תעזוב אותי" אמרתי.
"את לא באמת רוצה שאני יעזוב אותך" אמר קרוב כל כך לאוזן שלי.
הוא הצמיד את פיו לשלי, מצליח לחדור דרך פי שמה חיכתה לו הלשון שלי ואלוהים יעזור לי כמה לא רציתי שזה יגמר. בלי לשים לב קרחתי את זרועותיי סביב עורפו בעוד אצבעותיי משחקות בשערו השחור והרך, ידו מטיילת על גבי ושנינו רטובים כל כך אבל עדיין חם לנו.
ובניגוד לאותה נשיקה עם מקס את הנשיקה הזאת לא רציתי להפסיק.
הוא הרחיק את שפתיו משלי. "לא אל תפסיק" אמרתי.
הוא רק חייך והסתכל עלי מזיז את שערי מפני. "אמרתי לך שאת לא רוצה שאני יעזוב אותך" אמר הורס את האווירה.
דחפתי אותו. "סליחה זאת הייתה טעות" אמרתי.
"נו בחייך מעיין אני צוחקת איתך" אמר בן וטפס בזרועי שוב.
"אתה פשוט אוהב להרוס את האווירה!!" התעצבנתי "אני לא מבינה למה לנסות להיות מצחיק? זה לא מצחיק בכלל זה עלוב".
"אני אוהב לראות אותך מתעצבנת" אמר בן.
הסתכלתי עליו, הוא חייך, דבר שהביא חיוך לא רצוני שלי, "אוווף!! לך לעזאזל." אמרתי.
"בשמחה" אמר "תבואי איתי?" הוא הצמיד אותי אליו שוב, שפתי על שלו וידו מחבקות אותי/
פרק 6
אני לא יודעת מתי הנשיקה הספיקה להפסק, אבל היא נפסקה שנכנסתי הביתה עם חיוך חצי פיתה כמובן אחרי שסגרתי את הצינור.
הבן אדם הזה באמת יודע לנשק, צריך לאסור על אנשים להתנשק ככה כי זה יכול לגרום להתמכרות.
נשכבתי על הספא, ואז נחת עלי הבלבול, הוא לא אמר אוהב או מחבב הוא פשוט נישק, זה ברור שהוא עוד לא אוהב כי הוא רק פגש אותי אבל בכל זאת...
מה אנחנו?
החלטתי לא לחשוב יותר מידי אז הלכתי להחליף בגדים, לבשתי גופיה ומכנס קצר והלכתי לחדר שלי.
הסתכלתי מהחלון שלי, הוא הבחין בי וקרץ. צחקתי הוא די חמוד.
התקשרתי לטל.
"הלו?"
"יש לי מצב רוח טוב היום" אמרתי.
"אז?"
"אז אני מסכימה לעשות היום מסיבה".
"אוו תמיד ידעתי שיש לך לב מתחת לקליפה של הילדה חסרת הלב" אמר טל.
צחקתי. "היום" אמרתי.
"מתי?"
"10" אמרתי.
"סבבה"
"תגיד לכולם" אמרתי "אני ידאג לשאר".
"טוב אישה" אמר טל.
"להתראות איש" אמרתי.
"להית'" אמר וניתק.
סידרתי את הבית, בדקתי שיש אלכוהול ומשהו לנשנש, והלכתי לבית של בן.
"פעמים באותו יום בטח עשיתי משהו טוב היום" אמר בן שפתחתי.
צחקתי. "בטח" אמרתי וחייכתי "לפגוש אותי זה כבר משהו טוב".
"אני בטוח" אמר בן "אז מעניינים?" שאל.
"אחלה מה איתך?" שאלתי.
"מה זה משנה?" שאל והדביק לי נשיקה, אני עוד אתרגל לנשיקות האלה ואז לא יהיה לו טוב הוא לא מבין למה הוא נכנס.
שהוא שיחרר את שפתי משלו חייכתי אליו חיוך מתוק.
"אז מה רצית?"
"לבקר אותך" שיקרתי "התגעגעתי."
"אני בטוח שהתגעגעת" אמר בן.
"אני עושה מסיבה" אמרתי.
"למה כדי לעשות לי קצת רעש?" שאל בן.
"ככה אתה מודיעה לי שאתה לא בא?" שאלתי "תביא תרוץ לפחות".
"אהה אני מוזמן?" שאל. הרגשתי צביטה ככה הוא אומר לי שאין בנינו שום קשר רציני, הרגשתי בחילה.
"למה לא?" שאלתי.
"חשבתי שאני מזכיר לך את אבא שלך" אמר ואז ראה שאני רצינית "אני מצטער" מלמל.
"זה בסדר" אמרתי "תבוא אם בא לך" ובלי לשמוע שום דבר נוסף הלכתי הביתה.
אוח בנים, בנים כמה עוד מוסכים הם יכולים להיות?
הערב הגיעה ראשונים הגיעו ליאת ועמית ואחריהם הגיעה הדר.
אני לא זוכרת בדיוק מי בא מה ומתי אבל הבית התמלא ברוב הילדים מהשכבה או אחרים שאני מכירה.
כל חמש דקות הסתכלתי על הדלת בתקווה שהוא יבוא, לפחות זה יאמר לי משהו.
"למי את מחכה?"
"סתם"
"שקרנית" אמרה הדר.
"לא באמת" אמרתי.
"נו?"
"לשכן שלי" אמרתי.
"אה?!" שאלה.
סיפרתי לה בקצרה על מהלך העניינים עד היום. "את לא חברה את! קורה דבר כזה ואני האחרונה לדעת?"
"למעשה את הראשונה לדעת"
"זה לא מספיק לי" אמרה הדר.
"שתקי כבר" אמרתי לא היה לי מצב רוח.
"אז תשתחררי" אמרה הדר וגררה אותי לקחת משהו לשתות, ובואו נגיד שהמשהו הפך אותי לשיכורה.
את באמת השתכרתי ורקדתי, והמניאק הזה לא בא אבל למי אכפת.
ומצאתי את עצמי רוקדת צמוד, צמוד עם מקס ועדיין לא אכפת לי! יבוא או לא יבוא למי אכפת ממנו, אנחנו חברים בכלל?
מקס העביר את ידו על גבי. "את תברחי לי עוד פעם?" שאל בקול שהרטיט אותי.
"לא" אמרתי והסתכלתי עליו.
"ילדה טובה" אמר וחייך. בא להצמיד את שפתיו לשלי.
ואני סובבתי את ראשי. "מה קורה איתך?"
"יש לי מישהו אחר בראש?"
"זה בסדר אנחנו נהנים"
"אני לא מגדירה ככה את המושג ליהנות" אמרתי.
ואז הרגשתי מישהו מחזיק בזרועי וגורר אותי החוצה.
"מה זה אמור להיות?"




