QUOTE (koka15 @ 23/12/2008) המממשך :]
מייד
QUOTE (לילוווווש @ 25/12/2008) המשך ..... ?
עכשיו 😂
"לא רוצה להיות מיוחדת" | פרק 6-
אחת לשנייה שמן ושכבנו.
גל וחברים שלו ,ישבו כמה מטרים ליידנו.
שלחתי הודעה לרון "נו איפה אתה חמור",אחרי דקה קיבלתי הודעה,"מחפש חנייה חמורה כבר מגיע".
אחרי 2 דקות הרגשתי שמישו שם לי ידיים על העיניים,טוב נו זה היה צפוי.
אני:"כן רון אני יודעת שזה אתה"
שי:"מעצבנת" וצחקנו לנו.
קמתי להגיד שלום,נתתי לו נשיקה על הלחי,ואז הוא הכיר ביני לבין בנדוד שלו.
רון:"תכירי זה אלי ,אלי-מור "חייכנו ואמרנו נעים מאוד.
פתאום שמעתי את השכבה שלי צועקת מזל טוב ..
וזה היה כל כך מצחיק.
"טוב מי בא לים!?" שאלתי את כולם
"יאלה באו ליים י'קופים" סניר אחד מהילדים בשכבה צעק
וכולם רצו לים ורק אני וטל הלכנו לנו צוחקות על הבנים.
אני וגל התחלנו משפרצת מים וכולם התחילו גם וזה היה כל כך מצחיק.
אחרי חצי שעה יצאנו מהמים ואני וטל הלכנו לטיל על החוף לבד "שיחת בנות"
"אז!?" שאלתי
"אז?!" שאלה בחזרה טל
"אני יודעת"
"מה ככה איך היה אתמול ביום הולדת!?" שאלה
"כיף " אמרתי
"מה קרה את ככה כזאת מבואסת כזאת"
"אני?!"
"לא אני,נו מור מה יש לך!?"
"לא יודעת מוזר כזה"
"מה מוזר מאמי!??"
"אני מרגישה כזה שילדים רוצים שאני אשתנה ויהיה מיוחדת"
"נו ומה הבעיה בזה?!"
"הבעיה שאני לא רוצה להיות מיוחדת"
"ומה הבעיה בליות מיוחדת?!"
"לא יודעת אני לא רוצה להיות מיוחדת"
"אבל את כבר מיוחדת"
"אני לא מיוחדת ולא כלום "
"טוב .." אמרתי..
השתיקה המשיכה להיות באויר שנינו לא ידענו מה לומר אחת לשנייה.
המשכנו ללכת חזרה לכולם.
"מור!?" טל שברה את השתיקה שהייתה.
"אה?!" אמרתי
"אני אוהבת אותך"
"גמאני אוהבת אותך קופה"
"אי מה זה?!"
"חחחח....בואי" אמרתי ומשכתי אותה בריצה אל הים
"מה את עושה טיפשה"
"את זה" ודחפתי אותה לים
"יאו אני יהרוג אותך"
"תהרגי" אמרתי צוחקת
צחקנו בתוך הים וזה היה מצחיק כל כך..
היה לי כל כך כייף איתה, אני באמת אוהבת אותה
היא כמו אחות שלי טוב היא לא היא אחות שלי אולי לא בדם אבל היא אחותי
ואני יודעת שהיא מסוג דם אחר וההורים אחרים אבל אני אוהבת אותה.
ואנחנו מספרות הכל אחת על השנייה,היא באמת חשובה לי..
אם היא אי פעם תישבר אני ישבר יחד איתה היא החצי השני שלי.
בסביבות 14:30 חזרנו הביתה כל אחד הלך לבית שלו.מחר שוב בית הספר..
אחרי מקלחת קרירה ומענגת יצאתי עטופה במגבת והלכתי לחדר, נעלתי את הדלת,
בינתיים עד שאני אתלבש שלא יצא מצב שמישהו יכנס לי באמצע חחח.
פתחתי את הארון הוצאתי חולצה ארוכה זרוקה כזאת שאני לובשת לפעמים בבית, כי זה נוח חח
וזרקתי אותה אחורה למיטה .הוצאתי תחתון וגם אותו זרקתי באותו אופן,
סגרתי את הארון , הורדתי את המגבת והסתובבתי.
