אם רק תתני לי

מושלם

המשך =]

חח עם אני יכתוב יותר זה סתם יהרוס זאת המילה היחידה שמתארת את הפרק =P

בהחלט שנה מעניינת..
מדהיםםםםםםםם
חחחח המשך בבקשה..

והדנה הזו חברה???
סתם קנאית...
לא אוהבת אותה=\

ממש אהבתי..
את הסיפור ואת הכתיבה שלך



ד"א.. חח אלינור אמרה שיש לה אח אחרי צבא.. אבל גיא אמר שהוא בן 18? מממ

^ אופס...תיקנתי =] תודה שאמרת לי!

תודה לכולן על התגובות המשך בערב

קוקי תמשיכי ..
אוהבת 3>

ממשיכה :]

"את חייבת להודות שהוא באמת נראה טוב כמו שהיא אמרה" אמרה דנה.
"נראה טוב, אבל מה זה משנה שהוא טיפש כמו דלעת" אמרה אלינור.
"את מתה עליו!" אמרה דנה.
"את לא יודעת כמה" אמרה אלינור וחייכה אליה את החיוך הכי מקסים שיכלה לחייך.
כל כך מקסים שאפילו אלון קלט אותה מזווית עיניו. הן חזרו לכיתה שלהן וראו את עידו שולח אליהן מבט תוהה. "אלון" אמרה אלינור "הילד והאגדה" נאנחה.
עידו שהכיר את הסיפור צחק. "הולכת להיות לנו שנה מעניינת" אמר עידו "אני חותם לך על זה"

פרק 5
"איריס תבוא לכאן היום" אמרה סיגל אמא של אלינור, כאשר אלינור נכנסה הביתה אחרי יום מתיש בבית ספר.
"טוב" אמרה אלינור באדישות.
"כנראה גם אלון יבוא" אמרה סיגל.
"למה? הוא כבר לא ילד קטן! הוא לא חייב לבוא איתה לכל מקום" אמרה אלינור.
"אנחנו הזמנו את המשפחה שלהם אלינו לארוחת ערב" אמרה סיגל.
אלינור גלגלה ענייה בעצבנות. היא לא הייתה בן אדם עצבני בדרך כלל, אבל משהו בו גרם לה להתלהט כל פעם שהיא רואה אותו.
"שיהיה"
"תהיי מנומסת!" פקדה סיגל בעדינות.
אלינור עלתה את החיוך הכי מזויף שיכלה לעלות על פנייה, כזה ששמרה רק לאורחים 'המיוחדים' שהוריה הזמינו. "בטח אמא, תמיד" היא עלתה לחדר שלה משתדלת לא למשוך בשערותיה ולצאת מהכלים.
גיא נשען על המשקוף מסתכל בה מבודח. "מה יש לך ממנו?" שאל גיא.
"אין לי כוח אליו" אמרה אלינור, ולמען האמת לא היה לה כוח גם לגיא שהיה במצב רוח מבודח במיוחד.
"ממתי תתגברי על טראומת הצמה שלך?" שאל גיא.
אלינור שלחה אליו מבט ארסי "מתי תמצא לעצמך עבודה? תתחיל לעשות משהו עם החיים שלך?" שאלה אלינור, פוגעת היטב בנקודה כואבת אצל גיא.
"אני צעיר"
"תקרא לזה איך שבא לך" אמרה אלינור.
הוא חייך אליה. "שיש לי משרה בטוחה במשרדי רוזנברג? אני לא חושב שיש לי סיבה לדאוג"
"שנינו יודעים שאתה לא רוצה לעבוד שמה"
"את מפספסת את הנקודה החשובה…זה הרבה כסף" אמר גיא "ואת צריכה להפסיק לשנות נושא ככה."
היא חייכה. "אני עייפה" רמזה לו ללכת.
הוא באמת הבין את הרמז ויצא מחדרה.
בשעה 6 הם היו אמורים לבוא. היא החליפה את חולצת הבית הספר לגופיה לבנה וירדה למטה, מתיישבת על הספא לצד מאיר.
הדפיקה בדלת זירזה את סיגל לפתוח את הדלת, שפתחה וראתה את משפחת ברקו אמרה שלום בשמחה, נשקה לאיריס על הלחי, לחצה ליורם אביו את היד בחמימות ושלחה חיוך לאלון.
מאיר אמר גם שלום בחביבות ששמורה לאורחים. וגיא ואלינור אמרו שלום בנימוס שהוטל עליהם.
אלון הביט באלינור ששלחה אליו חיוך כאשר קלטה את אמא מסתכלת עליה ונראה די מבודח למראה ההצגה.
הם התיישבו כולם בסלון. איריס וסיגל מדברות ומשלימות פערים.
מאיר מדבר עם יורם על דברים שאבהות מדברים. והילדים שותקים.
הנימוס לא מכריח אותם לדבר.
"אלינור אולי תעלי את אלון לחדר" אמרה סיגל.
בעוד אלינור נלחמת בדחף לגלגל עניים ולדחות את ההצעה המאוד…מפתה של אמה התומכת היא אמרה. "בוא" בחיוך מזויף.
"את די טובה בזה" צחק אלון בדרך לחדרה.
"שנים של אימונים" אמרה אלינור.
הוא נראה משועשע מהראיון כאשר נכנסו לחדר. היא התיישבה על הכיסא שלה והוא על המיטה.
שניהם ממשיכים לשתוק.
"אני מצטער שאין לך כאן ברביות להרוס, או צמות למשוך ודברים שאתה רגיל אליהם אצלי בבית…"
"מה את משחקת אותה? את נהנית מכל רגע!"
"אני נורא אוהבת שמציקים לי" אמרה אלינור "אני סוג של מזוכיסטית."
"את מתעסקת בקטנות אלינור, זה היה ממזמן" אמר אלון.
"מדהים עד כמה דברים לא משתנים" אמרה אלינור.
הוא הרים גבה.
"נשארת אידיוט" אמרה בכעס.
"ואת עדיין נפוחה בעצמך, אז אנחנו תיקו" אמר אלון.
"שמע גם ככה אין לך מה לעשות כאן, לא יכולת לשחק את עצמך חולה או משהו?"
"אני רעב, ואמא שלך מבשלת מעולה"
"שקרן, אמא שלי לא יודעת לחמם פיתה" אמרה אלינור.
"נגמרו לי התירוצים" אמר אלון.
"עלוב" אמרה אלינור
"מה עם הנימוסים?" שאל אלון.
"לא נראה לי שזה נחשב למכובד שגבר ואישה נמצאים לבד בחדר" אמרה אלינור "אז זה מקרה יוצא דופן"
"גבר ואישה?...לבד בחדר"
"לך צעד אחד אחורה!"
הוא צחק. "את הרבה יותר מצחיקה ממה שאת חושבת אלינור" אמר אלון.
היא לא ענתה לו על זה. הוא קם מהמיטה שלה והיא הביטה בו בעניים פקוחות. הוא נשען על ידיות הכסא בו היא ישבה נרכן עם ראשו אליה, בעוד עיניו ממש מול ענייה, שפתיו ממש מול שפתיה, וריחה עולה אל אפה ומשגע את חושיו עד שכרון חושים.
"תפקידה של המארחת לדאוג לאורח לא?"
"יש לך הגדרה מוזרה למילה לדאוג" אמר אלינור לא מצליחה לדבר בטון חזק יותר בשל הקרבה שלו אליה.
הוא חייך, מתקרב עוד קצת, והיא נמחצת אל גב הכיסא.
"אלוהים, תירגעי אלינור אני לא הולך לאנוס אותך" צחק אלון ונעמד ישר.
"באמת?" שאלה אלינור עצבנית ומתוחה מעט במה שנראה היה שכמעט קרה "כי ככה זה נראה"
"סמכי עלי! אם משהו היו קורה זה היה כי את רוצה" אמר אלון.
"יופי, אז סוכם שלא יקרה כלום, כי לא נראה לי שאני רוצה" אמרה אלינור מנסה לשמור על טון דיבור נמוך.
הדלת נפתחה. "הכל בסדר?" שאלה סיגל.
"מעולה" אמרה אלינור.
"אז בואו אוכלים" אמרה סיגל.
אלינור יצאה מהחדר בלי לבדוק אפילו עם אלון מאחוריה. היא התיישבה ליד השולחן ליד גיא והבחינה שאלון מתיישב לידה.
הם אכלו בלי לדבר יותר מידי. כל אחד עסוק בענייניו. "נורא טעים" אמרה איריס.
"תודה, הטבחית שלנו מעולה" אמרה סיגל.
איריס צחקה. "חחח אף פעם לא היית בקטע של בישול" חייכה איריס.

