אין בכלל מלאכים בשמיים

QUOTE (סוופרמאמי @ 25/05/2008) QUOTE (karnusha_167 @ 24/05/2008) כבר אמרתי לך שהסיפור שלך זה המקום שאני בוחרת לברוח אליו!!
הוא סוחף הוא מדהים!!!
את מדהימה כישרונית שלי!!!
אוהבת אותך...
תודה
אני אוהבת אותך את יודעת?!

תודה לכולן אתן מדהימות =] אני ימשיך מחר למה אין עכשיו עייפה מידי
יאפ=]
אבל תמיד כיף לשמוע שוב 😁 😛

ולא יותר משאני אוהבת אותך...
תודה ענקית על הכל....
אפילו על הסיפור הזה...

^ אויש שתקי כבר אין דבר כזה!!!
ואין על מה תודה =] עם כבר תודה לך 3>

את לא נכנסת ולא נעליים 😠 ועכשיו לי לא יהיה זמן להיכנס .:/ אוף!!

^
אהההההההההה אל תשנאי אותי ]= ההורים שלי חזרו היום מחו"ל והייתי עסוקה בלהציק להם
וכל פעם שכבר הייתי במחשב העיפו אותי ממנו ]=
מחררר מחרר מבטיחה!!

"טל.." אמרתי בצורה חדה עד שגרמה לו להפסיק לצחוק.
הוא הסתכל עלי ואחז בידי. "אני חושבת שאני..."
"את מה?"
"מתאהבת בך" אמרתי.
חיכו התפשט על פניו. "תגידי את זה שוב" אמר טל.
" אל תשחק איתי משחקים" אמרתי "פשוט תגיד לי אם זאת רק אני או שזה גם אתה"
"את באמת צריכה לשאול?" שאל טל.
הוא התקרב אלי ואז צחק קצת במבוכה. גם אני הייתי במבוכה היה לי קשה לקחת את הקשר של הידידות הזאת לכיוון שונה.
אבל ששפתנו התחברו לא היה מקום לספק אני אוהבת אותו!!

פרק 25
טל והדר חזרו אל תוך המועדון, לא היה מקום לצל של ספק, הם היו קרובים ורק מהמבט שלהם היה אפשר לראות את זה.
"אני מאמינה שאפשר להגיד לכם מזל טוב לא?" שאלתי.
"יכול להיות 😁 " אמרה הדר.
"יכול להיות אה?" שאלתי "מזל טוב יפים שלי" חיבקתי אותם.
"יאללה פתאום כולם בהלם, שבוע!! שבוע חפרתם לנו! ישבתם פה על הוריד ואמרתם לנו כמה אנחנו צריכים להיות ביחד" אמר טל.
"מה אתה בוכה? אתה זה שלא מקשיב אף פעם" אמרתי.
"נכון" מלמלה הדר.
"שמעתי את זה" אמר טל וצחקנו.
"יאללה משקעות על טל" צעקה הדר.
"אבל..." הדר עצרה אותו בנשיקה שפשוט השאירה אותו חסר מילים. "היא מנצלת אותי אבל מה אני כבר יכול לעשות?"
"יאללה על חשבון טל" אמר יוני.
הזמנו לשתות, וטל יצא מזה מרושש. אחר כך הלכנו כולנו לרקוד וממש מאוחר שנמאס לנו פרשנו כל אחד לביתו.

"חזרתי מאוחר" שמעתי מישהו אומר.
"וואו, ממתי הפכת להיות אבא שלי?" שאלתי שראיתי אותו עומד מול הדלת של הבית שלי.
"את יודעת שכואב לי לשמוע אותך אומרת את זה" אמר חיים.
"כואב לך? חיים אתה עזבת אותי!! ככה אתה מצפה שתחזור והכל יחזור להיות אותו דבר?" שאלתי "אני מוכנה לתת הזדמנות אבל בבקשה ממך אל תצפה שהכל יחזור להיות אותו דבר כבר מעכשיו!"
הוא שתק. "ובבקשה ממך אל תחכה לי בשעות כאלה מחוץ לדלת! אני עוד יחשוב שאתה עוקב אחרי" אמרתי.
"ראיתי אותך יוצאת היום שעשיתי הליכה דאגתי לך"
"אני כבר מספיק גדולה כדי לדאוג לעצמי" אמרתי.
"את קשה איתי" אמר חיים.
"תסלח לי שרק עכשיו גליתי שאתה חלק מהסיבה שאמא שלי התאבדה" אמרתי. לא באמת התכוונתי לזה, אבל הראש שלי היה במקום אחר. אולי בגלל שהייתי שתויה ופחדתי שהוא יגלה.
הוא הסתכל עלי במשך שניות ואני פתחתי את הדלת להיכנס.
"שתית?"
הסתכלתי עליו. "כן! וגם עישנתי המון" אמרתי והוספתי שקר לבן רק שיעזוב אותי כבר!.
הוא הביט בי בדאגה. "מעיין אני..."
"אני רוצה לישון טוב?" שאלתי "אני סחוטה מעיפות ואין לי כוח אלייך".
נכנסתי הביתה, החלפתי בגדים ונשפכתי על המיטה.

!@#$%^&**&^%$#@!
"שלום" אמרתי בקול שקט.
אור ניגש אלי. "ביקשתי ממך לא לבוא" אמר .
"אתה לא באמת חשבת שאני לא יבוא"
"קיוויתי"
"למה?" שאלתי.
"ליאת תקשיבי אני..."
"אתה מה? לא יכול לראות אותי? אני מזכירה לך אותו עד כדי כך שבא לך לבכות?" שאלתי "גם אתה מזכיר לי אותו אור, אתה מבין? אבל אני לא הולכת להעלם כי אתה מזכיר לי אותו"
"אם זה היה רק זה אז לא הייתי אומר לך לא לבוא, שמעי אני חושב שאני מתחיל להרגיש אליך משהו, אני לא יכול לעשות לו את זה"
"ולי?"
"מה לך?"
"לי אתה יכול לעשות את זה?" שאלתי "להרחיק אותי מכל דבר שיכול להזכיר לי את אהוב ליבי?" אמרתי בכוונה האהוב ליבי כדי שיבין שאין לי שום כוונה לעשות משהו עם הרגשות שלו! למרות שריציתי.
הוא הוציא אותי מהבית ויצא יחד איתי. הוא החזיק בידי ולקח אותי לחדר מדרגות.
"אהוב ליבך התאבד" אמר ואז ראיתי במבטו את החרטה על מה שאמר.
"אהוב ליבי זה אח שלך למען השם!" אמרתי "איך אתה מסוגל לעשות לו את זה?"
ראיתי אותו נלחם בין הרצון לומר לי משהו ובין הרצון של לא להגיד משהו לא במקום.
הוא אחז בראשו כאילו הוא הולך להשתגע. "אני לא מאמין עבר כולה שבוע מאז וכבר כל זה קורה לי?!" שאל אור "עזבי נראה לי הכל פשוט היה סתם, כי הזכרת לי אותו ו..." הוא שתק לרגע ואז הוסיף "עזבי" הוא הלך משמה לעבר הבית שלו ואני הלכתי חזרה. "אני רוצה רק להיות כמה דקות אצלו בחדר" אמרתי.
"טוב" אמר אור ולא הסתכל עלי אפילו.
נכנסתי לחדר של עמית, וכמו בדרך כלל נשכבתי על המיטה שלי נשטפת בזיכרונות.
כמו הפעם ההיא שבאנו אליו וישנתי אצלו בפעם הראשונה וכל הלילה הייתה בלחץ שיקרה בנינו משהו,היתיי אז עוד בתולה, והוא שמר על הידיים של, ולא נגע בשום מקום בו לא רציתי שיגע. באמצע הלילה הוא הלך לאמבטיה והתקלח במים קרים ואז שחזר הסתכלתי עליו והוא נישק אותי בפראות שחקוקה בזיכרוני.

מצאתי את עצמי מתעוררת שהדלת נפתחת, 'עמית..' חשבתי.
הוא התקרב אלי. "היית פה הרבה זמן רציתי לראות מה איתך" אמר
הוא התקרב והתיישב לידי. "את בוכה" אמר וניגב את הדמעות שלי.
"נשק אותי" לחשתי.
הוא הסתכל עלי. "את בטוחה?" לחש
"אני לא בטוחה בכלום" השבתי והוא נישק אותי. רק תוך כדי הנשיקה הבנתי שזה לא עמית, אבל לא יכולתי לעצור נסחפתי, הוא הרחיק את שפתיו משלי."אור.." מלמלתי.
"זה לא היה צריך לקרות" אמר אור.
התחלתי לבכות. הכל נראה לי כל כך ברור, המשיכה הפתאומית לאור, הם כל כך דומים שזה כואב!!
"זה לא זה" אמרתי "אני לא רואה אותך, אני רואה את עמית, אני מצטערת"
"אני יודע" אמר אור.
"ניסיתי" קמתי משמה והלכתי משמה ישר הביתה.

!@#$%^&**&^%$#@!
"ליאת?"
"אני לא יכולה יותר!" אמר ליאת ונכנסה, התיישבנו על הספא.
"מה קרה?"
"אני רואה אותו! בכל מקום" אמרה ליאת "נישקתי את אור כי חשבתי שהוא עמית"
"וואי" אמרתי "תני לעצמך את הזמן ליאת עבר בקושי שבוע, את לא יכולה פתאום להמשיך הלאה זה לא קל"
"אני רוצה קצת שקט" אמרה ליאת "זה כל מה שאני צריכה"
"אז תני לך שקט להיות עם עצמך קצת" אמרתי "מתי כבר היה לך זמן לעצמך?"
היא שתקה.
חיבקתי אותה, והיא התחילה לפרוץ בבכי.

!@#$%^&**&^%$#@!
שהלכתי ממעיין נתקלתי בבן שיצא מהבית שלו בדיוק.
"היי" אמר.
"היי" מלמלתי בעצב.
"איך את?" שאל בן.
"שמועות מתפשטות מהר אה?" שאלתי.
"כן" אמר בן "אני מבין אותך כבר הייתי בסרט הזה"
"באמת?" שאלתי בקול דוקרני, כולם פתאום מבינים אותי "חברה שלך התאבדה?"
"לא, אח שלי מת" אמר בן.
"אני מצטערת" אמרתי "לא התכוונתי להיות כזאת רעה"
"זה בסדר" אמר בן "תני לעצמך קצת זמן להירגע, גם לשבת בבית ולשקועה בזיכרונות לא יזיק לך, יותר מללכת לחברה ולספר לה כמה רע לך"
"כן רק שדברים מתחילים להסתבך לי יותר מידי" אמרתי.
"בא לך לדבר על זה?" שאל בן.
"לא ממש" אמרתי.
"בטוחה?"
"לא ממש" אמרתי.
הוא חייך אלי. "דברי אלי"
"אח שלו מתחיל להרגיש אלי משהו"
"המשפחה הזאת הולכת להיות משפחה מאוד עצובה, תחשבי על זה טוב, טוב לפני שאת עושה את זה" אמר בן.
"אני לא עושה כלום" אמרתי "אני לא אוהבת אותי, הוא נחמד אבל יותר מידי מזכיר לי אותו..."
"אני מבין" אמר בן, ראו שהוא מבין.
"נחמד לדבר איתך" אמרתי "אני צריכה ללכת."
"טוב, אז יאללה ביי, תהיי חזקה" אמר בן "שומרים עלייך שמה למעלה" הוא קרץ לי והלך.
רק אחרי שהגעתי הביתה קלטתי שדיברתי עם בן, זה שפגע באחת מהחברות הכי טובות שלי!

וואי וואי איזה יפה..
תודה על עוד פעם שנתת לי לברוח חחחחח
אוהבת אותך מוכשרת שלי!
מדהים!
ומזל טוב לזוג בחמוד!!!
ורגע בן היה בדרך למעיין או מה???
אוווף כמה מתח😁

מדהים .= ]

מושלם !
המשך(:

כזזה יפפה
אווף..חחח

תמשיככיי,
33>>

מדהיםםםםםםםםםם
יאוו איזה חמווווווווווווווווד בןןןןןןןן !!!!!!!!!
תמשיכיייייי

QUOTE (karnusha_167 @ 26/05/2008) וואי וואי איזה יפה..
תודה על עוד פעם שנתת לי לברוח חחחחח
אוהבת אותך מוכשרת שלי!
מדהים!
ומזל טוב לזוג בחמוד!!!
ורגע בן היה בדרך למעיין או מה???
אוווף כמה מתח😁
אני אהובת אותך!! =]
תווודה תוודה ענקית 3>
חח מזזל טוב!!
נאמ...לא בן סתם יצא מהבית 🙄
חחח ואולי אני עכשיו ימשיך

QUOTE (קורלוש_14 @ 26/05/2008) מדהים .= ]
תודה מאמי

QUOTE (koka15 @ 26/05/2008) מושלם !
המשך(:
תודה ברוש 3>

QUOTE (טולי25 @ 27/05/2008) כזזה יפפה
אווף..חחח

תמשיככיי,
33>>
חחחחחח חמודה =] תווודה

QUOTE (-ליאורוש- @ 27/05/2008) מדהיםםםםםםםםםם
יאוו איזה חמווווווווווווווווד בןןןןןןןן !!!!!!!!!
תמשיכיייייי
חחח כן בן בונבוניירה
תווודה מאמי =]]]