QUOTE (sivan456 @ 23/10/2008) אחלה סיפור ..
אבל למה את מתעצבנת ..?!
תודה, ולא יודעת מצטערת יצא חח
נאמ תיקנתי את השגיאות כתיב במחשב אני יעלה בקרוב את הפרקים בלי השגיאות כתיב=]
חחע לילה טוב
איכזבת לחלוטין.
אני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך לקרוא את הסיפור שלך.. |:
ככה להתעצבן?
אמרת שזה בסדר,שזה תגובות בונות.
מה פתאום את מתעצבנת?!
QUOTE (אאללממווגגX @ 24/10/2008) איכזבת לחלוטין.
אני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך לקרוא את הסיפור שלך.. |:
ככה להתעצבן?
אמרת שזה בסדר,שזה תגובות בונות.
מה פתאום את מתעצבנת?!
אמרתי שזה בסדר,
ואני מתקנת את השגיאות האלה עכשיו, הייתה לי בעיה בוורוד.
מצטערת
אני יודעת שיצא עצבים כי הייתי גם עצבנית באותו רגע.
אני מצטערת וזאת החלטה שלך!
אם ליקרוא או לא..
שבת שלום
אל תצאו עלייה .
היא מודעת לזה .. היא אמרה שהיא תסדר את זה .. תנו לה זמן .
QUOTE (koka15 @ 25/10/2008) אל תצאו עלייה .
היא מודעת לזה .. היא אמרה שהיא תסדר את זה .. תנו לה זמן .
תודה קוקה : )
"לא רוצה להיות מיוחדת" | פרק 4-
עיני בחנו אותו כן את גל שלבש טישרט מקומט בצבע אפור ,
מכנס של אדידס ונעלי סניקרס אדומות.
הוא נירא כל כך יפה עם הבגדים שלו.
בהיתי בו אולי חמש דקות ואז הוא קלט שאני בחדר
"מור הכל בסדר?!" שאל
"ממ..כה חח" אמרתי
"אני אוהב אותך"
"גמאני אותך גלגול"
"בא לך לצאת איתי?!"
"ממ, תן לי לחשוב על זה"
"חח יאלה יצאנו!?"
"חח כה"
ולפני שיצאנו הוא תפס אותי אליו והביא לי נשיקה ארוכה.
אחרי כחמש דקות פחות או יותר התנתקנו עם חיוך.
יצאנו מביתו של גל, והתקשרנו לכל החבר'ה שתמיד אנחנו יוצאים
איתך לא כולם באו רק אלה שיכלו אז באו מיכל ואור היו גם.
אור הייתה אחת הילדות הכי מצחיקות בכיתה שלי
אנחנו מסתדרות והכל אבל לא כאלה חברות כמו שאני וטל חברות.
אני ומיכל אף פעם לא הינו חברות ולא נהיה,אני לא יודעת אם מישהו מהחבורה
חברים שלה בכלל כי הרוב פה שונאים אותה בגלל שהיא שרמוטה ומשחקים אותה חברים שלה.
אני זוכרת שבכיתה ו' שיחקנו אמת או חובה כמו כל ילד בכיתה ו'
ושזה הגיעה אליה ואל עוד ילד מהשכבה , היא בחרה בחובה
החובה שלה הייתה ללכת אם ג'ון ל 7 דקות בגן עדן.
מיפה אני חושבת שהבנתם, בקיצור היא עשתה את זה איתו.
מאז היא נהפכה להיות השרמוטה.
ישבנו שם אולי שעתיים בפארק , פתאום היה לי טלפון ממספר לא מוכר.
"הלו?!" עניתי בחשש
"מור?!" ענה איש מבוגר מעבר קו הפלאפון.
"כן, מי זה "
"זה דני" אמר
"מי זה דני?!"
"אני לא מכירה שום דני,אל תתקשר לפה יותר" הוספתי ולפני שהוא אמר משהו ניתקתי
אתם בטח מבינים מי זה היה דני?!
את שמו של אבא שלי ידעתי תמיד ידעתי ששמו דני,
אתם בטח לא מבינים למה ניתקתי,ששמעתי את שמו את שם של דני
הבנתי כבר שזהו שזה אבא שלי, האבא שלא הכרתי
האבא שלא זכיתי להכיר.ואני לא רוצה להכיר אותו..
