התחלה ממש יפה!!
תמשיכי (:
התחלה ממש יפה אהבתי = ]
תמשיכי ..
המשששששששששששששךךךךךךךךךךךךך
קנית אותי כבר בשם של הסיפור כיוון שאני קיבוצניקית
אגב איפה הקיבוץ הזה אצלינו בחיים לא נותנים לבנות לבוא לכדורגל אני רוצה לעבור לשם
מקסים תמשיכי
שוב תודה לכל המדהימות שהגיבו, אני מאוד שמחה שאהבתן את התחלת הסיפור ..
ולקיבוצניקית המתוקה סמולגירל כפי שאמרתי זה סיפור דמיוני, אבל יש קיבוץ כזה בדרום😊
פרק ג'
כל הבוקר חיכיתי בהתרגשות לפגוש שוב את סהר.
המטפלות שמו לב למצב הרוח הטוב שלי.
לבסוף יצאתי עם הילדים לחצר הגן וישבתי עם קבוצה של 6 ילדים על הספסלים במטרה לשחק משחקים שונים, בזמן ששאר הילדים שיחקו בארגז החולות.
חיכיתי בקוצר רוח שסהר יבוא וניסיתי לדמיין איך הוא יסתדר עם הילדים.
לאחר כ20 דקות הוא סופסוף הגיע.
"היי" אמר לי בחיוך כשהתיישב לידי על הספסל.
כל הילדים בהו בו מבולבלים והחלטתי להכיר להם אותו.
"זה סהר, הוא ידיד שלי, אם כל אחד בטורו יגיד לסהר איך קוראים לו, זה יהיה מאוד נחמד וכך סהר יכיר גם אותכם." חייכתי לילדים לאחר שעניתי לסהר גם אני ב"היי" עם חיוך גדול, לרגע חששתי שהחיוך שלי גדול מדיי.
ככל אחד מהילדים אמר את השם שלו, ואפילו שאר הילדים ששיחקו בחולות הצטרפו לספסלים, ילדים בגילם מאוד סקרנים.
גיליתי שסהר גם מצחיק וגם אוהב ילדים, ראיתי איך הצחיק אותם וסיפר להם סיפורים מצחיקים שריתקו אותם.
באותו רגע התחלתי להרגיש משהו מוזר בלב..היה לי כיף להיות איתו, כיף להביט בו, כיף להקשיב לו, נהניתי מכל רגע איתו וממש אהבתי את זה.
אחד הילדים שאל לפתע "אתה חבר של קרין?" השאלה הזאת נורא הביכה אותי.
סהר חייך אלי לפתע והתפללתי שלא יראה שאני מסמיקה.
"כן, אני סוג של חבר, אני גם חבר שלך ושל כל הילדים. גם לך יש חברים לא?" סהר הציל את המצב וחייכתי ברוגע.
כך ישבנו שם כמה דקות עד שהילדים היו אמורים להכנס לגן ואני נשארתי לסדר קצת את החצר.
"הילדים נורא אהבו אותך, לא חשבת פעם לעסוק בחינוך?" שאלתי אותו כשראיתי שהוא עזר לי ואפילו לא ביקשתי ממנו.
כל דקה שהוא היה בקרבתי הוא כבש אותי יותר ויותר.
הוא צחק כתגובה לשאלה שלי.
"ממש לא, אני אוהב ילדים אבל אני לא חושב שאני אסתדר בטור גנן" ענה.
"אז במה הית רוצה לעסוק?"שאלתי.
"האמת היא שעדיין לא יצא לי לחשוב על זה, אבל בנתיים כדורגל זה החים שלי" ענה.
אני באמת אוהבת כדורגלנים, ואני מאמינה שרוב הבנות גם😊
"זה גם מקצוע" אמרתי כשניסיתי לקשור סרט על עמוד גבוה שהיה בחצר, עד שסהר ראה שלא ממש הסתדרתי והחליט לעזור לי. עמדתי לידו ופשוט נהניתי מהריח הנעים שבא ממנו, זה היה ריח של בושם גברי, אם אני לא טועה אופוריה מן, ממכר.
"תודה" חייכתי כשסיים.
לבסוף הוא הלך אחרי שנפרדנו וקבענו שאגיע למשחק ביום שבת.
נכנסתי לתוך הגן ורינת וענבר, שהיו מטפלות בגן הביטו בי בחיוך שואל.
"מה?" חייכתי כמו מטומטמת.
"מה מה? ספרי כבר! מי זה? איך הכרתם? בן כמה הוא? במה הוא עוסק.." ענבר התפרצה.
"וואו ל נסחפת עם כל השאלות האלה..אני מרגישה בשב"כ" גיחכתי.
מובן שסיפרתי להן שזה "הבחור המסתורי". פתאום ראיתי שסהר חזר ונכנס לגן.
"קרין אני יכול לדבר איתך לרגע?" שאל אותי לאחר שאמר גם לרינת וענבר שלום בנימוס.
"כן...בטח.."אמרתי מבולבלת ויצאתי איתו החוצה.
"מחר יש מסיבה בפאב של הקיבוץ, חבר שלי חוגג יום הולדת, אני מאוד אשמח אם תבואי..אם אין לך מה לעשות כמובן..." אמר בהיסוס.
באותו רגע הרגשתי הכי מאושרת בעולם!!!
"אה..בטח ..למה לא..אבל, איפה הפאב נמצא?" שאלתי.
הוא הסביר לי, אך עדיין לא כל-כך הבנתי.
" את רוצה לרשום את המספר שלי? וכשתגיעי לקיבוץ תתקשרי אלי ואני אבוא לאסוף אותך מהכניסה." אמר.
