מהממממממממממם[:
מחכה להממשך אררררררררוך(:
תודה רבה רבה רבה רבה על התגובות, אתן פשוט מקסימות ומעודדות.
בנתיים אני לא מכירה אתכן אבל אני כבר אוהבת את כולכן על המילים היפות והעידוד.
אז שיהיה לכן המשך שבווע מקסים, מלא בחיוכים והפתעות נעימות.
נשיקות 😊
פרק ד'
"לא התכוונתי להלחיץ אותך או משהו, את באמת מוצאת חן בעיני, פשוט יצאתי עם הרבה בחורות בתקופה האחרונה והאמת היא שעדיין לא הצלחתי למצוא את האחת שתבין אותי, אחת שאני אוכל לדבר מבלי שהיא תשנה נושא ותתחיל לדבר על בגדים, נעליים ואיפור.." הסביר.
גיחכתי לרגע.
"אני אשקר אם אני אגיד שאני לא אוהבת איפור בגדים ונעליים, אבל אני יכולה לנסות להקשיב לך מבלי לשנות נושאים."
הוא חייך לפתע, חיוך שהאיר את כל המקום שבו הינו (טוב שאני לא נסחפת😊).
"מתי הייתה לך חברה רצינית בפעם האחרונה?" שאלתי אותו.
"הייתה לי חברה רצינית במשך שלוש שנים לפני שגיליתי את המחלה, וכשהיא גילתה שאני חולה היא כנראה לא רצתה לקחת על עצמה אחריות שאם יום אחד אלך לעולמי היא תשאר שבורה ולא תצליח להמשיך בחיים שלה, אז היא עזבה אותי. מאז אחרי שהבראתי , יצאתי עם הרבה בחורות, אבל זה לא היה רציני."
"אז שברת כמה לבבות" חייכתיי.
"חס ושלום." הוא חייך בחזרה.
"מה איתך?" שאל.
"היה לי חבר, נפרדנו לפני בערך שנה, הוא היה בחור ממש נחמד והסתדרנו מצויין, אבל אמא שלו כנראה לא כל-כך אהבה אותי, כך שהיא קצת התערבה בקשר שלנו, עד שלבסוף החלטנו שעדיף להשאר ידידים ולא לסיים את הקשר בצורה לא יפה." הסברתי.
"למה שאמא שלו לא תאהב אותך? עשית משהו שהיא לא אהבה?" הוא שאל בסקרנות.
"אני לא יודעת, זאת הבעיה. לא בגדתי בו חלילה ולא הסתובבתי עם בחורים אחרים, אני באמת עד היום לא הצלחתי להבין למה היא לא אהבה אותי, בדרך-כלל אני מנסה להיות נחמדה לכולם.." עניתי.
"את לא נראת אחת שקשה להסתדר איתה, כנראה האישה הזאת פשוט קנאה בך." ניסה לעודד אותי ומובן שצחקתי.
"ומאז שנפרדת ממנו לא יצאת עם בחורים אחרים?" שאל.
"יצאתי עם בחורים, אבל משום מה הם התגלו כלא נחמדים כל-כך, כנראה אין לי מזל עם בנים." גיחכתי ביאוש.
"שטויות, אני גם חשבתי שאין לי מזל עם בנות עד שפגשתי אותך." אמר בחיוך.
כזה חמוד ומנומס, הוא בהחלט יודע להעלות חיוך על השפתיים.
חייכתי אליו בביישנות.
"תודה" אמרתי לו לבסוף על המחמאה.
כך שוחחנו על אותה המדרכה כמעט עד 6 בבוקר . הזמן פשוט חלף לו מבלי ששמנו לב.
פשוט דיברנו ודיברנו וזה היה כל-כך כיף לדבר איתו.
תמיד היה על מה לדבר, לא היה רגע משעמם אחד.
אולי הוא באמת "האחד" שלי? חשבתי לעצמי בחיוך כשהוא סיפר לי חוויות מהעבר.
לפתע הופעל השעון המעורר שהיה לי בפלאפון, השעה הייתה כבר 5 וחצי בבוקר.
"מה זה? מי מתקשר אלייך בשעות כאלה?" סהר שאל בקלילות.
הסברתי לו שזה השעון המעורר שלי, הוא התפלא איך אני מצליחה לקום בשעות כאלה.
הוא סיפר שהוא השתחרר מהצבא לפני חודש וחצי, ואפילו בצבא הוא לא היה קם בשעות כאלה.
וכך גם הבנתי למה לא פגשתי אותו לפני כן.
רוב השבוע הוא היה בבסיס הצבאי שלו ואני בקיבוץ, וכשהוא היה חוזר בסופי השבוע אני לא עבדתי.
"לדעתי כדאי שאזוז הבייתה, בטח גם אתה עייף." אמרתי לבסוף.
"היתי מזמין אותך להשאר אצלי, אבל זה לא לעניין, אני בטוח שאת לא מסוג הבחורות שתסכימנה להשאר לישון אצל מישהו שהן הכירו רק לפני כמה ימים" הוא חייך.
"אתה לא טועה, אבל תודה בכל מקרה" חייכתי גם אני כשקמנו מהמדרכה והתקדמנו לכיוון המכונית שלי.
בסוף נפרדנו בחיבוק ונשיקה בלחי, אהבתי את זה שהוא פתאום נרגע ולא ניסה למהר, כנראה פשוט היתי צריכה לשאול אותו לפני-כן😊.
יאאא מדהים!!
איזה חמוד הואא 😛
QUOTE (BROKEN-HEART @ 02/02/2009) יאאא מדהים!!
איזה חמוד הואא 😛
😉
תודה נשמות טהורות ויפות שלי!
אוהבת המון! 😍 😊
פרק ה'
"רינת אני באה לאסוף אותך עוד 5 דקות, אני מאוד מקווה שאת מוכנה". אמרתי לרינת בטלפון.
השעה הייתה 3 וחצי אחר-צהריים והמשחק של סהר היה אמור להתחיל בערך ב16:00.
ידעתי שלרינת לוקח יותר מדי זמן להתארגן, להתלבש, להתאפר ולהתבשם גם אם זה רק כדי לצאת לשבת בשכונה.
הגעתי אליה והחלתי לצפור לה, חיכיתי לה כמעט 5 דקות כמו בכל פעם שאנחנו מתכוונות לצאת לאנשהו.
"מצטערת קריני, אבל את מכירה אותי..בטח יהיו המון חתיכים, אני חייבת להראות טוב. אולי אמצא לי איזה אביר כמו שאת מצאת את סהר שלך." חייכה בהתנצלות כשיצאנו מהשכונה שלה.
"ביני לבין סהר עדיין אין שום דבר, אני מקווה שהוא אכן האביר שלי, אבל אי אפשר לדעת שום דבר עד שזה לא קורה באמת.." עניתי לה ונזכרתי בערב המקסים שביליתי איתו ובהודעת הSMS שהוא שלח לי אחרי שחזרתי לדירה, הודעה שללא ספק עשתה לי את השבוע ואולי בעצם את החודש..אחרי שנכנסתי לדירה בערך ב6 בבוקר ראיתי שהוא שלח לי " 'לילה טוב' , היה לי כיף איתך ואת ללא ספק אותה הבחורה שלה חיכיתי עד היום." אחרי שקראתי את ההודעה הצטמררת כולי מהתרגשות, למרות שהיתי בטוחה שהוא קצת נסחף, אבל בכל זאת היה כיף לקבל הודעות כאלה יפות מבחור מקסים כמו סהר שבטוח כמה עשרות בחורות היו רוצות להחליף אותי.
למה מגיע לי המזל הזה? שאלתי את עצמי.
כל הדרך פיטפטנו וצחקנו. עם רינת אי אפשר שלא..😊
לבסוף הגענו למגרש הכדורגל, לא היו כל-כך הרבה אנשים, הרוב היו מקומיים ומובן שרובם היו בנים.
לפי מיטב הבנתי המשחק עדיין לא התחיל, ראיתי את השחקנים רצים על המגרש וחיפשתי במבטי את סהר.
לבסוף ראיתי אותו מתמתח והמדים החמיאו לו מאוד. לא רציתי להסיח את דעתו, לכן לא קראתי לו, אבל הוא בכל זאת ראה אותי ורץ לכיוונינו כשתוך כדי הוא מנופף לכל מיני מכרים שלו שבאו לצפות במשחק.
"היי, אני שמח שהגעת" הוא חייך לי כשנתן לי נשיקת שלום.
הכרתי בינו לבין רינת ודיברנו כמה דקות עד שהוא נאלץ לחזור למגרש.
"הוא כזה חמוד! רואים שהוא רוצה אותך." רינת התלהבה.
"אל תגזימי.." ניסיתי 'להצטנע' .
צפינו במשחק כשלידנו עמדו כמה בחורים צעירים ועודדו את השחקנים.
שמתי לב שרינת השתעממה מעט, אני לעומתה דווקא אהבתי משחקי כדורגל.
לבסוף הממשחק נגמר בנצחון הקבוצה של סהר . כולם השתוללו וראיתי שבחורה לא מוכרת רצה אל סהר וחיבקה אותו. לרגע התבלבלתי לגמרי, היתכן שיש לו חברה? הרי רק אתמול הוא אמר לי מילים יפות וכמעט ונישק אותי..למה שיעשה לי דבר כזה, סהר לא נראה אחד מהבחורים האלה שמשחקים עם בנות. הסתכלתי לכיוונם מבולבלת וגם רינת שמה לב לכך.
"מי זאת?"היא שאלה אותי.
"לא יודעת" עניתי לה לא כל-כך מתלהבת.
פתאום ראיתי אותו מתקרב לכיוונינו יחד עם אותה הבחורה כשהוא עוטף את כתפייה בזרועו. לא הבנתי מה קורה פה.
"קריני אני רוצה להכיר לך את אחותי הגדולה.." הוא חייך ופתאום הכל התבהר, אפילו הרגשתי מטומטמת שלרגע חשדתי בו.
מובן שמייד חייכתי בנימוס ואמרתי 'נעים מאוד'.
הוא הסביר לי שהיא הייתה בהודו במשך חצי שנה וחזרה רק לפני כמה ימים. הכרנו והיא התגלתה כבחורה נחמדה מאוד, זה כנראה עובר אצליהם בתורשה😊.
אחרי שכולם החלו להתפזר סהר שוב הציע לי הצעה מעניינת.
"בכל פעם שהקבוצה שלנו מנצחת אנחנו עושים מדורה על חוף הים, אתן רוצות להצטרף?" שאל אותי ואת רינת.
"אבל אתם בטח חוגגים את הניצחון שלכם, מה אנחנו קשורות?" שאלתי.
"כולם מוזמנים,וחוץ מזה את ידידה שלי אז זה כבר הופך אותך ל"קשורה"." הוא חייך אלי.
"יהיה ממש כיף, מדורה, גיטרה, חוף הים, הרבה צחוקים, אתן לא תצטערו אם תבואו..." ניסה לשכנע אותנו.
"באמת כדאי לכן" התערבה אחותו של סהר בחיוך מתוק.
"או-קיי אני אישית מאוד אשמח לבוא, מה איתך ריני?" שאלתי אותה בחיוך.
"ברור!" ענתה בהתלהבות.
"אז אני אבוא לאסוף אותכן בסביבות השעה 21:00. בסדר?" שאל סהר.
"אתה לא חייב לבוא לאסוף אותנו, אני יכולה לבוא עם הרכב שלי."אמרתי.
"לא, אין צורך שתביאי את הרכב שלך אני גם אחזיר אותכן הבייתה מתי שתגידו." ענה.
חייכתי לו, הוא היה כל-כך חמוד, היה בי רצון עז לחבק אותו, אבל לא העזתי מול כל האנשים שהיו שם.
בדרך חזרה רינת לא הפסיקה להגיד שסהר לגמרי "דלוק" עליי. הלואי, חשבתי לעצמי.
לאחר שהחזרתי את רינת לביתה, חזרתי לדירה שלי ושוב הרגשתי את הבדידות הקרה והמפחידה הזאת.
פעם כשהיתי בת 17 חלמתי לגור לבד, בדירה משלי, לחזור הביתה מתי שאני רוצה, להביא את כל החברות והחברים שלי ולעשות מה שאני רוצה, אבל פתאום עכשיו, כשה"חלום" שלי התגשם, הרגשתי לא כל-כך טוב. החום המשפחתי היה חסר לי...
בערך בשעה 21:10 סהר התקשר אלי ושאל איך להגיע אלי. רינת כבר הייתה אצלי ולשם שינוי היא כבר הייתה לבושה ומאורגנת.
מכיוון שזה היה בחוף הים החלטתי להתלבש בהתאם לאוירה, לבשתי שמלת מיני קיצית וקלילה ופיזרתי את שערי (המראה הטבעי😊).
הצעתי לסהר להכנס כשהוא הגיע , אך הוא העדיף להשאיר את זה ליום אחר.
הוא הכיר לנו את החבר שלו שבא איתו ברכב וכל הדרך דיברנו וצחקנו.
כשהגענו לחוף הים ראינו שהמדורה כבר בערה וכמה חבר'ה ישבו מסביבה, ממש כמו בסרטים, מאוד אהבתי את זה.
התיישבנו גם אנחנו על החולות לאחר שאמרנו לכולם שלום וברכנו אותם על הניצחון.
סהר הושיט לי ולרינת בקבוקי בירה והתיישב לידי.
כך ישבנו איתם כשאחד מהחברים של סהר ניגן בגיטרה וכולם שרו שירים מצחיקים.
מאוחר יותר סהר הציע לי לעשות טיול על שפת הים וזו הייתה ההצעה הכי רומנטית שקיבלתי מימיי...😊
יאאאאאאאא
סיפור מדהים [:
המשך!!
אתר האהבה הישראלי