חולשה לחיילים |החייל שלי|

המשך ......

הממשךך ?

קראתי הכל ,
באמת באמת באמת מדהים (:
אני מקווה שתוכלי להמשיך אותו למרות הקשיים ....

כניראה שאני אוהבת להכאיב לעצמי עם אני ממשיכה לכתוב..

כן נו,
אני לא יכולה בלי לכתוב.

יהיו המשכים..
אבל בהפרשים ביניהם..
תודה לכל מי שממשיכה לעקוב למרות כל הייבושים.



בפרק הקודם:

בעצם הבנתי,
שההוא היה סתם אהבה חולפת,
ודניאל?
הוא האהבה האמיתית הראשונה שלי.

חולשה לחיילים |החייל שלי| \ פרק 9 !

כשבוע אחרי ששיר ובני נפרדו אני ודניאל דיברנו באייסי.

-דניאל-
מה קורה מאמי?

~מורוש~
הכול טוב מה איתך? לא אמור להיות בצבא?

-דניאל-
גימלים :] חחח

~מורוש~
כל יומיים אתה בגימלים אה? כנראה שאתה שקרן מוצלח XD

-דניאל-
אבל את לא!

~מורוש~
מה?!?!

כתבתי והייתי בהלם.

-דניאל-
כששאלתי אותך עם נדלקת עליי או משהו אמרת שלא ושיר דווקא סיפרה לי ההיפך.

הוו פאק.
לפני כמה ימים דיברנו והוא שאל אותי עם אני מרגישה אליו משהו ואני אמרתי שלא

~מורוש~
אממ..אני לא יודעת מה שיר סיפרה לך אבל ת'אמת? כן,נדלקתי עלייך.
כאילו אז..בזמן שהכרנו עכשיו אני כבר לא בטוחה שיש לי רגש כלפייך.
ואתה,אתה גם לא ענית לי לאותה שאלה!

-דניאל-
אני גם דיי נדלקתי עלייך אבל עבר לי,
זה נמשך רק שבוע אולי ואז כבר עבר לי.

הדמעות שהחזקתי ירדו אחת אחת ,
חמות ושורפות,
צורבות בעיקר בלב.

~מורוש~
סבבה :]

כתבתי וחשבתי לעצמי שכלום לא סבבה!!
אני מאוהבת בו,
כ"כ מאוהבת.
והוא פשוט לא מרגיש כלום..

-דניאל-
טוב תשמעי מאמי אני זזתי נדבר כבר

~מורוש~
אוקי ביוש..

ישר איך שהוא התנתק התקשרתי לשיר.

שיר:"הלו?"
אני:"אני פשוט לא מאמינה שעשית את זה!"
שיר:"תירגעי ותנשמי,מה עשיתי?"
אני:"סיפרת לדניאל" אמרתי בלחש
שיר:"אני מצטערת,זה בטעות כי הוא אמר לי שהוא היה דלוק עלייך ואמרתי שגם את היית,לא אמרתי עם גם עכשיו כי אני בעצמי לא יודעת"
אני:"עבר לי ממנו" שיקרתי והלב פעם בחוזקה
שיר:"ואי איזה מזל! כל כך לא רציתי שתיפגעי"
אני:"זה בסדר פשוט פעם הבאה אל תגידי דברים בלי לשאול טוב?"
שיר:"אוקי מצטערת יפה שלי!"
אני:"עבר כבר,טוב אני חייבת לזוז ביי" אמרתי וניתקתי בלי לשמוע תשובה.
כיביתי את האייסי והדלקתי כמה שירים במחשב,
עצובים כאלה,ושקטים.
[הייתי רושמת איזה אבל אני לא זוכרת כי היו לי בתקופה הזאת כ"כ הרבה שירים כאלה]
שכבתי במיטה ובכיתי.
חשבתי שאולי הכאב יצא ביחד עם הדמעות אבל זה לא קרה.
רק כאב לי יותר.

