QUOTE (דושינקה @ 24/01/2009) ^ את לא מבינה כמה כיף היה לקרוא את התגובה שלך!!
היא ממש שיפרה לי את המצב רוח : )))
בשבילך אני יושבת וכותבת עכשיו עוד פרק ואני ממש ממש ישתדל להעלות אותו היום!
איזה כיף לי..
אבל עדיין אל קיבלית את הפרק שלי. 😢
בוהו.
מדהייםםםםםםםםם ולא צולע בגרושש
אח , מדהים. מדהים. מדהים.
המשך.
המשך : )
פרק 17:
הגעתי לבית הספר עם האוטובוס כרגיל.
קיוויתי שיוני שכח או משהו אבל כמובן שהוא לא שכח.
הוא עמד בשער וחיכה לי 'הינה זה מתחיל' אמרתי לעצמי בשקט והתקדמתי לכיוונו
"היי" אמרתי כשהייתי לידו
"בוקר טוב" הוא אמר ונישק אותי נשיקה קטנה על השפתיים
הסתכלתי סביבי בלחץ 'מה הוא סתום? כל הבצפר כאן' חשבתי
"מה את בלחץ?" הוא שאל וצחקק
"כל הבצפר פה!" אמרתי "וכולם נועצים מבטים" לחשתי
"אז מה?" הוא אמר "שיסתכלו ויקנאו"
הוא לקח את ידי והתחיל להתקדם לכיוון הכיתה
"זה היה כל כך נורא?" הוא שאל בדרך לכיתה
"לא נעים לי כשכולם נועצים עיניים" אמרתי
כשעברנו עדיין כולם המשיכו לנעוץ בנו עיניים 'אוףףף!' חשבתי והסמכתי
"מה את מסמיכה?" הוא שאל וחייך
"אני שונאת שכולם מסתכלים עלי.. זה מביך אותי!"
"אל תדאגי עד סוף היום הם יפסיקו להסתכל עלינו" הוא אמר
"אני מקווה"
עמדו בפתח הכיתה. שמעתי את כל החברים שלי בפנים עושים רעש.
הסתכלתי על יוני במבט חרד והוא לחץ את כף ידי נותן לי אומץ
"בשלוש נכנסים?" שאלתי אותו
"בשלוש" הוא הסכים
לקחתי נשימה עמוקה וספרתי "אחד, שתים, שלוש!"
פתחתי את הדלת בתנופה. כמו ששמעתי מקודם כל החברים שלי היו בכיתה.
הלכתי צעד קדימה ויוני אחרי עדין מחזיק לי את היד
"בוקר טוב" אמרתי לכולם
"בוקר טו" הם הסתובבו
הם הסתכלו עלי, הסתכלו על יוני והסתכלו על הידיים שלנו
"מזל טוב?" ספק אמרה ספק שאלה שלי
"תודה" אמרתי וחיוך קטן עלה על פני+ סומק קל
כל אחד מהם בה לחבק אותי ולהגיד לי מזל טוב (כולל אמיר ויואב גם הם חיבקו אותי!)
החיבוק והמזל טוב של נועם היו צוננים במיוחד.
'אווףףף מה עובר על הבן אדם הזה!???"
התיישבנו בכיתה (אני, שקד, שלי, יואב, אמיר, מיכל ויוני) ודיברנו על כל מיני דברים. נועם לא אמר מילה. הוא רק ישב והסתכל עלי ועל נועם כשהבעתו לא ברורה לי.
הסתכלתי אליו בחזה מנסה לגלות משהו דרך עיניו אבל לא הצלחתי. זה עיצבן אותי אז הזזתי את מבטי ממנו והסתכלי על יוני שדיבר עם מיכל, אמיר ויואב. לא הצלחתי לקלוט על מה הם דיברו אז פשוט בהיתי ביוני.