הלכתי לכיוון המיטה . את המגבת העברתי על השער כי הוא הייה עדין רטוב..
אחרי שסיימתי להתלבש ירדתי למטה לאכול ארוכת צהרים,וכמו תמיד אמא
לא הייתה בבית.
אחרי שסיימתי לאכול שתפתי קילים ועליתי לחדרי.
התחברתי לאיסיקיו היו מלא ילדים מחוברים ואז היה לי "אוו.."
(צליל הודעה) וזה היה מטל...ככה השיחה..
טל:
מורושש!? מה קרה כפרה?
~% מורי :] %~
ביסדר מה איתך?!
טל:
מורי, זהו אני מתאבדת.
~% מורי :] %~
חח ,את לא מתאבדת! מה קרה ?
טל:
סתם רבתי עם אבא שלי קודם...
~% מורי :] %~
אוקי, אני מבטיחה לבוא להלוויה.
טל:
חה, לא מצחיק.
~% מורי :] %~
בואי אלי, תבלי איתי את שעותיך האחרונות.. חח.
טל:
תפרשי לדוקים נשמה!
טוב גם ככה משעמם לי אז אני יבקש מאמא לקחת אותי אליך..
מורי :] %~
בשביל מה יש לך רגליים הא?
טל:
כדי שיהיה לך מה לשאול.
את באה? D=
~% מורי :] %~
יש לי ברירה ? חחחח.
טל:
לא ממש. ייללה אני מחכה לך בחוץ.
~% מורי :] %~
טוב, ביי מותק.
-
והינה שוב אני מוצאת את עצמי מתנתקת מהמחשב
אחרי שיחה קצרה אם טל..
שעוד מעט צריכה להגיע העצלנית הזאת ..
תוך כמה רגעים צלצול הפעמון של הדלת למטה צלצל,ירדתי למטה וטל עמדה שם
היא לבשה גופיה לבנה צמודה ואת הג'ינס שהיא כל כך אוהבת, הברישה את השיער קלות, נעלה את נעלי הספורט הלבנות שלה.
טל נכנסה וחיבקה אותי חזק כאילו קרה משהו בדרך,למרות שהיא רבה אם אבא שלה, אבל בפנים ידעתי שהיא אוהבת אותו
ולא משנה כמה שתריב איתו,הרי אין כמו אבא שלה.
עלינו אלי לחדר השקט שהתחלחל ביני לבין טל נימשך אולי רבע שעה.
אני לא יודעת על מה טל חשבה אבל אני לא דיברתי הדפתי לתת לה לחשוב.
אחרי רבע שעה כבר לא יכולתי הצלחתי לפתוח שיחה שנמשכה אולי חצי שעה מאז השתיקה..
טל:"טוב,מה את שותקת?!" טל אכן שברה את השתיקה וחייכה
"אני יודעת,אני כל כך מכירה אותך כשאת עצבנית או עצובה את רוצה שקט או להירגע לבד. " אמרתי
"יש בזה משהו"
"חח טיפשה,מה איך את עכשיו יותר טוב!?" שאלתי בדאגה
"כה הכי טוב בעולם,כי בדוגרי אני יודעת שאבא אוהב אותי גם אם אנחנו רבים לפעמים.." אמרה וכנות ואני שתקתי מקשיבה לכל מילה שלה..
"חח אני שמחה שאת לוקחת את זה ככה" אמרתי
ותאמת באמת שמחתי שהיא הבינה את זה סוף סוף,כי טל יכולה לריב עם מישהו ולא לדבר איתו שבוע גם אם הוא אוהב אותה או היא אוהבת אותה..
"כן אה..מי צריך אותך!?" אמרה וצחקה
"יו ככה את כלבה " אמרתי צוחקת יחד איתה.
"זאת את ולא אחרת" אמרה ודפקה פרצוף של איזה ילדה שקיבלה סוכרייה על מכל.
ואני רק צוחקת עליה.
