קוווווקקקייי!!!1
תמשיכככייי!1111
אני מתה עלייייייךךךךךך!!!!!
יבנה קעלק 😁
כותבת מדהיםםםםםםםם כמו הסיפור הקודם שלך 😊
תמשיכי מאמי...
מירבי איך את מרגישה? הטשנו אותך יותר מדי :/ החלמה מהירה יפה שלי, מקווה שאת מרגישה יותר טוב.
בכ"א היה כיף ,ואני נהניתי 😎 מקווה שגם את. אין לי קול חח , דברי איתי 3>
^ חחחח זה בסדר :] אני מרגישה יותר טוב
כואב לי הראש אבל אני אחלה 😛 והיה נורא כיף!! חחח ואני לא צרודה 😢 אוהבת אותך 3>
אלונה+נופרי תודה בנות :]
אלמווגי כבר ממשיכה יפה שלי 3>
הילה- חח 😁 תודה מאמי כבר ממשיכה
"יש לך תוכניות להיום?" שאל ערן.
"לא ממש, למה? יש לך תוכניות בשבילי?"
"האמיתי שכן" אמר ערן "חשבתי לקחת אותך לסרט"
"בכיף"
"אז ב10?"
"מתאים לי, אתה יודע איפה אני גרה?"
"לא ממש"
היא אמרה לו את הכתובת המשיכה לדבר איתו קצת וניתקה. שעלתה לחדרה שלחה לדנה אסאמס.
"יש לי דייט"
באמת עבר הרבה זמן מאז שיצאה עם מישהו.
פרק 4
ב10 היא הייתה מוכנה. לבושה בשמלה קצרצרה לבנה שחשפה את רגליה הארוכות והשזופות, ולרגליה נעלי בובה שחורות חלקות שהיא אהבה במיוחד. היא התאפרה בעדינות, ונתנה לשערה הגלי להיטלטל על גבה.
ערן לא נתן לה לחכות יותר מידי ושהייתה מוכנה הוא היה מחוץ לבית שלה.
היא יצאה בחיוך מסתכלת עליו נשען על המכונית השחורה מאחוריו.
"היי" אמרה ונתנה לו נשיקה על הלחי.
"היי...את נראית מדהים!" אמרה ערן "מה קורה?"
"מעולה" אמרה אלינור "מה איתך?"
"עכשיו שאני רואה אותך? הרבה יותר טוב!"
"עכשיו לפני שתתחיל אם זה...לא אבא שלי לא גנן, לא כאב לי שנפלתי מגן עדן אני גם לא בטוחה שנפלתי משמה, ובבקשה אל תלשין לאלוהים שברח לו מלאך" אמרה אלינור.
"בחיי ילדונת! את הורסת לי את התוכניות"
"אני פשוט מונעת תקלוט" אמרה אלינור וקרצה לו.
"אז תני לי לנחש, את לא באה לפה הרבה" אמרה ערן.
"בהתחשב בעובדה שאני גרה פה? אהמ...מה פתאום" צחקה אלינור.
"יאללה כנסי למכונית, וניסע מכאן" אמר ערן.
הוא חנה מול קניון הזהב והם הלכו לעבר הקולנוע.
"איזה סרט את רוצה?" שאל ערן.
"לא אכפת לי" אמרה אלינור.
"יש את הסרט החדש הזה 'איים אבודים' או משהו כזה, בא לך?" שאל ערן.
"בכיף" חייכה אלינור.
הוא קנה כרטיסים והם נכנסו פנימה. "פופקורן לגברת?" שאל ערן.
"ליידי" תיקנה אותו בחיוך מקסים "אני עדיין לא התחתנתי זוכר?"
הוא צחק. "אז פופקורן ליידי?" שאל ערן.
"בשמחה אדוני" אמרה אלינור.
"וקולה?"
"מים"
"סבבה"
הוא קנה פופקורן אחד גדול לשניהם ולה מים ולעצמו קולה. והם נכנסו להתיישב במקומות שלהם.
לא מבינים איך אגיע המצב לשתיקה מביכה, שכל אחד חושב מה לומר לשנייה. "אני גרוע בקטעים האלה" אמר ערן.
"גם אני" אמרה אלינור, וגוון ורדרד עלה על פנייה, היא חשבה כמה טוב שחשוך באולם והוא לא יכול לראות אותה מסמיקה.
"יש לך אחים?" שאלה בניסיון להציל את עצמם מליפול לבור של שתיקה.
"יש לי אחות גדולה, נשואה כבר" אמר ערן "לך?"
"יש לי אח אחד, אחרי צבא" אמרה אלינור "וזהו."
"בקשר טוב?" שאל ערן.
"אפשר לומר, אנחנו מספרים אחד לשני דברים אבל עד גבול מסוים" אמרה אלינור "יש דברים שאני מעדיפה לא לדעת עליו ולהפך"
"אני ואחותי הכי לא בקשר" אמר ערן "כל אחד עולם אחר"
היא לא ידעה אם לחייך או לומר משהו או לא לעשות פשוט כלום, למזלה הסרט הציל אותה והתחיל.
