הקיבוצניק

פרק ז'.
למחרת היתי חייבת ללכת לעבודה, למרות העייפות הנוראית שהרגשתי.
ואכן הלכתי. לעומתי רינת שהגיעה לעבודה רק בשעה 11:00 במקום 7:30.
"הכל בסדר?" שאלתי את רינת שנראתה 'על הפנים'.
"אחרי כל הבירות ששתיתי אתמול, לא ממש בסדר היתי אומרת...". ענתה בעייפות.
"לא נורא, מחר אנחנו עובדות רק חצי יום .." אמרתי לה בחיוך מעודד.
"למה?" שאלה מבולבלת.
"שכחת? פורים!"
"אההה! עשית לי את היום! אפילו העייפות שלי נעלמה!" אמרה מאושרת. צחקתי.
"דרך אגב לא סיפרת לי מה היה עם סהר כשנעלמתם אתמול..!"
"אהה..חשבתי שהבנת.." חייכתי אליה חיוך מאושר ואח"כ סיפרתי לה את כל הסיפור.
ידעתי שעל רינת אפשר לסמוך, תמיד סיפרתי לה את כל הסודות שלי למרות שהכרתי אותה רק שנתיים וחצי.
לאחר השיחה המשכנו בעבודתינו עם הילדים, למרות שהמחשבות שלי היו נתונות לבחור מדהים אחד בשם סהר😊.
לקראת השעה 13:15 הוא התקשר אליי סופסוף ושאל לשלומי. דיברנו בערך 10 דקות וקבענו שהוא יבוא אלי אחרי שאסיים לעבוד.

"יש לך דירה יפה." אמר כשנכנסנו לדירה שלי.
"תודה" חייכתי לו. "מה אתה רוצה לשתות?"
"מה שבא לך." ענה עדיין מסתכל בכל מיני תמונות וציורים שהיו תלויים על הקירות בדירה.
לאחר שהכנתי לי ולו תה עם נענע😊 והנחתי אותם על השולחן יחד עם עוגיות, הדלקתי טלויזיה והתיישבתי לידו על הספה.
"אז מה? איך היה בעבודה? את בטח עייפה אחרי אתמול." אמר לי אחרי שנתן לי נשיקה קצרה.
"היה דיי מעייף, אבל כיף כרגיל." חייכתי חיוך אופטימי.
"יש לך תוכניות לפורים?" שאל.
"עדיין לא..ולך?" שאלתי בחזרה.
"יש המון! רק צריך לבחור..." חייך והחל להסביר איפה אפשר לבלות.
"אתה רעב? בוא נכין משהו לאכול." אמרתי לו לאחר שהתייעצנו בטלפון עם החברים של סהר ועם רינת ולבסוף החלטנו לאן נצא.
"אני לא טבח כל-כך טוב.." הוא גיחך.
"זה בסדר, אני אלמד אותך מלא דברים מעניינים, כך שתוכל להכין לעצמך ארוחות בלי שום בעיה." חייכתי.
הלכנו אל המטבח, הדלקתי מוסיקה מודרנית והתחלנו בנסיונות להכין משהו אכיל😊.
זה היה משעשע מאוד ותוך כדי הבישולים גם רקדנו, כבר שכחתי מתי פעם אחרונה נהניתי כל-כך.

לאחר שסיימנו את הבישולים, ערכנו את השולחן בפינת האוכל וישבנו לאכול.
"רגע!" אמרתי לפתע לפני שהתחלנו לאכול. סהר הביט בי במבט שואל.
"יש לי רעיון נחמד" חייכתי וניגשתי לבר הקטן שהיה לי בסלון ולקחתי בקבוק יין אדום ושני כוסות יין תואמות.
סהר צחק כשראה זאת וגם אני צחקתי יחד איתו.
"ארוחה רומנטית אה?" הוא חייך.
"הארוחה ההראשונה שלנו." אמרתי גם אני בחיוך מרוצה.

השעה הייתה כבר כמעט 8 וחצי כשסהר עזר לי לפנות מהשולחן ואח"כ גם עזר לי לשטוף את הכלים (וממש אהבתי את זה😊) .
"מה נעשה עכשיו?" שאלתי לאחר שסיימנו הכל.
הוא הביט רגע סביב ולפתע מבטו נח על חפיסת קלפים שהיייתה מונחת על השיש במטבח.
"את יודעת לשחק קלפים?" שאל.
"ברור.." עניתי בחיוך.
"אז בואי נראה אם את טובה בקלפים כמו בכדורגל." אמר כשלקח את החפיסה והתיישבנו בסלון.
שיחקנו קלפים עד 10 בלילה ולא הפסקתי לצחוק, עם סהר בהחלט לא מצאתי רגע משעמם😊.

רק בסביבות השעה 11:00 הוא הלך.
למרות שהיתי מאוד עייפה כי עדיין לא השלמתי את שעות השינה שלי , רציתי שהוא ישאר אצלי עוד.
"בסוף עוד ימאס לך ממני, בואי נשאיר את זה ליום אחר, אולי פעם הבאה נעשה ארוחה אצלי בדירה." הוא חייך כשחיבק אותי.

איזה חמודיים . דיי 😊
חח יפפה.
תמשייכי!

Mushlam!!!!!!!

מדהים 😊
תמשיכי ..

QUOTE (Yana18 @ 08/02/2009) Mushlam!!!!!!!
אייייי ליאל. 😢

בקיצור,מדהיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייים

אמא איזה חמודים הם . (:
חבל שהוא לא נשאר . חח

המשך

QUOTE (נווופרי @ 08/02/2009) מדהים 😊
תמשיכי ..
😎

יפה 😊
התמכרתי חחחח
תמשיכי!

תודה תודה תודה ליפות שלי
שיהיה ללכן חג שמח!😊

פרק ח'

למחרת בבוקר הגעתי לגן מחופשת לבילבי, הרגשתי כמו ילדה קטנה וזה שיעשע אותי.
שני הצמות שמעט הסתבכתי איתן על הבוקר עד שהצלחתי להעמיד אותן בדיוק כמו שהן עמדו אצל בילבי והגרביים הלא תואמות, הכל היה כמו בסרטים המצויירים. נזכרתי איך צחקתי על עצמי מול המראה בבוקר, הרגשתי קצת משוגעת באותו רגע😊.

"בוקר טוב!" חייכתי לליאל, הילדה הראשונה שהגיעה לגן למחרת בבוקר.
היא הייתה לבושה בשמלה לבנה מעט מנופחת ומאופרת כנסיכה.
"בוקר טוב" היא חייכה במתיקות.
"מי עשה לך צמות?" היא שאלה כשנגעה באחת מהצמות שלי.
"פעם אמא שלי הייתה עושה לי צמות כל בוקר, אבל עכשיו היא גרה קצת רחוק ממני, לכן עשיתי אותן בעצמי." עניתי לה בחיוך.
"תני לי לנחש למי התחפשת! מכשפה!" התלוצצתי והיא צחקה.
"לאא! התחפשתי לנסיכה." תיקנה אותי.
חייכתי אליה ונתתי לה נשיקה על הלחי.
"קריני מה קורה?" שאלה רחל הגננת שנכנסה דקה אחרי ליאל.
" בוקר טוב!! בסדר גמור את נראת נפלא היום!" צחקתי כשראיתי שהיא מאופרת כליצנית .
"תודה רבה באמת!" גם היא צחקה. "גם את ! התחפושת הזאת פשוט תפורה עלייך!" הוסיפה והמשכנו לצחוק.
"מה שלומך?" שאלתי אותה כשפתחתי את החלונות של הגן, בחוץ היה מעט קריר, אך נעים.
"אה, בעיות עם הילדים על הבוקר, התחפושות והאיפור, את בטח מתארת לעצמך." ענתה עייפה.
"אני באמת מתארת לעצמי, אבל תסתכלי על הצד החיובי,יש אנשים עם צרות הרבה יותר גרועות.בכל זאת ילדים זה שמחה." ניסיתי לעודד אותה.
"בזה את בהחלט צודקת!" אמרה בחיוך.
"בוקר טוב בנות!!!" שמענו את קולה המתלהב של רינת והיא זו שבאמת התחפשה למכשפה.
"בוקר טוב למכשפה" הגיבה רחל כששנינו צוחקות על רינת.
"תצחקו תצחקו! זו בדיוק המטרה שלי!" אמרה רינת בחיוך.
היום עבר בכיף, האווירה הייתה קלילה ומשעשעת.

