כבר לא ילדים

הזמנתי מונית ואחרי 10 דקות היא הגיעה..
קרין ירדה אצלי, נכנסו התקלחנו ונרדמנו כפיות..
בבוקר התעוררנו קרין הלכה...
אני הכנתי לי נס, התיישבתי במחשב, פתחתי את הפייסבוק ו...
וראיתי מלא תמונות מאתמול של נדב עם הידידות האלה...
סגרתי את המחשב, הלכתי לחדר של אסף וראיתי שהוא לומד לפסיכומטרי, לקחתי ממנו את המפתחות של האוטו.
הלכתי לחדר שלי התלבשתי וחשבתי מה לעשות...
כל כך כעסתי על נדב, על הדיבור המסריח הזה אתמול...
סיימתי להתאפר.. נכנסתיי לאוטו שמתי לי את הדיסק שאני אוהבת והתחלתי לנהוג, החלטתי לנסוע לאבא.. אחרי שעה של נסיעה, מפוצצת מחשבות ומוסיקה הגעתי.
לקחתי דלי מים וניקיתי את הקבר.. התיישבתי לידו...
הצמרמורות עברו בי.. כל כך התגעגעתי אליו.. לחיבוקים שלו, לצחוקים שלו.
אבא, אתה כל כך חסר... אתה לא מבין כמה שאני צריכה את החיבוק שלך... אני עכשיו עובדת הרבה כדי לחסוך כסף לברזיל.. אתה זוכר שתמיד דיברנו על הטיסה הזאת ואמרת לי שתחכה יום יום לתמונות שלי משם.. מי הייה מאמין שכל כך הרבה דברים השתנו עד אז.. אבל אני מתחזקת... וגם אמא וכולם! אנחנו מודעים לכך שאתה דואג לנו מלמעלה ומסתכל עלינו..
ישבתי שם עוד קצת, קצת התחזקתי..אחרי שעה יצאתי משם..
ראיתי שיחות שלא נענו משחר ושני.. דיברתי איתן קצת... וקבענו לשבת בגרג...
אחרי שעה הגעתי לאזור אספתי אותם והתיישבנו
שחר: מה הלך אתמול? למה היית ככה?
אני: סתם, נדב.. רבנו...
שני: בגלל הפרחה הזאת שהוא רקד איתה?
אני: גם..
שני: אז מה עוד?
אני: סתם כל הקנאה הזאת.. והשטויות האלה.
שחר:אתם אוהבים זה מה שיפה, שגם אחרי כל הריבים אתם עדיין חוזרים אחד לשנייה..
אני: מקווה..
שנינו נושא צחקנו וחזרתי הביתה...
ראיתי את אמא בסלון..
אני: אימוששש קפצתי עליה.
אמא: מה נשמע יפה שלי?
אני: הכל בסדר... שמתי עליה את הראש...
אמא: מה עשית היום?
אני: הייתי אצל אבא..
אמא: באמת?
אני: כן, הייתי צריכה קצת להשתחרר...
אמא: יופי מאמי, גם אני הייתי אתמול...
והרגשתי שהיא התקפלה בתוך עצמה...
אני: איך את?
אמא: בסדר, לומדים לחיות עם זה ... לאט לאט..
אני: נכון..
אמא: לי אותכם וזה מה שהכי עוזר..
היא חיבקה אותי חזק..
והיא כל כך ריגשה אותי...
אני: אמא, אני אוהבת אותך!
אמא: גם אני אותך ילדה שלי..
ישבתי איתה ועליתי לחדר... התעצבנתי שנדב לא מתקשר.. הלכתי לחדר של אסף
אני: הייוש!
אסף: מה הולך קופה
אני: בסדר.. איך הולך עם הלימודים?
אסף: מחרפן.. מה איתך? איך הייה אתמול?
אני: חרא..
אסף: מה קרה?
אני: סתם, נדב.. רבנו אתמול פיצוצים.
אסף: מה יש לכם בזמן האחרון?
אני: לא יודעת אסף.. אני מתחרפנת... ממש צעקנו אחד על השנייה אתמול...
אסף: אז אולי אתם צריכים מרחק אחד מהשנייה.
אני: לא יודעת..
אסף: דברי איתו...
אני: לא רוצה.. למה תמיד אני זאת שצריכה לבוא לסדר..
אסף: שוב האגו?
אני: כן, הוא מעצבן אותי עם המובן מאליו שלו.. אסף זה הכי גרוע בעולם.
אסף: מאי, אל תכניסי לעצמך שטויות לראש.. תנסי לדבר איתו.
אני: לא יודעת...
אסף: טוב תעשי מה שאת רוצה.
אני: טוב אני זזה לחדר.
נכנסתי להתקלח.. ראיתי שהוא מחובר בפייסבוק..
שעה התלבטתי אם להתקשר או לא..
היתקשרתי.. הוא לא ענה.. התעצבנתי זרקתי את הפלאפון.. ובדיוק הדלת נפתחה וזאת הייתה קרין.
קרין: מה העצבים..
אני: תנחשי?
קרין: נדב?
אני: בינגו...
קרין: יאללה יאללה, תתארגני יוצאים!
אני: מה לאיפה?
קרין: לצ'וצ'ו..
אחרי שכנועים רבים, לבשתי ג'ינס חולצה יפה התאפרתי ויצאנו.
קרין: יאללה, מאמי, לחייך!
החלטתי לשים את כל המחשבות בצד ולהנות...
הגענו לצ'וצ'ו.. התיישבנו על הבר.. הזמנו שמפנייה.
הייתה מוסיקה טובה , אז הייה כיף..
סובבתי את הראש וראיתי על השולחן ממול את נדב עם כמה חברים..
אני: מי אמר מרפי ולא קיבל.. לחשתי לקרין באוזן...
קרין: סתומה...
אני: העיקר הוא לא עונה לפלאפון....
קרין: לא להתייחס..
זה שישב ליידי התחיל לדבר עם קרין ואיתי, הוא הייה הכי מצחיק בארץ.. ראיתי שנדב קלט, לא כל כך הייה איכפת לי ..
אחרי שעה ומשהו, שילמנו חשבון והחלטנו לצאת.
ראיתי את נדב וכל החברים שלו בחוץ.. יצאנו, לא התייחסתי, לא הייה בא לי לראות אותו בכלל.. ילד מפגר..
נכנסנו לאוטו ויצאנו.. הפלאפון שלי צלצל זה הייה נדב.. לא עניתי...
החלפתי בגדים ונכנסתי למיטה..
שעה עד שנרדמתי.. בבוקר התעוררתי ראיתי הודעה מנדב " דברי איתי"
לא הייה לי כח לענות.. הכנתי לי נס, והחלטתי לנסוע אליו שנדבר כבר, כי המצב הזה מחרפן אותי.
זרקתי על עצמי מכנס חולצה וקרדיגן.. ויצאתי.. אחרי רבע שעה הגעתי, אמא שלו המקסימה חיבקה אותי ועליתי אליו לחדר, הדלת הייתה קצת פתוחה.. שמעתי דיבורים
ויישר זיהיתי שזה הקול של אושרי..
נדב: אחי אני מתחרפן.. אני שונא להיות במצב כזה איתה.. שמעתי וחייכתי...
אושרי: אחי, שחרר.. דיי. מה אתה צריך לסבול.. תראה החיים יפים. תפרד ממנה כבר..
................

[B] מה אתן אומרות?

איכסססססססססססססססססססססססססססס
בא לי להעיף כאפה לאושרי הזהה!!!!

QUOTE (לולו_סטייל @ 11/12/2012) איכסססססססססססססססססססססססססססס
בא לי להעיף כאפה לאושרי הזהה!!!!
חצוף!! מי הוא שיתערב?!
אבל האמת שנדב גם מתחיל להתפזר שם.. שיבין מהר מה יש לו בידיים לפני שיהיה מאוחר מדי.

