יש כמה שהם אומרים שהם לא מבינים מתי אני עוברת בין הרגשות של הדמויות, אז... כל מעבר אני אפריד בעזרת קו.
אני שמה פה קישורים לשני שירים, שמעצימים את היופי של הפרק...
כדאי לכם לקרוא ותוך כדי לשמוע אותם...
*להפעיל את השיר כשהשם שלו מוזכר*
Hinder - By The Way
Hinder - Lips Of An Angel
מקווה שתאהבו את הפרק (:
לילה טוב
פרק 11
הלכתי אליו... לאהוב שלי, להתנצל, רק קיוויתי שהוא יסלח...
ראיתי את הבית מרחוק, אז הבנתי, שכל ה'שמועות' שאומרות שהוא עשיר, לא כל כך שמועות... אלא אמת.
מבחוץ זה היה בית ענק, גדול, כמו אחוזה גדולה מאוד, נכנסתי בשער הגדול, וראיתי דשא ירוק מאוד, יחסית לעונת הקיץ החמה, ראיתי מזרקה יפיפייה שבמרכזה היה פסלון יפה, חיפשתי בעיניים מכונית... אבל לא מצאתי, נשמתי לרווחה שההורים שלו לא בבית. אני רוצה להכיר אותם, אבל זו לא הזדמנות כל כך טובה...
צלצלתי בפעמון, הלב שלי דפק, הסתכלתי על הדלת החומה והגדולה, שאותה פתחה אחרי כמה שניות אישה לא מבוגרת ולא צעירה, היא נראתה עייפה ותשושה, עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות כמו השמיים, ובכל זאת היא חייכה, חיוך עייף, אבל אמיתי... היא שאלה בסקרנות: "באת לטל?"
היה לה קצת מבטא מצחיק... ישר עניתי: "כן..."
...: "תעלי, הוא למעלה, מחכה לך"
אני: "אוקיי, תודה"
עליתי, וכבר ניחשתי שמי שדיברתי איתה היא המנקה או העוזרת... הסתכלתי סביבי בעדינות, שהיא לא תראה שאני המומה מגודל הבית ומהיופי שלו, שמעתי את צעדיה מתרחקים.
מאחד החדרים שמעתי התחלה של שיר, הוא היה לי מאוד מוכר... ניסיתי לזהות, וישר זיהיתי, זה השיר שטל הכי אוהב – by the way.
לא הייתי בטוחה לאיזה חדר להיכנס, היו שם הרבה... שמעתי מלמטה את הקול של האישה עם המבטא המצחיק: "חדר שני מימין"
עניתי בחזרה: "תודה"
הלכתי בצעדים קטנים לחדר, הדלת הייתה סגורה, דפקתי על הדלת..
לא טעיתי, זה באמת השיר הזה... יש לו מילים יפות, אבל המנגינה, הרבה יותר יפה...
הוא קטע את המחשבות שלי "אירה?"
אני: "לא, זאת אני..." מתלבטת אם הוא יזהה את הקול
טל: "אהה.. תיכנסי"
שמחתי לשמוע שהוא מזהה אותו.
נכנסתי בעדינות... "היי" אמרתי בחצי חיוך. הוא היה במחשב...
טל: "מה... מה קורה?" הוא שאל בהיסוס קל והנמיך את המוזיקה, ששמעו אותה, אבל ממש חלש
טל: "שבי" הוא הצביע על המיטה.
התיישבתי, ולא ידעתי בדיוק מה להגיד... החלטתי שאני אגיד מה שבאמת יש לי בלב... הרי בשביל זה באתי.
אני: "אני מצטערת על היום..." השתתקתי לכמה שניות, גם הוא לא אמר מילה.
"הייתי מגעילה, ובאמת שלא התכוונתי, זה גם לא הגיע לך, במיוחד אחרי ההפתעה המדהימה שעשית לי! בקיצור.. סליחה"
--------------------------------------------------------------------------------
הוא הסתכל עליה, בעיניים החומות שלה, תמימה כל כך, מבקשת סליחה, בכנות, באמת...
הוא לא יכול שלא לסלוח לה.
לאבד אותה – הוא לא רוצה ולא יכול, ולכעוס זה משהו שלא עוזר בכלום, הוא ראה בעיניים שלה שהיא באמת מתחרטת...
הייתה שתיקה.
הוא שונא שתיקות! זה מטריף... זה רגעים מעצבנים ומביכים שלא צריכים להיות בכלל!
--------------------------------------------------------------------------------
לא רציתי להסתכל עליו, הסתכלתי על הרצפה והחזקתי אצבעות בלב שהוא יסלח לי... החזקתי עם היד את השרשרת שהוא קנה לי, כאילו נותנת לי כוחות להחזיק מעמד את השתיקה הנוראית הזאת, את המתח... חיכיתי שהוא כבר יגיד משהו.
טל: "בסדר" הוא קטע את השקט, סוף סוף!
אני: "בסדר?" קצת התאכזבתי שזה מה שיש לו להגיד...
טל: "ההתנצלות מתקבלת"
הסתכלתי עליו במבט סורק, שמנסה להבין אם הוא צוחק, או ציני, או אולי רציני... לא בדיוק הצלחתי להבין,
עד שעלה לו חיוך על הפנים, חיוך שאמר הרבה, שגרם ללב שלי לדפוק מהר יותר ממה שהוא כבר דפק...
ישר קפצתי עליו, נתתי לו חיבוק ונישקתי אותו נשיקות קטנות...
--------------------------------------------------------------------------------
אירה הציצה בדלת שהייתה קצת פתוחה, היא ראתה אותם ביחד, זה חימם לה את הלב.
היא שמחה שסוף סוף יש לו מישהי שמביאה לו קצת אור לחיים.
היא קיוותה שהיא תישאר איתו, שהיא תעזור לו לעבור את המחלה, מניסיון החיים שלה, שאפשר לראות לפי כמות הקמטים שעל פניה שהוא רב, היא יודעת שאהבה מחוללת ניסים, שאף רופא ותרופה בעולם לא יכולים לבצע...
עם זאת, אהבה יכולה לפגוע מאוד חזק, היא יכולה לשרוף, להכאיב, לרסק לחתיכות...
אבל בסוף, גם את זה עוברים, ואוספים את החתיכות השבורות, מרכיבים אותן ביחד וממשיכים הלאה.....
היא נזכרה שיש לה עוד להכין להיום ארוחת ערב, ישר התנערה מהמחשבות וחזרה לעבודה...
--------------------------------------------------------------------------------
ליאן הגיעה לאור, הוא גר במרחק קטן מאוד ממנה, בסך הכל 3 דקות של הליכה ברגל.
היא דפקה על הדלת, מבפנים שמעה קול: "מי זה?"
היא התלבטה אם לענות או לא... היא לא ענתה
עוד פעם נשמע קול מבפנים, היא זיהתה שזה הקול של אבא שלו: "מי זה?"
הפעם, היא ענתה: "ליאן"
היא שמעה את המפתח מסתובב במנעול.
פתח לה אבא של אור, היא ראתה אותו כבר כמה פעמים, כשהיא באה אליו...
הוא חייך חיוך גדול, והזמין אותה להיכנס: "כנסי מותק, אור למעלה, כל היום לא יוצא מהחדר, אולי את תצליחי להעלות לו חיוך על הפנים"
באותו רגע הנשימה שלה נעתקה, לא היו לה מילים, היא רק חייכה ועלתה למעלה.
בביטחון היא התקדמה לחדר שלו, שכבר ידעה בדיוק איפה הוא נמצא, היא דפקה על הדלת שהייתה חצי פתוחה
אור: "יואו! אבא, אמרתי לך שאני לא רעב!" הוא אמר בכעס ולא הסתכל על הדלת
ליאן: "אני לא אבא שלך" היא אמרה בשקט
אור: "אהה... את" הוא פקח את העיניים
ליאן: "אני..."
אור: "תשמעי... אני צריך ללכת, אז..."
ליאן: "אז תדחה את זה, כי אנחנו צריכים לדבר"
אור: "אין לי על מה לדבר איתך"
ליאן לא נעלבה, היא ידעה בדיוק איך הוא מרגיש, וגם ידעה איך הוא מתנהג כשהוא כועס, עצבני או עצוב. היא לא התרגשה יותר מדי, והמשיכה בקול רגוע "מעולה, אז אני אדבר ואתה תקשיב"
היא התיישבה בנחת על המיטה, לידו...
ליאן: "אז... ככה... התקשרת אלי לפני כמה ימים, וענה לך מישהו... תמיר"
הוא קטע אותה: "אני לא רוצה לשמוע את ההסברים שלך, אין לך טעם למרוח אותי בסיפורים, עדיף לך לחסוך מהזמן שלך וללכת הביתה, כי לא תצליחי לשנות את מה שאני חושב"
ליאן: " טוב אז.." היא התעלמה ממה שהוא אמר והמשיכה "הוא ענה לך, ובדיוק הייתי במקלחת"
אור: "הוא כבר אמר לי..." הוא עוד פעם קטע אותה "איך הייתה הפעם הראשונה עם מישהו? או שזאת לא הפעם הראשונה?" הוא אמר בקול מתנשא
ליאן: "סליחה?" היא הייתה בשוק ממה שהוא אמר
אור: "הסליחה לא מתקבלת... תביני, אני לא רוצה לראות אותך ולא לדבר איתך, את כלום בשבילי עכשיו" הוא עדיין דיבר בצורה מתנשאת ומזלזלת
ליאן: "מה? אתה אידיוט? זה ידיד, הוא בא לקחת כמה דברים ממני, ונשאר קצת"
אור: "לא ענית לי.. איך הייתה הפעם הראשונה? כיף?" כל מילה שלו נתקעה לה כמו סכין בלב...
ליאן: "אתה ילד מפגר ודפוק, ואני לא מאמינה שזה מה שאתה חושב עלי, ויודע מה? כן... היינו פעם ביחד, בגיל 12, ועכשיו... אנחנו סתם ידידים"
אור: "אז עכשיו אתם יכולים לחזור להיות ביחד, את פנויה" זה פגע בה, כל כך פגע בה, אבל היא לא רצתה לוותר עליו
ליאן: "אתה לא יודע כלום... אתה סתם ממהר להגיע לדברים והאמת – הכל שטויות!"
אור: "הסברת? עכשיו את יכולה ללכת?"
ליאן: "אור! תפסיק כבר לחשוד בי בהכל, אני אומרת שלא קרה כלום!"
אור: "חבל לך לשקר.. פשוט תלכי ואל תורידי את הכבוד שלך יותר ממה שהוא כבר למטה"
היא קמה, לא אמרה כלום, פשוט יצאה מהחדר, עם עיניים דומעות, היא ירדה למטה...
אבא שלו אמר לה משהו, היא לא שמעה ולא ענתה, רק יצאה החוצה בלי להגיד מילה,
הוא פגע בה, כמו שלא פגעו בה הרבה זמן, הלב שלה היה מחורר, כאילו תקעו בו סכינים והוציאו אותם כמה פעמים...
היא בקושי הלכה, פשוט התקדמה לאנשהו... באיזשהו שלב היא התיישבה על המדרכה בצידי הדרך, והתחילה לבכות, היא הרגישה שהעולם שלה מסתובב.. היא רק ראתה שחור.
--------------------------------------------------------------------------------
אור התחיל להרגיש קצת רגשות אשמה, הוא היה לא פייר כלפיה, הוא הרגיש רע! הוא לא רצה להרגיש ככה, פשוט רצה להפיג את ההרגשה, או לפחות לא לחשוב על זה... בלי לחשוב יותר מדי הוא חיפש בספר טלפונים את המספר של לירון והתקשר אליה, הוא אמנם לא ממש חיבב אותה, בלשון המעטה, אבל הוא רצה לפגוע בליאן, להתעסק במשהו אחר... לעשות עם עצמו משהו! הוא צלצל, אחרי 4 צלצולים היא ענתה: "הלו?"
אור: "לירון, יש מצב את באה אלי?"
לירון: "מה קרה? ממתי אתה מדבר איתי?"
אור: "פשוט תבואי.. אוקיי?"
לירון: "אוקיי... 10 דקות אני אצלך"
הוא ניתק, הוא לא היה בטוח במה שהוא עושה, הוא לא חשב בכלל על מה שהוא עומד לעשות... רק החליף בגדים, לגופייה צמודה לגוף ולמכנס גדול כזה, נוח, של בית...
הוא ניער את השיער שלו קצת, שיהיה פרוע...
עברו 20 דקות והוא שמע דפיקה בדלת מלמטה... ישר צעק: "זה בסדר אבא, אני אפתח"
הוא פתח את הדלת ולירון הופיעה בפתח, הוא חייך אליה ונתן לה נשיקה קטנה בלחי...
לירון: "קרה משהו?"
אור: "בואי, נעלה"
הם עלו ביחד במדרגות לכיוון החדר שלו...
אור: "את רוצה לשתות משהו? לאכול?"
לירון: "לא, אני רוצה להבין ממתי אנחנו בקשר.."
אור: "מעכשיו?" הוא חייך
לירון: "אוקיי" היא הביטה כלא מבינה, אבל גם חייכה
אור: "אז... תגידי, כבר אין בינך לבין טל שום דבר, נכון?"
לירון: "נכון... סתם דפוק"
אור: "ומישהו אחר? יש?"
לירון: "לא" היא חייכה חיוך מפתה...
הם דיברו הרבה... עד שאור החליט שזה הרגע לעשות את מה שהוא רצה לעשות מלכתחילה, כשהזמין אותה...
הוא התקרב אליה, בעדינות מפתה, והתחיל לנשק אותה בצוואר, לאט לאט הם נשכבו על המיטה והתחילו להתנשק בפראות...
--------------------------------------------------------------------------------
אני: "מאמי, אני צריכה ללכת, קבעתי עם ליאן"
טל: "תישארי עוד קצת.. בבקשה"
אני: "אני חייבת ללכת, קבעתי איתה, אני לא רוצה להבריז לה"
הוא עשה פרצוף עצוב...
אני: "אני לא מסתכלת עלייך, אחרת אני מכירה את עצמי ואני אשאר"
טל: "תסתכלי!"
אני: "ביי" פניתי לכיוון הדלת
טל: "מחר, אנחנו נפגשים?"
אני: "אני לא יודעת... אני רוצה לעזור להורים שלי לארוז.. מחרתיים אנחנו עוברים"
טל: "אוקיי, אז תודיעי לי"
אני: "בסדר... ביי"
טל: "ביי יפה שלי, תהני"
חייכתי וירדתי למטה...
ראיתי את האישה שמקודם פתחה לי את הדלת...
היא אמרה: "אני יודעת שזה לא ענייני, אבל בזמן האחרון, בשבוע האחרון, טל מסתובב עם חיוך גדול מאוד על הפנים, את גורמת לו הרבה אושר, רק... אל תפגעי בו, אני מבקשת ממך"
אני: "אל תדאגי..." עניתי בחיוך
היא הוסיפה: "דרך אגב, אני אירה, נעים מאוד"
היא הושיטה את היד שלה, הושטתי בחזרה... "אלמוג"
אירה: "אלמוג, את ילדה מאוד יפה"
אני: "תודה" צחקתי קצת... "ביי"
אירה: "להתראות, תחזרי בקרוב"
סגרתי מאחורי את הדלת...
התקדמתי חזרה לכיוון הבית, ובדרך ראיתי את הילד שראיתי בדרך הלוך.
הפעם הוא הלך וכמעט נתקל בי...
...: "עוד פעם את"
אני: "ראית מה זה? פעם שלישית גלידה..."
...: "רק שלא תצעקי עלי עוד פעם"
אני: "אל תדאג"
...: "מה קרה? השלמת עם חבר שלך?"
אני: "מה? מאיפה הבאת את זה?"
...: "סתם... מקודם הסתובבת עם פרצוף תחת, ועכשיו את זורחת מאושר"
אני: "מי שמדבר על פרצופי תחת" חייכתי "האמת.. אתה צודק, השלמתי איתו"
...: "דרך אגב.. עומר"
אני: "אלמוג... תגיד, מה קרה לך מקודם? גם אתה השלמת עכשיו עם חברה שלך?"
עומר: "לא.. הסיפור שלי קצת שונה"
אני: "רוצה לספר?" קצת ריחמתי עליו, הוא נראה ממש מסכן מקודם
עומר: "בואי נסכם שאם ניפגש עוד פעם, אני אספר לך"
אני: "אוקיי" צחקתי
עומר: "מה את צוחקת?"