"אתה חייב לראות אותי!" אמרתי לסהר כשהתקשרתי אליו בערך ב12:00.
"אני באמת חייב לראות אותך." ענה לי.
" מה אתה עושה?" שאלתי.
"סתם רואה טלויזיה, אני אקפוץ אלייך עוד 10 דקות, בסדר?"
"אין בעיה.." עניתי ונפרדנו ב'ביי'.

הילדים השתוללו בחצר כשאני ורינת ישבנו וצפינו בהם.
פתאום שמעתי את הצחוק של סהר, הוא צחק מכל הלב, והצחוק שלו פשוט הדביק אותי עד שגם אני התחלתי לצחוק ואח"כ גם רינת הצטרפה. לפתע שוב הרגשתי כמו ילדה קטנה.
"זה ממש מתאים לך, עכשיו אני יודע מי היית בגלגול הקודם" אמר עדיין צוחק כשהתיישב לידינו.
"אה.. לגבי זה אני לא כל-כך בטוחה" עניתי בחיוך.
"הנה סהר!" אמר אחד הילדים כשרץ לכיוונינו.
"מה קורה גבר?" סהר שאל אותו בנימה משעשעת.
"אז היום אתה הגיבור של הקיבוץ?" הוסיף כשראה שהילד היה מחופש לספיידרמן.
"כן, אני אציל את העולם מכל המפלצות..." הילד החל לפרט לסהר ממי בדיוק הוא יציל את העולם.אני ורינת לעומתינו ישבנו במקום וצחקנו על השיחה שהתנהלה בין סהר לילד.
פתאום ראינו ששוב הילדים נמשכו לסהר ועמדו מסביבו כשהוא דיבר עם אותו הילד.
הילדים אוהבים אותו! כנראה באמת יש בו משהו כובש. חשבתי לעצמי בחיוך.

חחחחחחחחחחחחח עלק בוקר טוב למכשפה חח D:

אוףף למה את עושה את זה קצר😢

המשך דחוף

חחחח אהבתי [:

תודה רבה בנות😊
אני באמת מצטערת שהפרקים יוצאים קצרים, פשוט יש לי עומס בלימודים ואני מוצאת את עצמי כותבת רק בשעות הקטנות של הלילה, ולצערי למחרת אני צריכה לקום מוקדם..
אבל אשתדל לכתוב פרקים ארוכים יותר...
ושוב תודה רבה רבה רבה
אוהבת אותכן!!!

מדהים כמו תמיד (:

תמשיכייי

שוב תודה לכולן!
אוהבתתתת

פרק ט'

"אני אבוא לאסוף אותך ואת רינת בערך ב22:00, טוב?" סהר שאל אותי בסוף יום העבודה הקצר ההוא.
"או.קיי, אנחנו נהיה מוכנות.." עניתי בחיוך כשסידרתי את החצר בזמן שהילדים היו בחדר השיחה.

"אני הולך להורים שלי קצת אז אני אדבר איתך יותר מאוחר." אמר לי כשסיימנו לסדר את החצר ,הוא כרגיל עזר לי, כזה מקסים!😊
"אין בעיה.." חייכתי לו ונפרדנו בנשיקה שהשאירה בי טעם של עוד...

"רינת אני מאוד מקווה שאת תהיי אצלי בעשרה לעשר."אמרתי לה לאחר שהסברתי לה שסהר יאסוף אותנו.
"טוב , מבטיחה!" אמרה בחיוך חמוד.
נפרדנו מהבנות לאחר שכל הילדים התפזרו לבתים ונסענו עם רינת.
הקפצתי את רינת לביתה ואני קפצתי לסופר לקנות כמה דברים.
המשך היום עבר דיי מהר, הספקתי לעשות הרבה דברים, אבל עדיין לא הצלחתי להחליט מה אלבש בערב.
"מה קורה?" שאל אותי סהר כשהתקשר בסביבות השעה 20:00.
"דיי בסדר אני מניחה, מה איתך איך היה אצל ההורים?" שאלתי בחזרה.
"נחמד, סיפרתי להם עליך, הם מתים להכיר אותך." אמר והופתעתי.
הוא כנראה באמת רציני בנוגע אליי, אהבתי את זה, אך חששתי מעט, לא יודעת בדיוק ממה.
פתאום הכל נראה בעיניי טוב מדיי, זה לא הגיוני שהכל יהיה מושלם, אין דבר כזה.
"וואו, אני שמחה לשמוע, גם אני מאוד אשמח להכיר אותם, הם בטח מקסימים אם יצא להם בן כזה...מדהים..." העזתי לומר. יכולתי להרגיש שהוא מחייך מעבר לקוו.
"אני ממש מסמיק פה" הוא ענה.
"מה את עושה?" שאל.
"מנסה להחליט מה אלבש הערב..ואם תוכל לייעץ לי אני מאוד אשמח." עניתי כשתוך כדי אני מחטטת בארון הבגדים ומוציאה כל מיני פריטים.
"אני אומר שתלבשי שמלה! כבר אמרתי לך ששמלות מאוד מתאימות לך." אמר.
"אהה..אבל קריר בחוץ.."
"אל תדאגי, איתי לא יהיה לך קר." ענה וחייכתי.
"טוב שכנעת אותי."
לאחר שסיימנו את השיחה מצאתי את עצמי בדילמה נוספת, או-קיי אז אני לובשת שמלה, אבל השאלה היא איזו שמלה?!
לא נהגתי כל-כך ללבוש שמלות, אבל אני אחת מהבנות הללו שקונות כל מה שנראה להן יפה לעין, לכן בכל פעם שראיתי שמלה יפה פשוט קניתי וכך הצטבר לי מבחר לא כל-כך מצומצם של שמלות.
לאחר מדידות של חצי שעה סופסוף החלטתי! בחרתי בשמלת מיני פשוטה עם מחשוף עדין, לא כל-כך אהבתי בגדים חשופים, לא הרגשתי בנוח, אני בטוחה שרובכן מבינות אותי.

"רינת לא שכחת את תעודתה זהות שלך, נכון?" שאלתי אותה כששמענו את הצפירות של סהר והינו בדרכינו למטה.
"לא קרין, לא שכחתי כלום הפעם" היא חייכה בקלילות.
"אל תתייחסי אליי אני סתם עושה דרמה מכל דבר.." אמרתי לה לבסוף.
"אני יודעת יפה שלי!" ענתה.

"היי!" אמרנו אני ורינת בפה אחד כשנכנסנו לרכב.
אלון , חבר של סהר ישב במושב הקדמי , לכן אני ורינת ישבנו מאחורה.
"היי בייבי" סהר אמר לי כשנתתי לו נשיקה קצרה.
"אני שמח ששמעת בקולי בנוגע לשמלה." חייך לי.
"זה היה דווקא רעיון נחמד." עניתי ויצאנו לדרך.
הגענו למועדון תוך זמן יחסית קצר, כל החבר'ה חיכו לנו ליד הכניסה.
"ידעתי!" סהר אמר לפתע כשהתקדמנו לכיוון המועדון לאחר שהוא החנה את רכבו.
לא הבנתי למה התכוון.
"מה?" שאלתי.
"ידעתי שכשהמציאו את השמלות חשבו עלייך, לא פלא שכל שמלה שתלבשי תראה עלייך מיליון דולר."הוסיף כשבחן אותי מכף רגל ועד ראש.
"תודה, אבל אל תגזים, יש אינספור בנות ששמלות נראות עליהן הרבה יותר טוב מעליי." הסמקתי כשחייכתי בביישנות.
"אל תצטנעי, זו עובדה שאת נראת מדהים בכל בגד שתלבשי." המשיך.
"וואו, לכבוד מה כל המחמאות האלה?" שאלתי בחיוך.
"סתם רציתי שתדעי שבעיני את הכי יפה!" ענה כשנתן לי נשיקה על הלחי.
"ובעיני אתה הכי מדהים!" החזרתי לו מחמאה.
"הנה זוג היונים שלנו" אמר שלומי, אחד החברים של סהר, כשהגענו אליהם.
סהר הכיר ביני לבין כל מי-שעדיין לא הכרתי מבין חבריו.
נכנסנו למועדון, המקום היה רועש, מעורפל וחשוך, רק הפליקרים האירו את המקום באורות צבעוניים.
משום-מה אהבתי את האוירה הזאת.
רחבת הריקודים עדיין הייתה ריקה, רוב הצעירים ישבו על הבר ושתו.
אנחנו מבחינתינו ישבנו על הספות כשכמה מהחבר'ה הלכו להביא לנו משקעות.
"קרין ראית את עופר הזה, הוא חתיך אמיתי!" רינת לחשה לי באוזן בהתלהבות כשאותו עופר, שהיה אחד מחבריו של סהר, הלך יחד איתו לבר.
"כן הוא באמת חמוד! לכי על זה!" חייכתי אליה.
"נראה לך שאני הטעם שלו?" היא שאלה מעט חוששת.
"אין סיבה שלא תהיי! את מושלמת מכל הבחינות! שכחת?!" ניסיתי לשפר את הבטחון העצמי שלה.
היא חייכה וחיבקה אותי. "אני מתה עלייך!" הוסיפה.
"ואני עלייך!" עניתי לה.
רינת באמת הייתה בחורה יפה, היו לה תלתלים ארוכים ועיניים ירוקות וגדולות, היא הייתה בערך בגובה שלי ואני סבירה, כלומר לא נמוכה ולא גבוהה. אף פעם לא התלוננתי על הגובה שלי.
לאחר כמה דקות הבנים חזרו והושיטו לנו את המשקעות.
עופר ישב ליד רינת וזה הסתדר מצויין, לא היה לי צל של ספק שרינת תכבוש אותו עוד הערב, רינת בחורה מאוד מעניינת ואין לה בעיות עם בנים😊.
בערך ב0:00 רחבת הריקודים החלה להתמלא והמוסיקה השתפרה.
הרגשתי את האלכוהול מתחיל להשפיע עליי, קיוויתי שלא נסחפתי עם השתייה, בדרך-כלל ידעתי לשתות כמויות מסויימות של אלכוהול מבלי להרגיש יותר מדיי שיכורה.
לבסוף רינת קמה ומשכה אותי לרחבת הריקודים כשכל אחת מאיתנו מחזיקה את המשקה שלה .
רקדנו מבלי להתבייש וזה היה ממש כיף. סהר חייך לי כשעמד בצד עם עופר ואלון.
אני ורינת התקרבנו אל הבנים ומשכנו אותם לרחבת הריקודים עד שגם הם התחילו לרקוד.
לאחר כחצי שעה הבנים יצאו החוצה, אך רינת ואני לא התייאשנו והמשכנו לרקוד עד שלפתע הרגשתי זוג ידיים עוטפות את מותניי, חשבתי שזה סהר, אך זה היה בחור לא מוכר שהחליט פשוט להתחיל לרקוד איתי.
ההרחקתי אותו ממני בעדינות מנסה להתעלם ופשוט המשכתי לרקוד עם רינת, אך הוא עדיין המשיך לרקוד קרוב אליי.
פתאום ראיתי את סהר מתקרב לכיוונינו."מה הבעיה שלך?" סהר נראה מרוגז כששאל את הבחור הזה.
"תתרחק מהחברה שלי!" הוסיף בנימה תקיפה כשניסיתי להרגיע אותו בכדי שלא תפרוץ ביניהם מריבה.
למזלי הבחור הלך מבלי להגיד שום דבר.
"הוא הציק לך?" סהר שאל אותי ברצינות.
"לא , בובי הכל בסדר , הוא לא עשה לי כלום, הוא כנראה לא ידע שיש לי חבר כזה חתיך." ניסיתי לשנות נושא.
"את בטוחה?" שאל עדיין רציני כשהסתכל לכיוון של אותו הבחור.
"כן, בוא נצא קצת החוצה." ביקשתי ממנו כשתפסתי בכף ידו והובלתי אותו לכיוון היציאה...

מקסים 😎