במתחחחחחחחח! המשךךךך 😉
וחג שמח בנות!

ויישר זיהיתי שזה הקול של אושרי..
נדב: אחי אני מתחרפן.. אני שונא להיות במצב כזה איתה.. שמעתי וחייכתי...
אושרי: אחי, שחרר.. דיי. מה אתה צריך לסבול.. תראה החיים יפים. תפרד ממנה כבר..
................
המשכתי לעמוד מאחורי הדלת, הלב שלי דפק כל כך חזק, הייה אפשר לשמוע אותו...
אושרי: מה אתה שותק..? תחשוב עובדים חודשיים ימבה כסף ואנחנו עפים לתאילנד.. שתייה בחורות עניינים, תחשוב כולנו נכיר בנות מה אתה תשב תסתכל עלינו..
נדב: יאללה תאילנד..
אושרי: גם ככה אתם כל הזמן רבים..
הייתי עצבנית, אבל החלטתי לא להיכנס. הסתובבתי והלכתי..
דיברתי עם הבנות לשבת בקפה קפה..
אספתי את קרין ושני.. אחרי רבע שעה הגענו וראינו ששחר כבר שם.
קרין: סוף סוף התחלתי לעבוד.
אני: יאללה צריך לטחון עבודה, כסף כסף לטיול!
קרין: חובה..
קרין ואני מאז שאנחנו קטנות כבר תכננו את הטיול שלנו.
שחר: אני כל פעם מתאהבת מחדש..
אני: הוו לפחות את...
קרין: באמת לפחות את..
שחר&אני: למה מה עם דניאל?
קרין: יום אסל יום בסל...
אני: ספרי לי על זה... אין לי כח כבר.
שחר: מה קרה?
אני: סתם הלכתי לנדב, כדי להשלים... ושמעתי מבחוץ את השיחה של אושרי ושלו... ואושרי מנסה לשכנע אותו שנפרד...
קרין: איזה זבל...
שחר: ואי ממש!
אני: כן, עזבו אין לי כח לדבר עליו בכלל.
ישבנו עוד קצת והלכנו, מחר עוד יש לי עבודה..
הגעתי הביתה התקלחתי והלכתי לשבת קצת עם אמא וליאן.
אמא: מה נשמע מאמי? איך עבר היום?
אני: בסדר אני יודעת..
אמא: מה קרה?
אני: סתם.. נדב..לא בא לי לדבר על זה.
אמא: טוב מאמי, מה עם השירה? לא דיברת איתו עוד?
אני: אני צריכה לחזור אילו. אבל אני רוצה לטחון עבודה, ולטוס לחול אז נראה לי כבר עדיף שזה יהיה כשאחזור.
אמא: מקווה שהוא יחכה לך.
אני: גם אני..
ישבתי איתה עוד טיפה.. ונכנסתי להגיד שלום לאסף.
אני: זה מצחיק לראות אותך לומד.. כל הכבוד...
אסף: תודה יאחות... עוד מעט מתן ובן באים
אני: אש..
הלכתי לחדר.. וראיתי טלפון מנדב.. לא עניתי הוא עיצבן אותי כל כך... נרדמתי שמתי שעון ל 9 בבוקר.
התעוררתי בבוקר, לבשתי מכנס שחור ואת החולצה של העבודה, התאפרתי.. לקחתי את התיק והמפתח של האוטו ויצאתי..
ראיתי את כולם, התיישבתי לבין אור לשיר..
אני: אהבות שלי!
טל אחד שעובד איתנו יש גם,וגיליתי שהוא ממש מצחיק.
אבי: טוב חבר'ה.. יש הרבה עבודה..
התחלנו לעבוד.. מלצרתי שולחן עם חבר'ה חמודים הייה ממש מצחיק..
אחרי וים שלם של עבודה ו 2 אירועים, עם הרבה טיפים סוף סוף סיימתי.
הקפצתי את אור הביתה.. ושיר נשארה איתי.
שיר: מה איתך מאמי?
אני: אני יודעת...
שיר: מה נדב?
אני: תקשיבי הוא מחרפן אותי.. אני כבר לא יודעת מה לעשות.. עם הריבים והמרחק הזה
שיר: אז דברי איתו..
אני: אני לא מצליחה.. הוא כזה מדהים אני רואה אותו ונמסה.
שיר: אז לא.. את חייבת להגיד לו הכל.
אני: כן אני יודעת, זה מה שאני הולכת לעשות.
הורדתי את שיר בבית שלה התקלחתי ונשכבתי במיטה.. הייה 7 בערב.
התקשרתי לקרין..
אני: מה קורה מאמי?
קרין: טוב מאמי מה איתך?
אני: בסדר, איך הייה בעבודה?
קרין: מעייף.. לך?
אני: גם.. רוצה לעשות משהו?
קרין: את רוצה לעשות סיבוב במרכז..? אפשר לשבת לקפה אחרי זה..
אני: סגור מאמי, תתארגני ונפגש.
קרין: טוב בייב.
הוצאתי טיצ שחור, חולצה לבנה וקרדיגן ארוך בצבע קאמל. התארגנתי התאפרתי והייתי מוכנה. שמתי בושם..
והיתקשרתי לקרין שתרד.
היא נכנסה לאוטו ונסענו אחרי חיפוש רב של חניה מצאנו.
ראינו כמה ידידים שלנו יושבים בפיצה... התקדמנו אמרנו להם שלום, ואז ראיתי את נדב אושרי ואורן עם 3 בנות.. עד שאמרנו שלום לידידים שלנו הם כבר עמדו בחוץ..
וקלטתי את אחת הבנות נמרחת עליו, העצבים שלי כבר הגיעו לשיא..
קרין: מאי, בואי ניצא מהצד השני. אל תגידי כלום.
אני: שום דבר..
יצאנו וראיתי אותו נמרת לא יכולתי...
אני: אני רואה שאתה נהנה אה...
הוא שתק... אושרי הביא לי עצבים בעין...
אושרי: נהננים מאוד..
אני: סתום, אותך לא שאלתי...
נדב: מאי, בואי רגע לצד..
אני: לא הולכת איתך לשום צד.. חתיכת 0... נגרר אחרי הזבל הזה והסתכלתי על אושרי.. שניהם שתקו..
אני: שיהיו לך חיים נפלאים.. תטוסו לחול תעשו מה שבא לכם.. ילדים קטנים! העצבים יצאו ממני..
הסתובבתי תפסתי את קרין והלכנו לאוטו.. נכנסו ופשוט הדמעות ירדו..
אני: כוסעמקקקקקקקקק!
קרין: דיי, יפה שלי, בלי עצבים..
אני: אני לא יכולה.. קרין, למה האושרי הזה הורס לנו.. ולמה הוא ילד שהוא ככה.. שהתעורר על עצמו כבר...
קרין: בעיה שלו.. הוא לא מבין מה הוא מפסיד.
אני: זה גם ממש עוזר לי..
הפלאפון שלי צלצל זה הייה הוא... לא עניתי לו...
קרין: בואי בואי ניסע לשתות קפה במקום אחר.. ניגבתי את הדמעות והתחלתי לנהוג.. הפלאפון לא הפסיק לצלצל.. חניתי והוא שוב היתקשר.
אני: מה נדב מה
נדב: מאי, סוף סוף..
אני: מה אתה רוצה נדב? אין לי כבר כח..
נדב: אנחנו יכולים לדבר..?
אני: לא...
נדב: די מאי, אל תהיי ילדה.
אני: אני ילדה?
נדב: נו, בבקשה..
אני: מחר, אחרי העבודה.
נדב: טוב תבואי אלי אני לבד.
אני: טוב.
סגרנו את השיחה, ונכנסתי עם קרין לקפה קפה.
קרין: זה טוב שתדברו, דיי.. תסדרו את הכל.
אני: כן.
אחרי שעה וחצי.. שצחקנו בקפה קפה הגעתי הביתה ונרדמתי תוך שנייה..
בבוקר התעוררתי עבדתי.. עבדנו מלא.. ב 6 הגעתי הביתה.. נכנסתי להתקלח.. התלבשתי יחסית יפה אבל חמים..
נכנסתי לאוטו ואחרי רבע שעה הגעתי.
דפקתי בדלת ו............

