דרך מקושרים,
יום שני או יום חמישי
היי לכולן!
תודה על התגובות המקסימות.
מצטערת שלא כתבתי הרבה זמן..תקופה עמוסה במיוחד.
אוהבת המון!!!! 😊
פרק יא'
"איזה יום היום? " שאלה רינת בבוקר למחרת בדיוק כשהתעוררה.
אני לעומתי כבר היתי ערה מ8 בבוקר.
"שלישי, ובוקר טוב גם לך" חייכתי לה.
"בוקר טוב , מצטערת שאני פותחת ככה את היום" אמרה בעייפות כשהיא מתמתחת במיטה.
"מה בא לך לאכול לארוחת הבוקר?" שאלתי.
"כבר 12, זה עדיין בוקר?" היא שאלה.
" בשבילך זה בוקר."
"אז מתי את הולכת אליו?" שאלה רינת כשישבנו במטבח ושתינו נס קפה.
"לא יודעת, מתי שהוא יתקשר." עניתי לה.
" מה הבעיה תתקשרי אליו את."
"לא, אולי הוא ישן? או עסוק במשהו, אני לא רוצה להיות מציקה" עניתי.
"אז מה? איך הולך עם עופר?" שאלתי אותה ומייד עלה על ש]תיה חיוך 'מאוזן לאוזן'.
"הוא כזה מקסים! אני לא נדלקת על כל אחד את מכירה אותי." ענתה באושר.
"כן, ברור שלא, רק כל שבועיים במישהו אחר." עניתי מבודחת כשנזכרתי בבחור מהשבוע שעבר. היא לא הפסיקה לדבר עליו יומיים שלמים .
"מצחיק מאוד" אמרה בנימה משעשעת וצחקתי.
השעה הייתה 15:30 כשסהר התקשר אליי.
"לא שכחת שאת באה אלי היום נכון?" שאל
"נראה לך שאני אשכח אחרי שביטלת בגללי פגישות עם ראש הממשלה?!"
"אני שמח!" ענה. "אחותי מוסרת לך תודה" אמר לפתע.
"תודה? על מה?" שאלתי מבולבלת.
"היא אמרה שבזכותך סופסוף סידרתי את הדירה." ענה.
"באמת?"צחקתי.
"כן, אני בדרך-כלל בלאגניסט רק שתדעי ."
"יש עוד הרבה דברים שאני צריכה לדעת עליך?"
"תבואי אני אספר לך."
הסעתי את רינת לביתה ואחר-כך נסעתי לסהר.
לפתע כשעצרתי כשהרמזור התחלף לאדום ראיתי במכונית שעמדה ליד המכונית שלי את עומר, החבר שלי לשעבר. לא דיברתי איתו המון זמן.
לפני כן הינו בקשר טוב, הוא באמת היה בחור טוב, אם לא אמא שלו אני בטוחה שהינו מתחתנים בסוף. אבל מה לעשות, כמו שאומרים הכל לטובה , הרי אם הינו מתחתנים יכול להיות שמעולם לא היתי פוגשת את סהר.
נופפתי לו בחיוך וגם הוא.
הוא נראה מופתע לראות אותי.
דירתו של סהר הייתה קטנה ונראתה כמו שבד"כ נראת דירה של בנים, ולמרות הכל הייתה בה אוירה חמימה וכיפית, לעומת הדירה שלי שלעיתים הרגשתי שהייתה קרה מדי.
"היי" אמרתי לאחותו כשפתחה לי את הדלת.
"מה קורה יפתי?" היא שאלה בחיוך.
"מצויין מה איתך?"
"אחלה, את רוצה לשתות משהו? הכנתי עוגה אלופה!" ענתה מגחכת.
"את זה אני חייבת לטעום!" עניתי בהתלהבות.
"שלום גם לך אדוני." אמרתי לסהר שישב ליד המחשב.
"שלום שלום" ענה כשקם ונתן לי חיבוק.
את המשך היום העברנו יחד אחותו הלכה לאחר כשעה ואנחנו נשארנו לראות סרט.
כך עברה לה תקופה מדהימה ושוב החששות חזרו אליי,היתי בטוחה שמשהו יקרה בקרוב, הכל לא יכול להיות כל-כך מושלם. אוף למה זה קורה לי? למה כל המחשבות השליליות האלה מציפות אותי, הרי בדרך-כלל היתי אופטימית בדעותיי. שנאתי את ההרגשה הרעה הזאת שחשתי בלב. ידעתי שכל פעם שיש לי הרגשות כאלה משהו חייב לקרות. לדעתי היה אפשר לקרוא להרגשה הזאת "החוש השישי".
"רינת תרגעי, שתית יותר מדיי" אמרתי לה תוך כדי צחוק מטורף כשנסענו הבייתה לאחר בילוי בפאב.
השעה הייתה 3 וחצי בלילה.
החלטנו אני ורינת שנצא רק שתינו כמו שהינו עושות פעם, לפני שהכרתי את סהר.
הרגשתי שהחברות שלי ושל רינת הוזנחה בגלל הקשר שלי עם סהר וזה לא עשה לי טוב.
ידעתי שרינת שמחה בשבילי ובשביל סהר, אבל גם ידעתי שהיא הייתה בדיכאון לאחר שעופר פגע בה.
עופר רצה מרינת רק דבר אחד, הוא כנראה חשב שרינת לא מחפשת קשר רציני, אבל אני ידעתי שלמרות שרינת נהגה 'להדלק' על בחורים בתדירות גבוהה היא בסך הכל חיפשה אהבה אמיתית, וידעתי שברגע שהיא תמצא אותה היא תעשה הכל כדי לגרום לגבר שלה להיות מאושר והוא אכן יהיה מאושר לצידה.
רינת הייתה בדיכאון תקופה ארוכה וניסיתי לעודד אותה בכל דרך אפשרית.
"את חברה טובה" היא אמרה לי לפתע , ראיתי בעיניה מבט מוזר ותפאום התמלאתי פחד.
"גם את חברה טובה, תמיד הית לצידי ועזרת לי בהכל ואני באמת מאוד מעריכה את זה." אמרתי לה רצינית כשאני מנסה להיות מרוכזת בנסיעה.
"אבל בבקשה ממך אני מבקשת בפעם העשירית - תחגרי את חגורת הבטיחות!" אמרתי בנימה בוגרת.
היא לא ענתה לי, ראיתי איך בין רגע נרדמה. ניסיתי לחגור אותה כשאני מנמיכה את המהירות, הינו בכביש המהיר, אך כשסובבתי את ראשי לפתע ראיתי אורות מסנוורים במיוחד ומכונית שנסעה במהירות של בערך 200 קמ"ש ממש לכיווני...
התעוררתי לאחר יומיים ומצאתי את עצמי בבית החולים. הרגשתי כאבים בכל הגוף וניסיתי להזכר איך הגעתי לבית החולים ומה בדיוק קרה.
"קרין? ברוך ה'!!!" שמעתי את קולה של אמא שלי שהתקרבה אליי במהירות כשעיניה אדומות מבכי וחיבקה אותי.
"אמא?.. מה קרה?... מה אני עושה פה?" בקושי הצלחתי לשאול.
"חכי רגע , אני אלך לקרוא לרופא!" היא אמרה במהירות ויצאה מהחדר.
קראתי הכל ,
יש לך כתיבה מדהימה , מושכת .
הרעיון של הסיפור מדהים (:
תמשיכי .
לאלאלאל שלא תמווווווווות[רינת]
מחחחחחחחחכה
המשך???
חבל להפסיק סיפור כזה יפה
אי כמה זמן לא קראתי סיפור באתר..
יפה מאוד תמשיכי