"היי, מדברת השכנה מהבית ליד מעיין, רציתי להגיד לך שהיה מאוד נחמד אם תסגור ת'חלון שאתה מתלבש" אמרתי.
הוא הסתכל מהחלון וראה אותי ובמקום כמו שציפיתי להסתובב או להתכסות או להסמיק לפחות חיוך עלה על פניו.
"אני בטוח שנהנית" אמר.
"ברור" אמרתי בציניות אולי לא בכל כך ציניות. הוא סגר את הווילון.
"אולי פעם תוכלי להחזיר לי באותו המטבע" אמר, מצמצתי פעמים עד שהבנתי למה הוא מתכוון.
:לך חפש" אמרתי וניתקתי, חיוך עלה על פני, 'מטומטמת הוא רצה שתפשטי מה את מחייכת?' שאלתי את עצמי בלי קול.
פרק 2
כמובן שלאחר מכן לא יכלתי להסתכל עליו לא משנה כמה יפה הוא, אם נשכח מזה שהוא סגר את הווילון ,
וניזכר בזה שאווי איזה מטומטמת אני' לא יכולתי אני לסגור את הווילון?
אז בשביל למנוע מעצמי עוד פאדיחות להיום החלטתי שזה הזמן לעשות את הדבר הכי טוב שאני יודעת לעשות וללכת לישון.
~~~~
"בוקר טוב" אמרה הדר שנכנסתי לחדר.
"בוקר טוב גם לדוב" אמרתי.
"לא ידעתי שאני כזאת שמנה" התבדחה הדר.
"אני חושבת שיורדים בגדול עושים עונה" אמרתי.
"יורדים לאן?" שאל טל שלגמרי במקרה הצליח לשמוע את החלק שלפי דעתו היה מענין בשחה.
"לא לן שאתה היית רוצה" אמרה הדר.
"חבל" אמר טל.
"אז איך זה לגור לבד?" שאלה הדר.
"לא יודעת הדבר היחיד שעשיתי מאז זה ללכת לישון ולהאכיל את בובו" אמרתי 'ולהציץ לבית של השכן החדש' את זה אמרתי לעצמי.
"אז למה את מסמיקה כאילו לא יודעת מ עשית?" שאלה הדר.
"אויש הדר צא מזה" אמרתי כשבנתי על מה היא מדברת "לא עשיתי שום 'לא יודעת מה עשית' " שאנחנו אומרות 'לא יודעת מה עשית'
זה האמת כן יודעת מה עשית אבל זה לא רצוי להגיד את זה בקול.
האמת זה לא היה ממש שקר, יש הבדל בין להכניס גבר הביתה לבין להסתכל עליו מהחלון.
"חח...תירגעי" צחקה הדר.
"כן את לא חייבת לספר אצלנו רק ירוצו כל מיני רעיונות מצונזרים בראש" אמר טל.
"לכו על זה =]" אמרתי וגלגלתי עניים
וכמובן שכמו כל שיחה סוחפת ומעניינת גם זאת נפסקת ברגע שהמורה לכיתה נכנסת.
התיישבתי במקום שלי ליד ליאת. "מנשמע?" שאלתי אותה בלחש.
"אחלה, מה איתך?" שאלה ליאת.
"נחמד" אמרתי.
"יש חדש?" שאלה ליאת.
'כן' חשבתי "לא" שיקרתי. לא ניראה לי זה משהו שחובה לספר ואחר כך ירדוף אחרי כל חיי. "אצלך?"
"יש חבר חדש" אמרה ליאת.
"די!! באמת?" שאלתי מופתעת ואולי טיפה יותר מידי בראש כי המור הסתכלת עלי במבט כועס,
וראשי התלמידים האחים בכיתה הסתובבו אלי.
"סליחה" אמרתי.
המורה חזרה לדבר על משהו שקשור בשחבור וכאלה.
"כן, אני ועמית ביחד" לחשה ליאת.
"וואי מזל טו" אמרתי "אמרתי לך שזה יקרה".
"פעם הבאה אני אשתדל להקשיב לך" צחקה ליאת.
"כן הטח, אתם אף פעם לא מקשיבים לי" אמרתי.
"מישהי פה מרגישה מנודה?"
~~~~
"שלום" שמעתי מישהו מאחורי, בדיוק שבאתי להכנס לבית, מי שזה לא יהיה הוא הצליח להבהיל אותי .
"אתה נורמלי?" שאלתי ואז הסתובבתי, רק לידע אישי, ברגע שאת רואה בור ערום כל מה שאת רואה זה קוביות.
אבל הפנים של הבחור הזה? לא יכלו לגרום לך לסובבממנו את המבט.
רק עכשיו שההינו קרובי יכולתי לראות יש לו עניים ירוקות על רק פנים זהובות ולרגע עלתה בי המחשבה
איך יהיה לנשק את השפתיים האלו שלו.
"בהחלט נורמל" אמר בן, לקח לי רגע להבין ולהזכר למה הוא מתכוון.
פתחתי את הדלת של הבת שלי והלכתי רגע צעד אח אחורה, 'אני לא יכולה להיות כל כך קרובה אליו.'
"מה את לחוצה?" שאל בן.
"לא יודעת קודם אתה הולך ערום מול החלון שלי ואחר כך אתה קופץ לביקור ונעמד ממש ממש צמוד אלי,
אתה מנסה לתחיל איתי? יש לך דרך מאוד מוזרה לעשות את זה" אמרתי.
"וואוו, את בקושי מכירה אותי וכבר יש לך את המס' שלי" הזכיר לי עובדה כואבת.
"אתה רוצה מכות? אני מרביצה חזק" אמרתי.
"עכשיו אני מפחד" אמר בן "רק רציתי להגיד לך שכשאת יוצאת מהבית תשאירי את החתול שלך בתוח הבית כי הוא עולה
לי על המכננית"
"אז מה?" שאלתי.
"זה משאיר לי סימנים" אמר בן, ואז הבחנתי בבובו מקורבלבין זרועותיו של בן, גאד! לי בובו לא נותן להחזיק אותו ככה.
לקחתי את בובו בכעס, או לפחות השתדלתי להשאיר רושם של כעס.
"בובו הוא חתול" אמרתי. הוא הרים גבה, אלוהים תיקח אותו!! "חתולים אוהבים להיות משחוררים וזה היתרון כי חוזרים בסוף"
אולי ככה הוא יבין "הבנת או שלהסביר יותר לאט?"
"אז תרחיקי אותו מהמכונית שלי" אמר בן.
"אז תרחיק את המכונית שלך מהחתול שלי" אמרתי, הוא יכול בקלות לגרום לבן אדם לצאת משליטה.
נכנסתי להביתה ותרקתי את הדלת בפנים שלו. הבן אדם הזה פשוט בלתי נסבל.
הטלפון של הבית צלצל. כמובן כמו שבטח ציפיתי זה היה דרור, הבחור לא יכול בלעדי תמיד ידעתי שיש לי השפעה כזאת על בנים.
"מנשמע?" שאלתי.
"בסדר איך בבית?" שאל דרור.
"נאמ...בסדר לא שרפתי עוד שום דבר הכל שלם, סמוך עלי" אמרתי.
"אם לא הייתי סומך עלייך לא הייתי פה" אמר דרור.
"יש לך הבחנה דקה" אמרתי.
"בהחלט".
"טוב אבל הכל טוב?" שאל דרור.
"נו כן דרור" אמרתי.
"עצבנית?" שאל דרור.
"סתם השכן החדש מביא לי העצבים" אמרץי "טוב יאללה דרור ביי ביי".
"בלי שטויות בי" אמר דרור וניתק.
קשה להפתר מאח גדול ודואג. האמינו לי.
מוכשרת שלייייייייי (: אני רוצה עוד פרק מיד. מדהיייים וממכר 3>
המשך !!
מדהים [[:
מחכה לעוד המשך מושלם,
שבת שלום וחג שמח 3>
לידורויייייי- תעשי לי 10011 חצילים 3>> אוהבת אותך
אדווה- תודה אהובתי אוהבת אותך
אני כ"כ אוהבת את הכתיבה שלך..
היא מדהימה
מדהים!
דורשת המשך
וסיום לסיפור!
יפה ( :
תמשיכי !
חג שמח ושבת שלום !
QUOTE (karnusha_167 @ 18/04/2008) אני כ"כ אוהבת את הכתיבה שלך..
היא מדהימה
מדהים!
דורשת המשך
וסיום לסיפור!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח =]]
תוודה אהובתי 3>>
ואהמ...עוד לא התחלתי ת'סיפור כבר את דורשת סיום?
QUOTE (הנסיכעע @ 18/04/2008) יפה ( :
תמשיכי !
חג שמח ושבת שלום !
תוודה מאמוש :]
מיד המשך
חג שמח וכשר ושבת שלום 3>
פרק 3
כבר שבוע עבר מאז שעברתי לכאן, הדירה הייתה לגמרי חדשה, אבל בגלל שהיה לי הרבה זמן פנוי מצאתי את עצמי תוך שבוע עם דירה מוכנה לגמרי.
לא הכרתי פה עוד אף אחד. יכול להיות שזה מוקדם מידי שבן אדם בן 18 וחצי עובר לגור לבד במקום להתגייס לצבא, אח שלי מת בצבא ובגלל שאמא שלי הייתה כל כך חרדה שאני לא אתגייס הסכמתי לוותר על זה חוץ מזה שהיה לי סכרת אז לא יכולתי להתגייס. אבל המצב בבית נהפך לנורא, ההורים שלי פשוט השתגעו מאז מות אחי, לא יכולתי לסבול את זה, אז חסכתי את כל מה שיש לי בשביל לקנות דירה חדשה במקום לטוס עם חברים שלי שכרגע נמצאים בתאילנד.
הבחורה מבית ליד הייתה היחידה שהכרתי ברחוב הזה חוץ מגב' כהן שהכירה את דוד שלי שהשכיר לי את הבית הזה.
נכנסתי לחדר שלי תוך כדי שהמוזיקה מנגנת שיר של שלמה ארצי .
"ואז אני נכנס לחדר
ושואל האם
כולם פה כלומר בסדר
כולם עוד חיים
ואת שרה עם גיטרה עם געגועים לים
כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם."
הלכתי למחשב, הסתכלתי בדוא"ל חברים שלי שלחו לי תמונות מתאילנד, הם מסרו כמה כיף היה. 'כלבים' חשבתי וחייכתי.
לקחתי סיגריה ויצאתי מהבית התיישבתי על המדרגות מחוץ לבית שלי.
שנאתי את ההרגל שלי לעשן, אבל זה הדבר היחיד שעזר לי מאז שאח שלי מת.
שמעתי רעשים מהחצר בבית ליד, הסתכלתי על השכנה, היא נראית 17 גג למה היא לבד בדירה אז?
היה בה משהו עדיין כזה אך עם זאת גם קשוח. השיער החום שלה היה גלי ומסודר במין פראות על כתפיה, ענייה היו חומות צהובות כאלה על רקע פנים שחומים, שפתיים אדומות שהסתיימו בגומות.
"בובו, תעצור שנייה, שהשכן הנורא לא יאכל אותך" שמעתי אותה צועקת כאשר ראיתי את בובו רץ לעבר המכונית שלי.
התחלתי לצחוק, תפסתי את החתול. היא הביטה בי ושמץ של כעס צץ בענייה.
"שם מטומטם לחתול את לא חושבת?" שאלתי.
היא חטפה את החתול מידי. "הוא לא שלי" אמרה והורידה את ענייה מעיני "הוא של חברה של אח שלי, היא נתנה לי לשמור עליו בזמן ש..." היא עצרה את עצמה כמתחרטת "אבל מה זה העניין שלך בכלל".
היא באה להסתובב. "האוץ' את מכאיבה לי" אמרתי.
"אני מקווה" לחשה.
החיוך שלי התרחב. "למה?" שאלתי באותה לחישה.
"כי אולי ככה תתרחק ממני" אמרה.
"מוזר לשמוע את זה ממישהי שרק פגשה אותי" אמרתי.
"מה זה משנה לך?" שאלה.
"איך אמרת קוראים לך?" שאלתי.
"מעיין" אמרה בחוסר רצון שהיה ברור שהיא השתדלה בשביל להשמיע אותו בקולה.
"אני בן.." אמרתי.
"טוב."
"מה עשיתי לך?"
"יש בך משהו שאני לא אוהבת" אמרה בבוטות.
"למה?"
"אתה מזכיר לי מישהו"
"את מי?"עכשיו כבר חייכתי.
"אבא שלי" אמרה והסתובבה והלכה חזרה הביתה.
'אבא שלה?!?!" הייתי מופתע.
^*^*^*^*^*^*^*^*^*^*^*^*^*^*^*^*^*
זה לא מהדברים שמצפים ממני לומר לבחור חדש שאני פוגשת, אבל הביטחון העצמי הזה שלו, הזכיר לי לפתע את הביטחון שהיה לאבא שלי, אבא שלי לא נשבר מכלום, חוץ מכמה שנים לפני שהוא עזב את הבית שאז הוא היה בן אדם עצוב, אבל היה לו תמיד ביטחון עצמי כזה, הוא אהב את עצמו, הוא התחיל ופלרטט עם בנות צעירות ומבוגרות ממנו.
שנאתי את זה, אבל אולי זה גם מה שמשח אותי לבן, הוא הזכיר לי את אבא שלי, אני אהבתי את אבא שלי, והוא היה חסר לי, אבל אני סולדת מכל קירבה לכל בן אדם שדומה לו.
מירביק מה זה הקצר הזה? 😮
אני רוצה המשך מדהים כמו זה !! חח 3> אוהבת אותך.
מירביק , זה מדהים !!!!!!!!!!!!!! 😛
QUOTE (lidorushit @ 18/04/2008) מירביק מה זה הקצר הזה? 😮
אני רוצה המשך מדהים כמו זה !! חח 3> אוהבת אותך.
חח לא היה לי כוח :S
תוודה לידוריק חולה עלייך 3>> כבר ממשיכה
QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 18/04/2008) מהממם
תוודה מאמי :]
