כבר לא ילדים

עידן: עוד יומיים ביום חמישי, אנחנו נוסעים לצפון לדוד שלי.. ואמא אמרה לי להגיד לך לבוא! תבואי הם גרים בקיבוץ נעשה טיול טרקטורונים וכל זה.
אני: אני מתביייש.. אמרתי בקול חמוד.
עידן: נו יהיה כיף..
אני: טוב  הוא חיבק אותי חזק.
אחרי שראינו סרט הוא חתך הביתה. ואני נכנסתי לישון שמתי לי שעון ל 7 בבוקר לעבודה
בבוקר התעוררתי ו

וישר התארגנתי לעבודה, הוצאתי מכנס שחור ואת החולצה של העבודה.. אחרי 10 דקות יצאתי..
הגעתי והתחלתי לרוץ משולחן לשולחן.
גיא: מאי.. הוא קרא לי במהלך היום..
אני: כן?
גיא: אני גאה בך!
אני: תודה חייכתי אליו והמשכתי לעבוד..
אחרי כמה שניות ראיתי את קרין ונדב נכנסים..
אני פאק.. לחשתי לעצמי..
אלמוג: מה קרה מאי? זאת לא חברה שלך
אני: לע, רבנו וזה האקס שלי.
אלמוג: הבנתי.. תשאירי לי את השולחן הזה. הם הסתכלו עלי והתיישבו.
אלמוג הלך אליהם ואני המשכתי בשלי.. כמובן שכל הגוף שלי התמלא עצבים.
אחרי חצי שעה נגמרה המשמרת ויצאתי החוצה עם אלמוג.
אני: אתה צריך טרמפ?
אלמוג: אפשר?
אני: ברור בוא..
נכנסו לאוטו..
אלמוג: לא ידעתי שעבר בניכם כזה חתול שחור..
אני: כן, אבל עזוב לא בא לי לדבר עליה.
הורדתי אותו בבית ואחרי 10 דקות הגעתי, חניתי בחניה שלנו ונכנסתי הביתה.
אני: היייי
אמא: היי מתוקה שמעתי את הקול של אמא והתקדמתי לסלון.
אמא: איך הייה בעבודה?
אני: בסדר אימוש, איפה חיים?
אמא: הלך לקניות היא אמרה בחיוך!
אני: אמא, אני נוסעת מחר לסופש בצפון אצל דודים של עידן.
אמא: באמת? איפה בצפון?
אני: לא שאלתי.. חחח
אמא: את וקרין עדין ברוגז?
אני: כן, אני לא מתכוונת לדבר איתה אמא.
אמא: לא חבל?
אני: היא גרמה לזה.. שתתמודד.
נתתי לאמא נשיקה, אמרתי שלום לליאן ועליתי לחדר.
התקשרתי לשחר ושני שיבואו אלי.. בינתיים נכנסתי להתקלח.
אחרי 10 דקות יצאתי, דיברתי קצת עם צליל ועידן בטלפון.
הבנות הגיעו...
שחר: שמנהההההה!
אני: אני נוסעת מחר לצפון
שני: הופה הופה!
אני: כן לדודים של עידן
שחר: איזה כיף!
אני: היום קרין ונדב היו אצלי בקפה קפה.
שחר&שני: תשבעיייי...
שחר: את יודעת איך היא עצבנה אותי..
אני: למה מה קרה?
שחר: קבענו לשבת לקפה, והיא פשוט לא הגיעה.. כי היא נפגשה עם נדב..
אני: היא נדפקה אה?
שני: ממש..
כבר התחיל להיות מאוחר והבנות הלכו.
ירדתי למטה להכין לי משהו לאכול וראיתי שבדיוק אסף חזר.
אני: שלום...
אסף: היי נשמה.
אני: איך הייה בעבודה?
אסף: סבבה ולך?
אני: גם!
אסף: מה את מכינה?
אני: סלט וחביתה..
אסף: אז תכיני לי גם? אני עושה מקלחת זריזה..
אני: טובוש.
אחרי 10 דקות התיישבנו לאכול ועליתי לחדר לישון
נרדמתי תוך שנייה..
בבוקר התעוררתי מהמוסיקה בחדר של אסף, קמתי עצבנית...
אני: נו מההההההה נכנסתי בעצבים וראיתי שמתן יוגב ובן שם עושים משהו במחשב..
אסף: מה העצבים?
אני: תחלישו אנשים ישנים פה..
יוגב: אחותי את הכי יפה על הבוקר..
אני: עוד שנייה אני זורקת עלייך משהו ותראה מה זה בוקר.. אמרתי והם צחקו.
הלכתי לחדר שלי, כמובן שלא הצלחתי להירדם. עשיתי את ענייני הבוקר הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזאת צליל.
אני: אה כפרה...?
צליל: בוקר אור ליפה בנשים..
אני: בוקר טוב יפה שלי..
צליל: מה נשמע?
אני: הכל בסדר, את באה אלי?
צליל: אני אחשוב על זה.
אני: נו תזיזי את עצמך לפה.
צליל: טוב מאמי.
ניתקנו וירדתי למטה להכין לי קפה
אסף עמד שם גם.
אסף: נו נרגעת?
אני: מה אתם גנובים, תשמעו בשקט.
אסף: סורי אחותי.
אני: שטויות, צליל באה תכף.
אסף: כן?
אני: שכחתי להגיד לך שביום של המסיבה של גיל, היא שאלה אותי אם יש לך חברה.
אסף: באמת?
אני: כן.... וחייכתי, תזהר ממני!! רק אם אתה רציני אני מרשה.
אסף: הכי רציני........!
אני: נו אז תזמין אותה לדייט.
אסף: אל תדאגי.
עליתי לחדר עם הנס, דיברתי קצת עם עידן.
הוא אמר לי להיות מוכנה ב2.
ב- 12 צליל הגיעה.
אני: נו ברוך השם.
צליל: סתמי בקיצור.
אני: מכוערת...
צליל: נו סידרת תיק..?
אני: כן... אבל מה ללבוש עכשיו?
צליל: ג'ינס קצר גופיה כפכפים
אני: תודה באמת.
התחלתי לחפש בגדים ובינתיים צליל חפרה לי שהיא ואסף דיברו.
בסוף לבשתי ג'ינס קצר בורדו וחולצה שחורה נופלת, התאפרתי בושם והייתי מוכנה.
ירדתי עם צליל למטה וראיתי את אסף עם ליאן.
אסף: יפות !
אני: תודה!
התיישבנו ליד ליאן ואמא בדיוק נכנסה.
אמא: שלוםםםם!
ב2 עידן הגיע עם ההורים שלו , עידו ושיר.
אמרתי לכולם ביי, צליל הלכה ואני נכנסתי לג'יפ שלהם
חגי: מאי, מה נשמע?
אני: הכל בסדר, מה שלומכם?
אירית: מעולה מתוקה.
שיר:מאי איזה כייף שאת באה.
אני: תודה מקסימה!
אחרי נסיעה של 3 שעות הורסות מצחוק הגענו.
נכנסו לקיבות משהים, הכל ירוק, בתים מדהימים.
אבא של נדב חנה והתקדמנו לבית שלהם.
אני: מאמי.. לחשתי לו.
עידן: ממ...
אני אני קצת מתביישת אמרתי בשקט.
עידן: אין לך ממה, אני איתך והם גם מדהימים הוא אמר וחיבק אותי אליו.
הדלת נפתחה וראיתי זוג חמוד נכנסו
עידן: זאת חנה וזה אלי תכירו זאת מאי חברה שלי.. הם לחצו לי את היד ונכנסו לבפנים.
הילדים שלהם יצאו לסלון
עידן: זה רועי הוא בן 24 כמו עידו, זאת שירן היא בת 14 וזה פז הוא בן 20
אני: נעים מאוד אמרתי לכולם והתיישבנו כולנו לאכול.
הפלאפון צלצל ו...