בסוף הסרט הם התיישבו סתם לדבר בבית כפה. "מחר בית ספר אה?" אמר ערן במין השלמה.
"כן" אמרה אלינור "החופש עבר לי מהר."
"לא נורא שנה אחרונה" חייך ערן.
"בשבילך! לי יש שנתיים" אמרה אלינור.
"מה לעשות? את צעירה!" אמר ערן.
"או, זקן שלי" אמרה אלינור.
"שלך?" הוא הרים גבה.
"לא שלי, שלי. שלי בכללי" אמרה אלינור והוא פרץ בצחוק.
"אני צוחק, אל תלחצי" אמר ערן.
היא חייכה אליו במקום תשובה.
"אמרו לך פעם שיש לך עניים יפות?" שאל ערן.
"זה נדוש ערן!" אמרה אלינור.
"אל תהיי קשה איתי" אמר ערן "אני משתדל"
"עדיין..."
"ואני רציני! האמת יש לך עניים יפות."
"תודה" אמרה בנגיעה קלה של הסמקה "ירושה מהמשפחה של אבא שלי."
"זה ועוד המון כסף" חייך ערן.
"אל תראה אותי ככה" אמרה אלינור.
"איך?"
"בחורה עשירה שיכולה להשיג הכל" הסבירה.
"השגת אותי" קרץ לה "לא מספיק לך!"
"השגתי אותך?" הקניטה אותו חזרה.
הוא צחק. היה לו צחוק מדהים שהיא יכלה לשמוע אותו בלופים. אבל שום דבר מעבר לזה, היא לא הרגישה שום קליק מעבר לידידות שיכולה להתפתח רק לכיוון אחד, ידידות טובה יותר ולא יותר מזה.
"איפה אתה לומד?" שאלה אלינור.
"קציר" ענה לה.
"מגמה?"
"איזה חקירה" חייך ערן "פיסיקה"
"מגניב"
"את?"
"אמנות"
"צפוי" חייך ערן.
"למה?" שאלה אלינור.
"את נראית אחת של אומנות" הסביר בקצרה בלי לגעת ביותר מידי פרטים.
"באמת? דווקא אומרים שלא, אני הכי רגליים על הקרקע" אמרה אלינור.
"לא קשור לזה" אמר ערן "פשוט נראית כזאת."
"טוב לדעת" אמרה אלינור.
הם המשיכו לדבר עוד, צחקו נפתחו זה לזו ובשעה 00:30 הוא לקח אותה הביתה.
היא באה לצאת מהמכונית והוא תפס בידה, היא שלחה אליו מבט. "אין איזה נשיקת לילה טוב או משהו?"שאל ערן.
היא באה לתת לו נשיקה על הלחי והוא באותו זמן סיבב את הראש, היא עצרה.
"קרה משהו?"
"אני לא רוצה יותר מידידות" אמרה אלינור בקול שקט עד שלרגע אחד חשבה שלא שמע אותה, אבל הוא שמע.
הוא נאנח בעצבנות. "מה שבא לך"
"אל תתעצבן עלי" ביקשה בעדינות "אני פשוט...לא רואה אותנו הולכים יותר רחוק."
"את בקושי מכירה אותי" אמר
"זה לא קשור" ניסתה שוב פעם להסביר "אני פשוט לא רואה כאן מן...קליק כזה"
הוא חייך אליה. "זה בסדר, לא התכוונתי להתעצבן עלייך" אמר ערן "לילה טוב ליידי רוזנברג"
"לילה טוב" לחשה לו ונכנסה לביתה.
אלון נכנס לכיתה שלו טיפה באיחור, לא ממש טיפה. כולם כבר היו בכיתה כולל המחנכת.
"אפשר לשאול למה אתה מפריע לי באמצע השיעור?" שאלה המורה.
"אני אלון, התלמיד החדש"
"כנס" אמרה בלי הרבה חיבה "אני גליה, המחנכת ומורה להיסטוריה"
"מה נשמע?" שאל בצורה אגבית.
גליה התעלמה מהשאלה שלו וסימנה לו לשבת בסוף בשולחן הכי האחרון ליד החלון. הוא בחן את הכיתה מזהה כמה פרצופים מהיסודי, ומילדותו בכללי בארץ. הוא לא התרכז בשיעור. הוא לא היה מהטיפוסים שמקשיבים יותר מידי בשיעור. אבל מה שהיה מפתיע בו זה שהוא היה מצליח למרות הכל.
הוא שם לב גם שנדב איתו בכיתה. לא היה לו בעיה להתחבר אבל הוא בכל שמח שהוא לא יצטרך להיות יותר מידי לבד. בהפסקה נדב התיישב ליד השולחן של אלון יחד עם עוד שני בנים.
"אז בסוף מתברר שאנחנו באותו בית ספר" חייך נדב.
"כן אהה.." אמרה אלון.
נדב הכי לאלון את עומרי ואלעד ועד סוף ההפסקה הוא כבר הצליח להשתלב. זה מה שהיה טוב באלון, הוא היה מהמשתלבים.
