כבר לא ילדים

קראתי מההתחלה עד עכשיו....הרגת אותי !!!!
כמה שינוייים דרמתיים
מחכה להמשךךךך

" תעני לי מאי.."
הפלאפון צלצל שוב ו הפעם עניתי.
אני: הלו
נדב: ..............

נדב: מה קורה?
אני: הכל טוב...
נדב: שמעתי על אתמול..
אני: יופי לך.. נהננת עם הבלונדינית?
נדב: אני לא זוכר כלום!, הם אמרו לי שממש עזרת לי.
אני: כן..
נדב: אנחנו יכולים להפגש..?
אני: לא לא ממש.. אני הולכת עוד מעט לעבוד.
נדב: תדברי איתי?
אני: נראה.
סגרנו את השיחה. לאר באמת עבדתי פשוט לא הייה לי כח לראות אותו..
התכתבתי קצת עם אייל בצ'אט.. והוא אמר לי שהם סגרו כרטיס לחול לעוד שבועיים.. כאב לי..
השבוע עבר ממש מהר.. עבדתי כל יום ויום כדי לא לחשוב עליו.
השבועים טסו לי.. עבדתי מלא כדי לחסוך..
קמתי בבוקר של הטיסה שלהם.. נכנסתי להתקלח לבשתי פיג'מה כי ירד גשם נוראי בחוץ..
שמעתי דפיקות בדלת
אני: כן...
הדלת נפתחה וראיתי את נדב עומד שם מולי
הוא עמד שם, מסתכל עלי.. ואני מסתכלת עליו. כל כך הרבה זמן הוא לא הייה אצלי.. כל כך הרבה זמן לא עמדנו ככה לבד..
נדב: היי..
אני: מה אתה עושה פה נדב.. אמרתי וסידרתי את השמיכה על המיטה.. הוא התקדם והתיישב...
נדב: אני טס היום...
אני: אני יודעת...
נדב: מאי די.. די להיות יבשה ככה, את הורגת אותי.
אני: מה אני יעשה נדב? כואב לי.. ככה אני מגיבה.
נדב: אני יודע, והדבר האחרון שאני רוצה זה שיהיה לך כואב.
אני: כן אה.. אמרתי וצחקקתי.
נדב: אני באמת מצטער על הכל...
הוא הסתכל לי בעיניים ואני שקעתי במבט שלו.. כל המערכת יחסים שלנו רצה לי בראש.. עברה בי צמרמורת נעימה.
נדב: את רוצה שאני לא יטוס?
אני: מה פתאום ... אתה חולם על הטיול הזה כל כך הרבה זמן. תטוס תהנה.
נדב: ומה איתנו?
אני: מה איתנו ?
נדב: לא יודע.. זה גמרנו סופית?
אני: נדב כרגע אנחנו לא ביחד.. יש לך טיול על הראש, תטוס תהנה.. אם אנחנו צריכים להיות ביחד אנחנו נהיה בסופו של דבר..
אמרתי והתכווצתי.. כאב לי אבל ידעתי שזה הפיתרון
נדב: את בטוחה?
הוא שאל והזיז לי את השיער מהפנים.
אני: כן נדב...
הוא שם לי את היד על הלחי ושם על השפתיים...
אפשר? הוא לחש....
ותוך שנייה נסחפנו לנשיקה ארוכה.. אחרי כמה שניות התנתקנו
הוא הביא לי חיבוק חזק..
אני: אני יכולה לבקש ממך גם משהו?
נדב: כל דבר..
אני: אל תהייה מושפע מאושרי או כל אחד אחר בטיול ותעשן.. אתה לא יודע איך זה ישפיע עלייך ועל הראש שלך ועל מה שיהיה אחרי.. תעשה חיים אבל תשמור על עצמך.. בשבילי.. תזכור שלא משנה מה גם אם אנחנו לי ביחד תמיד אתה תהייה חשוב לי!!
נדב: נסיכה שלי ! גם את לי.
הוא הביא לי חיבוק חזק.. ומכתב ...
נדב: תקראי את זה אבל רק כשאני הולך.
אני: טוב !
הוא נשאר עוד קצת.. איחלתי לו טיול כייפי והוא הלך.
ירדתי לשבת קצת עם ליאן ואמא ואז עליתי לחדר.
פתחתי את המכתב והתחלתי לקרוא.
מאי, מאיוש שלי..
את היית הראשונה שאליה הייתי מתקשר
כשקרה לי משהו מצחיק או עצוב או אחר
את היית הראשונה שאליה הייתי מגיע
לחבק אותי חזק, לנשק ולהרגיע

את היית הראשונה כשחיפשתי לי תשובות
או כשבאמצע יום פתאום הגיעו חדשות טובות

והמסת אצלי חומות ונתת להתקרב
אבל היית הראשונה שגם שברה לי את הלב
שטיילה אצלי בנפש, שניצחה את ההיגיון
ותהיי הראשונה עד היום האחרון
עד היום האחרון

את היית הראשונה שאליה הייתי רץ
כשהכפתור של הדמעות אצלי פתאום היה נלחץ
את היית הראשונה שמולה אני בכיתי
כששאלתי את עצמי איך זה שאני זכיתי

את היית הראשונה כשחיפשתי לי תשובות
או כשבאמצע יום פתאום הגיעו חדשות טובות

והיית הראשונה להראות לי את הדרך
להגיד לי מה נכון
להזכיר לי שאני אצלך ראשון
את הראשונה ותמיד תהיי.. לא משנה מה קורה בנינו את אצלי בלב..
אוהב אותך המון
וכבר מתגעגע
נדב.
הדמעות פשוט ירדו וירדו, נחנקתי מרוב דמעות..
סיימתי לקרוא והלכתי למקלחת התרעננתי קצת ואז קרין הגיע..
סיפרתי לה מה שהייה והיא חיבקה אותי
אני: טוב אין לי כח קרין, בואי נלך לאחי..
יצאנו מהחדר והלכנו לחדר של אסף.. נכנסו וראינו את אסף בן ומתן. אמרנו שלום והתיישבנו..
אסף: מה יקופות..
קרין: קופות אה?
מתן: בואו נעשה משהו?
אני: מה בדיוק?
אסף: BBB?
אני: מעפנים.. כל היום אוכלים
אסף: מדברת השמנה?!
אני: חההחחה
מתן: בואו נלך לסרט?
קרין יאללה זורם.
בן: באמת זורם יש סרט אימה הורס...
אני: טוב אז אני הולכת להתארגן.
יצאתי מהחדר של אסף והתקדמתי לחדר שלי
לבשתי ג'ינס חולצה וסריג מגפים.. התאפרתי קצת סידרתי את השיער והייתי מוכנה.
שמתי בושם הכנסתי כמה דברים לתיק ויצאתי לחדר של אסף.
אני: טוב אני מוכנה.. וראיתי שגם אסף
מתן: יאללה בואו אני עם אוטו.
קרין: שאטגןןןןן
אסף: מה את אומרת חמודה....
ואסף דפק ריצה וקרין אחריו..
פשוט בית של משוגעים..
אמרתי בי לאמא ויצאנו.
נכנסו לאוטו כמובן שאסף ישב קדימה
בן: שב קדימה יקוף.. תראה ליד איזה 2 יפיופות אני יושב..
אסף: בן תרגע... הוא אמר לו כשהוא מסתכל עליו במראה.
בן: מה קרה יחמור...
אחרי רבע שעה הגענו...
מתן קנה כרטיסים ונכנסו..
אני: אני באמצעעעעעעעע צעקתי..
התיישבנו ישבתי בין קרין לבין בן...
היו פרסומות קרין קיבלה טלפון ו.......



מקווה שאהבתן 😊

ויייייייייאלללה מאי ובן!! 😊

מתה להמשך!