ממממממאיךה כל הולך קשה

נכנסתי לאוטו ואחרי רבע שעה הגעתי.
דפקתי בדלת ו............
ונדב פתח לי, הבית הייה ריק, שקט. עלינו לחדר שלו, נדב הביא 2 כוסות שוקו חם והתיישבנו.
הוא הסתכל עלי, אני עליו.. השתיקה הזאת חירפה אותי כל כך.. לקחתי שלוק מהשוקו וניסיתי להירגע.
אני: מה יהיה?
נדב: לא יודע..
אני: באמת שאתה מתנהג כמו ילד.. נדב מה נהיה ממך. אני התאהבתי בגבר. לא בילד.. אמרתי את זה והרגשתי את הלב שלי מתכווץ שאי אפשר להסביר.
נדב: מה אני יעשה מאי, לא התכוונתי לשום דבר שעשיתי או אמרתי.
אני: יופי אבל זה קרה, התעצבנתי. ומה אתה נגרר בכלל אחרי אושרי הזה, מה יש לו נגדי אפשר לדעת?
נדב: אין לו כלום נגדך, הוא סתם דפוק. הוא מתלהב מהטיול הזה כמו לא יודע מה, הוןא מחכה כבר לשתייה ולבנות.
אני: ואתה?
נדב: מה אני?
אני: אתה לא מחכה לאותו הדבר...
הייה שקט...
אני: הבנתי... קמתי מהמיטה שמתי את המגף.
נדב: היי... מה יש לך מאי... הוא קם ותפס לי את היד וקירב אותי אליו.. כל כך הרבה זמן לא הרגשתי את המגע גוף שלו, את הריח שלו.. הוא קירב אותי אליו הרחתי את הבושם שלו. כל הגוף שלי הצטמרר..
קפאתי במקום, הוא חיבק אותי ואני פשוט שקעתי בריח שלו ובמגע שכל כך הייה חסר לי.. אחרי 2 דקות חזרתי לעצמי והזזתי אותו.
אני: אני.. אני לא יכולה ככה יותר.. אמרתי לו והדמעות ירדו לי...
נדב: דיי... הוא שם לי יד על הלחי כדי לנגב את הדמעות..
ושמעתי שהתחיל לרדת ממש גשם בחוץ.
אני: אני באמת לא יודעת מה לעשות...
נדב: מה זאת אומרת?
אני: לא יודעת נדב.. תראה מה נהיה מאיתנו. במקום לאהוב וליהנות אחד מהשנייה אנחנו רק רבים.
נדב: מה את באה להגיד לי ? הוא אמר את זה בעצבים וקם מהמיטה.. והתחיל להסתובב בחדר..
אני: לא יודעת נדב..
נדב: אני באמת לא מבין אותך...
אני: נדב, אני לא מסוגלת להכיל עוד עצבים ועוד ריבים, באמת שמיציתי.
נדב: גם אני, את חשובה לי אני אוהב אותך.
אני: אז למה נגררת אחרי אושרי? למה לא אמרת לו משהו כשהוא גירש אותי מפה? למה לא אמרת לו שום דבר כשהוא אמר לך כשאתה צריך להיפרד ממני?
תחשוב על זה נדב, אולי אתה כבר לא כל כך אוהב אותי..
או שהטיול הזה דופק לכם את הראש.
נדב: תגידי לי מה נדפקת? אני...? אני? אני לא אוהב אותך?
הוא צעק... הרגשתי חנק בגרון.. לא הצלחתי לדבר.. הדמעות ירדו וירדו.. ראיתי שנדב עצבני.. הרבה זמן לא ראיתי אותו ככה.
נדב: מה את רוצה? להיפרד? הפסקה מה?
אני: אולי אנחנו באמת צריכים מרחק אחד מהשנייה, כי אני באמת כבר לא מבינה מה נסגר איתך...
נדב: אין בעיה מאי לוי!!!! רוצה הפסקה?! קיבלת !! שיהיה לך ערב ניפלא.
הייתי בהלם מאיך שהוא הגיב.. כל כך בהלם.. הדמעות ירדו. התעצבנתי עליו... שמתי את המגף הפעם בלי שנדב יעצור אותי.. לקחתי את התיק וטרקתי את הדלת.
נכנסתי לאוטו ופשוט בכיתי, כאב לי.. הרגשתי כיווצים בכל הגוף... פתחתי את הרדיו להירגע קצת.
אחרי רבע שעה של בכי נוראי, התקשרתי לקרין.
אני: הלו אמרתי בקול נוראי
קרין: בובי מה קורה?
אני: טוב מה איתך?
קרין: טוב, למה את נשמעת ככה?
אני: יצאתי מנדב, אני יכולה לבוא אליך? אמרתי בחצי בכי
קרין: בטח, בואי אני מחממת לנו מרק, אני רואה שגשום בחוץ
אני: טוב מאמא..
התחלתי לנסוע, והייה את השיר של נתן גושן- כל מה שיש לי.. תמיד נדב הייה שר לי את זה.. לא הפסקתי לבכות... כל כך כאב לי, אולי זה נחשב הפסקה..אבל לפי העצבים שהוא אמר את זה.. זה הרגיש כל כך סופי.. ועל מה? על ריבים מטופשים של ילדים.. כאב לי.. הרגשתי את הכאב הזה בכל הגוף...
הגעתי לקרין מצאתי חנייה.. העיניים היו מוצפות בדמעות.. ניסיתי להירגע
ואז עליתי.
אמא שלה פתחה לי את הדלת דיברתי איתה כמה דקות ונכנסתי לחדר של קרין.
קרין: מאמיייייי והיא קפצה עלי, מה זה? העיניים שלך נפוחות.
אני: אוף קרין, אין לי כח יותר אמרתי לה ושוב הדמעות עלו.
קרין: מה נסיכה שלי? מה קרה..? היא אמרה והביאה לי טישו
אני: סתם באתי אליו, דיברנו... אמרתי לו כל מה שכואב לי.. ואז לא מצאנו פיתרון אז אמרתי לו שאולי הוא כבר לא כל כך אוהב אותי אחרי כל הדברים שקרו, אז הוא התעצבן.. ושאל מה אני רוצה.. אז אמרתי שאולי אנחנו צריכים קצת מרחק... והוא ממש התעצבן וצעק.. והלכתי..
קרין: תקשיבי לי טוב טוב עכשיו, שלא תעיזי לבכות בגללו כן? הוא דפוק אם הוא חושב בכלל לשחרר ממך את מבינה אותי? את בן אדם נדיר, באמת שבחיים שלי לא הכרתי בן אדם כמוך. שתמיד עוזרת ונמצאת שם בכל רגע נתון ותמיד מוכנה לתת ולתת ולתת בלי לקבל שום דבר בחזרה, איפה תמצאי מישהי כזאת..?! הלוואי והייתי יכולה לתת לך 5 דקות רק כדי שתראי איך אנחנו רואים אותך! את אחת למיליון ואת האחות שלי תעריכי את עצמך.. ואם הוא מוכן לאבד דבר כמוך.. אז הוא באמת דפוק.
