|
והינה עוד סיפור, שאני כותבת, למעשה התחלתי אותו רק אתמול.
אבל יצא לי נחמד, אני מקווה שתואהבו אותו ותגיבו לי עליו,
הדס ממשיכה לעדכן אותכם בקשר לילות לבנים?!
כבתי עוד שישיה פרקים לסיפור ואני ישלח לך בעוד כמה דקות..
בקיצור שנגיע לענייין ..
הסיפור מסופר על ילדה ששמה מור,מור לא הכירה את אביה..
היא מכירה אחרי שלושה ימים אחרי שעבר להרצלייה מראשון
ילד בשם גל וילדה בשם טל, היא וטל חברות ממש טובות,
את גל היא אהבה אבל לא ידע מה היא באמת מרגישה עד אותו יום..
הסיפור מסופר בלשון אני ז''א כאילו אני מדברת
לא הדמות , זה לא סיפור אמיתי אבל יהייו בו קטעיים אמיתיים
אני מתחברת לדמותה של מור כי אני חושבת שהיא זאת אני,
אני מדברת בלשון אני ועל כמה דברים בחיים שלי
אבל אף אחד לא ידע מה אמיתי ומה לא כי אני לא כותבת את זה
אני כותבת את זה כסיפור, אני לא כותבת לכם מה אמיתי אולי בהמשך הסיפור אני יכתוב,נירא ......
תגיבו =]
---------------------------------------
"לא רוצה להיות מיוחדת" | פרק 1-
זה היה לפני שנה בערך,הכל היה מושלם,
עד אותו יום, עד אותו יום שאמא אמרה שעוברים להרצלייה
אני לא רציתי לעבור,לעזוב את כל החברים שיש לי כאן
את כל הצחוקים של כל השנים
ושוב נזכרתי בשיחה שלי אם אמא
"אנחנו עוברים להרצלייה"
"למה אבל?!" שאלתי כלא מבינה
"כי את יודעת שאנחנו בשכירות פה"
"אבל אני גרה בו כבר מאז שאני קטנה באזור הזה"
"את יודעת שאין ברירה" היא אמרה שוב
"אני לא עוברת" אמרתי ספק לעצמי ספק לה.
"לא שאלו אותך" צעקה
"אני בחדר בי" אמרתי ויצאתי לה מהחדר בעצבים
נכנסתי לחדרי,בטריקת הדלת , הפעלתי את המוזיקה בחדרי,
והתחלתי לרקוד, תמיד חשבתי שריקוד זה דבר משחרר,
אחרי כחצי שעה של מחשבות רבות שהתרוצצו לי בראש.
נכנסתי להתקלח , כשיצאתי היה לי בדיוק טלפון,
זה היה גל הידיד הכי טוב שלי תמיד שמכתי עליו
"הלו?!" שאלתי
"הי,מה קורה!?" שאל
"וואלה הכל טוב מה איתך בובי?!" שאלתי
"חח הכל מעוללה עכשיו" אמר
"מה האושר?!" שאלתי כלא מבינה
"את תדעי בערב" אמר והרגשתי שהחיוך עלה בפניו
תמיד אמרתי שגל יודע להפתיעה.
"מה?! לאן הולכים בערב" שאלתי ספק את עצמי ספק את גל
"תיהיה מוכנה ברבע לתשע אני יבוא"
"אבל לאן?!" שאלתי אותו קצת בעצבים שהוא לא אומר לי
"רק על תתעצבני כפרה" אמר
"והי גל באתה לשגע אותי ומה זה כפרה חח ממתי אתה ערס?!"
"ואלה לא יודע"
"טוב דבר איתי כבר"
"אל תישכחי להיות מוכנה" אמר
"טוווב ביי" אמרתי
"ב..." הוא בא לומר ביי בדיוק ניתקתי.
גל תמיד היה הילד הקופצני הזה, תמיד מחייך,לא מראה אף פעם את הכאב
היה תמיד מדחיק את הכל. היה לו שער חום ועיניו היו כחולות
תמיד רציתי עיניים כאלה.אבל בדוגרי אף פעם לא רציתי להיות מיוחדת..
