מצטערת שלא היה לכן המשך מלא זמן אבל גם לא ניראה לי שיהיה בשבוע הקרוב כי המחשב שלי עושה בעיות שוב... הפעם נשרף לי המסך :||
אין מזל אהה?? חח
ברגע שתהיה לי אפשרות אני יעלה המשך
אוי אוי אוי
זה בלתי נסלח
אנחנו דורשות פיצוי!!!
😛
סתם נחכה העיקר תכתבי כבר חח
חולשה לחיילים |החייל שלי| \ פרק 8 !
במשך הימים הבאים לא הפסקתי לחשוב עליו.
לשיר לא אמרתי כלום על זה,
כי לא הייתי בטוחה בכלום.
יש לי עוד חברה דיי טובה,שמה רוני.
באותה תקופה אני ושיר דיי רבנו איתה אז היא לא ידעה כל כל העיניין עם דניאל,
וזה שהיינו שתינו אצל בני גם לא סיפרנו לה כי היא לא אהבה אותו.
-----------
רוני,בת 17,גדולה מאיתנו בשנה אבל באותה שכבה איתנו
שיער שטני עג הכתפיים,עיניים ירוקות,מלאה במקומות הנכונים,כמו שאומרים,ודיי גבוהה.
-----------
זה היה כמעט שבוע אחרי שהיינו אצל בני בפעם השניה.
היא שמה לב שאני מרחפת בשיעור,
דבר שאני לא עושה בד"כ בשיעור תקשורת כי אני ממש אוהבת את המקצוע.
אחרי השיעור אני היא ושיר יצאנו לחצר והתיישבנו על ספסל.
רוני:"תגידי מור מה קורה לך? שמתי לב שאת מרחפת כזאת"
אני:"סתם.." אמרתי מתלבטת עם לספר או לא
שיר:"מור בואי איתי רגע לחדר מורים אני צריכה למצוא את המחנכת שלי"
אני:"טוב,תכף חוזרות" אמרתי לרוני והלכנו לכיוון חדר המורים.
שיר:"ניראה לי שכדאי לספר לה,אבל רק שהכרתם וכאילו שהוא בא אלייך כי את יודעת שהיא לא אוהבת את בני,היא תשגע אותנו שלא סיפרנו לה ואין לי כוח לזה"
אני:"צודקת מילא היא תגלה מתישהו לא?"
שיר:"נו ברור חח"
אני:"מה כל כך ברור?"
שיר:"כשתהיו ביחד כולם ידעו"
היא לא אמרה 'אם' או 'אולי' היא פשוט קבעה כעובדה,
שאני ודניאל עוד נהיה ביחד.
אני:"כשנהיה?מי אמר שנהיה"
שיר:"אני ואל תתווכחי"
אני:"טוב טוב חח בואי נחזור"
רוני:"עכשיו ספרי לי" אמרה איך שהתיישבנו
אני:"סתם הכרתי מישהו,חבר של בני"
רוני:"אהה..ואיך הוא?"
אני:"חמוד כזה,הוא בא אליי לפני כמה ימים"
רוני:"יפה! שיהיה לך בהצלחה"
אני:"תודה" אמרתי ויותר לא דיברנו עליו.
אני ודניאל המשכנו לדבר בזמן הזה רק באייסי.
חלק מהשיחות היו רגילות ויבשות וחלק מעניינות יותר.
ב6.7 סיימנו ללמוד,אחרי הבגרות האחרונה בלשון.
לאט לאט אני ובני התקרבנו יותר.
נהיינו ידידים דיי טובים.
כשבוע אחרי, ב15.7 שיר התקשרה אליי וביקשה שנצא קצת החוצה,
היא אמרה שהיא רוצה לספר לי משהו.
יצאנו לקראת השעה שש בערב.
אני:"מה קרה?" שאלתי ישר כי ראיתי שהיא לא ניראת טוב כל כך.
המבט שלה היה עצוב כזה,כאילו מנסה להסתיר אבל לא מצליחה.
שיר:"בואי נשב אני יספר לך" התיישבנו והיא שאלה שאלה מוזרה
שיר:"מה עשיתי אז עם דניאל כשרק הכרת אותו?"
אני:"מה?" שאלתי לא מבינה בכלל!
שיר:"כאילו,מה כבר עשיתי,סך הכל עשיתי לו מסאז' נכון?"
אני:"כן..למה??"
שיר:"בני נפרד ממני"
אני:"מה? בגלל מה?" שאלתי לא מקשרת
שיר:"הוא אמר שאני מגעילה אותו ושאם אני רוצה את דניאל אז הייתי צריכה להגיד לו ולא לעשות את עצמי שאני אוהבת אותו"
לא הגבתי.
שיר?
רוצה את דניאל?
אלוהים!!
מה אני עושה עכשיו??
הכאב התפשט לאט לאט..
מצד אחד נדלקתי עליו,
אבל מצד שני היא החברה הכי טובה שלי!