אני: אני באמצעעעעעעעע צעקתי..
התיישבנו ישבתי בין קרין לבין בן...
היו פרסומות קרין קיבלה טלפון ו.......
היא דיברה בלחש.. ואז סגרה את השיחה
אני: מי זה משוגעת..?
קרין: שירן חברה מהעבודה רוצה שאני יחליף איתה מחר..
אני: מה פתאום, חמישי מחר יוצאים... לחשתי לה.
הסרט התחיל... כל שנייה נבהלתי מחדש גם כן הסרטי אימה האלה..
כל שנייה תפסתי את קרין ובן..
אחרי סרט שלם מלא בצחוקים הוא נגמר.
אני: יאו מה זה הדבר המפחיד הזה, אסף נראה לי אני ישנה איתך..
אסף: לא לא נראה לי..
אני: איכס.. גועל נפש של אח...
אסף: מה לעשות...
מתן: ואי חפרנים... מה עושים עכשיו?
קרין: אני אומרת או שותים או אוכלים...
אסף: קרין אהבתי את החשיבה שלך היום.
מתן: אני זורם מה שתרצו...
אני: אוף לא יודעת...
מתן: מה יש לך?
אני: תראו אני נראת כמו פרה עם כל האוכל הזה.
מתן: די כבר את נראת מעולה...
קלטתי את המבטים שהלכו בין מתן בן ואסף..
אני: מה יש לכם...
אסף: כלום..
אני: קיצור יאללה תבחרו.. אני זורמת.
בסוף הוחלט כרגיל BBB
הזמנו לאכול.. צחקתי מלא לא נשמתי...
נכנסו לאוטו הורדנו את אסף אצל עמית ומתן פיזר כל אחד בבית.
הגעתי הביתה.. ישבתי קצת במחשב ונרדמתי.
בבוקר קמתי והחלטתי קצת לסדר את הבית..
כל היום הייתי בבית שמעתי מוסיקה סידרתי את החדר, הכנתי לאכול.
אמא הגיע והגשתי לה.
אני: נו אימוש, איך האוכל?
אמא: מדהים, כל הכבוד...
אני: תודה אימוששששש!
ישבתי איתה דיברנו קצת ועליתי לחדר.
אמרתי לקרין שחר ושני שיבואו אלי ושנצא היום.
החלטנו לצאת שוב למסיבה.. וכרגיל מונית גדולה עם חברים של אסף.
לבשתי ג'ינס גבוהה וחולצה ממהממת... התאפרתי הבנות באו עלינו למונית וחברים של אסף גם..
אחרי כמעט 40 דקות נסיעה הגענו.
נכנסו, ראיתי מקום ענק.. יפה..
הזמנתי לי בירה והתחלנו לרקוד...
אני: יאו מושלם פה...
אחרי כמה דקות ראיתי מולי גבר חתיך.. גבוה.. אבל מה? לא סובלת שגבר מתחיל איתי במסיבה..
אני בגישה כזאת שלגבר במסיבה יש דבר אחד בראש... " למצוא בחורה ללילה..." ולא משנה מה יספרו לכן... זה נכון...
המבטים שלנו נתקעו... הוא התקרב.. ואני התרחקתי.. התקרב שוב והתרחקתי שוב... ואז התיישבתי על הבר..
אחרי חמש דקות הוא הגיע גם..
..: מה את תפוסה?
אני: לא למה?
..: למה את ככה קשה?
אני: מה לעשות כזאת אני...
לקחתי שלוק מהבירה והסתכלתי על הבנות...
הוא התקרב אלי..
אני: מה אתה לא מבין ב.. לא...?
..: ואו קשוחה..
אני: מה לעשות...
..: לא יצא לי שמשהי אמרה לי לא..
ורצה לי המחשבה בראש ואו... אתה חיי בסרט..
אני: אז אני הראשונה...
ביי ביי
קמתי עם הבירה והלכתי לבנות.. רקדנו רקדתי עם אסף וכל החברים שלו
בן: מי זה הייה?
אני: סתם... למה אתה מקנא?
בן: תראו.. עפה על עצמה..
אני: יאללה יאללה סתום.... והבאתי לו כאפה קטנה..
רקדנו בן ואסף העיפו כל אחד שהתקרב..
הלכתי לשבת.. ראיתי שההוא מהבר רוקד עם חברות שלי.. פחח.
הייה כבר מאוחר והחלטנו לחזור...
התיישבתי במונית ושני לידי
אני: נו מה עם שלומי?
שני: בסדר.. נפגשנו אתמול...
אני: ואיך הייה?
שני: כיף... תקשיבי
אני: נו
שני: ההוא שהתחיל איתך? ממש רצה את הטלפון שלך אז נתתי לו.
אני: מה את רצינית?
שני: זה לא טוב?
אני: לא... באיזה קטע..
שני: תרגעי.. כולה הפלאפון שלך.. מקסימום לא תעני
אני: טוב..
התעצבנתי, מה היא מחלקת ככה את הטלפון שלי..
הגעתי הביתה.. נכנסתי להתקלח כל השיער שלי הייה מסריח..
שמתי רעש מהחדר של אסף.. התקדמתי לשם.
אני: ששש למה אתה צועק ככה?
אסף: ואי אין לי כבר כבר.. ראיתי שהוא זרק את הפלאפון על המיטה והתיישב.
אני: מה קרה?
אסף: אני לא יכולה איתה יותר מאי..
אני: דבר אמרתי לו וסגרתי את הדלת.
אסף: לא יודע מה יש לה בזמן האחרון.. כאילו הראש שלה לא פה.. יוצאת עם כל מיני גברים.. ועוד מתפלאת שאני מתעצבן.
אני: אני בהלם, לא מתאים לה.
אסף: עזבי, באמת שכבר אין לי כח אליה.
אני: אז שחרר ממנה...
אסף: לא יכול.. אני אוהב אותה.. הוא אמר בעצבים.
אני: אבל אם היא מתנהגת ככה, אז זה לא שווה את זה אסף...
אסף: אני יודע.
אני: לך לישון, תנקה את הראש.. תקום לבוקר חדש.. ואם זה ממשיך ככה אז באמת שחרר ממנה.
אסף: תודה אחותי
אני: בכיף.. אם אתה צריך משהו... אני פה חדר ליד.
אסף: אין עליך..
קמתי ונכנסתי לחדר..
נרדמתי תוך שנייה... בבוקר התעוררתי מהרעש שהייה בבית, אחרי שהתעוררתי על עצמי, שמעתי שזה חברים של אסף.. מתן בן יוגב לירון.
אני: יוא מה אין להם בית..
החלפתי לטיצ וחולצה ארוכה.. בכל זאת פדיחות עם הפיג'מה.
ירדתי והתקדמתי למטבח..
הם צעקו לי בוקר טוב... ואפילו לא עניתי..
הכנתי לי נס והתיישבתי במטבח...
אסף: מאי בואי שבי איתנו..
אני: עוד מעט...
שתייתי את הנס שלי וקראתי קצת עיתון.. הרגשה של שישי תמיד יש בבית לא משנה מה..
סיימתי את הנס והלכתי לסלון..
בן: ואו באמת השמנת.
אני: תירגע לפני שאתה מקבל כרית לפנים.. אמרתי
בן: למה אני מפחד ממך...
אני: ישמצב.
ישבתי עוד קצת איתם ועליתי לחדר.
פתחתי את הטלוויזיה והתחלתי לראות סרט..
קיבלתי SMS
"היופי שלך מאתמול לא יוצא לי מהראש..."
אמרתי לעצמי חפרן ולא עניתי...
אחרי חצי שעה קיבלתי שוב
" מה לא תתני צ'אנס..?"
ורשמתי לו : " לא.. לא נראה לי".
שמתי את הטלפון בצד וירדתי לעזור לאמא לסדר את השולחן לשבת..
סידרנו הריח של האוכל כבר הרס אותי.. נכנסתי להתקלח , כשסיימתי ראיתי שמאור ודנה כבר אצלנו.
אחרי רבע שעה התיישבנו לעשות קידוש.
מאור: טוב תקשיבו רגע...
אני: נו...
מאור: דנה בהריון
אמא: קולולולוללולולול
אני: יאווווווו! כל כך התרגשתי הדמעות עמדו לי בעיניים ישר קמתי וחיבקתי אותם וכך גם כולם.
כל כך שמחנו...
סיימנו לאכול סידרנו את המטבח.. ועליתי לחדר לראות מה לעשות היום. הבנות רצו צ'וצ'ו...
התחלתי להתארגן והחלטתי לצאת עם אוטו.. לבשתי גרביון שחור חצאית וחולצה יפה איפור נחמד וחיכיתי שהבנות יהיו מוכנות.
שמעתי דפיקות בדלת ואחרי שנייה אסף עמד שם
אני: לאיפה היום?
אסף: את יכולה להקפיץ אותי לעמית? אנחנו יושבים לדבר...
אני: בטח.. שמה בושם ומכניסה כמה דברים לתיק וניצא.
סיימתי להתארגן ויצאנו נכנסו לאוטו, הבנות עוד לא היו מוכנות אז הורדתי אותו קודם..
אני: דבר איתי אחרי השיחה כן? ותגיד לה הכל.. בלי לחסוך שום דבר.
אסף: ברור אחותי.. הוא ירד ונסעתי לאסוף את הבנות.. אחרי חצי שעה של כל הסיבובים הגענו...
נכנסו ראינו את יניב שם וישר הוא פתח לנו שולחן. התיישבנו הזמנתי זירו קולה והן שתו בירה..
הייה מצחיק ממש.. אחרי כמה דקות שישבנו אני מקבלת SMS
"כנראה שהגורל דווקא כן רוצה שנדבר.." הוא אמר לי והבנתי שהוא שם.. לא רציתי להיות שקופה ולהסתוב..
"מה אתה אומר..."
אחרי שלוש דקות מישהו התיישב לידי...
אני אומר שאת חייבת לי שיחה..
אני: אני לא חייבת לך שום דבר אמרתי לו ולקחתי שלוק מהקולה..
..: למה את ככה?
אני: ככה.. אמרתי לו והבנות ציחקקו.
הוא התייבש .... והלך..
אחרי שעתיים החלטנו לחזור למרות שהייה מוקדם הורדתי את הבנות והחלטתי לעשות סיבוב.. ראיתי את מתן בן ויוגב ומחכים למונית.. עצרתי לידם.
אני: מה אתם עושים פה?
יוגב: מחכים למונית...
אני: מה אתם דפוקים תעלו..
אחרי שנייה הם נכנסו לאוטו
מתן: איפה הייתן?
אני: בצ'וצ'ו...
מתן: איך הייה?
אני: נחמד... תתקשרו שנייה לאסף תשאלו אותו אם לקחת אותו או שהוא נשאר אצלה..
ומייד יוגב התקשר.
אני: נו... הוא אמר שהוא יחזור כבר אחרי זה.
הורדתי את יוגב ומתן ואז בן עבר קדימה..
בן: את זוכרת איפה אני גר..?
אני: מה נראה לך? מכירה אותך מאז שאני חייה.
בן: ספרי לי על זה...
אני: מכוער... הייה שיר ממש יפה ברדיו..
שמענו אותו והגענו אליו הביתה.
חניתי והוא לא יצא מהאוטו.
אני: הגענו בן.
בן: כן אני יוצא...
אני: בחיי שאתה הבן אדם הכי משוגע שאני מכירה..
בן: חחחח תגידי מה איתך ועם נדב?
אני: כלום.. הוא טס לתאילנד... דיי נפרדנו.
בן: ואיך את?
אני: כמו שאתה רואה.. מנסה להתמודד..
בן: אני פה בשבילך.. הוא חייך
אני: תודה...
הוא נתן לי נשיקה על הלחי ויצא..
אחרי 5 דקות הגעתי הביתה חניתי ונכנסתי הביתה..
התקלחתי ונכנסתי למיטה...
וקיבלתי הודעה..
..: " אני לא יוותר בכזאת קלות"
חשבתי לעצמי הוא כזה חתיך מה יש לו שהוא רודף ככה.. מה בגלל שאמרתי לו לא...
לקחתי את הפלאפון ורשמתי לו
"אתה נודניק, אתה יודע את זה...?"
..: " את זה עוד לא שמעתי..."
אני: אני רואה שאני מחדשת לך הרבה דברים..
שמתי את הפלאפון על שקט וזרקתי אותו על השידה..
תוך שנייה נרדמתי...
ו..........