אבל אף פעם לא הבנתי שכמה תעיתי כאשר אמרתי את זה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טוב אז אני מור,בת 15 וחצי וארבעה חודשים עוד חודש ומשהו אני יהיה בת 16 כיתה י'
אני נראת יחסית בסדר,שעיר שחור ארוך וחלק,מגיע לי עד אמצע הגב,
עיניים חומות בהירות,אני לא רזה ולא משנה,בינוני כזה,שוקלת 60 הגובה שלי
הוא 1.68 אני מזל טלה.
לאימי קוראים דבש הקשר שלי איתה הכי טוב בעולם,היא כמו חברה טובה שלי
אני מספרת לה הכל. את אבא שלי אף פעם לא הכרתי, אמא אומרת שהוא
ברח כאשר הייתי בת חצי שנה אף פעם לא חשבתי על זה כי, לא חשבתי
שאני אמורה לדעת מי זה אבא שלי אחרי שברח ולא הכרתי אותו אף פעם. אין לי אחים ואחיות, אני בת יחידה.
ידיד הכי טוב שלי זה גל הוא גדול ממני בשנה, והחברה הכי טובה שלי זאת טל,היא גם בגיל שלי,לומדת בכיתה המגבילה אני והיא חברות מאוד טובות עוד מאז שעברתי לפה כן להרצלייה,טל היא אחלה של ילדה אני אוהבת אותה. אם חברות מראשון לא כל כך שמרתי על קשר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השעה כבר הייתה שבע וחצי בערב,נכנסתי להתקלח ושוב אותם מחשבות
לאן גל לוקח אותי הפעם?!כן גל היה מהילדים האלה שמפתיעים אותך
ולא מספר לאן הולכים מצד אחד זה הצחיק מצד שני זה עיצבן,אבל מי אני שישנה אותו?!
המים החמים של המקלחת זרמו על גופי וזה היה כיף, אחרי המקלחת התלבשתי בסתם בגדי בית,
ועשיתי לעצמי פאן כמו כל יום יציאה,אף פעם לא הבנתי למה אני צריכה פאן כשיש לי שער חלק.
בסביבות רבע לשמונה סיימתי לעשות לעצמי פאן , עוד שעה יש לי להתרגן חשבתי לעצמי.
ירדתי למטה לבדוק אם אמא שלי למטה וכמו שתיארתי לעצמי אכן הייתה שם
"היי,אמא אני יוצאת עוד שעה בערך" אמרתי
בעוד אני הולכת למטבח לשתות.
"אם מי ולאן" שאלה
"אם גל הבן של סיגל,לאן אני לא יודעת, את יודעת
שהילד הזה לא מפסיק להפתיע אותי מחדש" אמרתי בעוד שנינו לא מפסיקות לצחוק
אמא שלי תמיד אומרת שיום אחד אני והוא נהיה חברים ולא ידעתי עד כמה היא צודקת
אהבתי את גל, אני לא יודעת באיזו צורה של אהבה
אבל אהבתי אותו כמו שהוא, שמחתי שיש לי ידיד כזה.
מיפה אני ואמא כבר לא דיברנו עליו.
אחרי כרבע שעה עשרים דקות עליתי שוב לחדר,להתארגן,
אספתי את השער שלי לקוקו בינתיים עד שאסיים להתארגן.
הוצאתי מהארון הבגדים שלי את החולצת שיפון משבצות טייץ וסריג וי
ושמתי בושם של Fantasy אני מתעליו,התאפרתי טיפה סידרתי את השיער
שלי ואהבתי את המראה שראיתי במראה השעה הייתה עשרים דקות בערך לתשעה,
הטלפון לא איחר להתקשר, זאת הייתה טל.
"הלו" שאלתי
"מורי, גלגול אמר שאתם יוצאים" אמרה דרך הטלפון יותר נכון צעקה
כן טל הייתה מכנה את גל כגלגול אני אף פעם לא הבנתי את זה אבל זה הצחיק אותי מאוד.
כשהייתה אומרת גלגול.