בתחילת אוגוסט,שנת 2007 קרה דבר שכמעט הרס את החברות שלי ושל שיר.
אני ובני חזרנו להיות ידידים טובים אבל הוא היה שונה.
כל פעם שדיברנו הוא אמר שהוא חייב לראות אותי ולהגיד לי משהו.
בזמן הזה הוא עבד אצל דוד שלו בעיר אחרת,
לא איפה שהוא גר,
שזה בערך 40 דק' נסיעה.
הוא שאל עם אני אוכל לבוא כי הוא רוצה לדבר איתי.
אמרתי שאני חייבת לדבר על זה עם שיר ולא היה לו אכפת.
עד עכשיו,
לא סיפרתי לשיר כלום על המתרחש.
התקשרתי אליה וביקשתי שתצא.
אחרי חצי שעה ישבנו שתינו בחוץ.
שיר:"מה קרה?"
אני:"תקשיבי אני יספר לך משהו זה קשור לבני.."
שיר:"קרה לו משהו?" נלחצה,ראיתי שהיא עדיין אוהבת אותו
אני:"לא לא אבל יש משהו שאת חייבת לדעת,מקווה שלא תכעסי עליי"
שיר:"מור דברי כבר אל תלחיצי אותי"
אני:"טוב זה הולך ככה" אמרתי לוקחת אוויר "את יודעת שאני ובני נשארנו ידידים טובים אחרי שנפרדתם.
בקיצור הוא בזמן האחרון כל הזמן אומר שהוא חייב לראות אותי ולהגיד לי משהו חשוב פנים מול פנים הוא לא מסכים להגיד לי מה, ועכשיו הוא ביקש שאני ייסע אליו,הוא שאל עם אני יכולה וכאלה ואמרתי שאני חייבת לספר לך על זה"
כמה דקות היא לא הגיבה.
הבנתי אותה,
גם אני במקומה הייתי מגיבה ככה.
שיר:"זה בסדר,תלכי,תדברו. יש לי הרגשה שאני יודעת מה הוא רוצה להגיד לך"
אני:"מה??"
שיר:"אני חושבת שהוא נדלק עלייך" הפילה עליי פצצה
אני:"מה? בני? דלוק עליי? אין מצב שיר"
שיר:"יש מצב ועוד איך! הוא לא אמר לך כלום כי הוא בטח לא רצה להרוס לך עם דניאל ועכשיו כשאין ביניכם כלום אז אין מה שיפריע לו. אני ראיתי איך הוא מסתכל עלייך מור,איך הוא מדבר אלייך ועלייך"
אני:"אני..אממ..אין לי מה להגיד" מלמלתי בקושי
שיר:"זה בסדר מור,עם זה ככה אז אין לי בעיה שתהיו ביחד. העיקר שיהיה לו ולך טוב!" אמרה וראיתי כמה היא פגועה מזה
אני:"אין מצב שיר! פשוט אין מצב אני לא יעשה לך דבר כזה בחיים" אמרתי לה בשיא הכנות.
גם עם הייתי רוצה,
פשוט לא יכולתי לעשות את זה,
להיות עם אקס של חברה טובה שלי,בזמן שהיא אוהבת אותו.
ובכלל,
אני בחיים לא יצא עם אקס של חברה שלי,
כל כך מגעיל לעשות דבר כזה לחברה טובה.
שיר:"לפחות תיפגשי איתו מור..חן שהוא ידיד טוב שלי גר גם בעיר הזאת אז עם את רוצה אני אקבע איתו וניסע ביחד,את תלכי לדבר עם בני ואני ילך אל חן ואז ניפגש אחרי זה וניסע ביחד הביתה"
אני:"בסדר,אבל אני רק רוצה שיגיד את מה שיש לו להגיד! אני לא מתכוונת להיות איתו בשום מצב"
שיר:"למה לא מור,אני יודעת מה את חושבת על זה וגם אני חשבתי ככה עד עכשיו אבל שניכם חשובים לי מאוד ועם יהיה לכם טוב ביחד אז לא אכפת לי"
אני:"אין סיכוי" אמרתי כעובדה.

אחרי כמה ימים נסענו לשם.
בני?
בני דפק לי ברז.
כל היום לא ענה לפלאפון שבהתחלה היה דלוק ואחר כך מכובה.
כל כך כעסתי עליו.
שיר שכנעה אותי לבוא איתה לידיד שלה,
והלכתי.
העברנו אצלו חצי יום ואז חזרנו הביתה.
-לפני שנפרדנו כל אחת לבית שלה-
שיר:"מאמי אל תכעסי אני בטוחה שיש לו סיבה! עם הוא כל כך רצה להגיד לך משהו והבריז יכול להיות שקרה משהו"
אני:"עזבי אותי ממנו,ירצה יתקשר ויסביר. אני? יותר לא נוסעת הוא רוצה שהוא יבוא"
שיר:"אני בטוחה שהוא יתקשר כבר"
אני:"עזבי שיהיה..טוב אני זזתי אני עייפה"
שיר:"ביי"
אני:"ביי" נתנו נשיקה בלחי וכל אחת הלכה לבית שלה.

אתם יודעים?
היום אני שמחה שלא פגשתי את בני באותו היום.
אחרי שאני והוא נפגשנו?
הקשר בינינו מ=ת.
הוא יצא כ"כ מגעיל מכל הקטע הזה.
אבל לא צריך להיות לי אכפת נכון????

אהבתי מאמיייי המשך
[:

אהבתי =]
המשך

תשימי המשך מתי שאת יכולה, אני מבינה שזה כואב לך לכתוב על זה ושמחה שבכל זאת את ממשיכה =]

אוהבת 3>

יפפה 😊 תמשיכי מאמי .

מדהייים , מחכה להמשך 😛

ממש יפה (:

מדהים (:
המשך ?

QUOTE (Daniell16 @ 26/08/2008) אהבתי =]
המשך

תשימי המשך מתי שאת יכולה, אני מבינה שזה כואב לך לכתוב על זה ושמחה שבכל זאת את ממשיכה =]

אוהבת 3>
😊

סיפור מאד יפה!
תמשיכי 😂

ואוו פרק מדהים

המשך דחוף

תמשיכי