הסתכלתי עליה, ושוב בכיתי אבל הפעם מהתרגשות.
אני:מאמי
חיבקתי אותה חזק..
קרין: אני לא מרשה לך לבכות יותר.
אני: אני אנסה.
קרין: מחר יום חמישי ואנחנו יוצאות עם ההרכב של פעם.. אנחנו הבנות ויניב שגיב וכל החבר'ה שלהם.
אני: יאו.. חלום!
נשארתי אצלה.. סימסתי לאמא שאני נשארת לישון אצלה
קרין: נראה סרט ונירדם כפיות כמו פעם!
אני: ישששששש
הייה כבר 3 בלילה, נרדמנו תוך שנייה.
התעוררנו באיזה 11, שתייתי אצלה נס ונסעתי הביתה.
ראיתי את עמית בדלת..
נכנסתי הביתה, וראיתי במטבח את אסף שותה קפה.
אני: הוו, הגיע הזמן שתצא קצת מהחדר..
אסף: כן אה.. מה את ניראת כאילו עברה עליך משאית...
אני: נראה לי ש.. זה נגמר...
אסף: מה?
אני: נדב ואני...
אסף: מה למה?
אני: סתם, רבים כל הזמן, אין לי כח לדבר על זה.. סתם להתעצבן ולבכות.
אסף: טוב מאמי..
אני: מה עם עמית?
אסף: קשה עם הלימודים.. אבל היא תכף צריכה לבוא.
אני: יופי.
עליתי לחדר..סידרתי אותו קצת.. קבענו לצאת למסיבה עם החבר'ה מהשכבה.. שאין ספק שהתגעגעתי אליהם.
ראיתי שנדב כתב לאייל (החבר הכי טוב שלו) בפייסבוק
"יאללה אחי, היום קארחנות עפים באוויר.."
חשבתי לעצמי בראש.. ממש כיף לדעת שקשה לך.
סגרתי את המחשב וסתם ראיתי טלוויזיה, בצהריים נחתי ואמרתי לקרין שחר ושני להיות אצלי ב9
לבשתי גרביון שחור, חצאית חולצה יפה וז'קט. התאפרתי מלא בושם. וחיכינו שהמונית תגיע..
אחרי 10 דקות המונית הגיע, ירדנו התיישבתי ליד ניב
ניב: חיים שלי, איך התגעגעתי!!!!
אני: גם אני נשמה!!!
כל הדרך הייה מצחיק... כל כך התגעגעתי אליהם.
הגענו למסיבה נכנסו.. הרמנו כמה צייסרים..
ניסיתי לנקות את הראש, לרקוד להנות...
רקדתי בלי הפסקה.. ניסו להתחיל איתי, אבל ישר העפתי.. שונאת את זה..ועוד במועדון זה כזה זנותי...
קרין ואני לא הפסקנו לעשות צחוקים. הגענו הביתה ב 4. ישר נכנסתי להתקלח כי כל השיער שלי הייה מריח נורא.. התקלחתי ונכנסתי למיטה.
הרגשתי ליטופים וראיתי את מאור ..
אני: היי..
מאור: קומי מאמי, כבר 2 בצהריים
אני: מהההההה?
מאור: כן יאללה..
התעוררתי, צחצחתי שיניים וירדתי למטה . ישבתי עם דנה ומאור הם הצחיקו אותי.. הייה כייף.
בערב עשינו קידוש, הייה מצחיק..
קרין והבנות באו אלי שוב.. ישבנו קצת עם חברים של אסף ואז יצאנו לצ'וצ'ו בר- הייה ערב דאנס בר.
אני: זה בטוח יפה?
שני: את מהממת!!!!
אני: דיי נו..
הגענו לצ'וצ'ו... הייתה מוסיקה טובה, הזמנו לנו בירות והתיישבנו..
ואיך לא?! עם המזל הנכס של מאי.. נדב הייה שם.. ואיך לא?! עם משהי..
שהחתיך ההורס הזה יהיה לבד?!
זה הגעיל אותי.. ובעיקר הכאיב לי.. הם רקדו.. קרוב.. אפילו קרוב מאוד...
אני: אני בהלם.. אמרתי לבנות. ניסיתי להחזיק את הדמעות בפנים.. לא רציתי ללכת כדי לא להרוס להן..
סימסתי לאסף: איפה אתה?
אסף: בדריין למה?
אני: אפשר לבוא?
אסף: לבד?
אני: כן, נדב פה ואני לא מסוגלת לראות את זה..
אסף: אני יבוא לקחת אותך, אל תלכי בשעה כזאת לבד.
אני: טוב..
שמתי את הפלאפון על השולחן.
אני: בנות אני זזה, אני לא יכולה לראות את זה..
קרין: נו מאמי.. מה את שמה עליו?
אני: די..
אחרי כמה דקות אסף סימס לי שאני יצא..
הלכתי והעיניים של נדב ושלי נתפסו, אחרי שנייה הוא הסתכל עליה וקירב אותה אליו, זה כאב..
יצאתי החוצה
ראיתי את אסף ובן..
אסף: מה מאי?
הוא התקרב אלי חיבקתי אותו, והבכי שוב יצא..
אסף: מה קרה מאי? עשו לך משהו?
אני: לא..
בן: אחותי הקטנה בוכה?
אסף הסתובב אליו.. : מה אתה דפוק היא אחותי!
בן: לא אתה דפוק, זה מטאפורה.
אני: דפוקים.. וצחקתי קצת.
בן: אמרתי לך שאני מצחיק..
חייכתי.
בן: עכשיו ברצינות?
אני: סתם, נדב... אני במין הפסקה כזאת.. והוא רק עכשיו עם משהי... צמוד.. מאוד.
בן: עזבי אותך כבר מהילד הזה...
אני: לא יכולה... אני אוהבת אותו.. אמרתי והרגשתי את הלב שלי מתכווץ.. הוא כאב לי כל כך.. הרגשתי כל כך חלשה.. הרגשתי שבא לי רק לישון.
בן: היי.. מה קורה לך?
אני: סתם, סחרחורת..
בן: יאללה צאי מהבאסה.. לא להיות עצובה בגלל גבר זבל...
נכנסתי איתם לדריין, אמרתי לעצמי שאני חייבת להתאוורר.
נכנסו, כל החברים של אסף אמרו לי שלום והתיישבתי בין עמית לבן.
דיברנו צחקנו וחזרתי הביתה..בבאסה.. נכנסתי למיטה. ובלילה תמיד הכל עולה, כל מה שאפשר להסתיר במהלך היום בלילה חוזר.
הדמעות ירדו וירדו ותוך כדי נרדמתי.
בבוקר התעוררתי, וירדתי למטה לקחתי בקבוק מים ושתייתי..
אמא: מאי בואי אני יכין לך משהו לאוכל
אני: לא אמא לא בא לי.
אמא: למה?
אני: סתם לא רעבה..
עליתי לחדר והתיישבתי במחשב..
ראיתי תמונות של נדב וחברים שלו מאתמול, ראיתי שהוא נהנה וכאב לי
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף צעקתי....
התחרפנתי... לא ידעתי מה לעשות עם עצמי..
הדלת נפתחה ו.....