"חח כן משוגעת הרגת לי את אוזן" אמרתי צוחקת
"חח לא נורא,מה לאן ?!" שאלה יותר מתרגשת מימני למרות שידעה לאן
"לא יודעת הילד לא רוצה לומר לי" אמרתי קצת עצובה
"בצדק ואל תיהיה עצובה"
אמרה ואני לא הבנתי את פירוש המילה
לקח לי קצת זמן לחשוב עד שהבנתי מה שהיא אמרה
"חח לא עצובה ורגע כאילו את יודעת לאן ואני לא"
"ממ..משהו כזה" אמרה וצחקה
"יו מה את צוחקת חצופה"
"טוב מותק תהני לך ואת תהני וספרי לי איך היה"
"חח תודה טיפשה שלי,יאלה זזתי להתארגנות אחרונה"
"בי מורי" אמרה וניתקה.
חח טיפשה הילדה הזאת,לקחתי את הפלא שלי וירדתי למטה
אמא בדיוק ניקתה את המטבח שהיה די מבולגן
"אמא אני לוקחת כסף מהמגירה"
"טוב מותקה תיקחי מאה חמישים שקל "
"אוקי תודה" אמרתי ולקחתי מאה חמישים שקלים
"מתי גל בא?!" שאלה
"אני לא יודעת אני חושבת עוד חמש עשר דקות"
"אני למעלה " אמרתי בעוד עולה במדרגות
נכנסתי לחדר שלי והתחברתי לאיסיקיו שלי
כתבתי אווי
~~~~
"יותר טוב לסלוח,
לוותר על הכאב
שטורף את המוח,
ואוכל לך את הלב.."
יוצאת עוד מעט עם גלגול (:
טול מאוהבת בך נסיכה שלי
על הפלא..
~~~~~
מייד קיבלתי הודעה מדנה
דנה היה אחת החברות שלי מראשון מזמן לא דיברתי איתה
בדוגרי זה הם שלא המשיכו בקשר שלנו לא אני
אני הייתי שולחת הודעות לכל החברה אבל אף אחד לא תמיד ענה,
יש כאלה שלא שמרתי
-דנה -
ילדה?! מתגעגעים אליך פה!!
~% מורי :] %~
תודה!! שנזכרים בי אצלכם שם חח
-דנה -
מצטערים את יודעת לימודים וזה.
~% מורי :] %~
כמו שאני זוכרת אותך אצלך לימודים זה לא חשוב,
אם הייתי באמת חשובה לכם, אז לא הייתם שוכחים אותי ככה בגלל
לימודים אז על תבלבלי לי תשכל.
-דנה -
למה להתעצבן אבל?! לא אמרתי לך כלום ואת האגו שלך תשמרי אצלך.
~% מורי :] %~
בסדר, דנה אין לי חשק לריב איתך באמת שלא.
כי את לא השמה בכלום, אני סתם מוציאה אליך את זה מצטערת..=\
-דנה -
חחחח,זה בסדר מותק..
מה עושה היום?!
~% מורי :] %~
יוצאת אם מישהו ולא יודעת לאן 😁
-דנה -
את יוצאת ולא יודעת לאן יאאאפה לך..
~% מורי :] %~
חחחחח טוב מותק אני עפה גל למטה כבר .... XD
-דנה -
חח תהני לך מאמי דברי איתי.
~% מורי :] %~
סבבה ביי מאמי
התנתקתי מהר מהאיסיקיו ונעלתי את נעלי העקב הלבנות שלי.
בדיוק צלצול הפלא שלי שוב צלצל זה היה גל הוא היה כבר למטה
אמרתי לו שאני יורדת ותוך שנייה הייתי למטה ..
התחלה יפה [;
מחכה להמשך 3>
QUOTE (adva2244 @ 21/10/2008) התחלה יפה [;
מחכה להמשך 3>
תודה 😊
ווווואי מדהים
המשך עכשיו פליז [:
ערב טוב
QUOTE (רזושששש @ 21/10/2008) ווווואי מדהים
המשך עכשיו פליז [:
ערב טוב
חיחי תודה מאמי =]
QUOTE (Rachelosh_1 @ 21/10/2008) התחלה יפה 😊
תודהה=] 😂
QUOTE (סוופרמאמי @ 21/10/2008) התחלה יפה מחכה להמשך 😊
טנקס מאמי מייד ממשיכה..