אני לא חושבת שיש לו זכות להכיר אותי אחרי 15 וחצי שנה מאז שהוא ברח
לא שמעתי מימנו אפילו, אני לא מכירה אותו ובשבילי הוא מת!
"מור...מוור את שומעת אותי מור " שמעתי פתאום את יוני קורא לי
"אה כן מה?!"
"מה יש לך!?"
"סתם עזוב"
"אוקי, מי זה היה בטלפון אחרי השיחה היית שקועה במשהו"
"אני מצטערת אני לא יכולה אני הולכת"
"מה לאן!?" גל התפרץ
"הביתה" אמרתי
"אבל למה מור מה קרה?!"
"סתם גל תישאר אני ידבר איתך מחר בבצפר"
"אוקי"
"בי מאמי"
"בי יפה שלי" אמר והביא לי נשיקה ואני הלכתי.
בדרך הביתה חשבתי על הכל, על השיחה שלי אם דני אפילו אבא אני לא יכולה לקרוא לו.
הרי לא מגיע לו.
הדרך הביתה נראתה לי מאוד ארוכה,אפילו עברתי ליד הבית של גיל.
הילד שהכרתי לפני כשבועיים הוא עבר לגור אצל אבא שלו בארצות הברית כשנה .
אימו נשארה בארץ. אחרי כמה דקות שבהיתי בבית של גיל המשכתי ללכת לכיוון ביתי .
-
קמתי ממש מוקדם הבוקר,זה היה יום יפה בחוץ, קמתי לארון ולקחתי את המכנס
והחולצה שאני הכי אוהבת מאותו ארון שפתחתי,נכנסתי לשרותיים
צחצחתי שינים,התלבשתי ,טיפה מייק אפ,מסקרה וסומק
שמתי קצת מהעיפרון הכחול של אמא שלי,פלאפון כמובן שלקחתי,ונכנסתי למחשב,כמו כל בוקר,
כתבתי שוב אווי
קצת שונה מי תמיד וזה הזכיר לי את שיחת הטלפון שהייתה אתמול אמש.
ישבנו שם אולי שעתיים בפארק , פתאום היה לי טלפון ממספר לא מוכר.
"הלו?!" עניתי בחשש
"מור?!" ענה איש מבוגר מבר הקו הפלאפון.
"כן, מי זה "
"זה דני" אמר
"מי זה דני?!"
"אני לא מכירה שום דני,על תתקשר לפה יותר" הוספתי ולפני שהוא אמר משהו ניתקתי
זוכרת כל מילה ומילה בשיחה שלי איתו,
אני לא יודעת אם לדבר על כך אם אמא כי אני יודעת שהיא תשתגע,
מרוב מחשבות דלת החדר נפתחה שם עמדה לה טל אחת והיחידה.
לא הבנתי מדוע בשעה כזאת מאוחרת היא אצלי בחדר.
"מור,באתי לכן לשאול אותך מה קרה לך אמש בפארק."
"אני לא יכולה מור "
"אני חברה שלך את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל, זה קשור לגל?!"
"לא זה לא קשור אל אף אחד מהחבר'ה,בבקשה מור לא עכשיו"
על הבוקר חפירות למה היא לא יכולה לחכות לבצפר בסוף סיפרתי לה את מה שקרה.
" טל תבטיחי שאת לא מספרת את זה ולא מדברת על זה "
"מבטיחה, אבל דברי כבר!"
"טוב תקשיבי את זוכרת שהכרנו שאמרתי לך שאין לי אבא כששאלת אותי מה שמו של
אבא שלי, אז כן יש לי אבא שמו דני איני יודעת עליו כלום לא הכרתי אותו
אף פעם סיפרתי לך כבר שהוא ברח מהבית כשהייתי בת שנה וחצי,אף
פעם לא חשבתי שאני רוצה לשמוע את קולו של דני אפילו אבא אני לא יכולה לקרוא לו"
"רגע מה זה קשור אבל?!" אמרה לא מבינה,מקשיבה לכל מילה ומילה שלי
"אז אתמול אחרי שעתיים שהייתי בפרק איתכם, היה לי טלפון, זה היה הוא.
דני האבא שלי התקשר אלי" אמרתי בדיוק שדלת החדר שלי שוב נפתחה.
וזה היה..
לא אהבתי את הפרק ממש..
מפוזר לגמריי ולא ריאליסטי ממש..
וחוץ מזה.. אני לא הייתי רוצה שחבר שלי יגיד לי אוקיי אחרי שהוא רואה שאני לא הכי במצברוח..
אלא במצב בטטה..
:S
QUOTE (שירקיייXD @ 31/10/2008)יפפפפה
שבתת שלום
מחכה להמשך
QUOTE (רזושששש @ 31/10/2008) יאאפההה
שבת שלום :\
תודה שבת שלום =]
QUOTE (אאללממווגגX @ 31/10/2008) לא אהבתי את הפרק ממש..
מפוזר לגמריי ולא ריאליסטי ממש..
וחוץ מזה.. אני לא הייתי רוצה שחבר שלי יגיד לי אוקיי אחרי שהוא רואה שאני לא הכי במצברוח..
אלא במצב בטטה..
:S
חחחח, כן גמאני לא,
אבל ככה החלטתי שהפרק יהיה..
אבל מקווה שתואהבי ת'פרק הבא..
QUOTE (אאללממווגגX @ 31/10/2008) לא אהבתי את הפרק ממש..
מפוזר לגמריי ולא ריאליסטי ממש..
וחוץ מזה.. אני לא הייתי רוצה שחבר שלי יגיד לי אוקיי אחרי שהוא רואה שאני לא הכי במצברוח..
אלא במצב בטטה..
:S
אלמוג מה נסגר איתך ?!
QUOTE (koka15 @ 11/11/2008) QUOTE (אאללממווגגX @ 31/10/2008) לא אהבתי את הפרק ממש..
מפוזר לגמריי ולא ריאליסטי ממש..
וחוץ מזה.. אני לא הייתי רוצה שחבר שלי יגיד לי אוקיי אחרי שהוא רואה שאני לא הכי במצברוח..
אלא במצב בטטה..
:S
אלמוג מה נסגר איתך ?!
: O
לא הבנתי=\
"לא רוצה להיות מיוחדת" | פרק 5-
וזאת הייתה אמא שלי, המומה מדברי,לא זזה בכלל
די פחדתי מהתגובה שלה אחרי זה חשבתי לעצמי
והתגובה שלה לא יחרה לבוא.
"מה זה?!" צעקה אני וטל מייד נבהלנו
"כלום תצאי" אמרתי
"אני לא יוצאת עד שאת לא אומרת לי מה שאמרת לטל"
"לא רוצה עזבי אותי אמא די"
"מתי הוא יתקשר אליך?!"
"אתמול לפני שחזרתי הביתה" אמרתי מבלי בריר כי אני יודעת
שהיא לא תעזוב אותי עד שלא אספר לה.
"ולמה לא סיפרת לי?!"
"אני לא יודעת אמא , נוכל לדבר על זה אחר כך "
"כן" אמרה
"בי אמא תסגרי את הדלת אחרי תודה" אמרתי ברוגע
"בי מצטערת שצעקתי" אמרה יצאה וסגרה אחריה את הדלת.
אחרי שאמא יצאה, אני וטל המשכנו לסוכך, על הכל.
צחקתי המון איתה אבל בפנים ידעתי שהפחד שלי זה
להכיר את דני לראות אותו אחרי שברח. פחדתי מהכל.
מאוחר יותר טל הלכה ואני ירדתי למטה
אמא הייתה למטה ותוך שנייה התחילה שוב לדבר.
סיפרתי לה את מה שקרה הלילה אמש.
והיא גם פחדה שהוא יחזור,לחיים שלה.
פתאום אור שלחה לי אסמס
-איך את מרגישה!?-
החזרתי לה תשובה
-יותר טוב תודה : ) -
וזהו השיחה באסמסים הסתיימה.
לא היה לי כוח לכלום
עליתי חזרה בשקט ונשכבתי במיטתי
הלילה ישנתי ממש טוב.
המחשבות עליו על דני לא היו לי כבר.
אני חושבת שהשיחה אם אמא באמת עזרה לי.
שמחתי כל כך שיש לי אמא כזאת,זה שיחרר לי את ההרגשות והמחשבות על זה.
מחר יום שישי סוף שבוע סוף סוף שבועה הבא יש לי יום הולדת 16
לא תכננתי כלום. לא היה לי זמן קטן קלוש אפילו לעצמי.
למחרת בבוקר ,השעון המעורר העיר אותי,נזרקתי מהמיטה והבטתי בו 7 וחצי בבוקר.
"תאמת אני לא מאמינה שישנתי כל כך הרבה" אמרתי לעצמי ומסתכלת סביבי.
חדר לבן נראה מולי עם כמה גווני כחול ואפור . המיטה בגוון השחור וארון קטן. שולחן כתיבה עמד בצד - חדר רגיל. בלי יותר מדי דברים. פתחתי את הארון וחשבתי מה ללבוש. את האמת לא ידעתי מה ללבוש, בסוף לבשתי את החולצה הכחולה והג'ינס הכחול , אני צריך להיפגש עם הבחור ורציתי להראות במיטבי. בסוף כמו תמיד לבשתי את החולצה הכחולה עם הסמל המכוער של בית הספר,מכנס ג'ינס קצר לבשתי את הקפקפים שלי,וירדתי למטה,
אימא כבר הייתה למטה הכינה לי לאכול ארוחת בוקר,הכנסתי את ארוחת הבוקר של בית ספר לתיק,
וישבתי לאכול אם אימא,בשעה שמונע יצאתי לאוטובוס היום אני מתחילה בשמונה ורבע אז לא היה אכפת לי להקדים או לאחר, הגעתי לתכנה גיל כבר היה שם,הבאתי לו נשיקה וחיבוק ותוך מספר דקות גם טל הגיעה לתחנה,המרתי לה שלום,
וגל אמר לה שלום,האוטובוס הגיעה, עלינו עליו אני וגל ישבנו יחד וככה הייתה הנסיעה אם המון בלגן והמון צחוקים על הבוקר,הגענו לבית הספר, השיעור הראשון שלי היה מתמטיקה למזלי אני גל מור וג'ון באותו יחידה במתמטיקה
אז לא היה אכפת לנו, עלינו ליחידות שלנו וככה למדנו שעתים,סוף הלימודים הגיעה שמחתי כל כך
סוף כל סוף שישי עוד שבועה יום הולדת 16,תאמת אני לא יודעת על מה לחשוב מה אלבש?!
טוב די לא להתרכז ביומהולדת יש לי חבר ויש לי חברים אני חושבת שיש לי אמא מדהימה אני פשוט אוהבת אותה.
מה אני צריכה יותר מזה? באוטובוס חזרה הביתה תכננו לצאת בערב,לפארק..
-
הערב יום שישי הגיעה בשעה שבע וחצי התחלתי להתרגן ליציאה,בתשע וחצי בערך יצאנו כולם כל החבר'ה
לפאק שליד הבית של גיל, אני לבשתי מכנס סקיני ג'ינס , חולצה אדומה אם ציור בזהב ועל החולצה לבשתי את המעיל האדום עם הכובע הפרווה שלי,נעלתי את נעלי הוואנס שלי שמתי את הבושם Citizen Queen של רומנו ריצ'י גם אותו ממש אהבתי,ראיתי את גיל מעבר הכביש הוא לבש ג'ינס קרועה מגניב וחולצת טריקו שחורה ממש יפה..
עברתי את מעבר החצייה והרגשתי כמו ילדה קטנה שעוברת במעברי החצייה האלה שיש וסופרת קו לבן קו שחור .
כשהגעתי אליו כמובן שאל גיל הבאתי לו נשיקה והמשכנו ללכת לכיוון הפארק..תוך מספר דקות הגענו.
שהגענו כבר כולם היו שם,כל החברים שלנו,אמרתי לכולם שלום וישבתי אם גיל ליד כולם.
אחרי זה זרמנו לים היה כל כך כייף. צחקתי כל כך הרבה,אני לא חושבת שבחיים שלי הייתי מגעיה לצחוקים האלה.
וככה עברה לו עוד שבועה,בית ספר לימודים,צחוקים יציאות ועכשיו ערב יומה ולגתי ה-16
אני עדין לא יודעת מה לעשות תאמת לא תכננתי כי אני לא אוהבת את זה..
אני לא יודעת למה, בסביבות שמונה וחצי גיל בא אלי.
הוא אחריך אותי להתלבש יפה, אני לא יודעת למה ואני כנראה לא הרצה לדעת.
כי בדוגרי מי אני שיהרוס לעצמי את יום הולדת שלי!?
סיימתי להתרגן ושעה הייתה עשר, גיל קשר לי את העיניים אם בד גזה נעים.
אני לא יודעת לאן הוא לקח אותי אבל היה לי ממש כייף
למרות שכל שנייה עצרתי במקום התלוננתי שכואב לי הרגלים.
"נו די גיל הרגלים הלכו לי" טענתי כל חמש עשר דקות בערך.
"שוש שתקי ובואי כבר" אמר
"אוח גיל לאן אבל!?"
"את עוד מעט תיראי"
"כן בטח" אמרתי בעוד הוא מוריד את כיסוי העיניים ששם לי.
ואני ?! הייתי בהלם,מקס ברנר וכל החברים שם..
זה היה כל כך כייף,והכי כייף זה שרק אנחנו היינו שם
אני היום הולדת שלי גל טל יוני והחברים שתמיד אנחנו יוצאים איתם בימי שישי.
בינתיים שכולם שרו לי יום הולדת ואתם בטח מתארים מה עבר עלי שם?!
אז אתם לא, כי רק אני יודעת את הרגשתי , את מה שאני הרגשתי ביום הולדת הזה,
פתאום הרגשתי מישהו מחבק אותי אני לא יודעת מי זה אבל אני יודעת שאני הייתי יותר מידי מופתעת עד שקלטתי
שזה שחיבק אותי זה היה רן , כן רן דנקר, הזמר שאני באמת מכבדת ואוהבת.
אמרתי לו תודה שהוא בא, אך לא ידעתי שגם אמא תהיה שם,
ולא ידעתי שאני יפגוש שוב את רן דנקר ,תמיד רציתי לראות את רן במציאות,
אבל עכשיו אני לא צריכה לומר שרציתי כי את היום הולדת הזאת אני בחיים לא אשכח
למרות שפעם חלמתי אליו שהייתי בת 12 כמו כל ילדה .שרוצה לפגוש את אהוב שלה.
היום אני יודעת שזה לא ככה , הכל השתנה מאז אבל תמיד אוהב את רן דנקר
כשחקן או זמר זה לא משנה תמיד יואהב את השירים שלו ואת המשחק לו.
ועכשיו אני רואה אותו במציאות אני שמחה ומאושרת...
רן שר לי את שיר שאני אוהבת.
שנימצא בלב שלי שאני באמת אוהבת
אבל היום אני יודעת שאת רן דקר אני אמשיך לעריץ.
ואתם יודעים עוד משהו הוא באמת שר לי את השיר שאני באמת אוהבת
רן התחיל לשיר את השיר,
עד הבוקר שיבוא
עד השמש שתשקע
אתחבא בתוך שיחי הפטל
רק שלא יראו אותי
טוב לי ככה עם עצמי
לדמיין שכאן הכל בסדר
וההורים שלי רוקדים
אצלי הלך הפחד
עכשיו הם בטח יכולים
לחזור לישון ביחד
יש בבית מלחמה
יש פחדים, יש אשמה
רק רוצה שיעבור הלילה
שאבא לא ילך פתאום
שאמא לא תבכה היום
שיתגשמו לי כל החלומות
וההורים שלי רוקדים
אצלי הלך הפחד
עכשיו הם בטח יכולים
לחזור לישון ביחד
ההורים שלי רוקדים,כמובן ששרתי יחד איתו,את השיר הזה.
את שאר השירים שיתנגנו להם היו מוכרים וכמובן שהיו של רן דנקר,
והאווירה הייתה ממש מהנה וכייפית כמה שוקולד אכלנו!?
אתם בטח רוצים שאספר לכם מה אכלתי שם
אבל מה זה אין לי כוח,יותר מאוחר הייתי לבד אם גיל
והודעתי לו כל כך הרבה על היום, וכן היום אני בת 16
ילדה בת 16 נערה בכיתה י' שלא רוצה להיות מיוחדת.
מאוהבת יותר מתמיד עוד שלושה ימים שלוש חודשים עם גל.
אני לא יודעת מה להכין לו אבל יהיה לו משהו שהוא יואהב.
-
למחרת בבוקר, גל היה קבר ער, הוא ישן אצלי בלילה
היה כל כך כייף אתמול נהנתי כל כך, אני כל כך שמחה שיש
לי אותו אני כל כך אוהבת אותו .
יצאתי החוצה וגילית ששמש,קיץ,החום התפשט לו
באויר,זה היה הכי יום לים.
יום שבת בבוקר,
השעה 10 ,.
שלחתי הודעה לטל חברה הכי טובה שלי,
"בא לך לנסועה לים אני גל ויוני ?!"...חשבתי שהיא בטוח תסכים כי אנחנו תמיד נוסעות לים שישי שבת.
"ברור,בדיוק רציתי לשלוח לך הודעה שנילך חחח,יאללה קבענו"
הסתכלתי על גל ודפקתי את החיוך הכי מפגר שיש..
"מה יש?!" שאל גל
"לי?!" שאלתי
"לא לסבתא שלי"
"לך תישאל אותה מאיפה לי לדעת?!" שאלתי זאת אומרת אמרתי
"חחח עכשיו ברצינות?!"
"הולכים עוד שעה לים ואתה בא" אמרתי ספק לעצמי ספק לו
"אמ נחשוב עליך" אמר וחייך
"יו חצוף " אמרתי בכך שאני מדגדגת אותו,וכן גל רגיש מאוווד לדגדוגים..
"טוב טוב אני בא רק תפסיקי לדגדג אותי" אמר לא מפסיק לצחוק
"יופי עכשיו לך" אמרתי
"יו חח חצופה" אמר ומביא לי נשיקה בעוד הוא הולך למקלחת
השעה הייתה 10 וחצי כבר
פתחתי ת'ארון לקחתי תסלסלה של הבגדי ים שלי,ולא ידעתי מה לשים,רציתי להרגיש בוגרת ולא ילדותית אז שמתי את הבגד ים השחור שלי עם חרוזים בזהב,הסתכלתי מול המראה,והייתי מרוצה מימה שראיתי,אספתי את השיער,
ושמעתי דפיקה בדלת זה היה טל ויוני...
"שאלווום" אמרה טל
"שלום גמלך" אמרתי לה
"הי יוני מה קורה?!" הוספתי והבאתי לו נשיקה וחיבוק..
"וואלה הכל טוב אחותשלי"
"חח אני אחותך!?"
"זה בויטוי מאמי"
"אה חח"
"חח טיפש" אמרתי וטל הביאה לי מקה
"איה"
"מגיע לך"
"יאלה עלו למלה גל למלה.."אמרתי
לקחתי מהארון אחד מתיקי הים שלי שמתי בו מגבת,ירדתי למטבח חתכתי קצת אבטיח ומלון,לקחתי גרעינים ובקבוק מים מהמקפיא.
גל ניכנס למבטח ושמעתי אותו מדבר עם חברים שלו שיבואו גם לים.
אני:"מה גל מי עוד בא מהחברים שלך?"
אדיר:"תום, לירון ועוד חבר של בנדוד של רון"
אני:"מיזה בנדוד שלו?"
אדיר:"ואללה לא שאלתי"
הייתה דפיקה בדלת וגל הלך לפתוח,זאת הייתה נועה.
גל":מה ימכוערת "
נועה:" חחח מי שמדבר,מזה אתה בא איתנו?"
גל":לא זאת את באה איתנו" וצחקו להם.
גל עלה לשים חולצה וכפכפים ויירד למטה.
לקחתי ת'תיק ת'מפתחות של האוטו וראיתי שהשעה כמעט 12.
יצאנו מהביית,כשהגענו ליים ראיתי שחצי שיכבה שלי חשבה כמוני ובאה לים.
ראינו את החבר'ה שלנו אמרנו שלום ותיישבנו אחרי שהזמנו לנו מיטות שיזוף,פרסנו עלייה את המגבות שלנו מרחנו אני וטל
--
[SIZE=7]אחד הפרקים הכי ארוכים שכתבתי =]
אמחש לתגובות. מצטערת על שגיאות כתיב..
יום שבת אתקן אותם =] [SIZE=7][B]