'איזה חמוד הוא!! איזה כיף שיש לי אותו!!! איזה כיף שהוא מסתר אם חברים שלי' הרגשתי תחושת הקלה חלקית. נועם עדין קצת הטריד אותי אבל השתדלתי לא לחשוב עליו יותר מידי.
הצלצול נשמע וכל אחד הלך לכיתה שלו.
זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי ששמחתי שיש שיעור לשון- יוני יושב לידי : )
התיישבתי במקום שלי (ליד יוני) כשחיוך על פני
"איך הייתי?" הוא לחש
"טוב מאוד! אני חושבת שהם אוהבים אותך" אמרתי וחייכתי "אבל את החלק הקשה עדין לא עברנו" הזכרתי לו
"איזה חלק?" הוא שאל
"חברים שלך" אמרתי
"הם יאהבו אותך אני בטוח" הוא אמר בביטחון
"אני בטוחה שהם לא יאהבו אותי" אמרתי "אני ממש לא דומה להם"
"זה נכון" הוא אמר "את הרבה יותר מתוקה ומדהימה ויפה וטעימה מהם" הוא התקרב לנשק אותי אבל אני עצרתי אותו
"כולם מסתכלים!" אמרתי
"שיסתכלו!" הוא אמר וניסה לנשק אותי שוב
"זה לא יפה יוני!" עצרתי אותו שוב
"כבר אמרתי לך שאת ילדה טובה מידי?" הוא שאל
"כמה וכמה פעמים" אמרתי בחיוך
"אז אולי תהיי יותר ילדה רעה?" הוא שאל ומבט קונדסי הופיע בעיניו
"יוני!" אמרתי לו "את המחשבות שלך תשאיר לעצמך!"
"זה כל כך ברור?" הוא שאל
"לחלוטין" אמרתי וצחקקתי
"אני צריך לעבוד על זה" הוא אמר וצחק איתי
"אני לא בטוחה שאתה מסוגל" אמרתי
"רק את מצליחה לקרוא אותי מהר כל כך" הוא אמר ותווי פניו הפכו לרכים
" אתה נכנס לפיזיקה היום?" שאלתי שאלה לא קשורה לחיים
"למה יש משהו מיוחד?" הוא שאל
"אני!" אמרתי בציניות "סתם יש סרט מהשיעור שעבר.."
"אם את רוצה אני אכנס" הוא אמר וחייך
"יופי!" אמרתי
סימה גרנית נכנסה ואמרה "להוציא דפים בוחן פתע"
"כמה מפתיע!" אמר יוני "כאילו שהיא לא פותחת כל שיעור בבוחן פתע"
"כן אה?" אמרתי "הבעיה היחידה שאני גרועה בלשון ובכל השיט הזה "
"בשביל מה יש לך אותי?" הוא שאל
"אני לא מעתיקה" אמרתי "אם אני נכשלת אני נכשלת בזכות עצמי!"
"מה שאת רוצה" הוא אמר
"סליחחההה!! יוני לא לדבר שם!" צעקה סימה
"מי מדבר?" הוא צעק עליה בחזרה
אחרי 10 דקות שישבתי מול הדף ולא כתבתי כולם לחשתי ליוני "נו תביא להעתיק"
הוא חייך אלי וכתב את התשובות על השולחן במהירות. מתברר שהוא כבר גמר את הבוחן שלו.
אחרי עוד 10 דקות שאני כותבת במהירות את התשובות שיוני כתב לי על השולחן סימה אמרה/צעקה "עוד 5 דקות"
למזלי אני בדיוק גמרתי לכתוב את התשובות. בשאר ה-5 דקות אני הייתי עסוקה בלמחוק את התשובות מהשולחן.
"להפסיק לכתוב!!" צעקה סימה
"למה תמיד היא צועקת?" שאל אותי יוני
"אולי בעלה עזב אותה?" ניחשתי וצחקתי
"אם אני הייתי בעלה לא הייתי עוזב אותה הייתי בורח ממנה, מחליף את השם ומהגר לפרובידנס"
"איפה זה פרובידנס?" שאלתי 'מאיפה הוא מוציא את השמות המוזרים האלה?'