"את נדלקת עליו" אמרה דנה למחרת בבית ספר.
"לא! דנה, איכס" אמרה אלינור.
""איכס? כנראה שנסיכת הקצפת התעוורה" אמרה דנה "איכס?"
"הוא כזה לא בשבילי"
"אופייני בשבילך להידלק על הבחור המושלם" אמרה דנה.
"דנה! אלון לא מושלם, הוא ההפך הגמור מזה" אמרה אלינור "ואני לא דלוקה עליו, צאי מהסרט"
"אז לא יהיה אכפת לך שאני יתחיל אותו?" שאלה דנה.
"תעשי מה שבא לך" אמרה אלינור.
"אני באמת יעשה את זה" הזהירה דנה.
"יופי לך" אמרה אלינור עצבנית.



סטרי שקצר אח שלי בא...

קווווווווווקקקקקקקקייייייייייזזזזזזזההההההההה!!!!!!!!!!
איזה פרקים הוווווווווווווווווווווווווורסייייייייייייייייים!

אלללה,המשך ^^

הדנה הזו מעצבנת. מדהים 😊 שבת שלום 3>

מהמםם

המשך =]

תעיפי את אחיך ותמשיכי חחחחחחחחח

QUOTE (lidorushit @ 01/08/2008) הדנה הזו מעצבנת. מדהים 😊 שבת שלום 3>
🙄

אחלה פרק !! 😊

מדהים (:
תמשיכי,
שבת שלום ^^

אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך!!!!!
סיפור ממש יפה! (קראתי הכל עכשיו)
המשך?

אבל בבקשה שבסיפור הזה לא יהיה אונס/סמים וכו'!!!!! בבקשה!!!
בזמן האחרון יש את זה בכל הסיפורים וזה כל כך נמאס!

המשךך (: