אין בכלל מלאכים בשמיים

קצר או שרק נדמה לי?
אהבתי 😊
מחכה להמשך

QUOTE (הנסיכעע @ 29/05/2008) יפה , כמו תמיד 😊
תוווודה מאמי =]]

QUOTE (-ליאורוש- @ 29/05/2008) וווואי ממש יפפפפה !!!
אבל מי זה שחר ?

בכל מקרה פרק מדהים .
תמשיכייייי ..
תודה
וההוא מהמועדון שהתחיל איתה..

QUOTE (karnusha_167 @ 29/05/2008) איך היא לא נפלה מהקטנוע/אופנוע שלו עם האגו הענק הזה שיש לו...
אבל תכלס חמוד חחחח...(מזכיר לי מישהו=\)

אוהבת אותך מדהימה שלי..
פרק מדהים....
חחחחח אהבתי!!
ואני יודעת על מי את מדברת :\
אוהבת אותך המוון
תוודה

QUOTE (girl11 @ 29/05/2008) קצר או שרק נדמה לי?
אהבתי 😊
מחכה להמשך
חח לא רק נדמה לך 😁 לא היה לי כוח ממש חח
עכשיו ממשיכה

^ ייייייייש 😊
חח פררק מדהיים !
אבל קצצרי : \
מחחכה להממשך וארווך ? (;

^^ חחח תוודדה =]]
וסיימתי עכשיו את הפרק ונראה לי זה הפרק הכי ארוך שיצא לי עד עכשיו :S

הרגשתי את עורי הופך לעור ברווז, מן צמרמורת כזאת שעוברת מהראש לרגליים, ומתעכבת בלב.
"עצור.." צעקתי.
הוא עצר. "מה קרה?"
"סתם, אני יכולה ללכת מפה לבד." אמרתי
"עזבי שטויות אני יכול להסיע אותך"
"לא צריך" אמרתי בחיוך.
לא רציתי להתחיל קשר חדש עם בחור, אם לא בן אני לא רוצה אף אחד בתקופה הקרובה.
"טוב" וויתר ולפני שהלכתי אמר "רק אולי במקרה בא לך להביא לי את המספר שלך..."
"אני לא חושבת שאני מוכנה לאיזה קשר מכל סוג כלשהו" אמרתי, והלכתי משמה, מרגישה עדיין את המבט שהוא תוקע בגבי, שחודר את נשמתי.

פרק 27
"או הינה את סוף, סוף" אמר טל שנכנסתי לכיתה ואני נבהלתי כי הייתי עסוקה יותר מידי בלחשוב.
"מה את קופצת?" שאלה הדר שצצה מאחוריו וחיבקה את זרועו, חיוך קטן עלה על פני בעודי חושבת כמה מתאים לה לעמוד ככה לצידו.
"סתם, מה רצית?" שאלתי.
"מסיבת שחרור" אמר טל בחיוך חתום.
"אה?"
הוא הסביר לי על מה הרעיון שלו בהתלהבות סוחף ביחד איתו את הדר. "ומה ליאת אמרה על זה?" שאלתי.
"היא דווקא אהבה את הרעיון" אמר טל.
"אז נשמע לי סבבה" אמרתי.
"יופי, אז יום שישי" אמר טל.
"טוב" אמרתי.
"את לא נראית מתלהבת" אמרה הדר.
"זה לא זה" אמרתי "אני סתם עייפה" שיקרתי.
"טוב" אמרה הדר מודאגת.
חייכתי אליה כדי שתסיר דאגה מליבה.
הלכתי וישבתי במקום שלי השענתי את ראשי על השולחן, חושבת מה באמת גרם לי לדחות ככה את שחר? האם בגלל שנפגעתי מבן? או שבגלל שהלב שלי נעול על בן?
עצמתי לרגע את עיני, אוחח בן כמה שאני רוצה אותו!! וכמה הוא לא יוכל להיות שוב שלי.
"היי" אמרה ליאת.
"היי" מלמלתי בלי להסתכל עלייה.
"מה קרה?" שאלה ליאת.
"סתם"
"בן?"
"בערך"
"פרוט.."
"אני פשוט לא מצליחה להמשיך הלאה" אמרתי "זה מפחיד אותי מידי"
"עדיין אוהבת אותו?"
"כן"
"את יודעת הוא לא כזה נורא"
"מי ישמע כמה את מכירה אותו"
"דווקא דיברתי איתו אתמול" אמרה ליאת, ועכשיו דווקא כן הסתכלתי עלייה.
"מה?"
"אתמול שחזרתי ממך נתקלתי בו במקרה, הוא שאל מה איתי אחרי מה שקרה עם עמית" הסבירה ליאת "זה הכל! הוא מצליח להבין אותי בגלל מה שהיה עם אח שלו"
"טוב" אמרתי לא יודעת מה הרגשתי, רציתי גם אני לדבר איתו.
"זה לא מפריע לך?" שאלה ליאת.
"למה שזה יפריע לי?" שאלתי. שאלה טובה :\
"אויי זה כן מפריע לך!" אמרה ליאת "ידעתי שלא כדאי לדבר איתך, שמעי מעיין את יודעת שאני אוהבת אותך אבל בגלל שנפרדתם אסור לי לדבר איתו?"
"לא, זה לא קשור" אמרתי "סתם אני מתגעגעת אליו"
"אז אולי תדברי איתו ותחז..."
"לא" אמרתי "הוא רוצה לטוס עם יעל".
"ואיך את אם זה?"
"על הפנים"
"אז תגידי לו"
"זה לא יעזור, אני הסיבה שהוא רוצה לטוס" אמרתי "כדי שאני יוכל לשכוח אותו"
"את תתגברי עליו" אמרה ליאת.
"אני מקווה" אמרתי.