QUOTE (רבבקה @ 22/10/2008) נייייייס 😊
המממשך =]
תווודה =]
"לא רוצה להיות מיוחדת" | פרק 2-
הוא לבש גופית סבא שחורה עם הדפס של משהו לא מובן, וז'קט קצר ורופף.ג'ינס סקיני לבנים,לא צמוד מידי כמו ההומואים , אם קרעים ,הוא לבש את נעלי האונס השחורות עם ההדפס של הקוביות היה דווקא מתאים לו.
אמרתי לו שלום והבאתי לו נשיקה בלחי והתחלנו ללכת בלי לדעת לאן אני הולכת
כל הדרך הזאת לא דיברנו שתקנו,אני לא יודעת למה אבל הרגשתי פרפרים מציפים אותי
אני לא יודעת למה הרגשתי אותם אבל אני יודעת שהם אף פעם לא היו שם.
בדוגרי את גל הכרתי השנה, אנחנו יוצאים כמעט חצי שנה אבל לא כחברים חברים כידידים
פתאום הבנתי שאמא צודקת אני אוהבת אותו, פתאום נעצרתי אני לא יודעת למה
אבל עצרתי במקום הרגשתי שדימעה רוצה לצאת אבל לא נתתי לה לקרות
לא רציתי שהאיפור שלי ימרח .
גל:"מה קרה?!" שאל כלא מבין למה עמדתי פתאום
אני:"ממ..כלום" אמרתי למרות שידעתי שזה לא נכון
גל:"בטוח?!" שאל שוב
אני:"לא יודעת" אמרתי בעוד חיוך קטן שעל פני
גל:"בואי אני רוצה לומר לך משהו, אבל את צריכה לחכות" הוא אמר אני לא הבנתי למה
הוא מתכוון..
אני:"לאן אבל הולכים!?" שאלתי
גל:"לים"
אני:"למה דווקא לים?!" שאלתי בעוד אני יודעת שאני אוהבת להיות שם
גל:"כי אני יודע שזה המקום שאת הכי אוהבת להיות"
אני:"כה אבל עדין, אף פעם לא אהבת ללכת איתי לים מחוץ פעם אחת שהינו פה בשבוע הראשון שהתחלתי לגור פה.." אמרתי בעוד שאנחנו ממשיכים ללכת לכיוון הים
גל:"אני יודע , אני יודע "
אני:"אני יודעת שאתה יודע חח"
גל:"חחח....את יכולה לסתום כבר?!"
אני:"חח זה קשה"
גל:"אז תתרגלי"
אני:"טוב" אמרתי ושתקתי
גל:"עכשיו יותר טוב" אמר וצחקק
אני:"יו חצוף " אמרתי גמאני צוחקת יחד איתו
הגענו לים לא ראיתי אף אחד, הכל היה רגוע ושקט.
אהבתי לשמוע את הגלים,הפרפרים שאצלי בבטן לא הפסיקו לשנייה
הייתי די לחוצה פתאום ירדה לי דמעה נזכרתי בפעם הראשונה
שגל לקח אותי לים. גל ראה שיורדת לי דמעה
הוא חיבק אותי, וניגב לי את דמעה הוא לא שאל מה קרה.
הוא שתק כי ידע שבסופו של דבר אני אדבר בלי שישאל.
הוא הכיר אותי כבר.
ישבנו על החול ליד הים מחובקים צמודים אחד לשני גל חיבק אותי
אליו ואני שמתי את הראש על הכתף שלו.
ובסוף שברתי את השתיקה שהייתה .
"גל?!" שאלתי בהיסוס
"כן?!" אמר
"אתה זוכר?!" שאלתי
"מה אני זוכר?!" שאל אותי
"זוכר את הפעם הראשונה שלקחתה אותי לים?!" שאלתי ספק אותו ספק את עצמי
ואז נזכרתי בשבוע הראשון שכבר גרתי בהרצלייה..