פרק עם הרבה רגש.......

יוווווווואוווו בא לי לבכות!
עצוב לי! למה הוא עושה את זה? גם לעצמו וגם לה...
כמה טוב שיש לה את אסף, זה חשוב!

אני חייייייבת המשך! דחוף! בהול!
שבת מקסימה בנות!

יששששש הם נפרדו הגיע הזמן !!!!!
סתם ילד שלא יודע להעריך..

ראיתי תמונות של נדב וחברים שלו מאתמול, ראיתי שהוא נהנה וכאב לי
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף צעקתי....
התחרפנתי... לא ידעתי מה לעשות עם עצמי..
הדלת נפתחה ו.....
וראיתי את אסף..
אסף: איך ישנת ישמנה?
אני: נחמד..
אסף: נו מאי...
אני: מה?
אסף: צאי מהבאסה, אני לא יכול לראות אותך ככה, בואי נלך להסתובב..
אני: לא בא לי..
אסף: לא שואל אותך, תתארגני על עצמך.. מתן ובן באים נוסעים לטייל קצת.
אני: טוב..
אסף: מאי, הוא לא שווה את זה.. תחייכי, תראי איזו בחורה מהממת את.. כל גבר הייה רוצה משהי כמוך, יפה ומיוחדת.
אני: נסיך !
הוא יצא מהחדר, דיברתי קצת עם קרין ושחר.
הוצאתי גרביון שחור, ג'ינס קצר גבוהה, חולצה וקרדיגן התחלתי להתלבש, התאפרתי, בושם והייתי מוכנה.
הכנסתי לתיק את הארנק וכמה דברים ויצאתי לחדר של אסף.
אסף: יאללה בואי, גם אוספים את עמית, בן ומתן.
אני: סבבה...
נכנסנו לאוטו והתחלנו לנסוע, אסף הכניס דיסק עם שירים כפיים,הגענו לעמית ועברתי אחורה כדי שהיא תשב ליד אסף.
עמית: יפה שלי מה איתך?
אני: בסדר.. 
די החלטתי לחייך היום!
הגענו לבית של בן, והוא ומתן נכנסו לאוטו
בן: מה המצבבבבב חבר'ה...
אני: יזקן...
התחלנו לנסוע, הם הרגו אותי מצחוק.. הגענו לאיזה מקום ממש יפה הוצאנו מלא אוכל..
בן ומתן הרסו אותי מצחוק.
לקרת חמש חזרנו, וקרין באה אלי
קרין: מאי בואי נצא היום לopen אמרו לי שממש טוב שם.
אני: כן?
קרין: כן, נתלבש יפה נדפוק הופעה..
אני: מי זאת..
קרין: די נו אני רוצה שיהיה לך שמח
אני: חיים שלי..
קרין: יאללה תנוחי קצת ותתארגני אני יבוא אליך ב 9
ישבתי קצת עם אמא דיברנו.. ועליתי לחדר, ישנתי שעה והתחלתי להתארגן.
לבשתי שמלה סגולה מהממת, גרביון, עקב. התאפרתי והייתי מוכנה.
אחרי כמה דקות קרין ושני באו.. הבאתי להן חיבוק ויצאנו..
שני: באו נעבור במרכז...
קרין: למה?
שני: הבטחתי שאני יגיד שלום לשלומי...
אני: רגע רגע.... בואי תספרי לנו מי זה שלומי..
שני: הכרתי אותו לפני כמה ימיים, מאיזה אחת שעובדת איתי בקפה.. אבל לא נראה לי שזה רציני.
קרין: מי זאת... 
אני: כדי לו מאוד להיות רציני, בואו בואו נראה מי זה...
קרין: מאי מה קרה את כזאת כוסית היום?
אני: רק היום?
קרין: הופהה ככה אני אוהבת אותך!!!
ניסיתי להדחיק את כל הכאב שהתחולל אצלי בלב..
התקדמנו עם שני לאיפה שהבחור הזה ישב.. הייה קיוסק כזה.. התקדמנו לשם וראינו חבר'ה יושבים שותים..
שני אמרה שלום לאחד הגברים שישבו שם, הוא הייה נראה ממש חמוד, קצת לוק של ערס אבל חמוד.. הוא בא לחץ לקרין את היד ומיד לי..
שלומי: היי..
קרין&אני: היי..
זזנו טיפה הצידה, שני ישבה איתו קצת
קרין: מאי, בא לי סיגריה..
אני: מה? מאיפה זה בא פתאום? לא עישנת איזה 3 שנים.
קרין: סתם, רבתי עם דניאל ... אין לי זין אליו..
אני: נו אז תבקשי ממישהו, חצי עולם מעשן פה.
היא ביקשה מאחד הבחורים ועמדנו בצד..
אחרי כמה דקות הסתכלנו לקיוסק שהייה בצד השני שלנו, וראיתי את נדב, אייל, אושרי לירן ומאור.
וראיתי שיושבת עליו מישהי.
אני: הוא עושה חיים אה?
קרין: מה..? והיא הסתובבה וראתה אותו.
קרין: די, בואי נלך..
נעמדתי שם, לראות שמשהי יושב עליו, והוא שם עליה את היד, לוחש לה דברים באוזן.. זה כאב לי, הרגשתי את הלב שלי מתכווץ כל פעם שהוא מעביר את היד שלו על הגב שלה..
אני: כבר הוא המשיך? לחשתי לקרין.. עם עיניים מלאות דמעות.
קרין: מאמי די.. לא לבכות! אני לא מרשה.. כל האיפור יהרס..
אני: הוא הורס אותי..
קרין: אני מבינה, אבל מאמי דיי.. בואי נלך.
שני באה.. והתחלנו להתקדם.
אני: אין מצב שאני עוברת שם... הם שותים והם יעשו פדיחות.
שני: חיים אין מאיפה לעבור.
אני: כוסעמק עם המפרי הזה.. הוא מת עלי אה?
קרין: איך אפשר שלא?
אני: סתומה
התקדמנו לשם,הייתי נראת טוב מבחוץ, אבל מבפנים נשרפתי.. התחלנו להתקדם, התפללתי שהם לא ישימו לב שאנחנו עוברות שם, התחלנו ללכת... עד שפתאום שמעתי
"מאיייייייצ" ואז את נדב צועק שש...
הסתובבתי וראיתי את אייל.. התגעגעתי אליו, אני חולה עליו..
הוא בא ואמר לי שלום, הביא לי חיבוק ענקי.
אייל: איפה את נעלמת?
אני: תשאל את חבר שלך הדפוק....
ואייל הסתובב לנדב... ושנינו ראינו שהוא הרגיש לא נעים.
אייל: בואי נשב מחר בבוקר על קפה נדבר?
אני: טוב נשמה...
התקדמתי חזרה לבנות, הגעתי לפאב.. שתיינו... רקדנו הייתי קצת בסטלה... וכמובן " אסור לשלוח הודעות שאתה בסטלה" וכל פעם מחדש חוזרים על זה.
רשמתי לו " אני רואה שאתה לא מפספס שום רגע..." הכנסתי לתיק ולא הוצאתי..
קרין הרגה אותי מצחוק, אני כל כך אוהבת את הילדה הזאת.
הייה מאוחר, דניאל היתקשר לקרין להגיד שהוא בא לקחת אותנו.. כי הוא רצה שהם ידברו.
אחרי רבע שעה הוא בא, הוריד כל אחת בבית..
נכנסתי להתקלח כי הריח של הסיגריות הרס אותי.. נכנסתי למיטה ולקחתי את הפלאפון.
היו לי 2 הודעות
קרין: " את לא מבינה איזה בן זונההההההה"
ישר עניתי לה : מה קרה?
וההודעה השנייה היית מנדב
"אני רק מנסה להתמודד...."
לא עניתי לו ואחרי שנייה קרין היתקשרה...
אני: הלו..
קרין: מא...י..
אני: היי בייב, מה קרה?
קרין: שוב הריב הדפוק הזה... את לא מבינה איזה חצוף... הוא מעיז לקרוא לי זונה
אני: מהההה?
הייתי בהלם.
קרין: כן הוא אומר לי תראי איך את מתלבשת.. כמו זונה..
אני: מאמי שלי, תתרחקי ממנו ומהר.
דיברנו עוד קצת והלכתי לישון, נזכרתי שיש לי עבודה בצהריים.
בבוקר התעוררתי, שמתי לי מוסיקה והחלטתי לנקות קצת את הבית.. הדמעות לא הפסיקו לרדת והגשם בחוץ בכלל...
סיימתי לנקות נכנסתי להתקלח והתארגנתי לעבודה.
הגעתי וישר חיבקתי את שיר , אור ולטל החדש.
אני: נו טל איך הולך לך?
טל: מעולה כפרה..
אני: נו תראו את כפרה.... והבאתי לו כיף.
שיר: בואו נעשה משהו אחרי העבודה..
אני נסיים בטח באיזה 10..
אור: אני אומר נלך להתקלח כל אחד בביתו.. ואז ניצא..
טל: אני זורם....
אני: אני אוהבת....
שיר: אני בעד..
התחלנו לעבוד בראבק.. העפנו מגשים באוויר.. הייה מלא עבודה.. לא הייתה שנייה אחת לנשום.
סיימנו לעבוד ב 8 וחצי.. ישבנו קצת עם הצוות ויצאנו..
אני: שיר אולי נלך אליך תתקלחי תתארגני ואז נבוא אלי.. וניצא ממני..
שיר: סבבה..
אור: אז אנחנו נלך להתארגן ונפגש אצלך?
אני: מעולה
נסענו לשיר הביתה, היא התקלחה מהר.. התלבשה ויצאנו אלי.. בינתיים כשאני הייתי במקלחת היא התאפרה.. הוצאתי גי'נס חולצה יפה ומגפון אור וטל הגיעו אמרו שלום לאמא ויצאנו.
הלכנו לשבת בצ'וצ'ו הזמנתי יין. הייה מצחיק, לא נשמתי...
ראיתי שהיית לי שיחה מנדב.. לא עניתי לו...
יצאתי מהצ'וצ'ו הורדתי את שיר בבית, חניתי ליד הבית וחזרתי לנדב כשאני עוד באוטו שומעת שירים.
אני: הלו..
נדב: מה קורה?
אני: הכל טוב נדב..
נדב: מאי...
הוא אמר ועברה בי צמרמורת
אני מה..? אמרתי והיית לי גולה בגרון.
נדב: אני מתגעגע...
אני: כן ממש.. לחשתי.
נדב: כן ממש..
אני: ראיתי איך אתה מתגעגע נדב.. יושב עם בחורה על הרגליים.
נדב: זה סתם... הכל סתם...
אני: טוב, נדב גם ככה קשה לי..
נדב: גם לי...
אני: טוב..
נדב: תדברי איתי?
אני: לא יודעת... אמרתי וירדו לי דמעות...
שנינו תיקנו..
נשארתי באוטו עוד שעה..
ונזכרתי ששכחתי מהפגישה עם אייל. סימסתי לו שמחר בבוקר היתקשר אלי ונשב.
נכנסתי הביתה וראיתי שיש אור בחדר של אסף..
דפקתי וראיתי שהוא ועמית שם.
אני: מה קורה?
אסף&עמית: טוב...
ישבתי איתם חמש דקות ונכנסתי למיטה.. התעוררתי מוקדם לא הצלחתי לישון..
קבעתי עם אייל לקפה קפה..
זרקתי על עצמי סתם טיצ וחולה... קרדיגן והייתי מוכנה.
אחרי רבע שעה הגעתי לשם. ראיתי את אייל עומד שם התקרבתי ו....