וואו ..הזמנה למשחק כדורגל, למסיבה ועכשיו מספר פלאפון..פתאום הכל התקדם מהר ולהפתעתי אהבתי את זה. בערב כשבנים התחילו איתי והעניינים התקדמו מהר מדיי בדרך-כלל היתי נלחצת, אבל עם סהר? אני הכי מרוצה שאפשר😊.
החלפנו מספרים וסהר הלך.
חזרתי לגן עם חיוך גדול יותר והבנות שוב התפרצו.
יום שישי הגיע כאילו לאחר שנה, בגלל שכל-כך חיכיתי לסוף השבוע הזה הזמן עבר לאט.
התלבטתי רבות מה ללבוש, איך להתנהג וכדומה..הרי זו מסיבה שסביר להניח לא אכיר שם אף אחד חוץ מסהר, קיוויתי שהוא לא ישאיר אותי לבד שם.
לבסוף לבשתי ג'ינס צמוד וגופיה שחורה. בד"כ היתי מתלבשת בצורה פשוטה לעבודה, כי בקיבוץ כפי שאתם יודעים זה כמו בשכונה, מקום קטן וביתי, אוירה פשוט מדהימה.
פיזרתי את שיערי, התאפרתי מעט ויצאתי לדרך.
בין העיר שלי לקיבוץ הייתה נסיעה של בערך 15 דקות, לכן הגעתי דיי מהר.
פתאום התחלתי לרעוד. מה יהיה?איך יהיה? האם אני וסהר נתקדם עוד צעד? ועוד כל מיני שאלות כאלה ואחרות הציפו את ראשי.
התקשרתי לסהר והוא ענה דיי מהר. גיליתי שגם בטלפון היה לו קול יפה 😁.
הוא בא לאסוף אותי ברכב שלו וכשהגיע אפילו יצא לתת לי חיבוק ונשיקת שלום (עוד צעד קדימה).
"מה שלומך?" שאל אותי כשנסענו לכיוון הפאב.
"אחלה" עניתי לו בסלנג."ומה איתך?" שאלתי .
"נחמד, דרך אגב את נראת ממש טוב היום" הוא חייך כשסרק אותי מכף רגל ועד ראש, ושוב התחלתי להסמיק.
"תודה" עניתי לו לבסוף גם אני בחיוך.
הגענו לפאב ולהפתעתי המקום היה הומה איש.
היו הרבה צעירים , כנראה לא רק תושבי הקיבוץ, היה אפשר לראות שלבחור היו הרבה חברים.
לפתע סהר תפס בכף הידי ונכנסנו לפאב יד ביד. וואו מה קורה פה? שוב התקדמנו צעד, זה כבר התחיל להיות מוזר בעיניי. בהתחלה סהר לא ממש שם עליי, עד שהוא ראה שאני יודעת לשחק כדורגל הוא נתן לי מחמאה, אחר-כך עזר לי בחדר האוכל, וגם בא לבקר אותי בגן..וכך הלאה והלאה, היה נראה שהבחור משום מה ממהר.
אבל ניסיתי להתעלם מכל סימני השאלה שנוצרו אצלי ופשוט להנות איתו וממנו😊.
לאחר שהוא אמר שלום לחברים שלו והכיר בינינו שזה דרך אגב היה יפה מצידו, התיישבנו ליד הבר והוא שאל אותי מה אני רוצה לשתות.
לא רציתי להגזים עם השתיה כי ידעתי שאם אני שותה יותר מדיי אני מתחילה לדבר שטויות והדבר שהכי לא רציתי בעולם שסהר יחשוב שאני איזו טיפשה שתיינית.
הזמנתי והתחלנו לדבר. הוא סיפר לי כל מיני חוויות שהוא והחברים שלו חוו יחד והצחיק אותי דיי הרבה.
אחר-כך גם רקדנו ונהנינו עד שלבסוף הגיע הזמן ללכת.
סהר לקח אותי למקום בו השארתי את הרכב שלי ויצא להפרד ממני.
פתאום הוא ניסה לנשק אותי, אבל למרות הרצון שהיה בי להענות לנשיקה, הרגשתי צורך לשאול אותו למה הא כל-כך ממהר ולבסוף עצרתי אותו לפני שהספיק לגעת בשפתיי.
הוא לא הבין מה קורה." עשיתי משהו לא במקום?" שאל לפתע מבולבל.
"תקשיב, אתה בחור מקסים ואתה ממש מוצא חן בעיניי" העזתי לומר.
"אבל נראה לי שמשהו לא בסדר, אתה כאילו ממהר..הכרנו רק לפני כמה ימים והרגשתי שאתה מתקדם מהר מדיי" הסברתי לו.
הוא שתק לפתע והתיישב על המדרכה.
התיישבתי לידו והוא התחיל לספר לי.
"עד לפני כשנתיים חליתי בסרטן.."אמר לפתע. ליבי החסיר פעימה באותו רגע.
"באותה תקופה היתי בטוח שאני אמות בקרוב, רק אז הצלחתי להבין שבחיים צריך לנצל כל רגע ולא לחכות שהזמן יעבור. אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר...אומנם הצליחו לרפא אותי, אבל רק זה שלמעלה יודע אם הסרטן יחזור אליי, איבדתי את אחי הגדול בגלל המחלה הזאת."הסביר.
פתאום הבנתי הכל.
"אני מצטערת לשמוע את זה, אני מבינה את הצער והכאב שלך." עניתי בעצב...
אוייי הסיפור הזה ממש מושך אני קוראת ומתפללת שזה לא יגמר
ממש אהבתי אותו
תמשיכי 😊
ממש ממש יפה (:
תמשיכי ...
QUOTE (lidorushit @ 31/01/2009) הסיפור הזה שבה אותי (:
😛 😛
אתר האהבה הישראלי