"טיפשה בסבתא שלי את טיפשה"
"זאת אני נהנהנה" אמרה בעוד היא לא מפסיקה לצחוק
"בואי נטייל קצת." אמרה פתאום
"טוב חח שנייה אני אתלבש ונייצא" אמרתי
"אוקי חח " אמרה בינתיים ישבה לה על המחשב שלי ואני
פתחתי את הארון הבגדים שלי והוצאתי מהארון מכנס קצר קצר ולא לא מכנס דפוק אותי
הוא הגיע לי קצת לפני הברך בערך בצבע אפור ושמתי חולצת חותלת כזאת בצבע שחור שאני ממש אוהבת שמתי את נעלי הניק השחורות שלי אספתי את השער לקוקו לא גבוהה ולא נמוך ממוצע כזה.
התאפרתי מעט.הסתכלתי על הפלא ולא הייתה שום הודעה מגל. שסיימתי הלתרגן,אני וטל יצאנו לטייל
בכל אופן הלכנו לים, אני לא יודעת למה הלכנו לים אבל אני חושבת שזה המקום הכי מרגיע
לפחות אותי ואת טל.
תגיבו!?
הפרקים יהיו ארוכים יותר
"לא רוצה להיות מיוחדת" | פרק 7-
"אוקי חח " אמרה בינתיים ישבה לה על המחשב שלי ואני
פתחתי את הארון הבגדים שלי והוצאתי מהארון מכנס קצר קצר ולא, לא מכנס דפוק אותי
הוא הגיע לי קצת לפני הברך בערך בצבע אפור ושמתי חולצת חותלת כזאת בצבע שחור שאני ממש אוהבת
שמתי את נעלי הנייק השחורות שלי אספתי את השער לקוקו לא גבוהה ולא נמוך ממוצע כזה.
התאפרתי מעט.הסתכלתי על הפלא ולא הייתה שום הודעה מגל. שסיימתי להתארגן,טל ואני יצאנו לטייל.
בכל אופן הלכנו לים, אני לא יודעת למה הלכנו לים אבל אני חושבת שזה המקום הכי מרגיע
לפחות אותי ואת טל.
מאוחר יותר חזרתי הביתה וטל הלכה ליוני..
השעה הייתה 18:00 בערב אכלתי עם אמא ארוחת ערב טעימה..
פתאום נשמעה דפיקה על הדלת ואחריה הדלת נפתחה וגל עמד שם.
"היי" הוא אמר והתקרב אלי.
"היי" אמרתי בחזרה גמאני מתקרבת אליו.
"אני אוהב אותך,כל כך אוהב אותך" אמר גל בחיוך.
"גמאני אוהבת אותך " אמרתי
"את היית חסרה לי ביומיים האלה נורא חסרה"
"גם אתה הייתה חסר לי מאמי"
"בואי אלי ילדה" אמר
אהבתי שהוא היה מכנה אותי כ"ילדה "
התנשקנו שם,התנשקנו בסלון למרות שלא היה אף אחד בבית מחוץ אמא שלי כמובן.
אבל זה לא מה שהפריע לי לתת לאהוב שלי נשיקה.
אחרי כמה דקות עלינו אלי לחדר סגרתי את חדרי,אנחנו ממשכים בלנו מתנשקים מתחבקים
אוהבים יותר מתמיד..
ישבנו בחדרי, השעה הייתה כבר 2 בלילה. מדי פעם התנשקנו לנו,
רוב הזמן זרקתי את המבט לפנים שלו ,
לפניו היפות של גל.בסביבות 2 וחצי בלילה גל הלך,
ליוויתי אותו למטה ועליתי חזרה לחדרי,לא ממש עניין אותי האיסקיו
או המחשב החלטתי שאת הלילה הזה אני שוקעת במחשבות עליו על גל שלי...
שכבתי על המיטה בתנוחה לא ברורה.
הבוקר הגיע. ושוב הגיעו הצעקות מצד אמא..לא לאחר לבית הספר.
"אני קמה,אני קמה" מלמלתי פעם אחר פעם ספק לעצמי ספק לה.
"קדימה מור,קומי את תאחרי שוב" אמרה
"אוקי,אוקי הנה אני קמה" אמרתי בקול צרוד . אך עדין מנמנמת..לי במיטה הכפית.
והנה שוב אמא לוקחת את העניינים לידיים ועולה לחדר שלי.
"מור קומי.עכשיו" הפעם צעקה.
"נו,הנה 10 דקות" אמרתי
"יאללה, תתארגני" היא אמרה ויצאה מהחדר.
השעה הייתה כבר 7 וחצי היה לי רק 10 דק' להתרגן,התרגנתי מהר ולבשתי..
