירו אותנו.
יצאתי והפלאפון שלי צלצל עניתי זה הייה מספר לא שמור.
..: הלו?
אני: הלו?
..: מאי מה נשמע ?
אני: הכל טוב מי זה?
...: אני בהלם, לא שמרת את המספר שלי?
אני: עומרי?
...: יפה!!!!!!
אני: חחח ואי סורי...!
עומרי: שטויות מאמי, איך המצב רוח?
אני: בסדר אני יודעת.. בבית חולים.
עומרי: מה ? למה?
אני: לא באתי לבקר.. אני תכף יזמין מונית.
עומרי: מה את דפוקה? חכי אני אקח אותך.. אל תיסעי סתם במוניות בשעה כזאת..
אני: חחח לא לא נעים לי לעשות לך ככה סיבובים...
עומרי: שום סיבובים.. זה בסדר גמור. 5 דקות אצלך.
קניתי לי בינתיים קולה זירו, ובאמת אחרי חמש דקות הוא הגיע, עם המוסיקה שלו.. ערס!!!
נכנסתי והחלשתי את המוסיקה..
אני: אני לא מאמינה שאני נוסעת באוטו של ערס..
עומרי: כפרה תירגעי... והוא צחק...
אני: אתה גנוב.. התחלנו לנסוע, טוב נסיעה של כמעט שעה.
אני: תגיד עומרי.. מה איתך? תמיד רק אני מדברת..
עומרי: אין לי כל כך מה לספר..
אני: אין מצב... מה איתך? למה אין לך אף אחת? אתה בסדר בסה"כ אחרי כל הפוזה הזאת.
הוא חייך והגביר את המוסיקה.. הייה שיר של אייל גולן.
החלשתי טיפה, עומרי אמרתי לו...
עומרי: עזבי מאי, אני לא אוהב לדבר על עצמי.
אני: עומרי.. דבר.. זה לא טוב לשמור דברים.
עומרי: אני לא טוב בלדבר על עצמי.
אני: מה זה לא טוב? אין כזה דבר.. זה פשוט יוצא, פשוט נראה לי שאתה פוחד להוציא דברים החוצה.
עומרי: לא מספר יותר מדי, רק החברים הקרובים והידידות הקרובות..
אני: תנסה אותי.. הסתכלתי עליו והוא עלי.. כשהוא עצר ברמזור.
עומרי: סתם, הייתי עם משהי חצי שנה, ואז התחילו ריבים בלאגנים פיצוצים, אז חתכנו.
אני: צריך לדעת מתי לחתוך..
עומרי: כן..
אני: ומה עוד עומד מאחוריך.
ראיתי שהוא מובך, רציתי להבין מה עומד מאחוריו, למה בהתחלה הוא הייה כל כך קשוח, הוא נעצר באיזו פינה באזור שלנו וחנה את האוטו.
עומרי: תראי, אני לא כל כך יודע מה זה לחיות עם משפחה אוהבת וחמה.. הוא אמר ואני הסתכלתי עליו בשקט.
כשהייתי בן 8 אבא שלי החליט שהוא עוזב את הבית,פשוט קם והולך. משאיר את אשתו את האמא של הילדים שלו לבד! פשוט לוקח מזוודה עם כמה בגדים ויוצא.. משאיר משפחה שלמה לבד.. משאיר אותי ואת אח שלי הקטן שהייה בן 5 פשוט לבד.
ראיתי שקשה לו, הוא שתק. לקח נשימה.
עומרי: אני לא אשכח את היום הזה בחיים, חזרתי מהבית ספר עם מבחן שפעם ראשונה בחיים שלי קיבלתי 100 באתי בריצה הביתה, בכל כך התרגשות שסוף סוף אני יקבל מילה טובה מההורים שלי על המבחן, ולא שוב פעם למה אתה לא לומד ולא משקיע. פתחתי את הדלת וקפצתי בתוך הבית.. עד שראיתי את אמא יושבת במטבח עם כוס מים וכל הפנים שלה נפוחות.. ומה ילד בן 8 כבר מבין?
ואז אני זוכר שהראתי לה את המבחן, והפנים שלה תוך שנייה הפכו למאושרות.. ואז היא פשוט אמרה לי אבא הלך.
וכל יום שאלתי אותה מתי הוא יחזור... והיא פשוט שתקה..
הבן זונה הזה פשוט הלך... בלי להגיד למה? איזה אבא יכול לעשות את זה לאישה שלו, לילדים שלו?! אני כבר לא זוכר מה זה אהבה של אבא.. של משפחה אמיתית.
הסתכלתי עליו, העיניים שלו נצצו וגם שלי..
אני: אני.. אני.. פשוט בהלם.. הצטמררתי.
ראיתי שהוא נשם...
אני: אני יודעת מה זה געגוע לאבא..
עומרי: זה כבר לא געגוע, אולי כשהייתי בן 8,9,10...12 התגעגעתי.. עכשיו? זה הפך לשנאה.. גדלתי אני רואה משפחות.. ולא מבין אותי..
הוא אמר והייה שקט.
עומרי: ומה זאת אומרת " אני יודעת מה זה געגוע לאבא?"
אני: אבא שלי.... הוא.. נפטר לפני יותר מחצי שנה.. אמרתי והדמעות עלו לי לעיניים כל כך הרבה זמן לא דיברתי על זה.
עומרי: מה? איך?
אני: הייה לו סרטן.. זה בא כל כך בהפתעה, הוא כל כך צעיר.. כל כך רצה לכבוש איתי את העולם. הוא הבטיח לי שנטוס שנראה את כל העולם.. אבל הוא פשוט נעלם.. ניגבתי את הדמעות..
אבל אני יודעת שהוא שם למעלה שומר עלי, משגיח עלי.. ומסתכל עלי כל הזמן.. כל לילה לפני שאני נרדמת אני אומרת לו כמה אני אוהבת אותו.
עומרי: החיים הם לא משחק.
אני: כן..ומה עכשיו איך אמא שלך?
עומרי: תשמעי היא היית צעירה ממש, עדיין כן? היא התחנה שוב עם מישהו ממש בסדר.. ועכשיו יש לי עוד 3 אחים קטנים.. חורגים אבל לומדים לחיות עם זה.
חייכתי והוא גם והחלטנו לחזור.. הדלקנו את הרדיו כדי לשנות את האווירה
הוא חנה ליד הדלת..
עומרי: תודה.. על הכל
אני: תודה לך, לא האמנתי שאתה יכול להיות חמוד.
עומרי: למה? מה חשבת?
אני: שאתה ערס מסריח...
עומרי: למה ככה.. הוא חייך הביא לי חיבוק ויצאתי מהאוטו, הוא נסע.
ובדיוק אסף ובן עמדו שם.
ספרתי בראש עד שלוש שיתחיל כל החפירות.
.....................................


פרק קשה..