תהנו 😊

המשך דחוףףף 😊

QUOTE (hila_t @ 22/04/2013) המשך דחוףףף 😊
😊 😊

עידן: זה רועי הוא בן 24 כמו עידו, זאת שירן היא בת 14 וזה פז הוא בן 20
אני: נעים מאוד אמרתי לכולם והתיישבנו כולנו לאכול.
הפלאפון צלצל ו...
ענית ישר, וראיתי שזאת אמא
אני: הלו
אמא: מה נשמע?
אני: הכל בסדר אימוש.
אמא: הגעתם? הכל בסדר?
אני: כן אמא.
אמא: יופי, תהיי איתי בקשר
אני: טוב. אוהבת!
אמא: גם אני !
סגרתי את השיחה והמשכנו לאכול.
רועי: בואו אתם חייבים לראות מה עשיתי בגינה של החדר.. הוא אמר וכולנו קמנו.
אני: גינה של החדר? לחשתי לעידן בצחוק
עדין: ככה זה בקיבוצים פה.
נכנסו לחדר שלו, חדר מדהים, הוא פתח דלת אחורית ויצאנו לגינה קטנטנה מלא במזרנים ופוכים.
עידו: תשמעו רועי, ליגה....
רועי: כן מטורף פה! שבו אני יביא קצת שתייה.
התיישבנו היום עבר מהר, דודים ממש חמודים הלכנו לישון וקמנו מוקדם לטייל.
עשינו מלא תמונות, טרקטורונים.. ממש כיף.
רועי: תקשיבו אנחנו יוצאים היום עם החבר'ה שלי זוכרים אותם?
עידו: הייתם בכיתה י' איך נזכור?
רועי: צודק, קיצור יוצאים היום.
עידן: ברור.
אחרי שסיימנו את הקידוש עלינו לחדר שהם נתנו לנו והתחלנו להתארגן.
אני: מאמי אני לא יודעת מה ללבוש..
עידן: מאיצ זה קיבוץ... לובשים פה ג'ינס קצר גופיה וכפכפים.
אני: כן?
עידן: כן מאמי
הוצאתי ג'ינס קצר מהתיק טופ לבן ומעל חולצה נופלת, התאפרתי קצת.. וראיתי שעידן מוכן.
אני: ממש קיבוצניקי..
עידן: ראית הוא אמר וחייך את החיוך שלו.. הדביק לי נשיקה.
אני: יאללה..
עידן: בואי הוא נתן לי יד ויצאנו מהחדר.
רועי ועידו היו מוכנים.
אירית: זהו אתם הולכים?
עידן: כן אמא.
רועי: יאללה.. יצאנו.
הגענו לאיזו חורשה על מלא ספסלים ומזרונים..
אני: אמל'ה.. מה זה?
עידו: זרמי זרמי..
התיישבנו, רועי הכיר לנו את חברים שלו.
התיישבנו, רועי הביא כמה בקבוקי בירה ופתח לנו.. לקחתי שלוק והנחתי על השולחן שהייה לידי. דפדפתי קצת בפייסבוק וראיתי ששחר ושני יצאו עם אסף בן וכל החבר'ה.
התנתקתי ושלחתי לשחר הודעה
" יפה שלי מה קורה?"
אחרי כמה דקות:
"נסיכה שליייייייי.... איפה את כל היום הראש חושב עליך..... חסרה פה!
הבנתי שהיא כבר מסטולה.. צחקתי לעצמי..
עידן: מה את צוחקת? הוא שאל ושם עלי את היד.
אני: סתם שחר מסטולה.
הם דיברו בניהם הבנים, השתעממתי קצת.
" סטלה שלי, איפה אתם?"
שחר: " יצאנו לוויסט מקום חדש.. תכף הולכים לזולה..."

אני: איזה כיף!!! מתגעגעת!!!
שחר: " כולם פה מסטולים, הייה קצת מכות..."
אני: " תשבעי, מי??? "
שחר: " בן מתן עם איזה 2 ערסים שעוד שנייה חטפו את שני חחחחחחח"
אני: ומה איתם? נלחצתי....
שחר: " יותר טוב אנחנו בזולה מרגיעים אותם"
הכנסתי את האייפון לתיק. כאב לי הראש.. היית לי בחילה פתאום.
אני: מאמי אני יוצאת שנייה אני חייבת אוויר.
עידן: מה קרה?
אני: לא יודעת... לא מרגישה טוב.
קמתי והוא יצא אחרי.. התיישבתי בחוץ.. הרגשתי בחילה נוראית.
אחרי שנייה הוא הביא לי מים.
עידן: מאמי את לבנה כמו הקיר..
אחרי כמה שניות עידו יצא והזמנו מונית.. נכנסתי להתקלח, הקאתי.. רעדתי מקור.. נכנסתי למיטה ישר.
עידן: מאמי נראה לי יש לך חום.
אני: כן גם לי נראה... אמרתי וכל הגוף שלי רעד.
עידן חיבק אותי ונרדמתי, אחרי שעתיים התעוררתי מכאבים.. ככה כל שעה.
שמעתי בבוקר שמישהו נכנס לחדר, לא הצלחתי לפתוח את העיניים..
הרגשתי שמישהו מלטף אותי..
אירית: מאי, קומי מתוקה.. את רותחת.. בואי תשתי משהו וניסע הביתה.
קמתי לאט לאט, והרגשתי בחילה נוראית.. רצתי לשירותים והקאתי שוב..
שתפתי את הפניים ויצאתי החוצה..
אני: אירית אני מצטערת..
אירית: מה את רצינית? בואי הכנתי לך תה.
הלכנו למטבח וראיתי שם את חגי אבא של עידן ועידן.
עידן: מאמי איך את מרגישה?
אני: כמו שאני ניראת אמרתי.
חגי: יאללה מתוקה תשתי ונלך.
אני: לא נעים לי שתחזרו כל כך מוקדם בגללי.
חגי: הכל בסדר.. גם הקפיצו אותי. אל תדאגי.
סיימתי את התה, ועידן הלך לסדר לי את התיק..
בינתיים התקשרתי הביתה, אחרי כמה שניות אמא ענתה.
אני: הלו..
אמא: מאי מה נשמע?
אני: אני חולה..אמרתי בחצי קול.
אמא: אני שומעת..
אני: טוב אנחנו יוצאים עכשיו.. מוקדם מקווה שלא יהיו פקקים.
לקחתי בקבוק מים ונכנסו לאוטו.. הרגשתי על הפנים. ישנתי חזק.. מדי פעם התעוררתי מהחבילה ומהכאב ראש.. אחרי שעתיים הגענו.
אני: תודה רבה רבה! אמרתי להם.
עידן: מאמי לבוא אליך? להשאר איתך?
אני: לא זה בסדר.. אמרתי לו ויצאתי עם התיק.
אחרי כמה צעדים דפקתי בדלת, אחרי כמה שניות היא נפתחה וראיתי את לאיני..
ליאן: ישש חזרת..
אני: כן.. אמרתי ורצתי שוב לשירותים.. אחרי שנייה אמא עמדה שם עם כוס מים.. הבטן עמדה לפנייה.
אמא: יפה שלי קחי.. לקחתי ממנה את הכוס כשאני עדיין יושבת על הרצפה.
אמא: תתקלחי, ותרדי אם יש לך כוח, מאור ודנה באים עם אביב וחברים של אסף.
אני: כן זה מה שאני צריכה שיראו אותי ככה.
נכנסתי להתקלח, לבשתי מכנס פיג'מה וחולצה.
נכנסתי למיטה וראיתי שיחה מעידן
אני: הלו.
עידן: מאמי נכנסת בסדר?
אני: כן הכל בסדר.
עידן: לבוא?
אני: לא עידי, נראה לי שאני אלך לישון.
עידן:טוב יפה תרגישי טוב.
אני: תודה מאמי.
הנחתי את הפלאפון הדלת נפתחה וראיתי את אסף.
תוך שנייה הוא כבר קפץ עלי.
אני: זוז....
אסף: מה חזרת לי חולה?
אני: מה אני יעשה אמרתי
אסף: את לבנה כמו הקיר אחותי..
אני: כן אני אלך לישון
אסף: טוב חיים, עוד חצי שעה כולם באים אז תרדי.
אני: נראה.
הוא יצא, עשיתי חושך ותוך שנייה נרדמתי..
שמעתי דפיקות על הדלת, לא הייה לי כח לענות אפילו. הרגשתי כל כך מגעיל ממש כמו סמרטוט.
אחרי שנייה הדלת נפתחה ואיתה נכנס קצת אור.. ראיתי את בן עומד שם.
בן: שמעתי שאת חולה, אמא שלך אמרה לי להביא לך כדור ותה. הוא אמר ונכנס סגר את הדלת והתקדם אלי.
אני: תודה לחשתי.. לקחתי את הכדור עם התה.
בן:אפשר..? הוא שאל וסימן על המיטה.
לא עניתי, הוא התיישב.
אני: שמעתי רבת מכות אתמול.. זרקתי לאוויר.
בן: מתן, אני רק הגנתי עליו. הוא התקרב.
אני: בן אתה יכול להביא לי את הבקבוק מים.. אמרתי בחצי קול...
בן: בטח.. הוא רץ לשולחן והביא לי. ידעתי שהוא דואג לי.
בן: איך הייה שם?
אני: נחמד..
רציתי לקום כדי לרדת קצת למטה.. איך שהתרוממת מהמיטה נפלתי.. בן תפס אותי... יצא שהוא על המיטה ואני בין הידיים שלו.
בן: תיזהרי מאמי.. הוא אמר והשכיב אותי חזה למיטה..
אני: הכל מסתובב לי...
בן: תשתי מים מאי.. הוא אמר בלחץ.
ואני פשוט עשיתי את מה שהוא אמר.
בן: לקרוא לאמא שלך?
אני: לא, לא אני בסדר..
בן: מאי בטוח?
אני: כן..
הוא פתח לי קצת את החלונות.
אני: מה עם שיר הזאת שבאה איתך לזולה?
בן: כלום, סתם סטוץ.
אני: שוב? אמרתי והסתכלתי עליו
בן: מה אני יעשה.
אני: אני זוכרת שהייתי יותר קטנה, כל פעם אתה ואסף חפרתם לי על הסיפורים שלכם.. כמה פגעתן בבנות.
בן: כשהיינו ילדים. הוא אמר ואני חייכתי.
רציתי להכנס להתקלח שוב, הרגשתי שהכדור הוריד לי את החום.
בן: לעזור לך לקום?
אני: כן.. וחייכתי.
הוא נתן לי יד, הוצאתי מה שאני צריכה מהארון ונכנסתי למקלחת.
אחרי חצי שעה במים יצאתי, פיג'מה וירדתי למטה.
שמעתי את כולם בגינה. התקדמתי
מאור: אחותייייי הוא אמר והביא לי חיבוק..
דנה: את נראת על הפנים מאמי...
אני: כן אבל רציתי לבוא להגיד לך שלום.
חיבקתי אותם.. אמרתי לחיים ולליאור שלום גם.
אסף: אחותי בואי שבי.. הוא אמר והתקדמתי.. ראיתי שמתן יוגב לירון ובן שם.
לא הייתי 100%
אמא: בובי אולי תאכלי משהו?
אני: אני לא מסוגלת.
חיים: את חייבת משהו קטן.
בן: כן את חייבת להכניס משהו לפה.. הוא אמר וכולנו הסתכלנו עליו.. והתחלנו לצחוק.
אמא: אני מתה על הילד הזה היא אמרה.
אחרי רבע שעה עליתי חזרה לחדר לישון.
התעוררתי ב 7 בערב וירדתי למטה.
אמא ישבה עם היד על הבטן בספה ואני הנחתי את הראש על הרגלים שלה.
אמא: ילדה שלי, איך את?
אני: יהיה בסדר אמרתי...
אמא: את חמה בובי.
אני: בסדר ירד החום עוד מעט.
אמא: בן ממש דאג לך.
אני: כן? אמרתי בחצי חיוך.
אמא: מאוד, ואני רואה את החיוך הזה.
אני: מה אני יעשה אמא.
אמא: מה שעושה לך טוב.. ולא לאגו שלך. מבינה שבן פגע בך.. אבל אנחנו בני אדם, ובני אדם עושים טעויות.
אני: בסדר, אבל אני עם עידן עכשיו.
אמא: אבל את לא באמת מאושרת.
אני: טוב עזבי.
עליתי לחדר, כל הלילה חשבתי על מה שאמא אמרה.
בבוקר התעוררתי יותר טוב.
עידן הפתיעה אותי ובא, אכלתי קצת איתו ארוחת בוקר ואז הפלאפון שלי צלצל.
אני: הלו..
שחר: אהובתי מה קורה.
אני: טוב יפה שלי, יותר טוב
שחר: כן שמעתי שהיית על הפנים.
אני: כן יותר טוב.
שחר: תקשיבי, יושבים היום אצל לירון.
אני: לכבוד?
שחר: בית ריק.
אני: טוב אם אני אמשיך להרגיש טוב אני יבוא.
ניתקנו את השיחה וסידרתי קצת את החדר.
אני: עידן, הולכים ללירון היום.
עידן: לא נמאס לך להיות איתם כל היום?
אני: סליחה? אמרתי והסתובבתי אליו.
הם חברים שלי.. מה נראה לך?
עידן: לא יודע, נמאס לי שהכל סובב סביבם.
אני: אתה רציני? שום דבר לא סובב סביבם, שבא לנו לבד.. בא לי לראות את כולם.
עידן: את כולם או אותו..?
אני: אה.... אז זאת הסיבה עידן?
עידן: גם, אני לא רוצה שתלכי.
אני: מה? הסתכלתי עליו בשוק.
עידן: כן די.. כמה את יכולה להיות איתם.
אני: עידן, אני ממש לא שואלת אותך אם ללכת או לא.. אני הולכת אתה יכול לבוא! אמרתי עצבנית.
עידן: לא מעוניין תודה.
אני: מה הבעיה עידן?
עידן: לא אוהב אותם, ובעיקר לא את בן.
אני: יופי, אבל זאת המציאות.
עידן: יופי.. אין לי עצבים.. תעשי מה שאת רוצה..
אני: אמרתי לך שאני הולכת... הוא קם והלך הייתי כל כך עצבנית.
ירדתי למטה ו..