מהמם!! המשך!!

ווואיייי כןןןןן בן בן הכי חמווודדד...
המשךךךךךךךך

שמתי את הפלאפון על שקט וזרקתי אותו על השידה..
תוך שנייה נרדמתי...
ו..........
ובבוקר התעוררתי מהאור שנכנס לי לחדר.. קמתי צחצחתי שיניים וירדתי להכין לי נס.. עליתי חזרה ונכנסתי לחדר של אסף.
אני: נו... דבר
אסף: זהו ! חתכתי ממנה.
אני: כן? סופית?
אסף: כן דיי.. היא לא בשבילי הגנובה הזאת. אני: יופי, הכל לטובה. עכשיו תתמקד בלימודים שלך ותצא ותהנה. אסף: כן.. את צודקת.
אני: אני תמיד צודקת 
הפלאפון שלי צלצל וזאת היית קרין.
אני: מה קורה קופה?
קרין: טוב מאמי, תגידי בא לך ללכת לקניון שחר אצלי... אני: כן.. אבל אני צריכה 10 דקות להתארגן. קרין: טוב מאמי, עוד 10 דקות אני אצלך.. אני: טוב מאמי.
הוצאתי ג'ינס שריג והתארגנתי... מגפים, מסקרה עיפרון שחור בושם אודם והייתי מוכנה.
התקשרתי לקרין והיא אמרה לי שהיא למטה.
ירדתי ואחרי רבע שעה הגענו.. קנינו קצת בגדים ואז החלטנו לשבת בגרג..אני: אחחחחח מה יהיה עם מרפי?!? שחר: מה קרה? אני: זה מהמסיבה שלא מפסיק לחפור לי.. לחשתי להן.. והן הסתכלו. קרין: חתיך.. שחר: הורס.. אני: לא בנויה לזה.. וחוץ מזה הוא עף על עצמו יותר מדיי.. הזמנתי לי סיידר תפוחים.. ודסקסנו לנו קצת.. המלצרית הגיע... מאי? אני: כן ודפקתי לה מבטח מוזר.. המלצרית: הבחור שם שלח לך את העוגה הזאת.. וקיבלתי עוגת שוקלד חמה..
הייה פתק פתחתי וקראתי : " הגורל לא מפסיק להפגיש בנינו אולי כבר תתני לי צ'אנס.."קראתי להן ושתיהן דפקו חיוך. אני: הוא מוזר.. שחר: למה? אני: הוא לא מכיר אותי.. איך הוא רודף אחרי כל כך הרבה... שחר: מאמי את לא יודעת שגבר מקבל את המילה לא... הוא עושה הכל כדי שבחורה תגיד לו כן..אני: לא בא לי לצאת איתו לבד. קרין: תגידי לו שיבוא לצ'וצ'ו עם חברים שלו. אני: טוב נראה..
אכלנו כולנו מהעוגה וסימסתי לו
"אתה לא מוותר אה..?"
..: " בחיים לא..."
אני: " נתחיל מזה שתגיד לי איך קוראים לך"? ..: "סהר..." סהר: " מתי אני יזכה לדבר איתך?" אני: " אני יוצאת עם חברות לצ'וצ'ו.." סהר: " נפגש?"
אני: " אני אהיה שם"
שילמנו חשבון ויצאנו.
אני: אני לא מאמינה שרשמתי לו את זה.
שחר: יאללה, תפסיקי לחשוב יותר מדי.
אני: לא יודעת.. :\
הגעתי הביתה וראיתי את אמא ועוד מישהו..
אני: היי
אמא: היי מתוקה, בואי תכירי זה חיים הוא עובד איתי.
אני: אה.. מה אתם עובדים כאילו?
אמא: כן!
עליתי לחדר ונכנסתי להתקלח...

סיימתי וירדתי להכין לי טוסט.. ראיתי את אמא והחיים הזה במטבח והם היו דיי קרובים...
אני: אני מפריעה א מ א.. אמרתי והדגשתי כל אות ואות..
חיים: טוב נראה לי אני אזוז.. הוא נתן לאמא נשיקה על הלחי ויצא.
אני: אמא?
אמא: מאי מה זאת ההתנהגות הזאת

אני: אמא מה נראה לך שהוא בא לפה ככה, ואתם עומדים ככה קרובים... צעקתי עליה, לא הבנתי את ההיגיון שלה.
הדלת נפתחה ו...


קצר.. פרק הבא תקבלו פיצוי 😊

פיצוי ארווווך !!!!!

חיים: טוב נראה לי אני אזוז.. הוא נתן לאמא נשיקה על הלחי ויצא.
אני: אמא?
אמא: מאי מה זאת ההתנהגות הזאת

אני: אמא מה נראה לך שהוא בא לפה ככה, ואתם עומדים ככה קרובים... צעקתי עליה, לא הבנתי את ההיגיון שלה.
הדלת נפתחה ו...
והחיים הזה עמד שם שוב..
חיים: שכחתי את המעיל.. הוא רץ ולקח אותו
" אני ידבר איתך" הוא חייך לאמא והיא חייכה אליו.. הוא יצא ואני דפקתי לאמא מבט.
אני: אמא מה יש בינכם..
אמא: מאי כלום..
אני: שלא יבוא לפה יותר..
אמא: מאי, זה הבית שלי!
אני: התנשקתם?
אמא: מאי, את לא חושבת שאתת קצת חצופה?
אני: לא.. תעני לי..
אמא: כן.. ודי!
אני: ואני עוד חצופה? צעקתי עליה.. אני חושבת שבחיים לא צעקתי ככה.. ועוד עלייה, על המלאך שלי אבל באותו רגע כל כך כעסתי.
אמא: מאי, תורידי את הטונים שלך ומהר.....
אני: לא רוצה...
הדלת נפתחה ואסף נכנס.
אסף: מה יש לכן שומעים אותכן עד לטיזי.
אני: יאו... צעקתי ועליתי.. ואמא נגשה לכלים
אסף עלה לחדר ואחרי כמה דקות נכנס אלי לחדר.. כבר הייתי במצב שכיבה על המיטה.
אסף: מאי מה זה הייה הריב הזה? הייתן רבות מדי פעם אבל בחיים לא ככה.
אני: כי יש לה משהו עם אחד מהעבודה שלה, הוא הייה פה.. והעבירו חיוכים קושי קושי.. מה זה? נראה לך הגיוני?
אסף: מאי, מה את רוצה שהיא תעשה?
אני: אסף אתה רציני? כבר? כבר היא שכחה את אבא.. למה שהיא תצא עכשיו עם מישהו.. אמרתי את זה והיו לי דמעות בעיניים, הן פשוט נצצו.
אסף: מאי, היא אף פעם לא תשכח את אבא. אבל אין מה לעשות היא חיבת להמשיך בחיים שלה..
אני: לא רוצה.. אמרתי לו והוא חיבק אותי חזק...
אסף יצא מהחדר והחלטתי ללכת לבקר את מאור. התארגנתי על עצמי, ירדתי למטבח לקחתי בקבוק מים הכנסתי לתיק ראיתי שאמא בסלון.. לא הייה לי כח לדבר איתה פשוט יצאתי. נכנסתי לאוטו ונסעתי למאור.. אחרי 15 דקות הגעתי.
עליתי במדרגות והגעתי, דפקתי על הדלת ואחרי שניה מאור פתח לי.
הבאתי לו חיבוק ונכנסתי.
אני: איפה דנה?
מאור: בעבודה, עוד מעט היא חוזרת... מה להכין לך?
אני: נס?
מאור: יאללה אני מכין לי גם..
אחרי כמה שניות מאור בא עם 2 כוסות נס, ועוגיות.
מאור: מה איתך יפה?
אני: בסדר.. רבתי קצת עם אמא
מאור: למה.. מה קרה?
אני: סתם, הייה איזה חברה מהעבודה.. ויש משהו בניהם ... ולא יכולתי לראות את זה.. כאילו פאק, איך היא יכולה?
מאור: אוי.. זה מכעיס אין ספק.. אני גם לא יכול לקבל את זה.. אבל את חייבת להבין שהיא חייבת להמשיך קדימה היא לא יכולה להיות עצובה.. והיא צעירה, וכן היא צריכה להנות מהחיים.
אני: איך .. איך.. קיבלתי חלחלה לחשוב שהיא היית איתו
מאור: די, זאת אמא והיא ילדה מספיק גדולה.
הסתכלתי על מאור ושתקתי.
מאור: כמו שאני מכיר אותך בטח צעקת ממש..
אני: חבל על הזמן
מאור: אז בתור התחלה את מבקשת סליחה ושומעת את מה שיש לה להגיד.. בלי עצבים וכעס.
אני: לא יכולה...
ניסינו לשנות נושא, דנה חזרה מהעבודה ראינו סרט כולנו וכבר התחיל להיות מאוחר וחזרתי הביתה
נכנסתי לאוטו וברדיו התנגן השיר שלי ושל נדב.. הדמעות עלו אין מה לעשות הוא בלב שלי עמוק.
הגעתי הביתה לחניה, הוצאתי את התיק הפלאפון שלי צלצל, זה הייה סהר.. לא התחשק לי לענות אז פשוט הכנסתי לתיק .
נכנסתי הביתה כולם ישנו כבר, החלפתי בגדים ונזכרתי שיש עבודה מחר.
שמתי שעון ל 8 בבוקר. תוך שנייה נרדמתי.. בבוקר שמעתי את הצלצול של השעון לא הייה בא לי לקום, אבל קמתי בכל זאת.
התארגנתי ויצאתי לעבודה..
איך שהגעתי אור קפץ עלי, כרגיל הם מעלים לי חיוך כל פעם מחדש..
התחלנו לעבוד, קרעתי את עצמי זה הייה כיף להשקיע את כל האנרגיות בזה.
סיימנו בערב.. נסעתי ישר הביתה וראיתי את אמא.
אמא: מאי, בואי נדב..
אני: מקלחת ואז..
עליתי לחדר נכנסתי למקלחת, לבשתי את הפיג'מה הורודה שלי וירדתי למטה.
אמא: בואי שבי, התיישבתי והיא הביאה לי שוקו.
אני: אמא תראי.. לא התכוונתי לצעוק ככה.. אבל באמת שזה מחרפן אותי לחשוב שיש מישהו אחר במקום אבא..
אמא: אין ובחיים לא יהיה מישהו במקום אבא, אבל את צריכה להבין שאני אישה צעירה, אני חייבת להמשיך בחיים.. וזה לא שיש בנינו משהו עדיין.. אם יהיה אתם תדעו..
אני: אוף... הדמעות עלו אמא חיבקה אותי חזק.. ישבתי לדבר איתה עוד קצת ועליתי לחדר.. הפלאפון שלי צלצל וזה הייה שוב סהר..
חשבתי לעצמי למה הוא רודף אחרי ככה
אני: הלו..
סהר: היי...
אני: מה נשמע?
סהר: הכל טוב מה איתך? למה את נשמעת רע?
אני: סתם מצב רוח..
סהר: אפשר לשנות אותו?
אני: אתה יכול לנסות..
סהר: אפשר להוציא אותך לשתות משהו?
אני: מה?
סהר: בית קפה?
אני: אממ טוב..
קבענו.. הוצאתי ג'ינס וקרדיגן צעיף התאפרתי והוא הגיע.
הרגשתי מוזר.. לצאת איתו ככה פתאום אחרי שהייתי רעה אליו.
יצאתי מהבית הוא עמד מחוץ לאוטו
התקדמתי לאוטו, הייה לו ריח מהממם.. לא יכולתי להפסיק להריח אותו.
נכנסתי לאוטו והלכנו לבית קפה.. הזמנתי לי קפה והוא גם.
סהר: את רוצה לספר לי למה היית ככה מבואסת?
ראיתי SMS פתחתי וזה הייה מבן
"מי הבחור הזה שיושב איתך?"
הסתובבתי ולא ראיתי את בן..
אני: ....