ובדיוק אסף ובן עמדו שם.
ספרתי בראש עד שלוש שיתחיל כל החפירות.
.....................................
הם עמדו מולי ואני התחלתי להתקדם לדלת.
אסף: מאי מי זה?
אני: מה? אמרתי וחייכתי הם עמדו שם כמו 2 הורים!
בן: מאי מי זה?
אני: מה יש לכם, ידיד שלי.. החזיר אותי מהבית חולים עד שבאתם..
אסף: ידיד אה?
אני: כן ידיד.. אמרתי וכבר התחלתי להתעצבן..
בן: ידיד עלק..
אני: סליחה?
אסף: מה סליחה... מה את נוסעת עם אנשים כאלה..
אני: מה זה אנשים כאלה אסף?
אסף: שאת לא מכירה.. ערסים...
אני: נתחיל מזה שאני מכירה אותו!
אסף: מאיפה?
אני: סליחה מה אני צריכה לתת לך דין וחשבון?
בן: אולי לו לא.. אבל לי כן.. הוא אמר וסובב אותי אליו..
אני: תגידו לי מה באתם לעשות עלי אמבוש?
אסף: את מוכנה להגיד לנו מה עשית עם הערס הזה?
בן: אנחנו מחכים...
אני: דבר ראשון תפסיקו לצעוק, דבר שני תפסיקו לקרוא לו ערס כי אתם לא מכירים אותו, דבר שלישי רדו ממני.
התעצבנתי על שניהם ונכנסתי הביתה.
הייתי כל כך עצבנית. נכנסתי להתקלח ושמעתי שהם נכנסו הביתה..
לבשתי פיג'מה חמודה וירדתי לקחת מים, וראיתי את ליאני הקטנה
אני: למה את לא ישנה? 3 בלילה..
ליאן: הייה לי חלום רע והיא עשתה פרצוף עצוב.
אני: בואי לישון איתי..
נתתי לה יד והיא באה.. נרדמנו בכפיות ובבוקר שמעתי את אמא מעירה אותה.. המשכתי לישון עד ששמעתי את הפלאפון שלי מצלצל לא הייה לי כח לענות, החזרתי את הראש לכריות וכמובן שלא הצלחתי להירדם. החלטתי להתארגן ולנסוע לקרין..
הכנתי סלט וטוסטים, קפה בטרמוס.. שמתי טיצ וטוניקה מגפון, איפור.
לקחתי את המפתח ראיתי שאסף לומד, לא דיברתי איתו הוא עיצבן אותי.
נכנסתי לאוטו, הפעלתי את הרדיו על שקט ובדקתי מי היתקשר..
ראיתי שזה מחסום! שונאת את זה!
הגעתי לבית חולים הוצאתי את כל מה שהבאתי והתקדמתי לקומה של קרין .
ראיתי אותה יושבת שם עם אחותה הקטנה וסבא שלה.
אני: היי..
הוצאתי את האוכל והשתייה ונתתי להם.
קרין: יאו מאי, לא היית צריכה
אני: שטויות קחו תאכלו.
קרין: אבא כבר בבית עם יובל...
אני: מעולה!!
קרין: כן והם אמרו שהיום הם ישחררו את אמא.
אני: מצוין.
קרין: מאי תקשיבי..
אני: קרין.. זה לא המקום, אתם חוזרים היום הביתה?
קרין: כן.
אני: יופי, תהיי קצת עם ההורים ותבואי אלי בערב.
קרין: סגור.
חיבקתי אותה אמרתי בי למשפחה שלה והלכתי.
הייתי עדיין עצבנית על אסף ובן.
התקשרתי לשחר
אני: שוח מה קורה?
שחר: טוב מאמי מה איתך?
אני: בסיידר, איפה את?
שחר: יוצאת מהעבודה אני הולכת לשבת קצת בזולה עם מתן, רוצה לבוא?
אני: לא, אין לי כח לראת את אסף ובן..
שחר: למה?
אני: סתם סיפור ארוך ... נדבר אהובה תהני!
החלטתי לנסוע לבית הקברות.. לאבא.
התקשרתי לשאול את אמא עם היא רוצה לבוא והיא אמרה שהיא כבר היית אתמול.
קניתי קצת פרחים ואחרי חצי שעה הגעתי.
התיישבתי.. הותקפתי בגעגועים.
אבא, אני כל כך מתגעגעת אליך! אתה כל כך חסר לי, אתה היית בשבילי זה שיודע תמיד הכל, הכי חכם בעולם. לכל שאלה ובכל תחום היית לך תמיד תשובה. אני בטוחה שאתה יושב למעלה ושומר עלינו, על אמא המדהימה ועל מאור שעוד מעט הולך להיות אבא.. היית מאמין שדנה בהריון.. אמרתי לו והיו לי דמעות בעיניים, כל כך רצית שמאור כבר היתחתן ויהפוך לאבא ואסף עכשיו לומד לפסיכומטרי.. ליאני גודלת מיום ליום ואני נהננת.. אבל כל זה בלעדייך לא אותו הדבר.
אבל די, הכל בסדר אתה איתי! ואני אוהבת אותך.
ישבתי שם עוד קצת.. התרעננתי ויצאתי לאוטו. פתחתי את התיק וראיתי שהיית לי שיחה שלא נענתה מבן.
התקשרתי אליו.
אני: הלו..?
בן: מה קורה?
אני: הכל טוב מה איתך?
בן: טוב, איפה את?
אני: בדרך הביתה, הלכתי לבית הקברות לאבא.
בן: הבנתי.. מה את הולכת לעשות?
אני: הביתה בערב קרין באה אלי..
בן: טוב אני הולך עם אסף מתן ויוגב לסרט, אחרי נשב לדבר.
אני: טוב.
ניתקנו והגעתי הביתה
ראיתי את אמא וחיים
אני: היי.. נתתי לאמא נשיקה וחייכתי לחיים.
אמא: יפה שלי, תתקלחי ותעזרי לי לסדר את התיק?
אני: בטח...חייכתי
נכנסתי להתקלח וזרקתי על עצמי סתם בגדים של בית.
סידרתי עם אמא את התיק היא כל כך שמחה.. ואני שמחתי בשבילה.
אני: איפה ליאן תהייה?
אמא: אצל סבא וסבתא
אני: מעולה.
ישבתי עוד קצת עם אמא ואז קרין הגיעה.
הכנתי לנו קפה ועלינו לחדר.
קרין: מאי, אין לי מילים בכלל להודות לך, משהי אחרת היית יושבת בבית עם האגו שלה ולא עושה כלום.
ואת, כזאת מקסימה שמת הכל בצד ובאת. את לא מבינה בכלל כמה אני מתחרטת על כל מה שקרה, זה לא מגיע לך- יצאתי דפוקה! אני יודעת שמילים לא ישנו את הנעשה, אבל זה כבר קרה! ואני לא יכולה להחזיר את הגלגל לאחור אני יכולה רק להגיד לך שאת הדבר הכי חשוב שיש לי בחיים האלה את האחות התאומה שמעולם לא היית לי, את חצי ממני כל יום בריב הזה הרגשתי שהוא נצח. אני אוהבת אותך הכי שבעולם אחות שלי.
חייכתי, לא יכולתי אחרי כל מה שהיא אמרה.
אני: אני סולחת לך, אבל שתדעי שממש נפגעתי ממך, זה הייה כל כך מכוער ומגעיל. אבל אנחנו בני אדם ועברנו הרבה דברים טובים שעולים על הרעים. ואף אחד לא יפריד את החברות הזאת...
הבאתי לה חיבוק.. סיפרתי לה מה עבר עלי בימיים האלה והיא גם.
היא הלכה ובן הגיע.
בן:.........


שני פרקיים במיוחד בשבילכן !

כל הכבוד לה באמת על התמיכה, ושהיא סלחה לה.
לא כל אחת הייתה עושה את זה..

ולאאאא אני רוצה את מאי ובן ביחד! הם כאלה נסיכיםםםםם

מתה להמשך!