תהנו אהובות 😊

וווהווו אני במתח! 😊

איזה יציאה מיותרת...

אני: עידן, אני ממש לא שואלת אותך אם ללכת או לא.. אני הולכת אתה יכול לבוא! אמרתי עצבנית.
עידן: לא מעוניין תודה.
אני: מה הבעיה עידן?
עידן: לא אוהב אותם, ובעיקר לא את בן.
אני: יופי, אבל זאת המציאות.
עידן: יופי.. אין לי עצבים.. תעשי מה שאת רוצה..
אני: אמרתי לך שאני הולכת... הוא קם והלך הייתי כל כך עצבנית.
ירדתי למטה ו..
וראיתי את אסף במטבח.
התקדמתי לארון הוצאתי כוס.
אסף: איך את?
אני: בסדר..
אסף: מה יש?
אני: אני עצבנית עזוב.. זרקתי לו.
אסף: מה קרה?
אני: עידן מעלה לי את העצבים... אמרתי בעצבים.
אסף: מה קרה?
אני: התעצבן שאמרתי לו שיושבים היום אצל לירון,ואמר שאני כל הזמן איתכם וזה.
אסף: זה חברים שלך מה הוא רוצה?
אני: לא יודעת מביא לי את העצבים.
אסף: שחררי ממנו כבר, את סתם איתו כדי לשכח מבן.. ושנינו יודעים את זה. ואת סתם משחקי אגו.. כי את יודעת שבן רוצה אותך ואת רוצה את בן.
אני: טוב שחרר אותי מכל הפילוסופיות שלך על הבוקר.
אסף: טוב עצבן... אני נפגש עם צליל עוד מעט
אני: מה אתה אומר.. אמרתי פתאום עם חיוך.
אסף: כן אחותי, אני הולך להתארגן.
הוא עלה לחדר ובדיוק אמא וחיים נכנסו.
אמא: היי בוביל'ה, איך את?
אני: יותר טוב אימוש. נתתי לה נשיקה ועליתי לחדר. דיברתי קצת עם שחר ושני.
ראיתי סרט, ישנתי וב 9 התחלתי להתארגן.
לבשתי מכנס שחור גבוה גופית ג'ינס פתוחה שרשרת.. התאפרתי ואחרי כמה דקות הייתי מוכנה.
הרגשתי שאני חייבת לדבר עם עידן על העצבים כי אם לא אני מתפוצצת. לקחתי את המפתחות של האוטו והחלטתי לנסוע לפאב שלו לפני שאני הולכת ללירון.
נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע, אחרי 10 דקות הגעתי, מצאתי חניה ונכנסתי לפאב.
התקדמתי לכיוון הבר, וראיתי שרק 2 ברמניות עובדות. ראיתי שהוא יושב בבר עם משהי, התקדמתי... ראיתי שביד אחת הוא מחבק אותה וביד השנייה שותה בירה.
אני: אני מפריעה אמרתי...
עידן: קצת... הוא הסתכל עלי בזלזול.. הוא כל כך אכזב אותי..
אני: זבל.. אמרתי לו ויצאתי משם במהירות. הוא אפילו לא טרח ללכת אחרי.
הייתי כל כך עצבנית ומאוכזבת.. כלכ ך רציתי לתת לו כאפה.
הוצאתי את הפלאפון וסימסתי לשחר
" מאמי אני עצבנית רצח אני לא באה.."
אחרי שלוש שניות קיבלתי ממנה הודעה
" מה קרה? וגם ככה הלכנו כולם כי סבתא שלו בבית חולים"
"הבנתי, אני יספר לך מחר".
הכנסתי את הפלאפון לתיק ונסעתי הביתה.. אחרי 10 דקות הגעתי, כל הנסיעה הייתי עצבנית.
חניתי את האוטו ונכנסתי הביתה.
שמעתי רעש מהמרפסת וראיתי את חברים של אסף וצליל.
היא ישר רצה אלי.
אני: מאמי..
צליל: חיים שלי כמה התגעגעתי. היא צעקה וחיבקה אותי.
אני: בואי איתי לחדר.. אמרתי לה
צליל: ברור אהבה.
עלינו לחדר סידרתי את האיפור, ובינתיים סיפרתי לה הכל.
צליל: איזה בן זונה!
אני: ממש! די אין לי כח..
צליל: את מגיבה בסדר יחסית... אני לא מבינה למה את לא נותנת לבן עוד צ'אנס, הריי את יודעת שאת עם עידן כדי לשקר לעצמך.
היא אמרה בדיוק את מה שאני חושבת ומפחדת להגיד.
צליל: אהובה שלי, זה החיים שלך. תפסיקי עם המשחקי אגו המיותרים האלה.. תהני מהחיים!
אני: כן, את צודקת.
צליל: יופי, עכשיו תרימי את החיוך שלך, ובואי למטה יש מלא בירות וצחוקים ובעיקר את אח שלך..
אניף שמעתי שמעתי שיצאתם.
אחרי שעה של שכנועים ירדתי למטה.
אסף: כמה אתן מדברות בואו.. התיישבנו ואסף הביא לי בירה.
כולם דיברו צחקו, ואני הייתי שקועה במחשבות.
שמעתי את צליל ההודעה וראיתי שזה מבן
" למה את מבואסת?" הסתכלתי והרמתי את הראש הוא בדיוק הייה באמצע השלוק .
" סתם.. " שלחתי לו והנחתי את הפלאפון.
" אז תחייכי... אני אוהב שאת צוחקת" הוא רשם ובאמת עלה לי חיוך.
אחרי ערב עם הרבה בירות וצחוקים שעזרו לי לא לחשוב על עידן.. כולם הלכו ורק אסף ואני נשארנו.
אסף: יאללה שפכי הוא אמר כשסידרנו את הגינה.
אני: סתם עידן, רבנו כמו שסיפרתי לך ואז הלכתי לדבר איתו בפאב, הוא הייה שם עם משהי.
אסף: זבל.. הוא אמר והתעצבן. דיי מאי, הוא לא בשבילך!
אני: כן אני יודעת.
אסף: יופי , סוף סוף נכנס לך קצת שכל לראש.
סיימנו לנקות ועליתי לחדר, החלפתי לפיג'מה ונרדמתי תוך שנייה.
בבוקר התעוררתי מהצלצול פלאפון שלי, זה הייה עידן. לא עניתי ואז ראיתי חמש שיחות שלא נענו ממנו. זרקתי את הפלאפון וירדתי למטה. הכנתי לי נס ואז שמעתי את הטלפון של הבית מצלצל...
כל כך ישן צחקתי לעצמי.
אני: הלו...
מאור: אחותי מה קורה?
אני: חחחחחחחחח למה אתה מתקשר הביתה?
מאור: לא חבל על הקרינה.
אני: אחי הזדקנת.
מאור: שתקי....
אני: מה איתך?
מאור: אני חייב טובה.
אני: ברור מה?
מאור: יש לדנה יום הולדת ואני רוצה לארגן לה ערב רומנטי, בא לך לעשות בייביסיטר אל אביבוש..
אני: ברור מה אתה גנוב?
מאור: אז תבואי ב 6 ככה?
אני: בטח אל תדאג.
חזרתי לחדר וראיתי עוד כמה שיחות שלא נענו מעידן ומצליל.
חזרתי לצליל וקבענו שנלך לשבת בגרג.
לבשתי מכנס קצר גופיה וחולצת שיפון נופלת התאפרתי בקטנה ויצאתי.
אחרי שעתיים של צחוקים חזרתי הביתה וראיתי את עידן מחוץ לבית שלי.
אני: מה אתה עושה פה?
עידן: באתי לדבר איתך.
אני: אני מפריעה לך אבל לא?
עידן: אל תהיי ילדה!
אני: עידן, לך לבלונדינית שלך. אין לי כח למשחקים.
עידן: מה הקטע שלך.
אני: אתה חושב שזה בסדר מה שעשית אתמול?
עידן: כן, כולה ישבתי עם משהי.
אני: כולה? עידן, עזוב.. אנחנו לא משדרים על אותו גל.
עידן: את נפרדת ממני כאילו?
אני: לא כאילו. באמת.
עידן: את זונה...
אני: סליחה? הסתכלתי עליו ופשוט הבאתי לו כאפה.
לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שלי.. העפתי אותו ונכנסתי הביתה, העיניים שלי התפוצצות מדמעות.
אמא בן אסף וליאן ישבו בסלון.
אמא: מה קרה מאי?
אני: כלום.. עליתי למעלה ונכנסתי להתקלח.
כשיצאתי התארגנתי על עצמי, התאפרתי כאילו הכל בסדר לקחתי תיק וירדתי.
אמא: לאיפה?
אני: בייביסיטר על אביב.
אסף: מה קרה מאי?
אני: כלום אסף.
נכנסתי לאוטו ונסעתי למאור, אחרי חמש דקות הגעתי.
מאור: מאמי יש לך במקרר אוכל, תזמיני חברות אם בא לך.. ויש לו כאן אוכל.
אני: טוב מאור.
חיבקתי את דנה והם הלכו.
שיחקתי קצת עם אביב, נתתי לו לאכול והוא נרדם.
אחרי שעה שהייתי שקועה בסרט, שמעתי צלצול בדלת.
התקדמתי, פתחתי וראיתי את בן בדלת....


המשך בקרוב,
שבת שלום יפות

שיחקתי קצת עם אביב, נתתי לו לאכול והוא נרדם.
אחרי שעה שהייתי שקועה בסרט, שמעתי צלצול בדלת.
התקדמתי, פתחתי וראיתי את בן בדלת....
הלב שלי דפק מהר, לא הבנתי מה הוא עושה פה, איך הוא יודע שאני פה..
אני: בן.. מה אתה עושה פה?
בן: אסף אמר לי שאת פה.. אפשר להכנס?
אני: אוי כן בטח.. הוא התיישב על הספה.
אני: אני עדיין לא מבינה מה אתה עושה פה.
בן: עובר עליך משהו בימיים האחרונים.
אני: קורה. אמרתי.
בן: איך את מרגישה?
אני: הרבה יותר טוב, תודה על הדאגה שלשום.
בן: שטויות..
שנינו שתקנו, כל כך רציתי לחזור אחורה לביחד שלנו, ידעתי שאני יכולה לשנות את זה.
בן: את יודעת שאני אגו... וזה הייה הרבה בשבילי לבוא לפה. אני באמת רוצה שתדברי איתי, שתגידי לי מה עובר עליך.
אני: הלוואי.
בן: מאי, הוא שם עלי את היד... את יודעת שאני תמיד פה בשבילך. וכבר אמרתי לך שאני מוכן לחכות לך. הוא אמר.. לא הצלחתי להוריד את העיניים ממנו.
עברה בי צמרמורת ענקית של רגש.
אני: גם אני תמיד פה בשבילך!
בן: אז אם שנינו כל כך אוהבים אחד את השנייה, למה אנחנו לא עושים עם זה כלום.
אני: כי אני צריכה קודם לראות שסגרתי לגמרי את כל הדברים עם עידן.
אמרתי והרגשתי כאילו הורדתי אבן מהלב.
בן: מה זאת אומרת.. בן קפץ משמחה.. נפרדתם?
אני: כן.. כאילו יותר זרקתי פצצה לאוויר.
בן: ו..?
אני: סתם לא נגמר טוב, אז אני צריכה קצת לסדר את העניינים.
בן: מה שתצטרכי... אפשר לשאול איך זה נגמר פתאום?
אני: כמו שאתה יודע, זה לא זה.. ויש לי רגשות לבן אדם קצת דפוק שקוראים לו בן.. וסתם רבנו ממש ואז הוא הייה עם משהי בפאב... והיום קרא לי זונה.
בן: מה זה.....? הוא נעמד עצבני...
אני: תירגע בן.
בן: חתיכת זבל הילד הזה..
אני: תפסיק להתעצבן, אני לא סופרת אותו.
בן: ואת עוד רוצה לסגור יפה.. הייתי מוחק אותו וזהו.
אני: אל תדאג.
בן: טוב מאמי. הוא חייך אלי והתקרב.
אני: אמרתי שעוד לא.. וזזתי.
ראינו סרט, כל פעם בדקתי שאביב ישן בסדר. ב 12 וחצי מאוד ודנה חזרו. ישבנו איתם עוד כמה דקות וחזרתי הביתה.
כולם כבר ישנו, החלפתי לפיג'מה ונכנסתי גם אני. בבוקר שחר וצליל באו אלי. סיפרתי להם הכל.
צליל: חבל לעידן אם אני יראה אותו.
אני: סתם דפוק, אבל תקשיבו אני חייבת לסגור איתו את זה... בן רוצה שנחזור.
שחר: מה לסגור? שילך להזדיין אחרי איך שהוא דיבר.
אני: לא יודעת..
אחרי שעה של דיבורים ירדנו למטה לשבת קצת עם אסף.
אסף: ניצא היום לצ'וץ?
אני: כן בא לי.
צליל נשארה אצלנו, העניינים בינה לבין אסף הולכים טוב סוף סוף.
הגיע הערב וצליל ואני התלבשנו. לבשתי חצאית שחורה עם חולצה שחורה נופלת בכתפיים, עקב שחור, שרשרת זהב שתשבור קצת. איפור, בושם והייתי מוכנה וגם צליל.
ירדנו למטה ויצאנו עם אסף.
אחרי 10 דקות הגענו לצ'וץ, ראיתי שם את מתן,בן,יוגב ולירון.
צליל אסף שחר ואני אמרנו שלום והתיישבנו.
החלטתי למרות העצבים והאגו לשלוח לעידן הודעה
" אני לא יודעת למה אני שולחת לך הודעה בכלל, אולי כי מתברר לי שאני הבוגרת ואני זאת שצריכה לסיים את זה יפה, כי אתה לא מסוגל. חבל שאתה מתנהג כמו ילד בן 4. הגעתי להרבה מסקנות בזמן האחרון אני חושבת שהסיבה העיקרית לפרידה הזאת היא שיש לי עוד המון רגשות לבן שגוברים על הרגשות כלפייך. ההתנהגות שלך אתמול היית כל כך מגעילה ומביישת. פנים מול פנים אתה לא יכול לקבל את זה, כבוד כלפייך כבר אין לי אתמול זה הגיע למצב שהרסת, רמסת כל כבוד אפשרי שהייה לי כלפייך אז שיהיו לך המשך חיים נפלאים. "
שלחתי לו ולקחתי שלוק מהבירה.. נתתי לשחר וצליל לקרוא.
צליל: מעולה ועכשיו תכניסי את הפלאפון לתיק ותהני.
עשיתי בדיוק מה שהיא אמרה... נהננתי, הרגשתי חופשייה משוחררת. פתאום כל מה שקרה עם עידן לא הפריע לי.. הרגשתי שירדה לי אבן מהלב.
לקחתי את הבירה ועברתי לשבת ליד בן.
בן: איזה כבוד.. הוא אמר והזיז לי את השיער אחורה.
אני: באמת כבוד.. אמרתי בצחוק.. עשינו לחיים עם הבירה והמשכנו לצחוק עם כולם.
אחרי כמה דקות ראיתי את קרין ונדב נכנסים.
פתאום כל כך התגעגעתי אליה, אבל הכעס והאכזבה היו גדולים יותר.
הם התיישבו על הבר.
אסף: היי... לא להתייחס.
אני: אפסית.
באמת שחברה לא פגע בי בחיים כמו שהיא פגע בי.
המשכתי לשתות את הבירה, אחרי שעתיים הזמנו חשבון באתי לצאת והעיניים של קרין ושלי נתקלו אחת בשנייה.
צליל: כמה זמן זה כבר ככה?
אני: 6 חודשיים..
צליל: פאק איטט...
אני: כן.
נכנסו למונית אסף, צליל, בן ואני.
אסף: בואו אלינו נראה סרט עם סטלה הוא אמר וצחק.
צליל: יאללה.
אני: אני מפחדת להוציא את הפלאפון לראות מה עידן הגיב.
אסף: נו יאללה מה את ילדה בת 2
הוצאתי את הפלאפון וראיתי שהוא רשם
" אין לי מה להגיד לך.. שיהיו לך גם המשך חיים נפלאים" קראתי והכנסתי לתיק.
הגענו הביתה ו..