היא הריי יותר חשובה ממנו..
ועם היא רוצה אותו?
אני לא יוכל להיות איתו,כי כזאת אני.
שיר:"מור תירגעי אני לא באמת רוצה אותו! זה בני עם השטויות שלו הוא פשוט היה מסטול מידי וכניראה גם שהוא כבר לא אוהב אותי אז הוא חיפש תירוץ להיפרד"
אני:"שיר את מרגישה משהו אל דניאל?" שאלתי בשיא הרצינות
שיר:"לא! אני אוהבת את בני"
ירדה לי אבן מהלב.
אני:"את יודעת,עם היית רוצה אותו הייתי מוותרת עליו בשבילך,גם עם הייתי מאוהבת בו" אמרתי בשקט
שיר:"אני לא רוצה אותו..אני רוצה את בני" אמרה בעצב
אני:"את רוצה שאני ידבר איתו?"
שיר:"לא לא עזבי הוא סתם יתעצבן"
אני:"אז דברי איתו את! תגידי לו שאת אוהבת אותו ותשאלי אותו מה הקטע שלו" אמרתי קצת עצבנית על בני.
שיר:"אני מתקשרת..אבל עם הוא מתחיל לריב איתי דברי איתו את"
אני:"סבבה"
היא התקשרה והוא התחיל לריב איתה אז אני לקחתי את הפלאפון.
אני:"בני?"
בני:"אה מור מה קורה"
אני:"בסדר,תגיד אתה מוכן שניה להקשיב ולא להתעצבן ישר?"
בני:"תשמעי זה לא עיניינך זה ביני לבינה"
אני:"אבל אתה סתם מדמיין! וחוצמיזה היא החברה הכי טובה שלי ואתה פוגע בה אז אני כן יתערב" אמרתי לו בכעס
בני:"עזבי לא רוצה שנריב"
אני:"סבבה אז ביי" אמרתי וניתקתי לו.
אני שונאת לנתק בפנים,
אבל הפעם העצבים עלו על ההיגיון.
הסתכלתי על שיר וראיתי שהיא החזיקה את הדמעות.
אני:"יהיה טוב" אמרתי וחיבקתי אותה
יומיים אחרי זה בני התקשר אליי וחזרנו להיות ידידים.
עדיין קצת כעסתי עליו אבל לא הראתי לו.
לאט לאט הבנתי והפנמתי את זה שהתאהבתי.
התאהבתי בדניאל.
אהבתי אותו,
אבל הוא לא אהב.
הוא לא ידע שאני אוהבת אותו,
לפחות ככה חשבתי.
בעצם אף אחד לא ידע שממש אהבתי אותו!
בעצם הבנתי,
שההוא היה סתם אהבה חולפת,
ודניאל?
הוא האהבה האמיתית הראשונה שלי.
-----
קצר וסתמי כזה..
אני לא בטוחה שאני יכולה מבחינה נפשית להמשיך את הסיפור הזה,
זה משפיע עליי ממש לא טוב 😢
אני ינסה בשבילכן...
3\>
יפה שלי 😢
אל תיהיי עצובה .
אני מקווה שהכל יסתדר לך .
תעשי מה שאת חושבת לנכון , אני בטוחה שכולן נבין אותך .
אוהבת אותך מקווה שיהיה בסדר
ופה תמיד .
QUOTE (koka15 @ 08/08/2008) יפה שלי 😢
אל תיהיי עצובה .
אני מקווה שהכל יסתדר לך .
תעשי מה שאת חושבת לנכון , אני בטוחה שכולן נבין אותך .
אוהבת אותך מקווה שיהיה בסדר
ופה תמיד .
עם בר
QUOTE (koka15 @ 08/08/2008) יפה שלי 😢
אל תיהיי עצובה .
אני מקווה שהכל יסתדר לך .
תעשי מה שאת חושבת לנכון , אני בטוחה שכולן נבין אותך .
אוהבת אותך מקווה שיהיה בסדר
ופה תמיד .
😢
QUOTE (-ליאורוש- @ 08/08/2008) QUOTE (koka15 @ 08/08/2008) יפה שלי 😢
אל תיהיי עצובה .
אני מקווה שהכל יסתדר לך .
תעשי מה שאת חושבת לנכון , אני בטוחה שכולן נבין אותך .
אוהבת אותך מקווה שיהיה בסדר
ופה תמיד .
😢
מאמי תעשי מה שאת חושבת ..
??????????????????????????????????????????????????????
מאממי..
אם קשה לך והכל אל תמשייכי..
הכל יהיה בסדר בסווף..
אווהבת אותךך..
דברי אייתי3>
תמשיכיי מאמיי סיפורר מדהיםםם
אוףף עדד שנימשכיםם לסיפור כלשהוו את רוצה להפסיקק...
חחח וזה גם טוב להוציא את הכאבב בכתיבה.... תמשכייי פליזזז :]