קרין: מאי, אין לי מילים בכלל להודות לך, משהי אחרת היית יושבת בבית עם האגו שלה ולא עושה כלום.
ואת, כזאת מקסימה שמת הכל בצד ובאת. את לא מבינה בכלל כמה אני מתחרטת על כל מה שקרה, זה לא מגיע לך- יצאתי דפוקה! אני יודעת שמילים לא ישנו את הנעשה, אבל זה כבר קרה! ואני לא יכולה להחזיר את הגלגל לאחור אני יכולה רק להגיד לך שאת הדבר הכי חשוב שיש לי בחיים האלה את האחות התאומה שמעולם לא היית לי, את חצי ממני כל יום בריב הזה הרגשתי שהוא נצח. אני אוהבת אותך הכי שבעולם אחות שלי.
חייכתי, לא יכולתי אחרי כל מה שהיא אמרה.
אני: אני סולחת לך, אבל שתדעי שממש נפגעתי ממך, זה הייה כל כך מכוער ומגעיל. אבל אנחנו בני אדם ועברנו הרבה דברים טובים שעולים על הרעים. ואף אחד לא יפריד את החברות הזאת...
הבאתי לה חיבוק.. סיפרתי לה מה עבר עלי בימיים האלה והיא גם.
היא הלכה ובן הגיע.
בן:.........
בן נכנס לחדר ואני הייתי במחשב.
הוא התיישב לי על המיטה ואני הסתובבתי אליו עם הכיסא.
אני: מה באת בשביל לשתוק?
בן: מי זה מי שנסעת איתו?
אני: ידיד שלי..
בן: ממתי אתם ידידים? מאיפה הוא צץ?
אני: מה זה משנה בן? הוא ידיד שלי, הוא כולה החזיר אותי הביתה מהבית חולים.. מה עדיף שאני אסע במונית?
בן: זה מחרפן אותי.. שאת נוסעת עם אנשים שאת בקושי מכירה.
אני: תגיד לי אתה רציני? אני אומרת לך שהוא ידיד שלי..
בן: ע ר ס...
אני: טוב... אמרתי וגלגלתי עיניים...
בן: איך קוראים לו ? הוא אמר ונעמד...
אני: מה זה משנה..
בן: משנה.
אני: בן שחרר.. ותפסיק לריב איתי על זה.. מקשיב לאסף שמחמם אותך.. כי הבן אדם קצת לא נראה לו.. ולך.
תפסיקו לשפוט אנשים!
אמרתי את זה.. אבל מה אני באה לשקר?! גם אני קראתי לו ערס בהתחלה.
בן: את לא אומרת לי איך קוראים לו?
אני: לא..
בן: אין בעיה. הוא קם והלך לחדר של אסף.
התעצבנתי, קיבלתי עצבים בכל הגוף..
הלכתי לחדר של אסף...
אני: אסף תפסיק לחמם אותו..!!!
אסף: תפסיקי להסתובב עם אנשים כאלה.
אני: יאו בא לי לתת לשנכם כאפה... תפסיקו!!!
יצאתי מהחדר וראיתי SMS מקרין..
"יפה שלי, הולכים היום לדאנס בר ב וואיז... ניב ועומר מהצבא שלך באים, תתארגני ותבואי גם.. "
התחלתי להתארגן הפלא' צלצל וזה הייה עומרי
עומרי: מה קורה כפרה?
אני: טוב מה איתך?
עומרי: טוב, מה עשיתי בלאגן שראו אותך איתי?
אני: שטויות, אתם באים היום לוואיז?
עומרי: ברור, אתם באים?
אני: כן.. אתה חושב שתעבור סלקציה? חחח סתם וצחקתי שעה
עומרי: חבל עליך..
אני: טוב נשמה אני עפה להתארגן, נתראה.
ניתקתי.. סיימתי להתארגן, לבשתי חצאית שחורה גרביון וחולצה חמודה, עקב. והייתי מוכנה.
ירדתי , לקחתי כוס מים וראיתי את אסף בן ומתן לבושים ..
מתן: שלום
אני: היי מה קורה?
מתן: טוב.. מה אתם באות לוואיז?
אני: חחח ואו כולם שמעו על זה חוץ ממני? וכן.
אסף: עם מי את הולכת?
אני: מה איכפת לך?
התקדמתי ואסף תפס אותי ביד..
אני: שחרר..
אסף: מאי תירגעי... עם מי את הולכת?
אני: עם מי אני כבר יכולה ללכת?! הסתכלתי עליו..
בן הסתכל עלי.. הייתי לבושה יפה.. שמחתי שיצאו לו העיניים..
יצאתי מהבית וראיתי את שחר ושני, התקדמנו שלשתינו לקרין.
ישבנו קצת ניב עומר ועוד 2 חברים שלהם הגיעו והזמנו מונית.
ניב: אחותי היפה....!!! הוא חיבק אותי עשינו כולנו מלא תמונות לא הפסקתי לצחוק.
הגענו, בגלל עומר נכנסו בחינם..
אחרי חצי שעה של ריקודים, ראיתי את אסף בן וכל החברים מתן בא לשחר..
אחרי כמה דקות קלטתי את עומרי, שני ואני הלכנו להגיד לו שלום דיברנו קצת.. קלטתי את המבט של בן ואסף. ממש צילי וגילי..
שני קרין ואני הזמנו כוס בירה.. שתינו והמשכנו לרקוד, פגשנו חבר'ה מהשכבה זה הייה כיף.
אחרי מסיבה ממש טובה יצאנו החוצה לרחבה של האוכל..
ראיתי את עומר וחברים שלו.. גם ערסים.
שני קרין ואני עמדנו ליד, ואחרי כמה דקות הוא וכמה חברים באו.
אני: אני רואה שכולם ערסים אצלכם... והוצאתי להם לשון.
קרין: מהכבדים אבל....
ראיתי שחבר שלו מסתכל על קרין...
שני: פסס... היא תפסה לי את היד וקלטתי את בן ואסף..
לא טוב.. אמרתי לעצמי בראש..
אני: קרין, זה לא יגמר בטוב לחשתי לה באוזן..
אסף: עומרי מורנו לא?
אסף אמר לו כשהוא נעמד מולו...
עומרי: כן.. יש בעיה?
בן: כן... בן אמר והזיז את אסף..
תוך שנייה כל החברים של בן ואסף עמדו שם.. וכמובן שהחברים של עומרי.
עומרי: מה הבעיה..?
העפתי את בן ואסף.
אני: אין שום בעיה.. עומרי בבקשה תלך..
עמדתי לפני בן בתקווה שזה יפסק.. מתן הנסיך ניסה להעיף את אסף משם.
בן: אתה קצת יותר מדי ליד חברה שלי בזמן האחרון..
עומרי: חברה שלך ילדה מספיק גדולה.. בן בא להתקרב אליו..
ראיתי שחברים של עומרי מתחילים להתעצבן... לא רציתי שזה יגמר ברע...
הסתובבתי עם הפנים לבן ועמדתי לפני עומרי.
אני: בן תירגע! קרין ולירן הזיזו את בן לצד..
לקחתי נשימה..
אני: עומרי סורי, הוא קצת עצבני..
עומרי: אני מבין, דברי איתי.. אנחנו זזים...
אני: מצטערת.. שזה הייה ככה.
עומרי: זה בסדר כפרה, הוא דואג לך.. הוא צבט אותי בלחי כמו הדודות והם הלכו.
הגיעה מונית גדולה וכולם עלו. הייתי כל כך עצבנית על בן ואסף. מבינה שהם דואגים אבל למה להתחיל במלחמות.
כולם צחקו ואני ישבתי עצבנית, ליד קרין.
בן: קרין כפרה עליך תעברי שנייה לשם.. הוא אמר לי והיא קמה.. הסתכלתי על החלון והוא ישב לידי.
בן: מאי..
לא עניתי לו, הוא כל כך עיצבן אותי.
פחדתי עליו, פחדתי שחברים של עומרי יחטפו ג'ננה וירביצו לו... אין ספק שהתעצבנתי על הקטע שהוא בא ככה לעומרי בכל זאת אנחנו רק ידידים, אבל גם פחדתי עליו.. על בן.
כל הנסיעה ישבתי עם הפנים לחלון.
הגענו לבית שלי, אסף ירד.. בן ירד.. ואני.. לא הבנתי למה הוא יורד אצלנו.
אמרתי בי לכולם וירדנו.
אסף נכנס הביתה, באתי להיכנס גם..
בן:שנייה.. הוא משך לי את היד.
נשארנו שנינו בחוץ, שנאתי את הרגשה הזאת בנינו, כל כך רציתי את החיבוק החם ממנו, החיבוק המגן שלו.
בן: די מאי, אני לא יכול ככה.. יצאתי דפוק. אבל אני מפחד...
הוא אמר והשפיל את המבט.. הסתכלי עליו.
אני: מה..? מפחד..? ממה..? אמרתי לו בשקט
הוא שתק.. הסתכלתי עליו.
הייתי מהופנטת מהיופי שלו שכבש אותי כל פעם מחדש...
בן: מפחד... שאני....יאבד... אותך...
הסתכלתי עליו, אני חושבת שהעיניים שלי באותו רגע נצצו, עברה בי צמרמורת.. אני חושבת שעכשיו... ברגע הזה ממש.. הבנתי שאני אוהבת אותו....
אני: אתה לא תאבד אותי בחיים... הסתכלתי עליו... כל גופי מצטמרר.. הוא החזיק לי את היד חזק..
בן: מצטער על מה שהייה קודם.. זה רק כי אני רוצה לשמור עליך.
אני: אני יודעת.. התקרבתי אליו הוא הביא לי חיבוק ענק.. לא רציתי להתנתק.. אחרי כמה שניות התנתקנו ונסחפנו לנשיקה ארוכה.
ישבנו כמה דקות והוא הלך הביתה.
נכנסתי להתקלח וקפיצת ראש למיטה..
בבוקר אמא העירה אותי מוקדם
אני: אמאאאאא מה את עושה?
אמא: חמודה שלי.. יום חמישי, אני נוסעת לצימר..! הבית מוכן לכם.. בלי שטויות לא להרוס אותו.
אני: סגור..  קמתי נתתי לה נשיקה ענקית
אמא: ליאן אצל סבא וסבתא, תיסעו לבקר אותם ואת מאור
אני: טוב אימוש, תהני! אוהבת אותך!
אמא: תודה נסיכה שלי, אוהבת אותך גם!
היא יצאה.. אני התארגנתי על עצמי והבנות באו...
ראינו תמונות מהיסודי לא הפסקנו לצחוק.
החלטתי לעשות לבן הפתעה... נסעתי עם קרין קנינו מלא נרות אדומים... ומצרכים ל פסטה ברוטב שמנת פטריות ושמפניה..
בצהריים סיסמתי לו : " מאמי תהייה אצלי היום ב 8 "
אחרי צהריים התחלנו להכין, 2 בשלניות..
אסף: קרין מה קורה מאמי?
קרין: הכל מעולה מה איתך?
אסף: בסדר, איך ההורים?
קרין: יותר טוב ברוך השם.
אסף: מה אתן מכינות?
קרין: מאי מכינה לבן פסטה...
אסף: ולי לא?
אני: לא.. אמרתי והוא התחיל לדגדג אותי..
די....אס......ף א....ני.....לא.....נושמ.....ת וקרין הגנובה צילמה את זה..
אסף: שולם?
אני: אמ....
והוא שוב דיגדג אותי.
אני: סתם כן... דיי..
אסף: מעולה..
מחר עושים מסיבה..
אני: משוגע.. רק אם אתה מנקה.
אסף: אל תדאגי.
שמנו את הכל לבישול.
קרין הלכה, אסף הלך.. ואני נכנסתי להתקלח.. לבשתי שימלה פשוטה אבל סקסית.. העלתי את הכל לחדר..
פיזרתי את הנרות בחדר.. סגרתי את האור.. אחרי כמה דקות שמעתי דפיקות למטה..
ואז SMS " בואי תפתחי לי"
אני: "כנס זה פתוח"
הוא נכנס.. ושמעתי שהוא מתקדם לחדר...
הוא פתח את הדלת והייה המום..
בן: מה... לכבוד.. מה...? הוא עמד בשוק.
אני: לכבוד זה שאני אוהבת אותך..
הוא התקרב אלי והביא לי נשיקה ענקית. ישבנו לאכול שתינו הייה מצחיק.. הוא התקרב אלי נכנסו למיטה, הייה כיף...
נכנסנו להתקלח וכמובן שנרדמנו...
בבוקר...............

הוא התקרב אלי והביא לי נשיקה ענקית. ישבנו לאכול שתינו הייה מצחיק.. הוא התקרב אלי נכנסו למיטה, הייה כיף...
נכנסנו להתקלח וכמובן שנרדמנו...
בבוקר...............
שמעתי דפיקות על הדלת..
אני: מההההה מה.. צעקתי וראיתי שבן התעורר גם.
הדלת נפתחה וראיתי את אסף וענבר ידידה טובה שלו עומדים מולנו.
אסף: יאללה יאללה קומו..
אני: מה אתה רוצה על הבוקר..?
אסף: הולכים לעשות קניות, יום שישי! בערב מזמינים חבר'ה..
אני: טוב צאוו חפרנים...
הם יצאו..בן ואני התעוררנו, התארגנו על עצמנו וירדנו לסלון.
ענבר הכינה לכולנו קפה, שתינו ונסענו לקונת חטיפים סלטים וקצת שתייה חריפה.
נכנסו לאוטו של בן, הוא ואסף ישבו קדימה ואני ישבתי עם ענבר.
אני: את מי הזמנתם?
אסף: את יודעת את החבר'ה, כמה ידידות...
אני: טוב אני יגיד גם לבנות לבוא ולניב ועומרי וזה.
אסף: אש...
אני: בלי להגזים בשתייה כן?
אסף: נקנה 2 בקבוקים וזהו...
קנינו כל מיני שטויות, דיברתי עם הבנות ניב ועומר וכמה חברים.
אסף ואני סידרנו קצת את הבית.
אני: טוב יאח אני הולכת לישון תעיר אותי ב8
אסף: טוב כפרה עליך.
נכנסתי למיטה שלי, מתחת לפוך וצללתי לשינה עמוקה. כמובן שאסף העיר אותי בקפיצות..
התעוררתי נכנסתי להתקלח, חיפשתי בגדים בסוף לבשתי ג'ינס וחולצה לבנה חמודה.
התחלתי להתאפר ושמעתי שכבר מישהו הגיע.
סיימתי להתאפר וירדתי..
ראיתי את לירן עם מישהי ויוגב.
אני: היי.. אמרתי להם שלום.
אסף: את מכירה את קרן? הוא שאל והצביע על זאת שישבה ליד לירן
אני: לא... אבל נעים מאוד
קרן: גם לי, שמעתי עליך הרבה.
זרקתי חיוך קטן והלכתי להביא חטיפים.
בן ומתן נכנסו גם.
בן: היי בייב.. הוא נתן לי נשיקה והתיישב על הספה.
אני: מתן הבאת את הקריוקי..?
מתן: איך את מכירה אותי?
אני: מעולה.
חיברנו את זה ביחד לטלוויזיה.
הבנות הגיעו ועוד כמה חברים.
אסף: הופפה הופפה הוא קפץ עם 2 הבקבוקים.
קרין: יאללה בן תכין לנו כוסות..
בן: את גם רוצה מאמי? הוא הסתכל עלי
אני: כן, אמרתי עם חיוך קטן.
הוא מזג לקרין נתן לה.. ואז הכין עוד 2 כוסות.
אני: נו תביא..
בן: רגע, תני לי לטעום לראות שזה לא חזק.
אני: נסיך... אמרתי ונתתי לו חיבוק.
הוא הביא לי את הכוס וראיתי שתוך שנייה כולם עם כוסות בידיים.
אסף ואיזו ידידה שלו שרו בקריוקי..
לירן: שששקט! עכשיו אני!
אני: אוי לא..... צעקתי
לירן: שתקי , אני שר יפה
קרין: מדהים!!
הוא סיים לשיר, וכמובן איכשהו מתישהו המיקרופון מגיע אלי.
לחשתי לבן באוזן : תקשיב. והתקדמתי למיקרופון שהייה מול הטלוויזיה.. המנגינה התחילה, והתחלתי לשיר

וכשהשמש נמחקת בשמיים
והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות
אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב
אני יודע שזכיתי לאהוב

וכשהרוח אחרי הצהריים
היא מפזרת ענפים קטנים ובינתיים זה נעים
אז אני זוכר שיש עיניים שרואות אותי קרוב
ואני יודע שזכיתי לאהוב
אני יודע שזכיתי לאהוב

כולם התלהבו.
שני: לכי תעשי כבר משהו עם הקול שלך..
תמיד זה הייה מביך אותי.
התיישבתי ליד בן שכבר הייה בכוס השנייה. הפלאפון שלי צלצל וזה הייה עומרי.
אני: בן, אולי אני יגיד לו שיבוא?
בן: אולי לא?
אני: אוף איתך!
עניתי לו ואמרתי לו שאני לא שומעת כלום אז שיסמס.
" מה קורה אחותי? תקשיבי חבר שלי נדלק על קרין, דברי איתי עם בא לך לעשות שידך..."
בן וקרין קראו את זה.. וקרין אמרה שלא איכפת לה.
"אני תמיד בעד שידך (: "
שמתי את הפלאפון בצד והייתי עם כולם
אחרי מלא שירים וצחוקים כולם התחיל להתפזר, עד שנשארנו קרין אסף בן יוגב ומתן.
מתן: בואו נסדר פה קצת ונראה סרט...
יוגב: אימה אבל!
כולנו בחצי סטלה תוך 10 דקות הכל הייה מסודר עפנו על עצמנו.
אסף: יאללה תבחרו סרט.
אני: אני לא ירדם בלילה.
יוגב: סתמי את בסטלה את לא תזכרי..
אני: חה חה חה והוצאתי לו לשון.
יוגב: אחי חברה שלך משתוללת.
אני: יוגב יפחדן מה אתה מערב את בן..
בן: בונא קוף תירגעי והוא משך אותי אליו.
אני: קוף אה? לחשתי לו באוזן.
קרין: דיי נו זה באמת מפחיד.
אסף: בואי שבי לידי, ככה לא תפחדי.
דפקתי לו מבט... מה זאת היציאה הזאת..
היא התיישבה לידו הם סגרו את האור והסרט התחיל.. כל שנייה קפצתי.
שמתי על בן את הראש, הוא ליטף אותי...
אני: אמאאאאאאאאאא צעקתי...
ראיתי שאסף מחבק את קרין
W T F
אני: בן, תראה את אסף...
בן: שיהנה מה את רוצה.. אמר בשקט והמשיך לראות את הסרט.
אני: די הוא עושה את זה מסטלה...
בן: עזבי תראי איזה כוסית יושבת לידו ממש איכפת לו.
דפקתי לו מבט.
אני: מה אתה אומר אדון בן...
והתיישבתי.
בן: תירגעי חיים שלי... את יותר.. והביא לי נשיקה.
אני: יש לך מזל, יצאת מזה יפה.
בן: אין לא מייצרים דברים כמוך את אחת ויחידה.
הרגשתי שאני נרדמת... תוך שנייה נרדמתי.
התעוררתי בבוקר, מחובקת עם בן על הספה.. מצד אחד מתן ישן יוגב על הריצפה ואסף וקרין בספה ליד.
אני: ואו צריך לצלם את זה.. ראיתי שגם יוגב ומתן התעוררו ומיד בן אסף וקרין.
בן: חחחחחחחחח יאו ..
אני: איך בכלל נגמר הסרט?
בן: לא יודע נרדמתי..
אסף: כולנו.
סידרנו עוד קצת את הבית וכולם הלכו.
אני: אסף מה הקטע עם קרין? אמרתי לו כשישבנו שנינו בגינה עם הקפה.
אסף: איזה קטע?
אני: נו..?
אסף: ...

מה אתן אומרות 😊?

וואוווווווווווווווווווווו

זה מה שייש לי להגיד !!!! 😊

אני: אסף מה הקטע עם קרין? אמרתי לו כשישבנו שנינו בגינה עם הקפה.
אסף: איזה קטע?
אני: נו..?
אסף: ...
אסף: מאי, אל תשגעי אותי על הבוקר.. סתם הייה נחמד אתמול ככה. דיברנו קצת היא נראת לי ממש חמודה. אני זורם.
אני: אסף, בלי שטויות! שלא תפגע בה.
אסף: אל תדאגי
אני: יופי...
אסף: דרך אגב.. אנחנו עוד מעט הולכים לגרג..
אני: מי...?
אסף: קרין ואני!
אני: מה אתה אומר.. וחייכתי.
עליתי לחדר והתקשרתי לקרין.
אני: מכוערת!
קרין: מה קורה מאמי?
אני: בסדר, מי זאת שיוצאת לבית קפה עם אח שלי..
קרין: יש לי הרגשה שזאת אני....?!
אני: יקופה מאיפה זה בא?
קרין: לא יודעת, דיברנו כזה במהלך הסרט, הוא הייה ממש חמוד. והוא שאל אם אני רוצה שסתם נשב...
אני: מאמי רק קחי אותו בעירבון מוגבל כן?
קרין: ברור, אני זוכרת את כל הסיפורים שלך!
אני: יופי.
קרין: מה איתך?
אני: סתם בבית, עוד מעט בטח בן יבוא קצת אני רוצה במוצ"ש לנסוע לקניון לקנות קצת דברים.
קרין: טוב יפה שלי דברי איתי.
אני: סגור אהובתי.
ניתקנו ואני הפעלתי לי קצת מוסיקה ונכנסתי לפייסבוק.
ראיתי את הפייס של טל, מהצבא, שהיינו בקשר ממש טוב.. נזכרתי בתקופה הכל כך כייפית הזאת, כל כך התגעגעתי אליה.
המשכתי לשמוע מוסיקה ולהסתכל בתמונות. קפצה לי הודעה מנדב..
?
לא עניתי לו, המשכתי להסתכל בפייסבוק.. ואחרי שנייה קיבלתי ממנו עוד הודעה
" מאי, אני יודע שאת פה, למה את לא עונה? "
אני: "מה נדב..?"
נדב: מה הקטע שלך?
אני: אין שום קטע נדב.
נדב: אני לא יכול איתך יותר!
אני: גם אני לא... !
נדב: בואי נדבר..
אני: אין לנו על מה נדב, ביי.
התנתקתי מהפייסבוק.
דיברתי עם עומר קצת בוואטסאפ, הוא סיפר לי שהייה לו דייט נחמד. ואז החלטתי להתקשר לבן.
אני: מה קורה מאמי?
בן: הכל טוב יפה שלי, מה איתך?
אני: בסדר.. אולי תבוא אלי קצת? ובמוצ"ש תבוא איתי לקניון?
בן: אני עוזר לאמא במשהו ואני יבוא.
אני: טוב בובי.
ניתקנו את השיחה.
ירדתי לראות שבאמת כל הבית מסודר ואז ראיתי את אסף יורד במדרגות, הבושם שלו הגיע אלי שעה לפניו.
אני: ואי ואי כמה בושם.
אסף: מה לעשות כפרה, צריך להריח טוב
אני: איזה ערס יאוולי..
אסף: סתמי סתמי...
אני: טוב בוא תביא חיבוק....
הוא הביא לי חיבוק
אני: איך אני מכורה לריח הזה....
אסף: נסיכה שלי, יאללה תהיי בקשר.
הוא יצא ואני נעלתי את הבית ועליתי לחדר..
הפעלתי טלוויזיה, נרדמתי קצת וכמובן שהתעוררתי מהפלאפון שצלצל... בן אמר לי שהוא למטה וירדתי לפתוח לו.
אני: היי מאמי.
בן: היי נסיכה הוא הביא לי נשיקה ועלינו לחדר.
אני: עוד שעה יוצאת שבת כן?
בן: כן, תתארגני תכף ..
אני: טובוש..
התיישבתי לידו.. הייתי מהופנטת מהיופי הזה, מהעיניים האלה, מהזיפים, מהריח מהכל.
אני: התגעגעתי אליך קצת.. אמרתי בקול חמוד..
בן: רק קצת הוא אמר והתקרב אלי?
ופשוט נתתי לו נשיקה.
בן: יאללה ישמנה תתחילי להתארגן.
הוצאתי ג'ינס מהארון, חולצה חמודה התלבשתי שמתי מגף ג'קט התאפרתי בקטנה. נעלתי את הדלת ויצאנו.
נכנסנו לאוטו ואחרי רבע שעה הגענו לקניון.
אני: טוב נתחיל מ H&M
מדדתי כמה חולצות שאהבתי וכמובן גם קניתי אותן ומכנס שחור.
אחרי זה נכנסו לכאסטרו לקנות לבן חולצה.
אני: טוב אמריקן איגל אני צריכה חזיות.
בן: או את זה אני אוהב..
אני: תירגע, את זה אני בוחרת.. אמרתי לו והוצאתי לו לשון.
בן: מה את אומרת הוא צחק ומשך אותי אליו, אחרי כמה דקות הגענו. בן עזר לי לבחור כמה יפות.
ישבנו לשתות משהו וסיימנו.
אני: מאמי,יש לך פלאפון אמרתי לו כשנכנסו לאוטו
בן: תעני ותשימי על רמקול..
אני: טוב
עניתי ראיתי שזה אסף
אסף: מה קורה אחי?
בן: טוב גבר מה איתך?
אסף: הכל 10, איפה אתה?
בן: בדרך הביתה, הייתי עם מאי בקניון.
אסף: אה טוב גבר, תבוא למתן.. עלה לנו רעיון אש.
בן: טוב כפרה.
הם ניתקו.. ואני חשבתי לעצמי מעניין איזה רעיון.
קיבלתי SMS מקרין שאני ארד אצלה...
אחרי 20 דקות הגעתי לקרין, נתתי לבן נשיקה ויצאתי מהאוטו.
עליתי לקרין הביתה, אמרתי להורים שלה שלום. לא ראיתי אותם מאז התאונה, הם היו נראים טוב. שמחתי.
נכנסתי לחדר של קרין
אני: שלוםםם צעקתי.. וקפצתי עלייה.
קרין: מה קורה קופה..?
אני: טוב מאמי מה איתך?
קרין: טוב נו תראי מה קנית.
הוצאתי לה את הבגדים והראתי לה את הבגדים
קרין: יזבל איך את תמיד מוצאת.
אני: כזאת אני, וחייכתי.. נו.. איך הייה בגרג?
קרין: ממש כיף, דיברנו הייה מצחיק
אני: תזהרי ממני, בלי שטויות.. תחשבי לפני..
קרין: אל תדאגי!
התיישבתי על המחשב כדי להראות לה משהו בפייס..
התמונה הראשונה שראיתי היית תמונה של נדב עם איזו בחורה,העיניים שלי נתקעו על המסך, אני לא ישקר הלב שלי התכווץ באותה שנייה.
קרין: מאי נו מה יש לך, והיא הביאה לי כאפה על הראש.
אני: כלום...
קרין: נו אז מה את תקוע שעה מול המסך תראי לי..
נכנסתי לפייס של טל כדי שהיא תראה על איזו שימלה דיברתי.
ואז קמתי ונשכבתי על המיטה.
קרין: אחותי מה יש לך? היא אמרה כשהיא מתיישבת לידי.
אני: כלום.
קרין: טוב בסדר....
נו מה ? אני לא מכירה אותך יומיים
אני: לא יודעת, עשה לי רע לראות את התמונה של נדב עם הבחורה הזאת, וזה לא אמור להיות ככה קרין, אני עם נדב.. למה מפריע לי שהוא מצטלם עם משהי...?
אמרתי לה והתיישבתי מולה.
קרין: ממש הפריע לך שראית את התמונה?
אני: כן, התכווץ לי הלב.
קרין: תשמעי, עברתם שנה ביחד, אין מה לעושת כנראה שהוא עוד תקוע לך בלב.
אני: ובן?
קרין: בסדר, זה לא אומר שאין לך רגשות כלפי בן.. פשוט אני חושבת שעדיין לא שכחת לגמריי את נדב.
אני: אז מה אני עושה?
קרין: כלום! טוב לך עם בן..תמשיכי את חייך.
אני:נדב שלח לי הודעה היום.
קרין: מה רצה ה 0?
אני: סתם שהוא משתגע, ושהוא רוצה שנדבר... אז אמרתי לו בי
קרין: מעולה... ודי צאי מהבאסה.. שיהיה עם בנות שיהיה לו בכיף..
אני: לא יודעת.. אוף!
קרין: דיי בובי.
אני: טוב עזבי אין לי כח לדבר על זה...
הייתי אצלה עוד קצת וכבר התחיל להיות מאוחר גם זכרתי שאמא עוד שעה חוזרת מהצימר אז הלכתי להכין לה עוגה.
הגעתי הביתה ותהחלתי להכין.
סבא וסבתא באו עם ליאן ישבתי איתם ואחרי חצי שעה אמא הגיעה.
קפצתי עליה חיבקתי אותה חזק ומייד גם ליאן וסבא וסבתא.
אסף הגיע הביתה וישבנו כולם עם אמא.
החברים מהעבודה באו לשבת איתי.. ישבנו חצי שעה ועליתי לחדר.
ראיתי שבן מתן יוגב ולירן אצל אסף.
אני: בואנה אתם לא יכולים להיפרד אחד מהשני אה?
אסף: שתקי יקנאית.
אני: בך? ממש לא.
לירן: היא יודעת כבר?
בן:לא..
אני: יודעת מה?
ואסף לחש משהו לבן.
בן: בואי רגע לחדר.. הסתובבתי והתקדמתי לחדר שלי ובן אחריי.
אני: מה קרה? אמרתי והסתכלתי על בן מחייך..
בן: סתם ללירן יש יום הולדת אז החלטנו לטוס לנאפה מרביעי עד שני.
אני: באמת?
בן: כן.. הוא אמר וחייך...
אני: יפה תהנו.. אמרתי עם חיוך קטן...
בן: מה? הוא אמר והסתכל עלי.
אני: סתם אני התגעגע....
בן: חיים שלי גם אני! הוא אמר לי וקירב אותי אליו. נסחפנו לנשיקה ארוכה.
הוא חזר לחברים שלו ואני לישון, דיברתי עם אבי שאני יעבוד כל השבוע.
קמתי בראשון לעבודה טחנתי שעות.. עשיתי מלא טיפים הגיע יום רביעי נפרדתי בעצב מבן ואסף וכך גם קרין עשתה.. הם הלכו וקרין ואני נשארנו.
קרין: נראה לי שנדלקתי על אח שלך.
אני: מה את אומרת גיברתתתתתת !
קרין: דיי נו!
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזה ניב
אני: מה קורה אח שלי יקר...?
ניב: טוב נסיכה שלי, מה את עושה?
אני: סתם קרין אצלי..
ניב: את יכולה לשים אותי על רמקול?
אני: כמובן!
ניב: תקשיבו, בשישי אצלי בבית הגדול והיפה אני חוגג יום הולדת חסר לכן ואתן לא באות קניתי מלא שתייה וזה.
אני: ברור שנבוא...
ניב: אבל אני חייב להגיד לך משהו.
אני: נו
ניב: נדב יהיה גם
אני: שיהיה לו בכיף
ניב: ככה אני אוהב אותך!
סגרנו את השיחה.
הייתי עם קרין והלכתי לישון מוקדם בחמישי קמתי בבוקר לעבודה עבדתי מ 10 בבוקר עד 11 בלילה לא ראיתי בעיניים, הגעתי הביתה אמא הכינה לי משהו לאכול ונרדמתי בשנייה.
קמתי ב 2 וחצי בצהריים הייתי בהלם!
החלטתי לקחת לערב שימלה יפה מקרין.
כל היום הייתי בבית עם אמא.. לקרת הערב חיים בא וגם מאוד ודנה.
עשינו קידוש הייה ממש מצחיק כמובן שאסף הייה חסר.
נכנסתי להתקלח אחרי 20 דקות יצאתי וחיכיתי שאני התייבש וגם שקרין תבוא עם השימלה.
הפלאפון צלצל וראיתי שזה בן
אני: מאמי שלי!!!
בן: יפה שלי מה קורה?
אני: טוב נסיך, איך שם?
בן: מושלם, אנחנו תכף יוצאים0
אני: איזה כיף!!! תהנה מאמי ותשמור על עצמך!
בן: תודה נסיכה, איפה את היום?
אני: אצל ניב, יש לו יום הולדת.
בן: מעולה, תהני מאמי.
אני: תודה נסיך, אני הולכת להתארגן.
בן: ביי אהובתי.
ניתקנו וקרין בדיוק נכנסה.
לבשתי את השימלה המושלמת שלה והתחלתי להתארגן.
אני: טוב שלא התלבשת יותר יפהה
קרין: לא תראי אותך.
אחרי שעה סיימתי להתארגן שני ושחר הגיעו ויצאנו לניב. הרגשתי יפה.. שיצאו לנדב העיניים.
הגענו וישר ניב קפץ עלינו, נסיך אין על הידיד הזה.
אני: מזל טוב מאמי...
ניב: תודה נסיכה, יאללה לשתות אין מצב שאתן לא בסטלה היום.
הוא ישר הכין לנו 2 כוסות והתיישבנו, באזור הקריוקי.
אמרנו שלום לרוב האנשים,הייה מצחיק ראיתי אנשים שלא ראיתי מלא זמן.
אחרי כמה זמן ראיתי את נדב ואייל נכנסים מהמרפסת.. אייל ישר בא.
אייל: מה קורה ליפה בנשים?
אני: מעולה מה איתך מאמי? הוא נתן לי נשיקה על הלחי.
אייל: הכל מעולה, אני רואה התחלתן לשתות הוא אמר והסתכל על הבנות.
קם והלך.. קרין הכינה לנו כוס שנייה ושתינו שרנו בקריוקי הייה כל כך מצחיק.
ניב: קדימה בנות אתן לא בקצב..
שחר: ימכוער כוס שלישית כבר..
אני: הי אני רק בשנייה!!!
קרין: אז קדימה.
הגענו לכוס השלישית עשינו לחיים. הרגשתי בעננים, אני חושבת שלא הייתי בסטלה שנים..
קרין: גם אני אחותי..
שחר: מי באה איתי לפיפי..?
אני: אני לא יכולה לקום כפרה, הראש מסתובב מהר מדי.
קרין: גם אני לא.
ראיתי שנדב מתיישב לידי.
נדב: ממתי את שותה?
אני: היום הייה בא לי יש בעיה?
נדב: חח לא לחיים הוא הרים את הכוס ואני הסתובבתי לקרין, דיי יבשתי אותו זה הייה לא יפה.
אני: לחיים לחיים הסתובבתי אחרי שהבנתי שזה הייה מוגזם.
נדב: אל תשתי יותר הוא אמר ולקח לי את הכוס.
אני: מה נראה לך?
ולקחתי ממנו את הכוס.
נדב: מאי די..
אני: טוב אז עוד שלוק אחד ואז.
נדב: נו.. לקחתי שלוק ענק, הצטערתי על זה.. זה הייה נוראי.
נדב הלך ואני וקרין צחקנו עם כמה ידידים.
הרגשתי רטט בפלאפון, לקח לי כמה שניות לפתוח אותו, הסתובב לי קצת הראש.
ראיתי שזה SMS מנדב..
"לדבר את לא נותנת לי, אז לפחות תקשיבי..." קראתי, הרמתי את הראש וראיתי אותו עומד מול הקריוקי ומתחילה מנגינה.
קחי, קחי את כל הכאב מליבי
לא נשאר לי כבר כוח כמעט
להמשיך לקוות שיהיה לנו טוב

מי, מי אמר לך שלא נסתדר
לא היה לי פשוט לוותר
החיים ממשיכים ואני מסתגר

איך לא היית שם כדי להבין
שבנינו כבר אין ריגושים, מלחמות
אין למי לחכות..

כשאלך רק תדעי שזה לא בגללך
כבר ניסינו הכול לא הולך
מי לקח את האושר שלנו
כשאלך אצטער גם על כל המילים
איך הייתי אידיוט לפעמים
הזמן אוזל והסוף מתקרב
את אינך, כשאלך

לא,לא אשכח את אותם רגעים
שהכול התפוצץ ב'פנים
כל כך חבל לוותר על כל השנים
אז מי, מי אמר לך שלא נסתדר
את שתקת לא רצית לדבר
אך החיים ממשיכים ואני מסתגר

איך לא היית שם כדי להבין
שבנינו כבר אין ריגושים, מלחמות
אין למי לחכות..
הדמעות כבר זלגו לי כל כך הרבה, לא יכולתי להיות שם, קמתי בזהירות ויצאתי לגינה.. הלכתי קצת והתיישבתי על הספסל נדנדה.
הדמעות לא הפסיקו לרדת לי, הוא זעזע אותי עם השיר.
אחרי כמה דקות הרגשתי יד על הכתף שלי הרמתי את הראש וראיתי את נדב. הוא התיישב לידי.
אני: די נדב.. אין לי כח..
נדב: למה את בוכה אבל?
אני: סתם, מהסטלה ...
נדב: את לא יכולה לעבוד עלי מאי...
אני: סתם, השיר הזה הזכיר לי דברים.
נדב: איזה דברים הוא הסתכל עלי, מנגב לי את הדמעות.
אני: אתה יכול לנחש.. אמרתי והסתכלתי עליו בין הדמעות.
נדב: די אל תבכי, את יודעת שקשה לי לראות אותך ככה. הוא חיבק אותי, הריח שלו נכנס לי לאף, הריח המוכר הזה שכל כך אהבתי פעם.
נרגעתי הדמעות נעלמו, הראש המשיך להסתובב..
באתי לקום ונפלתי...
נדב: הי, הי מאי.. תשבי את בסטלה.. אל תקומי יהיה לך כאב ראש.
אני: כן אני שמה לב... והתיישבתי חזרה.
נדב: מאי תעצמי עיניים.
אני: לא רוצה.
נדב: אז אני יעצום לך הוא התקרב והרחתי שגם הוא שתה מפסיק..
הזזתי לו את הידיים..
אני: נדב די..
נדב: אז תעצמי..
אני: לא ר ו צ ה.. אמרתי לו
הוא התקרב אלי ושם את היד שלו על העיניים שלי.. אחרי כמה שניות הרגשתי את השפתיים שלו על שלי, לא הרגשתי את זה כל כך הרבה זמן, הדמעות ירדו אחרי כמה שניות התנתקנו.
אני: נדב די.. יש לי חבר..
נדב: אבל כנראה שהלב שלך אומר משהו אחר הוא אמר והדביק לי עוד נשיקה.
אני: נדב די.. הזזתי אותו.
נדב: דיי מאי? את יודעת שכל יום בתקופה האחרונה את עוברת לי כל שנייה, כל רגע, כל דקה בראש שלי.. את פשוט לא יוצאת ממנו אני לא יכול איתך יותר... הלב שלי שייך לך. ואת לא עושה איתו כלום! אני יודע יצאתי חרא, 0, דפוק, קנאי מה שתגידי. אבל... הלב שלי שייך לך רק לך. בחיים שלי אבל בחיים שלי לא חשבתי שבחורה יכולה לעשות לי משהו כזה. ראיתי שעומדות לו דמעות בעיניים, אני רבע בן- אדם מאי, אני לא מצליח לתפקד.. והחברים שלי? כן לא יודעת כבר מה לעשות איתי.
ובנוגע לאושרי? שאת לא אוהבת? את צדקת, צדקת תמיד! הוא חרא.. רבנו דיי כל החבר'ה והוא לא מדברים.
הקול שלו רעד, ראיתי את הכאב בדמעות שלו, שמעתי את הכאב בקול שלו, הוא מדבר ואני רק בוכה.
את לא מבינה כמה את חסרה לי, כמה אור נתת לי בחיים, אני מתגעגע לקול שלך, לפנים שלך, לשיער שלך, לאהבה שאת נותנת לכל דבר הכי קטן... הוא התקרב אלי, לעיניים שלך ושם לי את היד על העיניים, לאף שלך, ושם את היד על האף, לשפתיים המהממות האלה והביא לי עוד נשיקה קטנה.
הוא ניגב לי את הדמעות.. ואני לו.
הוא הביא לי חיבוק, שנינו נרגענו.
אני: טוב די.. לקחתי נשימה
נדב: סורי על מה שקרה פה.
אני: זה בסדר, אמרת את מה שיש לך הלב.
ראיתי את שחר, קרין ושני מתקרבות.

אני: זה בסדר, אמרת את מה שיש לך הלב.
ראיתי את שחר, קרין ושני מתקרבות.
שחר: מאמי, בואי הולכים.
נדב: איך אתן הולכות?
שחר: מזימנות מונית.
נדב: אז חכו נחזור כבר כולם ביחד , הוא קם והלך לקרוא לחברים שלו.
שחר: טוב בואו לכיוון הדלת. קמתי מהספסל והתחלתי ללכת איתן
קרין: מאמי מה יש? היא לחשה לי באוזן.
אני:לא עכשיו, אמרתי לה ושמתי את היד שלי בשלה והתקדמנו לדלת.
אמרנו בי ומזל טוב לניב.
יצאנו החוצה עם חבירים של נדב, הוא הלך לידי שנינו שתקנו עלינו על המונית וקרין ישבה לידי.
הוצאתי את הפלאפון וראיתי 2 הודעות מבן
"ביייבי שליי...."
"כמה שאני אוהב ומתגעגע!!"
קראתי את 2 ההודעות וכמובן שהדמעות התחילו לי שוב.
קרין: מאי, מה יש לך? הוא לחשה לי שוב ואני לא עניתי.
קרין: את רוצה שאני יבוא לישון אצלך?
אני: כן. לחשתי לה.
קרין: נהג אנחנו ראשונות...
נהג: אין בעיה.
אחרי 5 דקות הוא הגיע לבית שלי, קירן ירדה ואני מיד אחריה.
נדב: מאי, דברי איתי.
הסתכלתי עליו וירדתי.
אחרי 2 שניות נכנסו אלי בשקט.
קרין: דברי....
אני: מקלחת ואז..
קרין: טובוש.
נכנסתי להתקלח ואז היא, לבשתי בינתיים פיג'מה ונכנסתי לפוך אחרי כמה דקות קרין יצאה ונכנסה גם.
קרין: בייבי מה קרה?
אני: אוף קרין! ושוב העיניים התמלאו דמעות...
קרין: קחי.. היא הביאה לי בקבוק מים.
אני: תודה.. ניגבתי את הפנים וראיתי שקרין מחכה שאני יתחיל לדבר .
אני: את תשנאי אותי... אמרתי ונשכבתי שוב.
קרין: אני מכירה אותך יותר מדי טוב, אני לא יכולה לשנוא אותך מאמי.
אני: טוב, לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי.
לפני שהוא התחיל לשיר הוא סימס לי כזה לדבר את לא נותנת לי אז תקשיבי לשיר, ואז הוא התחיל לשיר והוא פשוט צמרר אותי.. ואז סיפרתי לה את כל מה שקרה בחוץ @#$%
קרין: אני ב ה ל ם !
אני: אוף קרין, ואני זוכרת שאמרתי לו די נדב, יש לי חבר.. ואז הוא עוד אומר לי כנראה שהלב שלך אומר אחרת.
קרין: כנראה באמת.
אני: מה?
קרין: מה? מה? כנראה שרצית את זה בדיוק כמו נדב.
אני: אוףף....
קרין: תשמעי, זה יפה שהוא בא ואמר לך את כל זה, לא כל דבר יכול לעמוד ולהתמודד עם הרגשות שלו ולהגיד הכל, כנראה שהוא באמת אוהב אותך.
אני: יופי, ולשכח לו הכל?
קרין: לי שכחת..
אני: אל תשווי, קרו עוד דברים לפני מה שהייה בניכם אל תשכחי.
קרין: נכון, ועובדה שעדיין התנשקתם והוא עושה לך משהו...
אני: לא יודעת... ומה עם בן עכשיו?
קרין: יש לך רגשות אליו אין ספק.. אבל את יודעת שאת חייבת לספר לו.
אין מצה שאני מצליחה לספר לו.. ושמתי את השמיכה על הראש.
קרין הורידה לי אותה והסתכלה עלי.
די מאי, את ילדה גדולה! זה קרה אין מה לעשות וכל מה שקורה הוא לטובה גם אם זה לא נראה ככה עכשיו, כנראה שזה קרה כי את צריכה להבין מה טוב בשבילך. והכל בסדר אני פה איתך!
אני: מאמי, תודה ! הבאתי לה חיבוק ענקי
קרין: יפה שלי.
אני: אז את לא שונאת אותי?
קרין: נראה לך ! והיא צחקה הפלאפון שלה צלצל וראיתי שזה אסף.
אני: מי זאת..... 
הם דיברו קצת הוא הייה מסטול.
עניתי לבן על ההודעה ונרדמנו.
בבוקר שבת אמא העירה אותנו ואמרה שיום יפה אז יוצאים לטיול כולם.
כמובן שזה כולל את קרין. התלבשנו יפה והבטחתי לעצמי שאני לא מתעסקת בזה היום, שמתי את הפלאפון בתיק והבטחתי שאני לא נוגעת בו.
נכנסו למכונית והתחלנו לנסוע לאיזה נחל. אחרי שעתיים וחצי של צחוקים הגענו.
דנה ואמא התחילו לארגן את הפיקניק ובינתיים מאור קרין ואני מצטלמים ומעבירים דחקות.
דודים שלי הגיעו גם וסבא וסבתא והתחלנו לאכול. הייה כיף, אני אוהבת את המשפחה שלי, כזאת חמה ואוהבת.
התחיל להיות מאוחר והחלטנו לחזור הורדנו את קרין בבית. והוצאתי את הפלאפון הייתי חייבת לדבר עם מישהו והתקשרתי לעומרי.
עומרי: מאיצ'וקקקקקק
אני: מה קורה מאמי?
עומרי: הכל בסדר מאמי מה איתך?
אני: טוב ...
עומרי: מה קרה?
אני: אני חייבת לדבר איתך.. ועשיתי לעצמי פרצוף.
עומרי: בטח כפרה...
אני: קפה קפה?
עומרי: סגור, לאסוף אותך או שיש לך איך לבוא?
אני: אממ אין לי כח לנהוג
עומרי: טוב אני שם על עצמי ג'ינס אז 10 דקות תהיי מוכנה
אני: סגור.
סגרתי את השיחה ואסף ובן התקשרו סיפרו שהם חוזרים מחר.
אחרי כמה דקות יצאתי ונכנסתי לאוטו של עומרי
עומרי: היי מאמי, מה נשמע?
אני: טוב... שוב שירים של ערסים?
עומרי: סתמי סתמי, לאיפה נוסעים?
אני: לא יודעת, לא בא לי בית קפה... אולי סתם נקנה איזה קפה ונשאר באוטו.
עומרי: זורם.
עומרי נסע לארומה ואחרי כמה דקות יצא..
אני: רגע קח כסף..
עומרי: אוישש שתקי.
אחרי 10 דקות הוא חזר עם 2 כוסות קפה.
עומרי: יאללה, דברי..
התחלתי לספר לו הכל, לפרטי פרטיים.
עומרי: ואי ואי, סיפור כבד.
אני: אוף עומרי, אני מרגישה כל כך רע עם עצמי, אני לא כזאת.
עומרי: כזאת מה?
אני: ב...ו.ג..ד...ת.. ברגע שאמרתי את המילה הזאת, התחלתי קצת להבין מה קרה.... שוב הדמעות עלו.
עומרי: היי... אל תבכי.. מאי !
אני: אוף !!!!
עומרי: תקשיבי, זה לא שהלכת והתנשקת עם סתם משהו, את הלכת אחרי רגש מסוים ועוד היית תחת השפעה אלכוהול (אני יודע שזה לא תירוץ) אבל אין מה לעשות כשאת בהשפעת אלכוהול השיקול דעת שלך הוא נמוך ממש..
אני: אני לא יודעת מה לעשות... אמרתי.
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזה נדב...
עומרי: תעני...
אני: כן?
עומרי: כן, הוא פרק לך את כל החיים שלו בערך, תעני.
אני: הלו.
נדב: פיי, כבר חשבתי שאת לא תעני.
אני: אבל עניתי.
נדב: איך את?
אני: טוב ואתה?
נדב: גם.. את רוצה ש..?
אני: נדב, אני צריכה זמן לחשוב.
נדב: טוב את תדברי איתי?
אני: כן.
ניתקנו.
עומרי: ואו, זאת היית שיחה קרה.
אני: כן, קצת קשה לי להיות ככה אליו אבל מה אני יעשה.
עומרי: מאי למה את משחקת משחקים של אגו?
אני: מה? הסתכלתי עליו לא מבינה.
עומרי: אני רואה עלייך שאת אוהבת אותו.. אז הוא פגע בך, בסדר מבין את הכעס, אבל למה לפגוע גם בו וגם בך...
אני: לא יודעת עומרי, אל תשכח שיש גם את בן בכל הסיפור הזה.
עומרי: טוב זה ברור לך שאת חייבת לספר לו, ומפה ואלה זה ללכת אחרי הלב.
אני: אוףףףףףףף! איך אני תמיד יודעת להיכנס לצרות.
עומרי: די מאמי תירגעי, לא קרה כלום.. זה לא סוף העולם ! עשיתי לו פרצוף.
עומרי: את הורסת !והוא צחק
אני: טוב חפרנו עלי, מה אתיך? מה עם הדייט?
עומרי: בסדר, מדברים פה ושם נראה לאיפה זה יזרום.
אחרי שעה ומשהו שכבר התעייפתי גם אחרי הטיול חזרתי הביתה ישבתי עם אמא, סידרתי לאסף קצת את החדר כי הוא חוזר מחר. דיברתי קצת עם הבנות והלכתי לישון, רציתי פשוט לישון כל היום.
הרגשתי קפיצות, פתחתי את העיניים וראיתי את אסף קופץ על המיטה
אני: משוגעעעעעעעעעעעעעע ! צעקתי.. והוא קפץ עלי.
אסף: התגעגעתי אלייך ישמנה אחת!
אני: גם אני יקוף!
קמתי לצחצח שיניים. והלכתי לחדר של אסף לשמוע חוויות. הוא סיפר לי מלא דברים ושהוא לא הייה עם אף אחת כי הוא ממש נדלק על קרין.
אחרי רבע שעה קרין הגיעה, ישבתי איתה קצת והיא נכנסה לחדר של אסף.
ירדתי למטה , שמעתי דפיקות על הדלת בן נכנס..
בן: יפה שלי...
אני: מה קורה? שאלתי והוא נתן לי נשיקה קטנה.
הכנתי קפה התיישבנו בשולחן במטבח וקרין ואסף ירדו.. ראיתי את החיוכים של שניהם וכבר הבנתי.
כולנו שתינו קפה, הייה קל לראות שאני שקטה.
אסף: מאי קרה משהו??
אני: לא.. וחייכתי חיוך מזויף , קרין ידע שאסור לספר, ולתת לי לעשות את זה בקצב שלי.
בן: מאמי רוצה שניצא לסרט?
אני: אני עובדת...
בן: מה? למה לא ביטלת?
אני: כי לא יכולתי.. עשיתי פרצוף.
ישבתי איתם עוד קצת ועליתי להתארגן לעבודה.
ב 5 יצאתי עבדתי קשה נקרעתי אבל לא הייה איכפת לי, כל עוד לא לדבר עם בן על הנושא הזה.
ב-12 שסיימתי את העבודה ראיתי 2 שיחות מבן לא חזרתי, פחדתי.. התחמקתי.
ישבתי קצצת עם שיר ואור וחזרתי הביתה. נכנסתי להתקלח ודוך לישון.
התעררתי בצהריים וראיתי את כל החבר'ה אצל אסף.
ירדתי וחיממתי לי משהו לאכול.
מתן: מה קורה מאיוש?
אני: הכל טוב מה אתיך?
מתן מעולה נשמה.
התיישבתי לידם בסלון.
בן: מאי בואי רגע הוא אמר ולקח אותי לצד.
עמדתי מולו.
בן: מאי קרה משהו? את נראת כאילו קרה משהו.
אני: מה זאת אומרת? התחמקתי, פחדתי.
בן: לא יודע, כאילו קרה משהו..
אני: לא הכל בסדר מאמי, אמרתי לו אבל אכלתי את עצמי מבפנים.
ישבנו לראות טלוויזיה, ב 4 אמא הגיעה ישבנו קצת ועליתי לחדר. נכנסתי למיטה ואחרי כמה דקות שמעתי דפיקות על הדלת.
אני: כןןןןןןןןן
הדלת נפתחה ואסף נכנס.
אני: כבר התגעגעת?
אסף: אל תשאלי.
הוא אמר והתיישב על המיטה ואני הסתכלתי עליו
אסף: מה קורה איתך?
אני: מה קורה?
אסף: לא יודע, אני מכיר אותך יותר מדי טוב כדי לדעת שקרה משהו.
אני: סבבה.
אסף: דברי...
אני: אין לי מה להגיד.
אסף: מאי אל תעצבני אותי, עובר עליך משהו ואני רוצה לדעת מה.
אני: אני לא יכולה לספר...
אסף: מאי, תספרי לפני שאני יוציא את זה...
אני הסתכלתי עליו ולא אמרתי מילה.
אסף: הסתבכת במשהו? דברי, את יודעת שאת יכולה להגיד הכל.
אני: כנראה שכבר לא.. מלמלתי לעצמי.
אסף: מה? מה את לא יכולה לספר לי..
הסתכלתי עליו, לא אומרת מילה..
אסף: מאי נו.
אני: אוףףףףףףףףףף אמרתי והרגשתי את הדמעות עולות.
אסף: מאי, מה קרה?
אני: סתם, היינו אצל ניב ביום הולדת, שתינו, נדב שר בקריוקי שיר שמוקד לי, צמרר אותי ממש, ואז יצאנו החוצה אמר שהוא אוהב אותי וכל זה.. והתנשקנו, הזזתי אותו ושוב הוא נישק אותי.. אמרתי את כל זה במהירות ועצמתי עיניים. כל כך לא רציתי לשמוע את התגובה שלו.
אסף: מה זה? הוא נישק אותך? וחוץ מזה למה את שותה ככה?
אני: מה זה ככה.? 3-4 כוסות...
אסף: זה המון! ואם לא היית שותה זה לא הייה קורה, את פשוט מגעילה.
אני: אסף די, אמרתי לו שהפנים שלי מלאות דמעות.
אסף: לא לא די.. מה נראה לך? מה את דפוקה?
אני: לא יודעת אסף! יש לי עוד רגשות אליו..
אסף: אז מה את עושה עם בן?
אני: אסף עוף לי מהחדר.
אסף: ילדה בת 2 מתחמקת מהאמת!
אני: צא לי מהחדר צעקתי ממשש
הוא יצא ושמעתי את אמא עולה.
אמא: יפה שלי, למה את בוכה.. סיפרתי לה גם כמובן.
אמא: בגלל זה את בוכה?! די ילדה שלי אני לא מרשה לך לבכות. זה קורה. את פשוט צריכה הפסקה משניהם, ולהחליט מה את רוצה.
אני: והם גם יחכו לי.
אמא: מאמי, אם זאת אהבה יחכו כמה שצריך.
אני: איך אני יספר את זה לבן בדיוק?
אמא: כמו שסיפרת לאסף..
אני: כן?
אמא: בטח יפה שלי...
לקחתי את הטלפון ו................



2 פרקים עוצמתיים , תהנו יפות שלי
אני יהיה פה רק שבוע הבא.
אז בינתיים...
תגובות.......
לאב יו !

לא לא לא לא לא
איכסההה נדבבבבב....
אוווווווווף אל תהרסי נו !!!!