😊?

מדהים! מתה להמשך 😊

אני: אני מפחדת להוציא את הפלאפון לראות מה עידן הגיב.
אסף: נו יאללה מה את ילדה בת 2
הוצאתי את הפלאפון וראיתי שהוא רשם
" אין לי מה להגיד לך.. שיהיו לך גם המשך חיים נפלאים" קראתי והכנסתי לתיק.
הגענו הביתה ו..
אסף פתח את הדלת, ובדיוק הפלאפון של בן צלצל... אחרי שנייה הוא ניתק.
בן: תקשיבו.. אחי צריך אותי אני יזוז..
אני: מה קרה?
בן: סתם..
אסף: חכה אז אני יקפיץ אותך.
אסף ובן יצאו וצליל ואני עלינו לחדר.
החלפתי לפיגמה.
אני: אני נראה לי מוותרת על הסרט
צליל: בטוחה?
אני: כן אני אתן לכם קצת זמן איכות
צליל: גיחי גיחי
אחרי 10 דקות אסף חזר.. צליל הלכה לראות איתו סרט ואני נרדמתי.
בבוקר התעוררתי באיזה 10 וירדתי למטה.
אני: אמא מה את עושה בבית?
אמא: לא ישנתי כל הלילה מכאבים.
אני: אוי, את באמת חיוורת.. אולי נלך לרופא?
אמא: זה בסדר מתוקה. היום נכנסתי לחודש 7
אני: איזה כיף! אני מכינה לנו קפה.
אמא: טוב מאמיל'ה.
הכנתי לנו והתיישבנו בגינה.
אני: אמא?
אמא: כן.
אני: אני נראה לי חוזרת לבן.
אמא: באמת? היא אמרה עם חיוך ענקי.
אני: כן.. וחייכתי חיוך אמיתי.
אמא: ברוך השם!
המשכנו לדבר ואז ראיתי את אסף וצליל יורדים.
אני: אסף אתה רוצה לספר לי משהו?
אמא: כן אולי גם לי? היא אמרה וצחקנו.
אמא נתנה לי הרגשה ממש טובה בקשר לבן, אחרי שעה שישבנו חיים וליאור נכנסו.
אני: שוב אתה בבית.. עקצתי אותו והבאתי לו חיבוק.
חיים: מה אני עז?
אני: אותך אני רואה כל יום וצחקנו.
ליאור: טוב אני נכנס להתקלח ואני צריך לדבר איתך.
אני: אין בעיה.
עליתי לחדר וראיתי הודעה מבן
" יפה שלי, אצלי היום ב 8 בערב."
" סגור  "
אחרי רבע שעה ליאור נכנס והתיישב.
אני: נו איך הולך לשם בקרבי?
ליאור: גמור כמו שאת רואה.
אני: כן.. אז מה קרה אחי החורג?
ליאור: אני לא יודע מה לעשות... הכרתי משהי חמודה והכל.
אני: נו...
ליאור: אבל קשה עם הצבא.. כאילו אני חוזר כל שבועיים שלוש, ובא לי הכי להנות, וקצת קשה לפתח קשר בזמן הזה.
אני: ברור שזה קשה, אבל אם זה במאת זה אז אתה תצליח. תלוי כמה אתה רוצה.
ליאור: אני רוצה מאוד אבל מצד שני קצת מפחד.
אני: אין לך ממה לפחד, תהייה מי שאתה תפתח תרגיש ותראה שזה שווה הכל.
ליאור: כן?
אני: והכי חשוב תלך עם האמת שלך.
ליאור: מה שאת לא עשית.. הוא אמר.
אני: מה?
ליאור: הריי את לא באמת אוהבת את עידן.
אני: נפרדנו אתמול!
ליאור: קולולו.. הוא צעק.
אני: משוגע....
ליאור: קדימה תחזיר לבן האח.
אני: אתם משפחה של דפוקים אה? צחקתי.
ליאור: קיצור תודה מאי.
אני: בכיף.. תזמין אותה לסרט היום.
ליאור: כן?
אני: סמוך עלי.
ליאור: סגור!
העברתי את היום עם המשפחה, הכנתי אוכל כי אמא הרגישה לא טוב.
השעה היית 6 נכנסתי להתקלח, התפנקתי לי, ישבתי קצת במחשב וב 7 התחלתי להתארגן.
הוצאתי חצאית שחורה מהארון וחולצת שיפון נופלת. התאפרתי, נעל שטוחה בושם.
לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהחדר. עברתי בחדר של אסף וראיתי אותו ואת מתן
מתן: איזו מהממת!
אני: די נו מתן...
מתן: טוב צודקת את סתם מכוערת..
אני: זבל.. אמרתי וזרקתי עליו את הכרית.
אסף: לאיפה?
אני: תנחש.. אמרתי
כאילו הוא לא יודע לאיפה אני הולכת
אסף: בן?
אני: נכון אמרתי לו בציניות.
איפה המפתח של האוטו?
אסף: קחי בשולחן הקטן פה.
לקחתי ויצאתי מהחדר.
ירדתי למטה וראיתי את אמא חיים ליאן וליאור רואים טלוויזיה.
אני: אני זזה..
אמא: לאיפה מתוקה?
אני: בן..
ליאור: ברוך השם!!
אמא: תהני יפה שלי.
אמרתי להם ביי ונכנסתי לאוטו, הלב שלי דפק כל כך מהר, התרגשתי נלחצתי כל כך.
מצאתי חניה ממש קרוב לבית שלו.
התקדמתי לדלת, דפקתי כמה פעמים ואף אחד לא פתח, צלצלתי לבן והוא לא ענה.
מוזר חשבתי לעצמי, פתחתי את הדלת וראיתי שהיא פתוחה.
כל הביתה הייה חשוך, על הרצפה ליד הלדת הייה מונח נר קטן וורד.
" תלכי בעקבות השביל האובה שלי.." לקחתי את הוורד והתקדמתי עם השביל של הנרות, ליד כל נר הייה ורד.. הנר הוביל לחדר שלו... נכנסתי לחדר, הכל הייה חשוך ורק הנרות העירו.. אהובה שלי הייה כתוב עם הנרות.
העיניים שלי נצצו, כל כך התרגשתי. הוא פתח את האור
אני: ואו, זה הדבר הכי יפה שעשו לי אמרתי לו...
הוא חיבק אותי, כל כך התגעגעתי אליו..
הוא התקרב אלי, לאט לאט הרגשתי את הנשימות שלו ונסחפנו לנשיקה אוהבת ואמיתית.
בן: כמה התגעגעתי אליך!
אני: גם אני אליך מאמי.
בן: מצטער שהייתי חרא...
אני: זה בסדר... חיבקתי אותו חזק.. מפחדת שהוא יעזוב פתאום.
בן: את האישה שלי לכל החיים.
התחבקנו, ואז שמעתי שקיבלתי הודעה לקחתי את הפלאפון ו......


מחר המשך ארוך יותר😊

יוואוווו לא יכולה להתאפק למחר!

וזה נכון.. אם אוהבים ורוצים אסור לתת לפחד להניע..

כלכך מחכה להמשך!

בן: מצטער שהייתי חרא...
אני: זה בסדר... חיבקתי אותו חזק.. מפחדת שהוא יעזוב פתאום.
בן: את האישה שלי לכל החיים.
התחבקנו, ואז שמעתי שקיבלתי הודעה לקחתי את הפלאפון ו......
וראיתי הודעה משחר, שמתי אותו בצד והחלטתי לענות לה יותר מאוחר. התחלנו לראות סרט והפלאפון שלי שוב צלצל.
בן: מה קרה נהיית מבוקשת?
אני: מה אני יעשה.. התקרבתי אליו וראיתי שזה חיים.
אני: היי חיים מה נשמע?
חיים: מאי תקשיבי.
אני: מה קרה? התיישבתי במיטה.
חיים: היא התעלפה, אבל עכשיו היא בסדר.. אנחנו נוסעים לבדוק שהכל בסדר.
אני: מה.. איך היא? לבו איתכם?
חיים: עכשיו יותר טוב, אבל שנדע שהכל בסדר. ולא מתוקה אם תוכלי תיסעי להיות עם ליאן.
אני: אין בעיה, תעדכנו אותי.
חיים: אין בעיה.
סגרתי את השיחה איתו וקמתי מהמיטה.
בן: מאי מה קרה?
אני: אני נראה לי זזה בן.
בן: היי הוא נעמד וקירב אותי אליו...
אני: סתם אמא התעלפה, ועכשיו חיים נוסע איתה לבית חולים.
בן: את רוצה שאני יקפיץ אותך?
אני: לא מאמי, אני עם אוטו.. אני נוסעת להיות עם ליאן שהיא לא תהייה לבד בבית.
בן: טוב נסיכה, תעדכני אותי.
אני: ברור, נתתי לו נשיקה והתקדמתי לדלת.
אה ו... תודה על הכל חזרתי נתתי לו עוד נשיקה ויצאתי מהבית.
נכנסתי לאוטו ואחרי 10 דקות הגעתי הביתה, ראיתי את ליאן בסלון רואה טלוויזיה.
אני: נסיכה.. נתתי לה נשיקה.
ליאן: שמעת?
אני: כן, חיים סיפר לי
התיישבתי איתה לראות טלוויזיה ואז שמעתי דפיקה בדלת, התקדמתי וראיתי את שחר.
אני: מאמי, מה את עושה פה?
שחר: התקשרתי ולא ענית אז באתי.
אני: כפרה עלייך, כנסי.
היא התיישבה ליד ליאן ואני הלכתי למטבח להביא בקבוק זירו.
שחר: את לא מבינה, היא אמרה לי כשהבאתי לה את השתייה..
אני: מה קרה?
שחר: ראיתי את קרין, את לא מבינה איך היא דיברה אלי.. גועל נפש.
אני: משהו נדפק בא אחותי
ליאן: למה אתן כבר לא חברות.
שחר: סתם היא השתנתה מתוקה.
ליאן: מאי אני עולה לישון.
אני: יופי מתוקה שלי.
שחר: איך אני מתגעגעת לחופש הגדול בגיל הזה.
אני: כל כך.
שחר: מחר ניצא עם שני יש לה יום הולדת
אני: נכוןןןןןן
אחרי שעה שחר הלכה.
אמא חיים ואסף חזרו.
אני: נו?
חיים: היא צריכה להכנס לשמירת הריון.
אני: והכל בסדר?
אמא: הכל בסדר מתוקה, אני עולה לישון.
אני: יופי..
אסף: בואי בואי נשב בגינה.
התקדמתי איתו לגינה.
אסף: נו חזרתם?
אני: אממ כן... אמרתי וחייכתי.
אסף: ברוך השם.
אני: מה איתך ועם צליל?
אסף: זורם... נראה מה הולך
אני: דיר באלק, אמרתי לו בחיוך.
אחרי שעה של דיבורים נכנסתי להתקלח ואחרי רבע שעה יצאתי.
סימסתי לבן שהכל בסדר ונרדמתי.
בבוקר התעוררתי מהפלאפון קבעתי עם שחר שנקנה מתנה לשני.
אחרי סיבובים מטורפים של יום שלם מצאנו.
סוף סוף סופ"ש, אמרתי כשנכנסתי הביתה.
אמא: בואי מתוקה יש אוכל.
אני: שוב עמדת להכין?
אמא: מה אני יעשה.. מחר עושים קידוש אצל סבתא.
אני: מעולה ... 
נחתי קצת התקלחתי... והתקשרתי לבן
אני: מאמי מה נשמע?
בן: טוב יפה שלי, מה איתך?
אני: בסדר, אנחנו יוצאות היום לmelon לחגוג לשני.
בן: טוב נסיכה, תהיי איתי בקשר אחרי אולי נהייה באזור.
אני: טוב מאמי.. אני הולכת להתארגן.
סימסתי לשחר שני וצליל שיגיעו אלי.
הוצאתי חצאית שחורה וחולצה נופלת, שמתי שרשרת חדשה, איפור. סידרתי את השיער אודם ויצאתי מהחדר.
ראיתי שיש חברים של אמא מהעבודה.
אני: שלום..
חייה: ואו מאי איך גדלת
אני: תודה..
לקחתי את המפתח של האוטו ושחר שני וצליל היו בחוץ
אני: יאללה זזנו לחגוג לנסיכה.
שחר: קולולולוללוו.. אחרי רבע שעה הגענו.
התיישבנו בשולחן, הן הזמינו לשתות ואני פרי שייק.
שחר: מאי.... איפה המתנה?
אני: פאק..באוטו.. נביא לה בחזור
צליל: שני מאמי?
שני: כן?
צליל: איכפת לך שאסף והבנים יבואו?
שני: מה פתאום בכייף!
אחרי כמה שניות קיבלתי SMS מבן
" אני בדרך אליך מיאמור"
אחרי 10 דקות הם הגיעו.. לא הפסקנו לצחוק. שני ממש נהננתה
שילמנו את החשבון ויצאנו
התקדמתי ראשונה לכיוון האוטו, ראיתי שמישהו נשען לי על האוטו... שונאת את האנשים האלה.
כשהייתי ממש קרובה, ראיתי שזה עידן.
אני: מה נראה לך...
עידן: יש בעיה?
אני: כן, אתה קצת נשען לי על האוטו.. אמרתי עצבנית ובדיוק כולם התקרבו.
עידן: מה קרה כפרה זה מפריע לך? הוא אמר מסטול
אני: כן מאוד, עכשיו תעיף את עצמך מפה..
עידן: לא ממש בא לי הוא אמר והתקרב.
אסף: תירגע עידן.
עידן: מה קפצת פתאום?
אני: אור תעייף את חבר שלך מפה בבקשה.
אור התקרב לעידן ובא להזיז אותו.
עידן: עזוב אותי.. ואת יחתיכת כלבה.... אני לא אשכח לך את זה בחיים.
בן: בואנה יחתיכת זבל... בן התקרב אליו.
אסף: עידן תעוף מפה יחתיכת בן זונה.
אור חבר של עידן לקח אותו .
שחר: תקשיבו הוא דפוק.
אני: מעניין לי את התחת הבן אדם הזה.
כולנו התפזרנו, צליל ואסף הלכו לטייל וכל השאר הלכו הביתה.
נכנסו לאוטו בן ואני.
בן: מחר יש לנו ערב צוות.
אני: אה מגניב.. כולם?
בן: כן מאמי..
אני: גם רותם?
בן: כן...
אני: אה טוב.. אמרתי והסתכלתי על הכביש..
בן: מאי.. את מקנאה?
אני: אני לא מקנאה בן... אמרתי לו והוא התחיל לצחוק....
בן: את מקנאההה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אני: יאו אתה משוגע אמרתי לו והוא הביא לי נשיקה. אתה בא אלי?
בן: טוב נו...
אני: סליחה?
בן: נו חיים שלי..
נסענו לכיוון הבית..
אחרי 10 דקות הגענו... ונהננו מכל שנייה בערב הזה.
בבוקר התעוררנו וירדנו להכין ארוחת בוקר... אמא ובן החליפו חוויות, צליל ואסף ירדו גם
והכנו ארוחת בוקר ענקית...
אחרי שסיימנו יצאנו לגינה להשתזף...
הפלאפון של בן צלצל ו..............


מממממ מה דעתכן 😊?

דעתי שאני רוצה לקנות את הספר!
החיוך עולה כל פעם מחדש.

מתה להמשך!

מהמם!! תמשיכי!!

והכנו ארוחת בוקר ענקית...
אחרי שסיימנו יצאנו לגינה להשתזף...
הפלאפון של בן צלצל ו..............
אחרי כמה דקות של שיחה הם נתקו.
אני: מי זה? אמרתי כשסדרתי את המזרון.
בן: עומר מהעבודה, קבענו שניסע יחד לערב צוות.
אני: הבנתי.... יאללה בוא משתזפים.
בן: ממש רזית מאמי הוא אמר כשסידרתי את הבגד ים.
אני: ממש מה אני יגיד לך.
אחרי שתפסנו צבע, בן הלך ואני עליתי להתקלח.
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזאת צליל.
אני: מה קורה כפרה?
צליל: טוב מתוקה שלי מה איתך?
אני: בדיוק יצאתי מהמקלחת.
צליל: סקסית... בואי אלי.
אני: אין לי כח לצאת.. בואי את!
צליל: נו בואי אני רוצה שנדבר..
אני: טוב מאמי, מתארגנת ובאה.
הוצאתי מכנס קצר ורוד וגופיה שחורה איקסים, התלבשתי. התאפרתי בקטנה והייתי מוכנה.
ירדתי למטה וראיתי את אמא וליאן רואות טלוויזיה.
אמא: מתוקה איזה צבע!
אני: תודה אמא שלי יפה.
אמא: לאיפה?
אני: לצליל, יש אוטו בבית?
אמא: כן מתוקה יש את שלי בחנייה האחורית.
אני: חיים נסע עם שלו?
אמא: כן...
אני: אז אפשר את שלך?
אמא: כן מאיוש, אבל סעי בזהירות.
אני: כמובן.
נתתי לה ולליאן נשיקה, הוצאתי את המפתח ויצאתי מהבית.
אחרי 10 דקות של נסיעה הגעתי לצליל.
אני:מה קורה מכוערת?
צליל: טוב מה איתך?
אני: בסדר.. תביאי לי משהו לשתות דחוף
היא הביאה בקבוק מים ומזגתי לעצמי.
אני: מה קרה ?
צליל: איך את יודעת?
אני: אני רואה שיושב עליך משהו.. דברי
צליל: ישבתי קודם עם אסף..
אני: נו..?
צליל: והוא כזה מדהים.. אבל אני פוחדת.
אני: ממה מאמי?
צליל: להיפגע.
אני: אני מבינה אותך לולי, אבל אין מה לעשות צריך לקחת סיכונים בחיים. ואם טוב לך וכייף לך אז תנצלי את זה... אני לא יכולה להגיד לך שהוא לא יפגע בך.. אבל כשאוהבים לוקחים את הסיכוי הזה. ובאותה מידה שאולי את גם יכולה לזכות באהבה של פעם בחיים.
צליל: את צודקת.. היא אמרה לי עם חיוך ענקי!
אני: משוגעת שלי... חיבקתי אותה..
צליל: נלך לקניון?
אני: כן אני אתקשר גם לשחר
אחרי שצליל היית מוכנה נכנסנו לאוטו ואספנו את שחר.
נכנסנו לכמה חנויות וכמובן שיצאתי עם בגדים: קניתי חצאית שחורה, ג'ינס קצר גבוהה ו 3 חולצות.
הגעתי הביתה ב5, אמרתי שלום לחיים ואמא.
ועליתי לחדר לסדר את הבגדים, כשסיימתי הלכתי לחדר של אסף וראיתי שבן ומתן שם
אני: תקשיבו שאין לכם חיים, כל היום אחד בתחת של השני אמרתי להם והבאתי לבן נשיקה.
אסף: את מקנאה?
אני: אל תשאל...
אני: אתה לא הולך לערב צוות?
בן: התבטל מאמי, המנהל חולה.
אני: ישששש אמרתי וקפצתי עליו.
מתן: אולי נעשה אצלי קריוקי?
אסף: זורם אחי....
מתן: אז צריך ללכת לארגן ולדבר עם כולם.
אסף: אז יאללה אני התארגן ונלך.
אני: אז מאמי תישאר איתי ואז נלך.
בן: כן בייב
אני: דברו גם עם הבנות אמרתי להם. בן ואני הלכנו לחדר שלי.
בן:איך הייה בקניון יפה שלי.
אני: כייף קניתי בגדים אמרתי והוצאתי מכנס וחולצה. התלבשתי.
בן: יש לי את האישה הכי יפה בעולם.
אני: מאמי שלי אמרתי ונתתי לו נשיקה, הוא הביא לי נשיקה בצוואר הצטמררתי.
אחרי רבע שעה הייתי מוכנה.
בן: יאללה מאמי נלך לעזור להם?
אני: כן מאמי, נלך ברגל?
בן: כן , נעשה סיבוב.
התחלנו ללכת, אחרי כמה דקות ראיתי מולנו ספסל.. ומשהי מוכרת... ממש.. את קרין..
אני: מאמי היא בוכה?
בן: נראה לי, זאת קרין לא?
אני: כן... ללכת אליה?
בן: לא.. ממש לא..
אני: אבל תראה..
בן: די מאי.. אז מה אם היא בוכה? שכחת הכל?
הוא משך אותי והתקדמנו למתן
אני:..

המשך קצר.. פיצוי בפרק הבא
שבת שלום נסיכות 😊