סקיני ג'ינס משופשף ונמוך, נעליים עם עקב נמוך בצבע
חום בהיר וחולצה חומה עם סמל בית הספר.. התאפרתי דיי טיפה,
לקחתי את התיק של הבית הספר פלא ואוכל ויצאתי.
הגעתי לבית הספר בשעה 7:50 אני לא יודעת איך הצלחתי הפעם לא לאחר ..
הלכתי במסדרון עם חברה שלי סתיו , סתיו הייתה אחת
החברות הטובות שלי בכיתה היא גדולה מימני בכמה ימים אבל זה לא מה שהפריע לנו
בזה שהיא בת 17 וכמה ימים היא ילדה מאוד רזה ולא היא לא חולה באנורקסיה ככה מבנה גופה.
גם אמא שלה ככה וגם שתי אחיה התאומים,היה לה שער קצר חלק עד אמצע הכתפיים
היו לה כמה בקבוקים כאלה..ממש אהבתי את השער שלה..
סתיו גם ילדה די שקטה, היא מאוד ביישנית ושונה מכל הבנות בכיתה..
ושונה ממני ..בדיוק דויד עצר אותה ז''א עצר את סתיו.
דויד והיא חברים עוד מכיתה ח' הם שלוש שנים ביחד.
דויד אהב את סתיו עוד מכיתה ו' הוא אוהב אותה כל כך
סתיו פשוט מרגישה איתו הכי בטוח ולא מפחדת להיות לידו
כל השכבה מכנה את דויד "ערס השכבה" אבל אף ילד לא באמת מכיר
את דויד כמו שסתיו אני טל וגל מכירים אותו.
הוא באמת אוהב אותה והוא יעשה הכל למענה,הוא לא ערס כמו שכולם חושבים הוא ילד ממש נבון.
ויש קטעים שהו באמת יכול לעצבן פילים אבל הוא יודע מתי לסתום את הפה .
הוא גם ילד ממש יפה העיניים שלו כחולות צהובות כאלה כולם היו רוצים עיניים כאלה,שער שלו היה קצר
אבל אל כל כך קצר.היו לו שרירים וכן הן מתאמן במכון הקושר המרכזי שבברכה.
אחרי כמה דקות הצלצול נשמע ברקע. באתי להיכנס לכיתה,טל הלכה מאחורי.
לא ראיתי אותה, אבל כשהיא באה להיכנס איתי מישהו עצר אותנו. דניאל יותר נכון.
"שלום מור" דניאל ילד אחד מי'א..
"הי,אני אדבר איתך בהפסקה" אמרתי.
"את בסדר?"
"למה שלא יהיה!?,יש לי שיעור" אמרתי.
"טוב דברי איתי, ביי מותק" אמר הביא לי נשיקה בלחי והלך..
בסופו של דבר נכנסתי לכיתה עם טל. אסף ישב עם רגליו על הכיסא שלי.
"שלום שלום" אמרתי והבאתי לו נשיקה על הלחי.
הוא חייך והוריד את הרגליים מהכיסא.
"וואי, ואני כבר הכנתי את הקול שלי לצעקות" אמרתי והוא צחק.
"יו, את זוכרת? איך היינו רבים בתחילת שנה כמו איזה שני מפגרים" הוא אמר ושוב
צחק.
"כן, ואיך היית אומר לי שכל הבנות עכשיו מקנאות בי כי אני יושבת לידך וכאלה" אמרתי
והוצאתי לו לשון.
"הן עדיין מקנאות" הוא אמר בחיוך.
"שתוק!" אמרתי ודחפתי אותו.
הוא צחק.
"וואי, השתננו, אה?" אמר בחיוך.
"לא השתננו" אמרתי.
"אז איך פתאום אנחנו ככה?" שאל.
"אני.. את האמת, אני מודה, אני פשוט לא הכרתי אותך ושפטתי אותך עוד לפני" אמרתי.
"כן?" שאל.
"כן, אני שמעתי אליך דברים וגם ראיתי אותך תמיד מרחוק מתנהג כמו.. לא יודעת מה, אז
החלטתי שאתה חתיכת חרא ואני לא רוצה שום קשר אליך. פתאום אני מוצאת אותך יורד
לכיתה שלי ועוד יושב לידי, ופתאום אתה נמצא בכל מקום שאני דורכת עליו, ובאמת שזה
שיגע אותי."
"ואז.." אסף אמר בשביל שאני אמשיך.
"מה אז? זהו" אמרתי באדישות.
"לא נכון!" הוא צחק, "ואז גילית שאני בן אדם נפלא ומקסים והתאהבת באישיות המופלאה
שלי"
"כן, בטח" אמרתי והוא דחף אותי בקטנה.
וכן ככה היו כל השיחות שלנו לפני שהמורה הייתה מגיע לכיתה..
"דיי, מה, לא?" שאל.
"סתם נו" אמרתי בחיוך, "אחר כך הכרתי אותך באמת ואתה לא מי שחשבתי שאתה, ואת
האמת אתה אחלה בן אדם, אבל לא.. מופלא וקסום ו.. כל מה שאמרת עכשיו"
"למה לא?!"
"תעשה לי טובה!" אמרתי ,הוא צחק. ובדיוק אז המורה נכנסה.
היא הקריאה כמובן את שמות התלמידים , וכן היינו אולי 40 תלמידים ..
אחרי שסיימה להקריא את שוב את השמות כמו כל שיעור שמורה נוהגת לעשות
היא התחילה את השיעור
שלה זה היה השיעור היסטוריה..
השיעור עבר כל כך לעט..היה לי קשה ללמוד ברעש שהיה..
אני וגל חייכנו אחד לשני והברנו מבטים אחד לשני.
"המורה, אני יכולה לצאת לשירותים?" שאלה מעיין והרימה את ידה.
מעין קטנה ממני בכמה חודשים היא לא כזאת חברה שלי אבל הינו מדברות פה ושם.
לא הינו מדברות על החיים כי לא הינו הכי חברות..
יש לה כמה חברות שפשוט מרכלות עליה בלי הפסקה.
אומרים שהיא שרמוטה ואני יודעת מה?! אבל לא אכפת לי כי תאמת אין לי נגדה כלום.
"לא!" אמרה המורה בתקפנות והמשיכה לכתוב על הלוח.
"נו בחייאת המורה תני לה להשתין, כפרה" אמר גולן וכמה צחקו.
"גולן!" אמרה מעיין בחיוך והסמיקה.
"טוב תצאי, ואתה גולן, מספיק עם ההתפרצויות בכיתה שלי" אמרה המורה ומעיין
קמה ויצאה.
"מה קורה?" לחש לי אסף וחייך אליי.
"מהמם" אמרתי.
"טוב" הוא אמר וצחק.
"שקט!" אמרה המורה ושוב הסתובבה ללוח.
"סתומה" מלמלתי והמשכתי להעתיק למחברת.
"אז מה אם גל?!?" שאל.
"אתה יודע,חברים מאוהבים סטלנים ומה עוד אתה מכיר?!" אמרתי והוא שוב צחק, אבל בשקט.
"אני מכיר הרבה דברים" אמר לי.
"כמו מה?!" שאלתי.
"מה זה משנה חח" אמר.
"את יודעת, אף פעם לא הייתה לי ידידה קרובה באמת, הידידה הכי קרובה שהייתה לי הייתה..
מאיה, אבל ראית בעצמך מה קרה איתה" אמר וניראה כאילו הוא שוקע במחשבות.
"למה את חושב שלא הייתה לך אף פעם ידידה קרובה?" שאלתי.
"אולי כי אני שוכב איתן, אבל מה זה בלי כוונה" אמר וגיכחתי, "וגם אם אני לא, אז הן
תמיד רוצות יותר. מה הבעיה בלהישאר סך הכל ידידים?"
"צודק" אמרתי.ולא שלא תחשבו ששכבנו כי לא אני בסך הכל ידידה שלו ואני אוהבת את גל...
סוף הלימודים הגיע.. אחרי הליכה ממש ממש ארוכה הביתה הגעתי סוף סוף.
נכנסתי הביתה בשקט החלפתי בגדים לשינה ונכנסתי למיטה.
שוב אני מוצאת את עצמי כותבת ביומן שלי מכיתה ד' אולי אני כותבת בו.
החלטתי שוב לכתוב בו והינה אני מוצאת עצמי כותבת לתוך יומן מטופש..