אני: "סתם... חמוד, היה נחמד להכיר אותך, ביי"
עומר: "ביי ביי"
המשכתי ללכת לכיוון הבית של ליאן
--------------------------------------------------------------------------------
לירון הלכה, אור התיישב על המיטה, הוא חייך... חיוך גדול, מרוצה... הוא ניגש למחשב והפעיל את השיר lips of an angel...
הוא נשכב על המיטה, מהרהר במה שקרה...
שומע את המילים של השיר:
Honey why are you calling me so late
It’s kinda hard to talk right now
Honey why are you crying is everything okay
I gotta whisper 'cause I can’t be too loud
Oh well, my girl's in the next room
Sometimes I wish she was you
I guess we never really moved on
פתאום, הוא חשב על מה שקרה, על מה שהוא עשה...
והוא העלה את האפשרות שאולי ליאן בכל זאת לא משקרת...
הוא יודע שמפה, אין דרך חזרה...
לליאן הכי חשוב שהוא לא יבגוד בה, שלא יבגדו בה באופן כללי,
ועכשיו... הכל אבוד.
לפני שנה, החבר שלה בגד בה בצורה מכוערת, ומאוד כאב לה,
ועם כל האהבה שלה אליו – היא לא חזרה אליו... 'לבגידה אין מחיר' ככה היא אומרת.
הוא כל כך כעס עליה כי חשב שהיא בגדה בו, ובעצם... הוא עשה אותו הדבר, ועוד עם ילדה שהוא לא מרגיש אליה כלום...
הוא הגעיל את עצמו
It’s really good to hear your voice saying my name
It sounds so sweet
Coming from the lips of an angel
Hearing those words it makes me weak
And I never wanna say goodbye
But girl you make it hard to be faithful
With the lips of an angel
השיר ברקע, לא בדיוק עזר..
רק העצים את ההרגשה הרעה,
פתאום, הדמעות התחילו לזלוג לו מהעיניים,
בלי הפסקה...
הוא נזכר בכל מיני רגעים שהם היו ביחד,
וחשב על כמה שהוא אוהב אותה.
הוא יודע שהיא שווה המון!
ושבלעדיה... יהיה לו מאוד קשה להמשיך הלאה...
היא הייתה הרבה מאוד מהחיים שלו,
הסיבה שבגללה הוא הלך לישון עם חיוך,
וקם עם חיוך,
האחת שהוא באמת אוהב,
כל הבנות שהיו לפניה... לא משתוות אליה,
כי היא הכי מיוחדת,
היא החצי השני שלו,
האהבה שלו...
הנשמה שלו...
It’s funny that you’re calling me tonight
And yes I’ve dreamt of you too
And does he know you’re talking to me
Will it start a fight?
No I don’t think she has a clue
Well my girl's in the next room
Sometimes I wish she was you
I guess we never really moved on
הוא התלבט אם להתקשר אליה,
או לא לדבר איתה..
היא בטח לא תענה לו,
הוא עשה לה דבר באמת נורא...
איך הוא עשה לה את זה?
הוריד את הכבוד שלה לתחתית?
הוא כל הזמן ביקש שלא תבגוד בו,
ושאם כן, הוא רוצה לדעת על זה.. כי זה חשוב לו..
אבל הוא... הלך ועשה בדיוק את ההפך.
It’s really good to hear your voice saying my name
It sounds so sweet
Coming from the lips of an angel
Hearing those words it makes me weak
And I never wanna say goodbye
But girl you make it hard to be faithful
With the lips of an angel
(And I never wanna say goodbye)
But girl you make it so hard to be faithful
With the lips of an angel
Honey why are you calling me so late
לשנייה הוא חשב, שאולי היא גם בגדה בו,
ושהיא כן משקרת... ובעצם הוא בוכה עכשיו לחינם..
ישר הוא סילק את המחשבות האלה מהראש,
הרי, זאת ליאן... הילדה שהוא מכיר ואוהב...
לאט לאט הוא התעייף ונעצמו לו העיניים,
עכשיו הוא יצלול בתוך האוקיינוס הזה,
הגדול מכל... האוקיינוס שבו הכל אפשרי,
'אוקיינוס החלומות'.
אתר האהבה הישראלי