שושי אני אוהבת אותך
זה פשוט מדהיייים!
QUOTE (שושיהיפה @ 20/04/2008) מהמם ..
המשך
תוודה מאמי =]]
QUOTE (karnusha_167 @ 20/04/2008) שושי אני אוהבת אותך
זה פשוט מדהיייים!
תודה קרמבה =]] אוהבת אותך 3>>
QUOTE (הנסיכעע @ 21/04/2008) יפהה ! ( :
תוודה מאמי =]]]
QUOTE (koka15 @ 21/04/2008) יופי , אני מחכה !
חח עכשיו אני ממשיכה =]]] 😊
מהמממם !
קראתי הכל ממש יפפה !
תמשיכי ?
מירביק המשך. ... 😊
זה מקסים !
אני לא יודעת למה אבל שהגעתי הבייתה החלתי לבכות. זוג ידיים חיבקו אותי כמנחמות.
הרמתי את מבטי. "את בסדר?" שאל בקול שקט.
"לא" אמרתי.
"את רוצה שאני יעזוב אותך לבד?" שאל, למה אף אחד לפני לא שאל אותי עם אני רוצה להיות לבד? אולי ככה אמא לא הייתה מתה?
אולי ככה אבא לא היה עוזב? אולי חברים קודמים לא היו נפרדים ממני? אולי עכשיו לא הייתי נמצאת בדירה לבד בלי אח שלי ורק עם חתול?
"לא" לחשתי.
"ספרי לי?" שאל או שיותר אמר אני כבר לא יודעת. בדיוק כמו שאני לא יודעת איך יוצא מצב שאני מספרת הכל לשכן
עליו כעסתי היום.
"אין בכלל מלאכים בשמיים" לחשתי.
הוא הביט בי תוהה. "אז למה זה מה שאומרים תמיד שמישהו מת? אין מלאכים אז למה אומרים שיש מלאכים והם שומרים עלינו?
אני רוצה את אמא שלי" התפרקתי ונפלתי על ברכי.
פרק 5
הוא עזר לי לקום מהמדרכה, הסתכלתי עליו כמבקשת משהו, לא יודעת מה אולי מן גג אמיתי, אולי טיפה של אהבה.
"אני מצטערת" אמרתי בקול שקט כל כך עד שאני חושבת שהוא לא שמע.
הוא המשיך להביט בי באותו מבט.
"תשכח ממה שקרה היום" אמרתי לו ונכנסתי הביתה, הוא לא אמר לי כלום. נשכבתי על הספא חושבת מה גרם לי להתפרץ ככה?
אולי געגועים עזים למשפחה נורמלית? בן אדם שבאמת ירצה להגן עלי ולא סתם לבלות איתי יום יומיים ולעבור לסדר היום הרגיל?
-----------
"אמא...אמא!!"
"אמא לא פה"
"איפה אמא?"
"אמא לא פה"
"לאן היא הלכה?"
"לגן עדן"
"מתי היא תחזור?"
"היא לא תחזור"
"למה? היא לא אוהבת אותנו יותר?"
"בטח שהיא אוהבת אותנו בגלל זה היא שומרת עלינו מלמעלה."
"למה היא שומרת עלינו מלמעלה ולא מכאן? אני לא מבינה".
"אמא מלאך עכשיו, אמא מתה" אמר דרור והתפרץ עתה בדמעות, היום אני מבינה שהיה לו קשה לומר את זה לילדה בת 6, אבל אז לא הבנתי למה הוא אומר דבר כזה על אמא שלנו.
"אמא לא מתה, היא בטח הלכה למכולת היא עוד מעט תבוא עם קניות, היא בטח תכין שניצלים היא אמרה שהיא צריכה לספר לנו משהו".
"לא, אבא בבית חולים" אמר דרור. הייתי קטנה מידי בשביל שהוא יגיד לי שאמא התאבדה.
"איפה אמא?"
"אמא לא פה"
"אני רוצה את אמא שלי" צעקתי ודמעות פרצו מעיני.
"אמא מלאך עכשיו" אמר וירד לגובהה עני.
-------
אני לא יודעת איך אבל כשפתחתי את עיני מצאתי את עצמי אם אותך בגדים מאתמול, האיפור שהיה על פני היה מרוח והשיער שלי כבר לא היה מסודר.
הלכתי לאמבטיה ושטפתי פנים, הפלאפון שלי צלצל.
"הלו?"
"מאמי, מקס אמר לי שהלכת בוכה" אמרה ליאת "הוא עשה לך משהו?"
"לא."
"אז מה קרה?"
"סתם היה לי מצב רוח על הפנים" שיקרתי בתקווה שהיא לא תשאל יותר שאלות "אני חושבת שלא בראש שלי עוד מערכת יחסים לא רצינית."
"למה את חושבת שהוא לא רציני?"
"אני יודעת ליאת, אני יודעת מתי מישהו רציני לגבי ומתי מישהו סתם רוצה מישהי ליהנות איתה שבוע" הסברתי לה.
"ואיך את עכשיו?" שאלה.
"יותר טוב" אמרתי.
"את באה לבית ספר היום?"
"לא יש שעה אחת היום אין לי כוח" אמרתי.
"טוב" אמרה ליאת.
"שמעי אני צריכה לטפל בגינה הבטחתי לדרור, אני אדבר איתך אחר כך" אמרתי.
"טוב" אמרה ליאת.
"יאללה...ביי" אמרתי.
"ביי" אמרה ליאת.
ניתקתי, הלכתי לגינה ולקחתי את הצינור, בכל הקשור אלי ואל צמחים אין הרבה קשר, אני לא מבינה כלום בצמחיים והם תמיד מתים לי אחרי יום, לכן זה יראה לי הגיוני אם הצמחים יטבעו יותר משנראה לי הגיוני שדרור אשכרה ביקש ממני להשקות את הציצים.
אז תוך כדי שאני משקה את הציצים רואה אותם זועקים למציל אבל בכל זאת אני בטוחה שהם נהנים החליט קול מאחורי להקפיץ את ליבי בעזרת מילה אחת "שלום".
הסתובבתי אליו והצינור בידי, בואו נאמר שלראות את השכן נרטב זה מחזה מלהיב.
"נו מה את נורמלית?" שאל בן.
בתגובה כיוונתי אליו שוב את הצינור, הוא הלך הצידה כדי להתחמק מהתזת המים ובעוד חיוך שטני עולה על פני כיוונתי את זה שוב אליו, בן החליט לקחת סיכון הוא רץ לכיווני והצמיד אותי לקיר של הבית שלי בעוד הצינור בנינו ממשיך להרטיב אותנו, הוא העייף את הצינור מהיד שלי בלי ששמתי לב אפילו, זה היה מוזר, אלוהים כמה שהוא קרוב. טיפות משערו הרטיבו אותי עוד יותר והצינור המשיך להתיז מים מרים את חשבון המים של אח שלי לשחקים.
"תעזוב אותי" אמרתי.
"את לא באמת רוצה שאני יעזוב אותך" אמר קרוב כל כך לאוזן שלי.
הוא הצמיד את פיו לשלי, מצליח לחדור דרך פי שמה חיכתה לו הלשון שלי ואלוהים יעזור לי כמה לא רציתי שזה יגמר. בלי לשים לב קרחתי את זרועותיי סביב עורפו בעוד אצבעותיי משחקות בשערו השחור והרך, ידו מטיילת על גבי ושנינו רטובים כל כך אבל עדיין חם לנו.
ובניגוד לאותה נשיקה עם מקס את הנשיקה הזאת לא רציתי להפסיק.
הוא הרחיק את שפתיו משלי. "לא אל תפסיק" אמרתי.
הוא רק חייך והסתכל עלי מזיז את שערי מפני. "אמרתי לך שאת לא רוצה שאני יעזוב אותך" אמר הורס את האווירה.
דחפתי אותו. "סליחה זאת הייתה טעות" אמרתי.
"נו בחייך מעיין אני צוחקת איתך" אמר בן וטפס בזרועי שוב.
"אתה פשוט אוהב להרוס את האווירה!!" התעצבנתי "אני לא מבינה למה לנסות להיות מצחיק? זה לא מצחיק בכלל זה עלוב".
"אני אוהב לראות אותך מתעצבנת" אמר בן.
הסתכלתי עליו, הוא חייך, דבר שהביא חיוך לא רצוני שלי, "אוווף!! לך לעזאזל." אמרתי.
"בשמחה" אמר "תבואי איתי?" הוא הצמיד אותי אליו שוב, שפתי על שלו וידו מחבקות אותי
מדהייייייייייייים ,
תמשיכי
חחחחח הוא כזה מתוק 😂 מדההים יפה שלי, המשך 3>
וווווווואייי אוף איך את מצליחה להכניס אותי לסיפור זה מדהים!
חחחחחחחח סיפור ממש יפה
אהבתי כ"כ תמשיכי =]]
אתר האהבה הישראלי