"בקנדה" אמרתי
"שתהיה לי בריא אתה וכל השמות המוזרים שלך" אמרתי וצחקתי
"מה מצחיק אותך גברת שירה שיטרית?" צעקה סימה
"כלום" אמרתי ברצינות
"בדרך כלל יש לך דווקא דברים מענייניים להגיד" היא אמרה 'אוי שתשתוק כבר!!' חשבתי והסמכתי לי
"טוב נחזור לסיפור שלנו" היא אמרה "מישהו מוכן להסביר לי למה שפרה הלכה לעבוד כמינתקת?" היא הסתכלה על כל הכיתה, אף אחד לא הרים את היד
"שירה אולי את יודעת?" היא שאלה אותי 'אני אף פעם לא מדברת בשיעור אבל כול פעם כשאף אחד לא מצביעה היא שואלת אותי! למה? למה זה מגיע לי?'
"היא הלכה לעבוד בתור מינקת כי בעלה נפטר והיא הייתה צריכה לטפל באמא החולה שלה ובתינוק שלה" אמרתי בחוסר עניין 'זה כל כך משעמם!!'
"נכון מאוד" אמרה סימה "ומה הייתה הבעיה שנוצרה עקב העבודה?"
אף אחד לא הצביעה ושוב היא שאלה אותי "שירה?"
" התינוק היה עדין זקוק לחלב אם ולא הסכימו לה לקחת אותו לבית האחוזה שם הייתה אמורה לעבוד כמינקת"
"נכון" היא אמרה "ואיך פתרו את הבעיה שירה?" הפעם היא בכלל לא חיכתה לראות אם מישהו מרים את היד כדי לענות, היא ידעה שאף אחד לא יעשה את זה.
"אמרו לה שהיא תשאב חלב בשביל התינוק שלה בצורה מלכותית בזמן שהיא תניק את התינוק שבבית האחוזה בצורה טבעית"
"מה היא פרה שחולבים אותה?" אמר אדר אחד התלמידים החכמולוגים של הכיתה
"אדר עלה פה על נקודה חשובה מאוד!" היא אמרה בהתלהבות "הסופרת ניסתה להעביר תחושה של ניצול והשפלה ו.." אז בדיוק נשמע הצלצול
כולם קפצו מהמקומות שלהם וברחו מהכיתה
"את מקשיבה לה?" שאל נועם בדרך החוצה מהכיתה
"לא" אמרתי
"אז איך את יודעת את זה?" הוא שאל
"שמעתי אותה אומרת את זה פעם אחת..."
"אין את פשוט גאון" אמר נועם
"בגלל זה היא חברה שלי!" אמר יוני וחיבק אותי אליו
נועם התקשח לשניה אבל חזר לעצמו מיד
"לא להיסחף.. סה"כ ספרות" אמרתי וחייכתי
הגענו לקפיטריה
"את באה לשבת איתנו?" שאל נועם
"היא הולכת להכיר את החברים שלי" יוני אמר בשמי
האיש הקטן שמתוך המוח שלי התחיל לקפוץ בעצבנות ולצרוח 'לחץץץ! לחחחץץ!'
"אז נתראה אחר כך" אמר נועם בחצי פה והלך
"אתה בטוח שזה רעיון טוב?" שאלתי את יוני "אולי בפעם אחרת?"
"בואי" הוא אמר ומשך אותי אחריו
"תכירו" הוא אמר לחברים שלו כשהגנו לשולחן שלהם "זאת שירה חברה שלי"
====
שיהיה לכולן ערב טוב ונעים
QUOTE (koka15 @ 29/01/2009) זה כזה מקסים 😁
.. (:
אויש אני זקוקה להמשךךךךךךךךךךךךך
אני גםםם!!!
התחלתי--ופשוט נמשכתי!!
תמשיכיי!!