סורי שיצא קצר......... פרק הבא יהיה ארוך 😊

סהר: את רוצה לספר לי למה היית ככה מבואסת?
ראיתי SMS פתחתי וזה הייה מבן
"מי הבחור הזה שיושב איתך?"
הסתובבתי ולא ראיתי את בן..
אני: ....
" ידיד, מאיפה אתה יודע?"
ואחרי שנייה הוא ענה
"עברתי עם האוטו"
סהר: הכל בסדר?
אני: כן בטח..
סהר: למה את כזאת קשוחה?
הוא שאל ואני חייכתי..
אני: לא קשוחה, פשוט רק עכשיו יצאתי ממערכת יחסים, והלב שלי עדיין נמצא שם.
סהר: אז למה נפרדתם? הוא שאל.. ולקח שלוק מהקפה.
אני: לא הסתדר, חברים שלו השפיעו המון. והוא גם טס לטיול עכשיו של אחרי צבא.
סהר: אוצ'..
אני: כן.. בן כמה אתה בכלל?
שאלתי אותו והתחלתי להבין שאני יושבת עם בן אדם שאני בכלל לא מכירה..
סהר: 23... ואת?
אני: 20 וחצי... אתה לא נראה בן 23..
ישבנו עוד קצת וכבר התחלתי להתחרפן אז החלטתי שהולכים.
הגעתי הביתה אחרי רבע שעה וראיתי בסלון את אסף, יוגב ,מתן ובן...
אני: היי..
אסף: מה כפרה התחלת לשבת עם ערסים?
אני לא אשקר הוא דיי נראה ערס, אבל הוא ממש חתיך.
אני: 144 מה נשמע אמרתי והסתכלתי על בן.. כאילו מה כל דבר שאני עושה הוא צריך להעביר לו...
אסף: תרגעי מאי...
אני: שתוק שתוק..
הוא עיצבן אותי עם התגובה הזאת ליד חברים שלו. הלכתי למטבח מזגתי לי כוס קולה ועליתי לחדר.
נכנסתי להתקלח.. לבשתי פיג'מה ויצאתי לחדר עם מגבת על הראש..
התיישבתי במחשב, פתחתי את הפייסבוק וראיתי שנדב ואייל העלו תמונות מתאילנד, הרגשתי שוב צביטה בלב.. ראיתי כמה שהם נהנים... בטח הוא לא חושב עלי בכלל..
התעצבנתי על עצמי ששוב אני שוקעת בו והחלטתי לסגור את הפייסבוק.
היו דפיקות על הדלת..
אני: מהההה צעקתי..
הדלת נפתחה וראיתי את בן עומד בפתח, קצת התעצבנתי עליו אבל בעיקר על אסף. הוא יכול לחכות עם התגובות הלא רצויות שלו על אנשים שאני מסתובבת איתם ולהגיד לי אותם בפרטיות
ודפקתי לו את המבט הכועס שלי.. אבל בפנים לא כעסתי, מה אני יעשה אני לא יכולה לכעוס עליו... רק כשהיינו ילדים הייתי כועסת עליו הוא ואסף תמיד היו מציקים לי.. זה מצחיק שאני מכירה את הבן אדם הזה כל החיים שלי.
בן: די נו, אל תכעסי עלי.. הוא עשה מבטח עצוב ואני חייכתי...
בן: הוו ככה את יפה..
אני: גם עם המגבת על הראש?
בן: הכי יפה עם מגבת על הראש...
חייכתי והורדתי את המגבת
בן: טוב, אני יורד למטה אנחנו רואים סרט, את באה?
אני: לא נראה לי אני אלך לשבת קצת עם הבנות.
בן יצא מהחדר, התקשרתי לקרין והחלטנו ללכת לשבת אצל שחר.
זרקתי על עצמי טיצ שחור חולצה וקרדיגן התאפרתי סידרתי את השיער וחיכיתי שקרין תתקשר להגיד לי לצאת. לקחתי את התיק וירדתי למטבח
עברתי דרך הסלון
אסף: שוב את יוצאת?
לקחתי את הכוס ביד והתקדמתי אליו
אני: יש בעיה?
אסף: תהיי קצת בבית..
אני: אסף מה נפלת עלי היום? והרמתי את הקול קצת.
מתן יוגב ובן לא הוציאו מילה.
אסף: תירגעי מאי.
לחשתי: ססססס, ובדיוק קרין התקשרה. יצאתי מהבית בלי להגיד בי אפילו ונכנסתי לאוטו.
קרין: מה קורה מאמי?
אני: טוב מה איתך?
קרין: בסדר, איך עבר היום?
אני: אל תשאלי.. רבתי עם אמא שלי ונפגשתי עם סהר.
קרין: מזהההההההה.. מתי נפגשתם?
אני: קודם והייה משעמם.. ובן סיפר לאסף אז אסף התעצבן שאני יושבת עם ערסים.
קרין: בן בזמן האחרון יותר מדי עוקב אחריך.
אני: מה? לא! הוא כמו אח שלי... מגיל 0 מה יש לך..
קרין: מאי את תמימה... את לא רואה שהוא מת עלייך.
אני: אויש דיי אל תדברי שטויות.. אמרתי לה עם החיוך המובך שלי..
קרין: אני מכירה את החיוך הזה כפרה שלי..... למה שלא?
היא שאלה..
אני: מה השתגעת.....? הוא החבר הכי טוב של אחי..
קרין: נו ו...?
אני: וחוץ מזה נדב.... באתי להמשיך והיא עצרה אותי
קרין: שום נדב,... אין נדב... די ! צאי מזה!
אני: כבר אמרתי לך שאת משוגעת?
שתינו צחקנו ובדיוק הגענו לשחר...
ישבנו, דיברנו ובעיקר צחקנו כל כך נהנתי .. ראינו סרט והחלטנו להשאר לישון. סימסתי לאמא שלא תדאג ונרדמתי כפיות בין קרין לשני.
בבוקר התעוררנו מריח מטורף וראינו את אמא של שחר מכינה לנו פנקייק..
היינו אצלה עד הצהריים. ואז החלטתי לחזור הביתה.. ראיתי שהדלת קצת פתוחה אז פשוט נכנסתי, התקדמתי בשקט לסלון וראיתי שם את אמא.. שוב עם חיים. הם לא ידעו שאני שם הוא חיבק אותה, ליטף לה את השיער הם התרחקו טיפה אחד מהשנייה ושוב התקרבו ראיתי את השפתיים שלו מתקרבים לשלה.. לא יכולתי לראות את זה.. כל הגוף שלי הייה צמרמורות.. מה הוא עושה? מה...