"גם נטלי איתנו בבית ספר, לא?"
"כן" אמר נדב "היא בי"א 1" אמר אלון "מדעית."
"רציני?" הופתע אלון, נטלי הייתה האחרונה שהיה מקשר אותה למשהו בתחום המדעים.
"בלי נדר" אמר נדב.
אלינור נכנסה לכיתה בחוסר רצון, העיפות שלה סירבה להשתחרר ממנה. "בוקר טוב" אמר עידו.
"תראו מי זה!!" חייכה אלינור "נעלמת."
"כן, עזבי היה לי לח. בעבודה" אמר עידו "מה קורה?"
"אתה יודע...חיים" חייכה אלינור "מה איתך?"
"מעולה"
היא הלכה לתפוס לעצמה מקום בשורה הראשונה ליד הדלת.
"איפה דנה?" שאל עידו.
"היא לא ענתה לי בבוקר" אמרה אלינור "בטח בדרך."
והיא באמת הייתה בדרך, תוך חמש דקות דנה נכנסה לכיתה והתיישבה ליד אלינור.
"חשבתי אני מאחרת" אמרה דנה בהקלה.
"כמעט" אמרה אלינור.
"מזל" אמרה דנה "היה לי בוקר קשה, לא הצלחתי להתעורר"
"ספרי לי על זה" נאנחה אלינור.
"מסכנה שלי! קשה לך בחיים?"
"את צריכה להפסיק להיות קנאית, דנה" אמר עידו.
"אני לא קנאית" אמרה דנה "רק שלה אין זכות לקטר, יש לה חיים של בונבוניירה"
"גם בונבוניירה אוכלים בסוף" אמר עידו.
"תירגעו טוב?" אמרה אלינור "עידו זה בסדר לא נעלבתי ממנה אבל תודה שאתה מגן עלי, דנה כסף לא יגרום לי להיות פחות עייפה בבוקר"
דנה גלגלה את ענייה והחליפה נושא. "אז איך היה אתמול?" שאלה דנה.
"עם ערן? בסדר" אמרה אלינור "אני לא חושבת שזה יגלוש אל מעבר לידידות"
"למה לא?" שאלה דנה.
"הוא לא הטיפוס שלי" תירצה אלינור "אני לא רואה אותי איתו מתישהו בחיים שלי, אני לא יודעת להסביר, נחמד לדבר איתו אבל לא מעבר לזה"
"אלוהים יודע איך בחורה כזאת נשארת לבד כל כך הרבה זמן" אמרה דנה ספק פונה לאלינור ספק לאלוהים.
"בזה אני מסכים איתה" אמר עידו.
"כי אני לא כמוכם שסתם רוצה להיות עם מישהו" אמרה אלינור.
"אבל אנחנו לפחות נותנים לאנשים לאהוב אותנו" אמרה דנה.
"הנושא הזה מאוס" אמרה אלינור ובכך סגרה את הנושא, או יותר נכון לומר המורה נכנסה ובכך נסגר הנושא.
השעתיים עבור מהר. הצלצול להפסקה נשמע וכמה ילדים מכיתות מגבילות נכנסו לכיתתם לדבר עם ילדים אחרים.
"יש תלמיד חדש" אמרה הגר.
"איזה כיף" אמר עידו באדישות.
"חתיך?" שאלה דנה ואלינור גלגלה עניים כמה אופייני לדנה לשאול דבר כזה.
"יותר מזה!!" אמרה הגר.
"חייבים לראות" אמרה דנה והפנתה את מבטה לאלינור.
"נו בחייך!" אמרה אלינור "מה אכפת לי מתלמיד חדש?"
"נו אל תהיי קמצנית" אמרה דנה "בואי."
לאחר כמה ניסיונות לשכנוע אלינור נכנעה. הן נעמדו מול הדלת של י"א 4, אלינור כמעט וצחקה "כמה צפוי שזה יקרה" אמרה.
"את חייבת להודות שהוא באמת נראה טוב כמו שהיא אמרה" אמרה דנה.
"נראה טוב, אבל מה זה משנה שהוא טיפש כמו דלעת" אמרה אלינור.
"את מתה עליו!" אמרה דנה.
"את לא יודעת כמה" אמרה אלינור וחייכה אליה את החיוך הכי מקסים שיכלה לחייך.
כל כך מקסים שאפילו אלון קלט אותה מזווית עיניו. הן חזרו לכיתה שלהן וראו את עידו שולח אליהן מבט תוהה. "אלון" אמרה אלינור "הילד והאגדה" נאנחה.
עידו שהכיר את הסיפור צחק. "הולכת להיות לנו שנה מעניינת" אמר עידו "אני חותם לך על זה"
מעניין בטירוף!
המשךךךך.. :]
סיפור מהמם ! (:
מחכה להמשך .
QUOTE (koka15 @ 31/07/2008) מקסים ..
המשך😛
😊 😊 😊
סיפור מעניין זה בטוח, חותמת לך (:
אתר האהבה הישראלי