~~~
זה היה עוד יום בהיר, ביום הזה זה היה השבוע הראשון שאני כאן ,
בהרצלייה מחשבות רבות התרוצצו לא יודעת מה עובר לי בראש
אמא קראה לי למטה לעזור עוד בארגונים לבית החדש.
עזרתי לה קצת לנקות, אהבתי מאוד לנקות עם אמא ..
תמיד אהבתי להיות בקרבתה של אמא שלי,היא נראת ממש פצצות
מי לא היה יוצא אם אחת כמו אמא שלי?! לפעמים היו לי מחשבות כאלה.
יומיים לפני סוף שבוע זה היה יום שישי באוקטובר,יצאתי לי החוצה.
לא יודעת לאן אני הולכת פתאום ראיתי מרחוק את גל, גל היה ילד קופצני
מאוד , הכרתי אותו שלושה ימים אחרי שעברתי לכאן,הוא ניראה ממש יפה בעייני
עוד יום עבר ועוד יום עבר ביום שבת בבוקר העיר אותי הטלפון שצלצל, השעה הייתה
11 בבוקר, לא הבנתי מי מתקשר אלי בשעה כזאת, בדקתי על הצג היה רשום "גל מתקשר אליך"
עניתי ישר לפלא זאת הייתה שיחה קצרה אבל נעימה כזאת שאת רוצה עוד
קבענו להיפגש בעוד שעה ליד הבית שלי, הוא היה אצלי כבר פעמים באותו שבועה שהכרנו.
קמתי מהמיטה החמה מבלי ברירה התרגשתי באותו זמן אני לא יודעת למה אבל ככה זה היה,
אחרי שעה של התארגנות מבלי לדעת מה ללבוש בסוף בחרתי בקפוצ'ון מודפס, חצאית משובצת
והסריג גולף בייסיק ,ויצאתי לחכות לגל בחוץ פחות מחמש דקות הוא היה ,
כמו תמיד נשיקה בלחי חיבוקים צחוקים וזהו שותקים כאילו אין מה לומר
הוא לא אמר לי כלום ולאן הולכים, הוא פשוט לקח אותי לים מפה הכל התחיל
הצחוקים שלנו, הידידות הטובה שלי ושלו,השקט המבט התמימות ואהבה שלא ידענו מימנה.
~~~
ככה המחשבות שלי על מה שהיה, והמחשבות של גל גם הן על אותן הדברים רק מהצד שלו.
אהבתי מאוד לשבת איתו ככה, בשקט לא דיברנו כל כך זכרנו כל רגע ורגע שהינו פה.
פתאום הוא אמר משהו והפריע למחשבות שרצו לי בראש.
גל:"על מה את חושבת?!" שאל
אני:"אני יודעת,על הכל על החצי שנה הזאת,על הפעם הראשונה שהינו פה ואתה?!" שאלתי
גל:"גם" אמר וחייך
אני לא יודעת מה פירוש החיוך שלו אבל אהבתי את החיוך שלו
אני:"גל?!" שאלתי באתי לומר לו משהו אבל נעצרתי
גל:"אה מאמי?!" אמר
אני:"לא...לא חשוב" אמרתי
גל:"מור?! את יודעת שאני שונא שעושים את זה"
אני:"אני יודעת, מצטערת" אמרתי בעוד אני קמה
גל:"לאן את הולכת?!"