אכממ.... השתעלתי והם התרחקו אחד מהשנייה.
אמא: מאי מתי הגעת? היא שאלה בבהלה..
אני: עכשיו...
עלק אין כלום לחשתי לעצמי.
אמא: מאי מה אמרת? היא צעקה לי והתחלתי להתקדם לחדר..
חיים: איריס אני ידבר איתך כבר אחרי זה, הוא הביא לה נשיקה על הלחי והלך.
אמא: מאי תעצרי.
הסתובבתי אליה..
אני: מה ?
אמא: את מוכנה להפסיק עם ההתנהגות הזאת? מה יש לך?
אני: מה יש לי? אמא אמרת לי שאין בניכם כלום.. איך איך את יכולה להיות כבר עם מישהו.. כולה עברו 10 חודשים.. איך?
אמא: מאי מספיק היא צעקה, מי את שתגידי לי מה לעשות?
אני: תראי איך את מתנהגת.... מי הוא בכלל? שאת מביאה אותו ככה לפה.?
צעקתי ושמעתי שאסף יורד למטה
אסף: מה הולך פה...? וגם עליו הייתי עצבנית.
ובנוסף המחזור המעפן הזה לא כל כך עוזר..
אמא: סליחה? זה הבית שלי מאי, תפסיקי להיות חצופה... תראי איך את מדברת אלי בכלל...
אני: אני ידבר איך שבא לי.. זה לא בא בחשבון למה שהולך פה..
אסף: תגידי לי מה נסגר איתך ? הוא נעמד ליד אמא והסתכל עלי..
אני: הוו עוד אחד...
אמא הייתה ממש נסערת
אני: עלק ידיד מהעבודה אמרתי ולקחתי את התיק..
אסף תפס אותי ביד...
מאי תתחילי להירגע עם הדיבור הזה שלך, זאת אמא שלך תכבדי אותה..
אני: ולא איכפת לה שהיא מביאה לפה את הגבר הזה שלה...
אסף: לא מאי.. זה החיים שלה..
אני: יאו אתם שניכם לא מבינים כלום... צעקתי עליהם ועליתי לחדר עם דמעות בעיניים.
הטלפון צלצל ואף אחד לא ענה.. לקחתי אותו לחצתי על הירוק
אני: הלוו אמרתי בעצבים.
..: מאי? וישר הבנתי שזה בן..
אני: כן..
בן: למה אסף לא עונה?
אני: לא יודעת.. תשאל אותו מה אתה שואל אותי. אמרתי לו בעצבים
בן: ואו... מה העצבים...
אני: סליחה... סתם אין לי כח.. אמרתי והתחלתי לבכות.
בן: היי... למה את ככה?
אני: אין לי כח כבר לבית הזה.
בן: את רוצה ללכת לשתות משהו?
אני: אמ..
בן: חצי שעה תהי מוכנה?
אני: טוב.
סגרתי את השיחה איתו.. נרגעתי קצת עשיתי מקלחת זריזה... החלפתי תחבושת, לבשתי מכנס שחור חולצה וסוודר יפה מגף איפור בקטנה ואחרי כמה דקות בן צלצל שאני ארד.
ירדתי במדרגות וראיתי את אמא בסלון.. פשוט יצאתי.ראיתי את האוטו של בן ונכנסתי.
בן: היי.
אני: היי..
בן: לאיפה?
אני: לא איכפת לי..
והוא החליט לנסוע לבית קיפה על הים.
בן: מה קרה יקופה?
אני: סתם..
בן: מאי, אני מכיר אותך מספיק זמן כדי לדעת שאת לא בוכה סתם.. הוא אמר וצחקתי עם דמעות.. אחרי 10 דקות הגענו הוא חנה ונכנסנו למסעדה.. הייה ממש קר.
הזמנתי לי סיידר תפוחים והוא קפה.
בן: נו דברי...
אני: סתם, למה שלי יש כנראה מישהו, וראיתי אותם עכישו וממש רבנו על זה כי היא אמרה שאין לה אף אחד.. ואני פשוט לא יכולה לחשוב שיש לה תחליף לאבא שלי..
אמרתי את זה בנשימה אחת ושוב הדמעות ירדו וירדו.
בן: די אל תבכי, אין ספק שזה קשה. אבל את חייבת להבין שהיא לא רואה אותו כ"תחליף" לאבא שלך. היא פשוט התחילה פרק חדש בחיים שלה. אמא של צעירה מה את רוצה שכל החיים שלה היא תהייה עצובה ותשב לבד.. היא תמיד תאהב את אבא שלך אין ספק והוא יחזיק פינה מאוד גדולה אצלה בלב, אבל אני באמת חושב שאם היא תמצא לה מישהו שיוכל להיות איתה ובשבילה זה יהיה מעולה.. תחשבי שאסף ואת כבר גדולים עוד מעט אתם תעזבו את הבית.. כמו מאור ורק ליאן תישאר. מה את רוצה שהיא תהייה לבד, אני חושב שזה דווקא טוב שיהיה לה מישהו.. היא תפרח קצת.
הוא אמר והייתי מהופנטת לדברים שהוא אמר, בשלווה שהוא אמר...
אני: אתה יודע שאתה חכם... אמרתי לו
בן: לא חכם, פשוט ראלי..
הסתכלתי עליו וחייכתי.. הוא הביא לי חיבוק
בן: נו נרגעת?
אני: כן מאוד.
בן: יופי...וגם עם אסף רבת?
אני: כמובן.. כי הוא הגן עליה.
בן: דיי שטויות, אתם חייבים לריב מדי פעם..
אני: כן..
סיימנו לשתות..
אני: יאללה נזוז..
בן: כן.. אני צריך לאסוף את אסף אנחנו נוסעים לשבת עם מתן בBBB
אני: שמנים.. אבל שלא יראה שבאתי איתך.. אין לי כח לחפירות שלו
בן: אל תדאגי..
הוא לקח את החשבון ובא לשלם
אני: מה נראה לך בדיוק..?
בן: שתקי שתקי, נראה לך שאת משלמת?
אני: כן.. מה?
בן: סתמי טוב ? הוא הסתכל עלי במבט כועס..
אני: אמא...
בן: סתומה וחייך אלי..
קמתי והלכתי לפניו והוא מאחורי
הסתובבתי אליו וקלטתי שהיינו ממש קרובים.
אני: בן.. תודה לחשתי לו.. הוא חייך והסתכל לי בעיניים הרגשתי את הנשימות שלו...
ואז הפלאפון שלי צלצל...
התנתקנו זה הייה מאור דיברנו קצת. בינתיים כשנכנסתי לאוטו

ניתקנו שמענו קצת מוסיקה והגעתי הביתה..
הורדתי את החגורה.. ובן נשאר באוטו.
אני: הייה כיף.. חייכתי אליו והוא אלי.. ויצאתי מהאוטו..
נכנסתי הביתה וראיתי שבן יורד במדרגות.
לא דיברנו , אפילו לא מילה... ראיתי שאמא בחדר.
הלכתי לחדר של ליאן הייתי איתה קצת ועליתי לחדר.
התקשרתי לשיר אור וטל שיבואו אלי..
סידרתי קצת את החדר ואחרי שעה וחצי הם התייצבו עם פיצה משפחתית.
אני: אעעאעא עשיתם לי את היום
תמיד כל החברים שלי ושל אסף אוהבים לשבת בבית שלנו, כי יש בו מלא מקום והוא משפחתי כזה..
התיישבנו לאכול ושמעתי את הדלת של הבית נפתחת ושמעתי את הקולות של אסף מתן בן ו 2 בחורות.
אור: מה אח שלך חזר?
אני: כן..
אור: נו בואי נלך להגיד שלום..
אני: עזוב, עדיף שלא..
אור: למה מה קרה? הוא שאל
אחחחח חולה עליו....
אני: סתם מאמי, רבנו..
שיר: למה מה?
אני: סתם...
טל: טוב נו מה..? משעמם לי..
אני: אני משעממת אותך נשמה?
טל: חס וחלילה חיים שלי והוא הביא לי נשיקה על הראש..
שמעתי שקיבלתי SMS דילגתי בין אור לשיר ולקחתי את הפלאפון...
ראיתי שזה מבן
"אני אצל אסף.. אפשר שתבואי להגיד שלום 😉 ? "
חייכתי...
שיר: מה החיוך?
אני: סתם סתם... חבר דפוק של אחי..
רשמתי לו: " אין מצב שאני באה לאסף... "
שמתי את הפלאפון על השידה.. נשכבתי על המיטה בין שיר לאור..
טל: מה אני עז?
שיר: בוא נסיך .. והיא עשתה לו מקום..
אני: בואו נראה סרט...
שיר: אני רוצה סטפ אפ..
טל: יאללה
הפעלתי את הסרט.. לא הפסקנו לצחוק מהשטויות של אור וטל..
הייה כבר מאוחר והם הלכו..
הורדתי את כל הצלחות למטבח והתחלתי לשטוף... שמעתי שאסף יורד עם 2 הבנות כנראה מלווה אותם לדלת...
אחרי 3 שניות הוא נכנס למטבח..
אסף: מאי...
הוא אמר והסתובבתי אליו עם הראש אפילו לא עניתי.
אסף: סורי על היומיים האחרונים.. אבל פשוט בריב עם אמא חרפנת אותי...
מה שאני אוהבת באסף זה שעם כמה שהוא אגו, כשהוא טועה הוא יודע לבוא ולבקש סליחה..
אני: לא מספיק.. אמרתי והסתובבתי כדי לא לצחוק לו בפנים.. סיימתי לשטוף ולקחתי את המגבת..
הוא ירד וישב על הברכיים.
אסף: נו.. הוא אמר ואני התפוצצתי מצחוק.
אני: משוגע.. גם אני מצטערת...
הוא הביא לי חיבוק
אסף: יאללה בואי אנחנו רוצים לראות סרט..
אני: השנייה סיימתי סרט
אסף : נו זה עם בן ומתן הכי צחוקים.
הוא הכין פופקורן ועלינו... מתן שכב על חצי מיטה ובן על הספה שהיית ליד...
מתן: הו שלום עשיתם שולם?
אני: כן והוצאתי לו לשון.. נו איזה סרט רואים?
מתן: אימה??
אני: לא רוצה.. די אני לא אשן בלילה..
אסף: די יפחדנית..
אני: נו....
בן: מה יש לך לפחד זה סרט...
הוא אמר ועשה לי סימן שלשבת לידו..
הוא חצי שכב על הספה וישבתי לידו.
אני: טוב נו תפעילו.
אסף כיבה את האור והסרט התחיל.. רק מהצלילים התחלתי לפחד..
אני: אני באמת מפחדת לחשתי....
והם התחילו להבהיל אותי
אני: די אני ילך
בן: תרגעי.. לא יקרה כלום.
הוא הניח את היד שלו על הראש שלי.. והתחיל הסרט
פתאום מה שקרין אמרה רץ לי בראש.. שהוא אולי כן בקטע שלי.. אבל איך? אנחנו כמו אחים... אני לא אשק הוא חלומה של כל אישה.. אבל הוא יותר מדי אח..
כל קטע מבהיל פשוט צעקתי והם צחקו... שמתי עליו את היד והוא עשה לי קצת נעימי...נגמר הסרט.. והחלטתי ללכת לישון..
אמרתי להם ביי והלכתי לחדר שלי..
אחרי כמה שניות שמעתי דפיקות בדלת.. נבהלתי.. אחרי הסרט הזה איך לא?
הדלת נפתחה ו.....


פיצוי על הפרקים הקצרים 😊
תהנוווו !

כמה כיף להיכנס ולראות שיש לי להשלים!
בן כזה נסיייייייך, בא לי שהם יהיו ביחד! כאלו מתוקים

מתה להמשך!

תמיייייד אמרתי שהם צריכים להיות יחד...סוף סוף אחד שלא ייעשה לה סרטים וקינאה על כל דבר...
יאללה בןןןן !!!!!!

אמרתי להם ביי והלכתי לחדר שלי..
אחרי כמה שניות שמעתי דפיקות בדלת.. נבהלתי.. אחרי הסרט הזה איך לא?
הדלת נפתחה ו.....
ואסף עמד בדלת..
אני: מה כבר התגעגעת?
אסף: עמית התקשרה אלי עכשיו, הוא אמר והתיישב על המיטה.
אני: מה היא רצתה?
אסף: אמרה שהיא מתגעגעת והיא רוצה שנפגש..
אני: אוקי.. ומה אמרת לה?
אסף: שזה לא מתאים.. הוא לחש וראיתי שהוא מבואס.
אני: רצית לראות אותה?
אסף: בטח.. יש לי רגשות אליה.. אבל זה סתם יגרר ולא בריא לשנינו.
אני: צודק.. טוב מאוד. אל תפגשו זה סתם מזיק..
אסף: כן?
אני: כן  חייכתי.. הוא הביא לי נשיקה על הראש ויצא מהחדר. אני שמתי את הראש עלה כרית ונרדמתי תוך שנייה.
בבוקר התעוררתי מצלצול הפלאפון שלי.. וראיתי שזאת שני
אני: הלווו
שני: אוי הערתי אותך...?
אני: כן.. מה השעה?
שני: 11 .. אני עם קרין ושחר.. קומי הולכים לשתות קפה...
אני: טוב... חצי שעה אני מוכנה.
שני: טוב מאמי, נתקשר שנהייה בחוץ..
התעוררתי על עצמי, והתחלתי להתארגן.. עשיתי את כל סידורי הבוקר הוצאתי טיצ שחור טוניקה יפה ומגף ראיתי שדי קריר בחוץ. התאפרתי בקטנה והייתי מוכנה.
ירדתי למטה, העצבים שהיו על אמא כבר פחתו.. ממש התגעגעתי אליה אבל היא כל כך עצבנה אותי.
ראיתי שאסף לומד בחדר לא רציתי להפריע לו ואחרי 10 דקות שחר התקשרה להגיד לי לצאת.
שמתי בושם, אודם ויצאתי.
נכנסתי לאוטו, איזה כייף הייה לראות אותן..
אחרי נסיעה של 10 דקות הגענו.. התיישבנו וכל אחת הזמינה לה קפה
אני: ישבתי עם סהר אתמול.
שחר: רציני?
אני: כן, אבל לא זרם.. הייה ממש כבד..
שחר: ושני אולי תספרי לנו מה עם שלומי
שני: נסיך שלי..
אני: הופה... יאללה סוף סוף אחותי.
שני: כן כל כך..
סיימנו לאכול ושחר הורידה אותי ואת קרין בבית.
נכנסו וראיתי במטבח את אסף והילה ידידה ממש טובה שלו היא היית מלא זמן בחו"ל
אני: הילולייייי
הילה: נסיכה והיא ישר קפצה עלי...
ישבנו איתם עוד כמה דקות ועליתי לחדר עם קרין.
קרין: כמה עבודה היית לי אתמול את לא מבינה.
אני: יאללה אחותי עוד מעט ברזיל...
קרין: את לא מבינה איך בא לי כבר... לעוף מפה!
אני: כן... החלפתי בגדים ובדיוק קיבלתי הודעה..
אני: בובי הפלא' ליידך?
קרין: כן קוף... היא פתחה את הפלאפון... וקראה ועלה לה לחיוך על הפנים..
אני: מי זה..? הסתובבתי וראיתי שהיא מחייכת.
קרין: טני ניני...
אני: חחחחחחח מה את גנובה מי זה? וצחקתי..
קרין: בנושש..
אני: מה? מה הוא רשם..?
ולקחתי לה את הפלאפון
קרין: אמרתי לך שקורה פה משהו?
אני: קרין.. מה יש לך.. הוא כמו אח שלי.
קרין: כן כן...
אני: מה את גנובה? ודפקתי לה מבט..
קרין: כפרה שלי.. אני מכירה אותך יותר מדי טוב.. וכבר הספקתי להכיר את בן.. הוא הורס.. תזרמי.
אני: סתומה..
התיישבתי על המיטה ורשמתי לו
"בבית מאמי... ואתה? "
אחרי 3 שניות
" סתם חזרתי עכשיו מהעבודה, בא לך לעשות סיבוב? "
אני: מה את אומרת?
קרין: ברור שכן !
רשמתי לו שכן..
התארגנתי בקטנה.
ירדתי למטה עם קרין.. היא הלכה ואחרי כמה שניות בן הגיע.. נכנסתי לאוטו.. הרחתי את הבושם המוכר של ואן מיליון.. התמכרתי..
אני: מה הולך?
בן: טוב מאמי מה איתך?
אני: מעולה..
אחרי רבע שעה הגענו לים.
אני: מה ים בקור הזה?
בן: שתקי שתקי... בואי תראי איזה מקום יפה.
הוא חנה את האוטו.. ואני הלכתי אחריו.. הגענו לסלע עם ספסל שמשקיפה לכל חוף הים.
אני: אמל'ה.. מה זה המקום המדהים הזה?
בן: ראית מה זה...
התיישבנו זה הייה מקום כזה מדהים.
בן: נו קטנה.. השלמת עם אמא?
אני: קטנה?
בן: תמיד היית מתעצבנת עלי שהייתי קורא לך ככה! הוא אמר ואני חייכתי.
אני: לא השלמנו.. לא דיברנו מאז.. הייתי נורא עצבנית.
בן: די, זאת אמא שלך.. תביני אותה..
אני: מנסה...
התחילה רוח ממש קרה.. ודיי רעדתי..
בן: קר לך?
אני: קצת אמרתי והרגשתי את השפתיים שלי רועדות.
תוך שנייה ראיתי את בן מוריד את הסוואצר שלו ומביא לי.
אני: משוגע יהיה לך קר?
בן: איזה קר.. אני מת מחום.
לבשתי את הסוואצר שלו, הייה ענקי עלי אבל כייפי.. עם הריח שלו.
הוא שם עלי יד כדי לחממם אותי.
בן: את יודעת ש..
הוא אמר ונעצר...
אני: ש.. הסתכלתי עליו והיינו דיי קרובים בגלל החיבוק..
בן: שדיברנו עם נדב לפני הטיסה.. ואמרתי לו שהוא ילד דפוק שהוא מאבד דבר כמוך..שאין הרבה כמוך שאת מיוחדת...
עברה בי צמרמורת שהוא אמר את זה..
הסתכלתי עליו, והוא עלי..
הרגשתי את הנשימות שלו.. לא הבנתי כל כך מה הולך שם.. אני חושבת שבאותו רגע הייתי בעננים.. חלומה של כל אישה עומד מולי..
הוא התקרב אלי.. השפתיים שלו היו על שלי.. נשיקות קטנות שהמשיכו לנשיקה ארוכה... כל הגוף שלי הצטמרר.. לא הבנתי מה הולך.. אחרי כמה שניות התנתקנו.. חייכתי במבוכה וסובבתי את הראש..
בן: היי... הוא שם את היד שלו על הסנטר שלי וקירב אותי אליו..
אני: זה מביך קצת.. אתה כמו אח שלי הגדול.
בן: את מדהימה.. תמיד אמרתי.. ותאמיני לי שהכרתי מלא בחורות.
אני: אל תתלהב עלי סבבה? אמרתי והוצאתי לו לשון..
והוא חיבק אותי.. הרגשתי מוגנת כל כך..
אני: אתה בסדר אתה..
בן: בסדר אה? ודגדג אותי..
אני: די....בןןןן.....אני.....לא.. נושמת.. הוא הפסיק והביא לי נשיקה על השפתיים שגרמה לי לכל כך הרבה צמרמורות ....
הוא קם ואחרי שנייה הביא לי יד כדי לעזור לי לקום..
התקדמנו לאוטו.. לא הבנתי כל כך מה הולך.. אבל מה שכן, הבטן שלי לא הפסיקה להתהפך לי.
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שרשום "אימוש שלי".
הראתי לבן.
בן: תעני.
אני: הלו..
אמא: מה קורה?
אני: טוב אמא מה איתך?
אמא: בסדר איפה את?
אני: סתם בסיבוב, עוד מעט באה.
אמא: בואי הכנתי ארוחת ערב, אני רוצה שנדבר.
אני: בסדר..
ניתקנו את השיחה.
בן: יופי.. להתנהג יפה לאמא כן?
אני: תרגע.... ודפקתי לו מבט.. הפלאפון של בן צלצל וראיתי שרשום אור הגבר.. וידעתי שזה אח שלו הגדול.. וכמובן שאנחנו כמו משפחה
אני: אני עונה...
לקחתי לו את הפלאפון והוא התחיל לנהוג..
אני: היי אור..
אור: אני שומע נכון? מאי?
אני: אכן.... מה נשמע?
אור: טוב מותק מה איתך?
אני: בסדר...!
אור: מה לא ראיתי אותך שנים, את כבר לא באה עם אח שלך..
אני: כן עסוקים..
אור: איפה אתם?
אני: בדרך..
אור: בואו לקחת אותי מהמרכז פה...
שאלתי את בן..
אני: כן.. 10 דקות.
ניתקנו ובן הפעיל את המוסיקה. בין רמזור לרמזור הוא שם עלי את היד... אחרי כמה דקות הגענו למרכז ואור עלה לאוטו והתחיל עם השטויות שלו... בן 25 ומתהג כמו בן 5..
הוא הוריד אותו בבית.. ואז הגענו אלי..
אני: אתה רוצה ללכת לאסף?
בן: לא עוד מעט אנחנו הולכים להילה יש לה יום הולדת..
אני: הבנתי...
הוא יצא איתי מהאוטו ועמדנו בצד. לא נעים מול הבית.. הוא הביא לי חיבוק ענקי.
בן: הייה לי כייף.
אני: גם לי.. אמרתי והרמתי את הראש כדי להסתכל לו בעיניים.
בן: תדברי עם אמא יפה? ואז תדברי איתי?
אני: מבטיחה.. הוא הביא לי נשיקה קטנה .. הוא נכנס לאוטו ואני הביתה.
הרחתי ריח מושלם ... וראיתי את אמא במבטח.
ראיתי אותה והרגשתי שאני חייבת לתת לה חיבוק.
התקרבתי אליה ונתתי לה חיבוק ענקי.
אמא: בואי נסיכה שלי תשבי.
התיישבנו שתינו והתחלנו לאכול.
אמא: תראי, אני מבינה את העצבים שלך שהיו בריב ושקשה לקבל את זה. אבל מאיצ'וק אני בת 42 אני לא יכולה שהחיים שלי יגמרו. אין ולא יהיה תחליף לאבא שלך.. הוא אחד ויחיד והוא הלב שלי.. אבל אם יש מישהו שכיף לי איתו.. אז למה לא? יהיה טוב סבבה לא יהיה הוא יעוף.. וזה קשה גם לך גם לאסף למאור ולליאן.. אבל נתרגל לזה.. כמו שמה שטוב לך טוב לי.. אז ככה גם ההפך.
חשבתי על מה שהיא אמרה, וכמה שזה כואב.. היא צודקת.
אני: את צודקת, סליחה על איך שצעקתי.
אמא: סליחה גם..
הבאתי לה חיבוק והמשכנו לאכול.
אמא: מה פשר החיוך שמתנוסס על פנייך? חשבתי תהיי בדיכי אחרי שנדב נסע.
אני: לא איזה.. נדב זה היסטוריה.. יצא חרא..
אמא: אי אי.. כולם חארות בסוף...
אני: מה? ודפקתי לה מבטח לא מבין...
אמא: עד שמוצאים את האחד..
ישבתי איתה עוד קצת ועם ליאן ועליתי לחדר..
אסף נכנס לשבת איתי.
אסף: את לא יוצאת פרה?
אני: לא.. אני גמורה.... אתה יוצא..
אסף: כן עוד מעט.
אני: להילה?
אסף: מה? מאיפה את יודעת?
והוא דפק לי מבט מופתה.. ואני בראש: פאק....
אני:.........


תהנו 😊

יאיייייייייייייייייייייייייייייי
גו בן,גו בן,גו בן 😊))))))

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

איזה חמודיייםםם !!!!!

המשךךךךך