שבת שלום נסיכות 😊

המשךךךךךךךךך

זרקתי על עצמי סתם טיצ וחולה... קרדיגן והייתי מוכנה.
אחרי רבע שעה הגעתי לשם. ראיתי את אייל עומד שם התקרבתי ו....
וראיתי אותו עוד בכניסה, אמרתי לו שלום הוא דיבר קצת עם המארחת כנראה שהם מכירים.. והתיישבנו.
הזמנתי לי סיידר תפוחים חם כי הייה קפוא, והוא הזמין קפה.
אייל: נו אז מה הולך איתך?
אני: אתה יודע... מנסה להיות בסדר. קצת לא הולך.
אייל: מה נדב?
אני: אני לא מבינה באמת.. למה הכל כל כך קשה.
אייל: אתם שני דפוקים תאמיני לי..
אני: זה הוא, כל הריבים המיותרים האלה, הקנאה, השטויות האלה.. די מה הוא ילד ? וגם האושרי הזה מוסיף רק עוד אש...
אייל: עזבי אותך, אושרי הזה דפוק.. כל מה שיש לו בראש עכשיו זה הטיול הזה.
אני: יופי.. אבל הוא הורס לחבר שלו. וחבר שלו קצת עיוור ולא רואה..
אמרתי ושוב עלו לי דמעות.
אייל: די, אל תהיי עצובה... רק שתדעי שגם הוא גמור..
אני: כן, אני שמה לב.. כל ערב יוצא לבלות עם מישהי אחרת.
אייל: הוא לא הייה עם אף אחת..זה הייה רק ריקודים.
אני: אתה חבר טוב אתה..
אייל: כפרה עליך..
הפלאפון שלו צלצל...
אייל: רק דיברנו על החמור.. הוא צחק וענה לו
אהה אחי.. אני בקפה קפה.. מאי...טוב אחי.. רבע שעה.. יאללה בי.
אני: נפגשים?
אייל: כן..
ישבנו שם עוד קצת וחזרנו.. נכנסתי לאוטו ופתאום התחלתי להבין שזה באמת זהו, שזה באמת נגמר, שהוא כבר לא שלי, שהגבר שאני אוהבת לא נמצא איתי יותר. התחרפנתי כבר מהמצב הזה... מהמצב שלא לדבר איתו, שהגעגוע חונק כל דבר אפשרי,את הגוף את הלב את הנשמה.. כל הגוף שלי כאב.. הגעתי הביתה החלפתי לפיג'מה ונכנסתי לישון.
הרגשתי ליטופים על הפנים, פתחתי את העיניים וראיתי את אמא..
אמא: בובי, למה את במיטה?
אני: סתם..
אמא: בואי, אולי נצא קצת ? נלך לקניון..
אני: לא בא לי..
אמא: יש לך חום? מה איתך? את לא רוצה קניון?!
אני: סתם אין לי כח..
אמא: מה קרה מאי?
אני: סתם, נדב....
אמא: מה איתו?
אני: נגמר... אמרתי והסתכלתי עליה. היא חיבקה אותי חזק.
אמא: די יפה שלי, אף אחד לא שווה שתרגישי ככה בגללו, הכל יהיה בסדר.
אני: אוףףף
אמא: לא הכל בחיים הולך כמו שאנחנו רוצים, יש הפתעות בחיים והגדולה היא ללמוד מהכל.
אני: כן..
אמא: טוב בואי לאכול.
אני: לא לא בא לי... אין לי חשק.
התקשרתי לקרין, היא היית בעבודה.. דיברנו קצת וזהו.
הייתי קצת בפייסבוק.. כל כך רציתי לדבר איתו אבל לא.. סגרתי את המחשב ושוב נשכבתי במיטה, שומעת מוסיקה.
היו כמה דפיקות בדלת.
אני: מההההההההההה
הדלת נפתחה וראיתי את אסף ובן..
אסף: עצבנית משהו..
אני: סתם אין לי כח.
אסף: שמעתי שאת לא אוכלת.
אני: לא רעבה.
בן: די מאי, לא אוהב לראות אותך בבאסה.
אסף: תגידי לי את רצינית? את ככה בגלל גבר...??
אני: מה אני יעשה?
אסף: מי הוא בכלל? יאללה בואו נעשה משהו.. ובתור התחלה תשתי משהו.. כי את חיוורת ממש.
בן: יאללה קומי כפרה.
הם יצאו מהחדר והתלבשתי, אמרתי לעצמי שדי, מה יצא לי מזה שאני יבכה.
לבשתי גינס גבוהה וסוודר שהוא קצר כזה בבטן שמגיע עד תחילת הגינס התאפרתי והייתי מוכנה.
אסף: הכי יפה בעולם נשבע לך!
אני: גם אתה בסדר.
הכנסתי לתיק את הארנק שלי ואת הבושם והייתי מוכנה.
ירדתי למטה וראיתי את אמא סבתא וסבא ודודה נורית.
נורית: מאיצ'וק, כמה שהתגעגעתי אמרתי להם שלום.
ראיתי שאסף קרץ לאמא.. זה הייה כזה ברור שהיא דיברה איתו.
ישבתי כמה שניות איתם ואסף בן ואני יצאנו.
זה כזה מצחיק שבן נותן נשיקה לסבא וסבתא שלי, ממש כמו בן בית.
התיישבנו באותו ונסענו..
אני: לאיפה?
אסף: BBB?
אני: אתה מזמין?
אסף: מצחיקהההה
נסענו, התיישבנו התחלנו לאכול.. צחקתי והפעם באמת מהבטן.
סיימנו לאכול והחלטנו לחזור..
החלטתי לרדת אצל קרין יצאתי מהאוטו.
התקדמתי אלייה..
הגעתי לבלוק שלה..
וראיתי אותה יושבת שם... עם.... עם..... נדב....
התקדמתי ו..

אחלה סיפור אהבתי ביותר!! 😊 😊

החלטתי לרדת אצל קרין יצאתי מהאוטו.
התקדמתי אלייה..
הגעתי לבלוק שלה..
וראיתי אותה יושבת שם... עם.... עם..... נדב....
התקדמתי ו..

פשוט נתקעתי במקום, בתוך תוכי שמחתי לראות אותו. הוא הייה כזה חתיך עם המבט שלא.. פשוט הייה בא לי לקפוץ עליו ולתת לו נשיקה וחיבוק.
קרין: מאי.. היא עצרה לי את כל המחשבות..
הסתכלתי על נדב.. הוא הסתכל עלי..
קרין: טוב אמ.. אני עולה, תעלי אלי ..
הייתה שתיקה מביכה..
נדב: למה אנחנו ככה..?
אני: אתה הבאת את זה עלינו. אמרתי מנסה להיות קשוחה...
נדב:אני? הוא אמר בעצבים...
אני: כן אתה.. אני כולה אמרתי לך שהמצב בנינו לא בסדר, ואתה ישר התעצבנת שאמרתי הפסקה ורצית לחתוך.. אז בבקשה.. תתמודד..
בשביל טיול מסכן, או חבר שלא יודע מה זה זוגיות החלטת לזרוק את מה שיש בנינו לפח...
נדב: הכי קל לזרוק עלי.. נכון מאי? אז בבקשה.. תהני ותבלי...
והוא פשוט הלך.
עליתי לקרין ושוב הדמעות התחילו לרדת.
קרין: שוב? שוב רבתם?
אני: כן... =\
קרין: מאמי, הוא אוהב אותך..
אני: כן בטח..
קרין: בטח בטח! עכשיו הוא דיבר איתי, את לא מבינה כמה קשה לו.
אני: יופי...
קרין: די נו, אני לא יכולה לראות אותך ככה מבואסת.
היא הביאה לי חיבוק ענקי,והפלאפון שלי צלצל.
ראיתי שזה מעומר.. הידיד שהייה איתי בבסיס.
אני: במה זכיתי שאני מקבלת טלפון ממך?
עומר: התגעגעתי נסיכה שלייי !
אני: את האמת שגם אני !
עומר: מעולה.. את יודעת שאני מיחצן ב- YAYA
אני: כןןן
עומר: יופי, אני חוגג יום הולדת.. כל האזור מגיע.. אין מצב שאת וחברות שלך לא באות...
אני:אני ידבר איתן
עומר: טוב חיים שלי, אני גם רושם אותך חינם
אני: אין עליך..!
עומר: יאללה תבואו
אני: טוב נסיך!
נזכרתי שהיום הולדת שלו זה היום ב 12 בלילה.
קרין: מה יוצאים היום
אני: כן
קרין: דופקים תראששששש !
אני: סתומה... דברי עם שחר ושני אני אלך לנוח, אפשר את השימלה השחורה?
קרין: המיני?
אני: כן..
קרין: כוסית.. ברור...
אני: טוב תבואו אלי בטח נשתה עם חברים של אחי
קרין: סבבי
הגעתי הביתה דיברתי עם אסף שיקנה שתייה.. נחתי ב8 התחלתי להתארגן עשיתי קצת פאן, התאפרתי, שימלה שחורה מיני.. יושבת בול!
הבנות הגיעו אלי והלכנו לשבת אצל אסף, בן מתן יובל ליאור היו
מתן: מאי אמרת שאת ונדב נפרדתם לא?
אני: כן..
מתן: אז אני פה את יודעת...
אסף: תירגע ומהר
יוגב התחיל למזוג כוסות שתינו.. ועלינו על מונית..
אחרי חצי שעה הגענו.. עומר הכניס אותנו מהצד.. והתחלנו לרקוד... כל כך השתחררתי פשוט לא חשבתי על כלום..
קרין: בואי לצייסר.. הלכנו הרמנו צייסר והלכנו חזרה לבנות... ואיך לא... העין קלטה את נדב.. עשיתי את עצמי לא רואה והמשכתי לרקוד מדי פעם חברים של אסף באו לשים עין... ראיתי גם את עמית חברה של אסף היא באה לרקוד איתנו קצת והלכה...
שני: אני בהלם היא צעקה לי באוזן..
אני: מה יש לך?
שני: תסתובבי..
הסתובבתי ולא האמנתי למה שאני רואה.. את נדב מתנשק עם איזה מטומטמת... הייתי בהלם, לא האמנתי שזה נדב.. נדב שלי.. הלב שלי.. מתנשק עם משהי אחרת.. וזאת לא אני... הרגשתי כאילו מישהו בא וניפץ לי את הלב.. הלכתי לספות מאחורה והתיישבתי על הספה..אחרי כמה שניות קרין הגיעה עם 2 כוסות בירה..
קרין: קחי..
לקחתי שלוק מהבירה..
אני: למה הוא עושה את זה?
קרין: הוא מסטול מת..
אני: נו ו...?
קרין: דיי מאמי, שזה לא יבאס לך את המסיבה...
אני: לא יבאס? קרין נשבר לי הלב...
היא חיבקה אותי..
אני: טוב אני יוצאת החוצה להתאוורר.
לקחתי את המעיל שלי משמירת חפצים ויצאתי החוצה.. הדמעות ירדו.. די נמאס לי כל מסיבה נהרסת לי..
הפלאפון שלי צלצל זה הייה חברים של נדב. לא עניתי... ישבתי שם קצת נרגעתי.. קיבלתי SMS מלירן חבר של נדב : "מאמי, הוא מסטול מת אנחנו איתו בשירותים.. הוא רוצה לראות אותך"
קראתי ואז הרגשתי יד.. הסתובבתי וראיתי את מתן..
מתן: קרין אמרה לי שאת פה? מה קרה? בואי נכנס.. לא טוב לשבת פה לבד.
אני: אין לי כח..
מתן: מה קרה? אני לא רגיל לראות אותך עצובה.
אני: סתם נדב..
מתן: מה?
אני: ראיתי אותו עכשיו מתנשק עם משהי..
מתן: נפרדתם לא?
אני: אז מה, אבל זה קרה לפני שנייה.. אוף ושוב הדמעות ירדו.
ואז הראתי לו את ההודעה שלירן שלח לי
מתן: הוא בטח שתה כדי להשתחרר, בטוח שהוא עצוב גם, בכל זאת הוא מפסיד פה משהי שהוא לא יכיר בחיים.
אני: ללכת לעזור?
מתן: כן... או שאת רוצה שאני אלך?
אני: לא לא...
קמתי עם מתן ניגבתי את הפנים.. החזרתי את המעיל לשמירת חפצים. קניתי בקבוק מים והלכתי לשירותים.. ראיתי את אייל לירן ומאור עומדים ונדב יושב על הכיסא ... הם שמו לו מים על הפנים.
אייל ראה אותי ובא לכניסה...
אני: מה איתו?
אייל: אנחנו לא מצליחים להרים אותו.. הוא שתה יותר מדי..
אני: כן אה.. יותר מדי..
אייל: קרה משהו?
אני: ראית איך הוא התנשק עם הפרחה ההיא..
אייל: הוא לא יזכור כלום מחר..
אני: יופי.. אבל זה קרה נכון? הוא עשה את זה.. מעניין אותי ממש אם הוא יזכור או לא...
שמעתי את מאור מנסה להרים אותו ונדב צעק לו..
קודם שמאי תבוא ואז אני יקום.
הלכתי לכיוון הכיסא למרות שזה שירותי גברים.
לקחתי את המים שהיו לי שמתי קצת על היד ואז על הפנים שלו, הרגשתי אותם כאלה יפות עם הזיפים שמתאימים לו...
אני: נדב, תפתח את העיניים.. הם היו עצומות.. תפתח בבקשה שנדע שאתה בסדר.. הוא הסתכל עלי..
נדב: מאי....
אני: נדב תשתה..
הבאתי לו מים.. הוא שתה 2 בקבוקים..
אני: יופי, עכשיו תקיא את כל מה שאתה יכול...
הבאתי ניר עם מים ושמתי לו על הפנים.. הוא הקיא מלא.. אבל זה הייה טוב כי ככה הוא מוציא את כל מה שהוא הכניס..
אני: יאללה תזמינו מונית ותיקחו אותו הביתה.
אייל: המונית עוד 5 דקות פה.
שמתי לו עוד מים על הפנים.
הם משכו אותו שהוא יקום והוא פשוט לא קם...
נדב: אני לא מסוגל! הוא צעק... הוא הקיא את המים ואז הבנתי שהוא עוד שנייה יהיה בסדר..
אני: נדב יאללה קום...
נדב: מאי.. באת בסוף.. הוא הסתכל עלי...
אני: טוב יאללה קחו אותו למונית...
הם התקדמו למונית ואז ראיתי את כל החברים של אסף וקרין והבנות גם באות.
אני: זזים?
מתן: כן
ישבתי עם בן.. סיפרתי לו מה הייה וכמובן איך לא, שוב דמעות.
בן: די חיים יהיה בסדר...
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזה אייל
אני: היי
אייל: מאי, ממש תודה על העזרה.
אני: בכיף.. דבר איתי שתגיעו שהכל בסדר..
אייל: מבטיח.
ירדנו בבית נכנסתי להתקלח כשיצאתי ראיתי SMS מאייל : " מאי, הורדנו אותו בבית, הוא בסדר, את מדהימה.. לילה טוב "
חייכתי שמתי את הפלאפון על השידה ליד המיטה ונרדמתי..
_______________________________________________________________
-נדב-
כאב לי הראש פיצוצים, הפה שלי הייה יבש, הייתי חייב לרדת למטה לקחת מים.. הרמתי את הראש והרגשתי בומים ובחילה ענקית...
איך הגעתי בכלל למצב של בוקסר במיטה?!
לקחתי את הבקבוק מים שתייתי, סיימתי אותו תוך 2 שניות...
לקחתי את הפלאפון ראיתי מלא שיחות יוצאות לחצי מהאנשים בפלא..
פאק מה הלך אתמול... אני זוכר רק את הכניסות.. לקחתי את הפלאפון והתקשרתי לאייל..
אני: הלו
אייל: מה המצב?
אני: טוב אחי..
אייל: איך אתה מרגיש?
אני: פיצוצים בראש.. תגיד, מה הלך אתמול?
אייל: מה אתה זוכר?
אני: שעמדנו בכניסות.. ואז נכנסו הרמנו צייסר... ומאז אני לא זוכר כלום..
אייל: את הנשיקה עם הבלונדה..מאי.. כל זה אתה לא זוכר?
אני: מהההההה? איזו נשיקה? ואיזו בלונדה?
צעקתי והתיישבתי על המיטה בהלם..
אייל: כן, ומאי ראתה מסתבר..
אני: מההה?
אייל: כן, עזבו הקאת מלא, וביקשת שנקרא לה.. והיא באה נתנה לך מים שמה לך על הפנים עזרה לנו להרים אותך.
אני: אני לא מאמין אייל..
שמתי את הידיים על הראש..
אייל: קיצור בוא.. בוא נלך לשבת בקפה קפה נדבר...
אני: יאללה.. טוב אחי עוד שעה שם.
אייל: סבבה..
ניתקנו.. נכנסתי למקלחת זריזה.. זרקתי ג'ינס חולצה וסוואצר.. ישבתי קצת למטה עם המשפחה ויצאתי.
לא האמנתי, שהגעתי למצב כזה.. ושעוד התנשקתי עם משהי אחרת...
ועוד מאי ראתה.. לא רציתי להגיע למצב שלפגוע בה..
נסעתי לקפה קפה.. הגעתי קצת לפני אייל.. חיכיתי לו מחוץ לאוטו... ואז ראיתי את בן.. חבר של אח שלה..
בן: נדב..
אני: מה קורה..
בן: טוב... אני רוצה להגיד לך משהו שפעם אמרו לי על בחורה שהיית לי
אני: נו...?
בן: אם היא אומרת לך שהיא מתגעגעת אלייך גם אחרי שרבתם, תדע שאף אחד בעולם לא יכול להתגעגע אלייך יותר ממנה, אם היא אומרת לך שהיא אוהבת אותך גם אחרי ששברת לה את הלב, תדע שהיא יכולה להיות שלך לנצח..ההחלטה סך הכל שלך.. אם היא נלחמת עלייך גם אחרי הרבה דמעות ואחרי שהיא נפגעה ממך, תדע שאף אחת, אבל אף אחת לא תוכל להתקרב לרמה שלה בכלל... כי זאת בחורה ששמה את האגו בצד כדי להיות קרובה אלייך, תעשה הכל בשביל הידיעה שיש לך אותה, ותחכה לך גם אם היא חושבת שזה נגמר... אבל... שזה יגיע לרגע של זלזול וכאב מתמיד היא תוותר ורק אז אתה תקלוט מי עמדה מולך וכבר לא שלך...
עמדתי מולו.. אני לא אשקר עם דמעות בעיניים.. הבנתי שאני הולך לאבד אותה..
בן: ותאמין לי אני מכיר אותה מאז שהיא ככה קטנה.. היא מדהימה.. לא שווה לך לפגוע בה.
אני: אתה צודק....
הוא הלך.. ובדיוק אייל הגיע..
נכנסתי עם אייל לקפה קפה..דיברתי איתו סיפרתי לו כל מה שהייה..
אייל: אז קדימה.. תעשה עם זה משהו.. מי זה אושרי בכלל? אתה יודע שהוא מת שרק נצא איתו ונזיין בחורות.. לא פשוט למצוא בחורה טובה...מניסיון.
אני: אתה צודק....אני חייב ללכת אלייה..
אייל: תחושב על משהו טוב..
_____________________________________________________________
קמתי בבוקר לא הייה לי כח לזוז....
הפלאפון שלי צלצל.. זה הייה נדב.. לא הייה לי כח עכשיו לעוד ריב..
נכנסתי להתקלח.. וירדתי לשבת עם אמא וליאן...
אכלנו צהריים ועליתי לחדר שוב..
היו לי 4 שיחות מנדב... ועוד הודעה
" תעני לי מאי.."
הפלאפון צלצל שוב ו הפעם עניתי.
אני: הלו
נדב: ..............

בן כל כך צודק! איזה נסיך!
יאללה שהיא תהיה עם בןןןןןןןן

נדב הזה אמנם אוהב אותה והיא אותו, אבל הוא אידיוט!
ושיכור זה לא תירוץ.

מתה להמשךךךךךךךךךך

אווווווווף בא לי שתיהיה עם בן !!!!!