אני:"סתם" אמרתי והולכת ליד הים מרגישה את אותה תחושה בפעם הראשונה
פתאום הרגשתי שמישהו מחבק אותי מאחורה
אני:" גל הבהלתה אותי י'משוגע" אמרתי מצחוק ובורחת לו
גל:"אני משוגע?!" שאל בעוד הוא רודף אחרי בכל החוף
אני:"אייה" אמרתי כאשר נפלתי על הגב בעוד גל מעלי
נוצר מין איזשהו תחושה נעימה מפחידה , אף אחד לא ידע על מה שכל אחד
חשב באותו רגע, פתאום הרגשתי את נשימות הנעימות של גל, שפתינו נוגעות לא
נוגעות .אבל אני?! הייתי חייבת להרוס את הרגע הזה את הרגע המקסים הזה
"גל!?" שאלתי בהיסוס
גל:"מצטער" אמר בעוד הוא קם ממני ועוזר לי לקום
אני:" זה...זה בסדר" אמרתי
גל:" לא..זה לא בסדר אני באמת מצטער " אמר לא באמת הבנתי למה הוא מצטער
אני:"על מה אתה בדיוק מצטער?!" שאלתי כלא מבינה
גל:"על זה!" אמר ונישק אותי
בהתחלה לא הגבתי אחרי שנייה הרגשתי את לשוננו מתערבבות להם הרגשתי שוב את אותן הפרפרים
הלב לא הפסיק לדפוק הנשיקה הזאת הייתה חמש דקות בערך אם לא יותר.
גל:" מור, אני אוהב אותך" אמר פתאום
אני:"אני....ג..." באתי לומר לו משהו אבל הוא קטע אותי
גל:"אני לא רוצה שתגידי לי כלום עכשיו, אבל הנשיקה הזאת לא הייתה סתם בשבילי רק רציתי שתדעי
אני:"אבל גל?!" שוב הוא קטע אותי
גל:"בלי אבל , מור אני מאוהב בך מהרגע הראשון שהגעת לפה"
אני:"אני אוהבת אותך גל!" אמרתי מהר בלי לנשום לפני שהוא שוב יקטע אותי ושוב ויאמר משהו
גל:"ואני לא רוצה ש....?! מה...מה אמרת?!" שאל כאילו לא שמע אותי בכלל.
אני:"שאני אוהבת אותך גל,אוהבת אותך מהרגע הראשון שהגעתי לפה והנשיקה איתך באמת לא הייתה
סתם גמאני הרגשתי את הפרפרים האלה שהתנשקנו" אמרתי בעוד אני מזילה דמעה של אושר שמחה
גל:"אני אוהבבבבבבבבבבבבב אותך " אמר יותר נכון צעק ופשוט הדביק לי נשיקה,
אפילו הנשיקה הזאת הייתה יותר טעימה מהקודמת
אני:"משוגע שלי" אמרתי
גל:"אז אנחנו ביחד?!" שאל וחייך
אני:"אני צריכה לחשוב על זה" אמרתי בעוד אני מנסה לא לצחוק
גל:"טוב" אמר די מבואס
אני:"ואי גל אתה טיפש או שאתה עושה את עצמך כזה ברור שאני שלך
אני אוהבת אותך ואני לא ייתן הזדמנות להיות איתך!?" שאלתי אותו
גל לא אמר כלום פשוט חיבק נישק ותפס לי פתאום את ידי
ורץ לים, חח בשיא הקור הוא רץ לי לים וואלה יופי
נכנסנו לים והיה כל כך כיף התנשקנו המון ושחיתי ..
הייתי מאושרת יודעת שמחר כולם כבר ידעו, מחר יש בצפר,
השעה כבר הייתה בערך שתיים וחצי לפנות בוקר, גל ליווה אותי עד כניסת הבית
ונתן לי נשיקת "לילה טוב" ואמר שלום ואני נכנסתי לביתי.
אמא בטח ישנה אז עליתי לחדרי להתקלח מהים הנעים .
אחרי המקלחת הכיפית שכבתי במיטה עם חיוך,חושבת על הכל, על ראשון
על החברים על הכל, מבינה שאין כבר ראשון ואין כמו החברים שיש לי עכשיו בהרצלייה,
אני זוכרת שחשבתי על שכבר הכל לא מושלם כשאמא הודיעה לי שאנחנו עוברים לכאן
אבל עכשיו אני מבינה שזה היה לטובה, השתנתי לטובה, התבגרתי יותר..
מאוהבת בילד מושלם .... אני יודעת שאין כזה דבר מושלם אבל מושלם אצלי זה שונה.
אני לא יודעת להסביר את זה, כי זאת הרגשה אחרת..
QUOTE (סוופרמאמי @ 21/10/2008) התחלה יפה מחכה להמשך 😊
😉
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