שחזרתי הביתה פתחתי סתם הרדיו.
התנגן שמה שיר של שלמה ארצי 'נצמדנו'.
נאנחתי בשקט. כמה התגעגעתי אליו, אל הגוף שלו, על הפנים שלו, אל המגע שלו, אל כל כולו.

ואז אני נכנס לחדר ושואל האם
כולם פה, כלומר בסדר, כולם עוד חיים.
ואת שרה עם גיטרה געגועים לים.
כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם.

לקחתי גלידה מהמקרר והתיישבתי על הספא. צחוק ממורמר יצא מפי כאשר הגיע לקטע בו הוא שר.

אני לא אספר הכל על איך עשינו מין
נצמדנו לאלוהים גדול בתוך אצטדיונים,
מישל, מישל
קראתי לך ואת מזה צחקת....

רק עכשיו הצלחתי להבין מה כל כך מיוחד בו, איך שהוא מצליח למוך אותי אליו, רק במבט אחד אני שלו, מגע אחד והוא שלי, כל כולו שלי מתמסר אלי באהבה כמו שאף אחד עוד לא הצליח.
התחלתי לצחוק, כמו מטומטמת אני מאוהבת והוא לא רוצה אותי בחזרה ואני צוחקת! כי אין לי משהו אחר טוב יותר לעשות.
יצאתי מהבית. ראיתי אותו באותו הרגע יוצא גם כן.
"היי" אמרתי.
"היי" אמר בקול שקט עד כדי לחישה.
התקרבתי אליו, הייתי כל כך קרובה אליו עד שידעתי שאם הוא לא יתרחק אני יישאר קרובה אליו ככה כל החיים.
"אני טס מחר בערב"
שמתי אצבע על שפתיו "ששש.." לחשתי "בבקשה אל תוסיף עוד מילה".
"אני לא חושב שזה רעיון טו..."
נישקתי אותו. בהתחלה הוא לא שיתף פעולה, אבל אחר כך הוא לא ידע איך לעצור את זה, הוא חיבק את מותני מצמיד אותי אליו.
"בוא.." לחשתי והכנסתי אותו אלי הבייתה.
"מעיין..."
"בבקשה" אמרתי "אני רוצה לישון איתך"
"מעיין תחשבי על זה שוב כי..."
"לילה אחד אחרון, שנוכל להיפרד" התחננתי.
ולפני שענה לי הצמדתי אותו אלי.
"אם זה מה שאת רומה" אמר בן.
"אני נואשת" אמרתי וליטפתי שרירי החזה שלו, ראיתי איך הוא מצטמרר למגעי. "אני נואשת אלייך, אני רוצה אותך כל כך עד שאם הייתי יכולה הייתי מסיימת את חיי איתך כאן עכשיו"
"די מעיין את עושה את זה יותר קשה ממה שזה" אמר בן.
נישקתי אותו. לילה אחרון שלי איתו, לילה אהבה אחרון שלי איתו. הורדתי את חולצתו לאט, לאט הכל לאט כדי ליהנות מהרגע הזה כמה שיותר.
הוא ליטף אותי בכל מקום שאפשר. הוריד את חולצתי ונישק אותי.
שסימנו שכבתי בזרועותיו.
"ניסיתי שלא לאהוב אותך כל כך" אמרתי.
הוא שתק. הסתובבתי אליו. הוא הביט בי בעניים היפות שלו מפחד להגיד משהו.
התקרבתי לאוזנו. "תודה" לחשתי "היית אולי התקופה הכי יפה בחיים שלי, הלוואי זה היה נמשך יותר"
בליבי חשבתי עד כמה אני הייתי מוכנה להתמסר אליו עד שהייתי מוכנה למסור לו את תקופת הרווקות שלי.

וקח נצמדנו שם לאדמה לכיבושים
אני רוצה לישון איתך צרחת לי בכבישים
ולפעמים היית לוחשת לי בין אנשים
בוא נתחתן, תעשה לי ילד, ותכתוב לי שיר.

נרדמתי בין זרועותיו, מוגנת ליום אחד. ממחר הוא יהיה שלה, של יעל.
"בוקר טוב" אמרתי לו בבוקר כאשר ראיתי את עיניו נפתחות.
"בוקר טוב" לחש לי.
"היה לי כיף" אמרתי.
"אז למה את בוכה?" שאל בן "ידעתי שזה לא יהיה רעיון טוב"
"לא" אמרתי "סימנו את זה יפה לא?" ואז פרצתי בבכי "למה אתה עוזב?"
"אני לא רוצה לפגוע בך יותר מעיין" אמר בן.
"אחרי הכל אתה עדיין לא אוהב אותי" אמרתי בעצב "אני מבינה" הוספתי וניגבתי את הדמעות וחייכתי אליו, החיוך הזה לשם כינוי היה כנה.
"מגיע לך יותר ממני מעיין, את משהו את, מגיע לך מלך ולא פחות" אמר בן.
חייכתי אליו. "פעם חשבתי שאתה המלך שלי" אמרתי.
"אני מצטער"
"זה בסדר" אמרתי.
"אני צריך לארגן דברים לטיסה" אמר בן.
"זה בסדר" אמרתי :אתה יכול ללכת"
הוא קם מהמיטה והתלבש, מסתכל עלי פעם אחרונה. "ביי מעיין" אמר בן.
"ביי בן" אמרתי.
הוא יצא מהבית, ואני שקעתי בזיכרון מתוק מליל אמש. לא בכיתי יותר, ככה הכי טוב לשנינו, הוא לא אוהב אותי אז בשביל מה? בשביל לגרום לי עוד יותר כאב? עדיף ככה ששנינו נהיה מאושרים וזהו.

"יוווום שישי את יוודעת!! אווו אההה
יש בעיר מסיבבבה אווו אההה.."
"מה?" שאלתי שנכנסתי לכיתה ושמעתי את טל ויוני שרים להם כאילו העולם הוגש להם על נייר צלופן.
" ארגנו הרבה שתייה להיום בערב" אמר טל.
"וואלה מגניב" אמרתי בחיוך.
"את מאושרת מידי" אמר יוני "את מפחידה אותי"
"באמת?" שאלתי והחיוך שלי רק גדל.
"מה יש לך?" שאל טל וצחק.
"סתם" אמרתי מחניקה חיוך "אבל בקיצור אפשר לעשות אצלי כי רק לי יש בית פנוי".
"טוב" אמר טל "אז סגור?"
"נעול" אמרתי.
"תפסיקי עם החיוך הזה" אמר יוני.
"יאללה עד שאני מאושרת כואב לכם הלב?" אמרתי "שק לי בתחת יוני"
"בכיף נשמה" אמר יוני.
"לא הייתי רצינית" אמרתי.
"חבל" אמר מאוכזב.
"מדברים על היום בערב?" שאלה ליאת.
"לא מדברים על זה שמעיין לא רוצה שאני ישק לה בתחת" אמר יוני.
"כן מדברים על היום בערב" אמרתי תוך כדי שאני דורכת על יוני.
"אז אני רוצה לשאול אתכם אם יפריע לכם אם אני יזמין את אור" אמרה ליאת.
"את בטוחה שזה רעיון טוב?" שאלתי.

אמא אמא אמאאאאאאא איזה סיםור!!!!
איזו כתביה אני מתה פה!!!!

אווף עם היעל הנדחפת הזו שתחזור לחור שמימנו באה...
מה הסיכוע שאת ממשיכה עוד פרק???
אני מכורה לסיפור שלך..!!!
אוהבת אותך

מה עכשיו המעפאן הזה טס ? 😁😁
פרק יפה ,
תמשיכי מאמי .

מוווווווושלם !!!
אווווף למה לא החזרת אותם ? :\
הממשך ..

נוו אסור לה לוותר על שחר 😠 יפהייפה 3>

אין, אין לי מילים! את פשוט גדולה!!!
פרק 27 מעלףףףף! אחד היפיםםם! במיוחד הקטע עם מעייו ובן...כל כל קיוויתי שהוא לא יעזוב בבוקר...אוףף, אולי בכל זאת יסתדר ביניהם...שחר הזה לא נראה לי משו...חש מעצמו יותר מדי...:/

מדהים!
תמשיכי 😊

פרקקק מהממם ממאמי.
אווף למה הוא חייב לטוס גם כן ?

תמשייכי..
שבת שלום (: