באמצע החיים -ועוד בלעדיך!

יפפפפה

אנחנו דורשות המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

המשךךךך

המשך-תודה שחיכיתם אוהבת אתכם

"ליאור,היום הייתי בקופת החולים,עשיתי בדיקה-אני רוצה לדעת אם אני יכולה לתרום לאימך מח עצם".אמרתי וליבי דפק מהר.חיכיתי לתגובה שלו.ראשו נע מעט על כתפי מבלי שאראה את עיניו.
נדמה היה שעיכל את המידע,ואז הרים את ראשו אליי ועיניו נצצו..........מדמעות.
"את רצינית?".התבלבל ליאור ודמעה מלוחה זלגה מלחיו."כן".השפלתי את מבטי והרגשתי את ידיו של ליאור מלטפות את עור צווארי ומסובבות את ראשי לשלו.
"תודה,גם אם לא תהי מתאימה,תודה לך".מלמל ופניו הביעו עצב קלוש.
**
עוד ערב עם ליאור נגמר וכבר אחריו הגיע הבוקר המעייף.סחבתי את עצמי למקלחת והזדרזתי לסיים את ההכנות כמה שיותר ולסוע לקופת החולים.
"זה בקשר לבדיקות שעשיתי אתמול".מלמלתי מול אותה אחות משונה."חדשות טובות".חייכה אליי והגישה לי את הטפסים."את יכולה לתרום".הבהירה לי ואני נמלאתי אופוריה שפשוט השתלטה עליי מבלי משים."אני לא מאמינה".התיישבתי והרגשתי שראשי מסתובב.
"את רוצה שנודיע לגברת שלה את הולכת לתרום?".שאלה האחות מאחורי שולחנה.
"כן אבל אם אפשר לא לומר לה את זהותי זה יקל עליי".ביקשתי והאחות הנהנה.
"הנה טופס לבית החולים כדי לקחת את המבחנה עם מח העצם,בהצלחה ורק שתדעי שאת עושה מצווה גדולה".הסבירה האחות ושלחה אותי לדרכי.
יצאתי מן המרפאה אפופת רגשות וכמעט שהתבלבלתי בדרך הביתה.עד שצפירה חדה קטעה את מחשבותי וגרמה לי להסתובב.
דקל צפר מתוך רכב שנראה חדש,וסימן לי להתקרב."את צריכה טרמפ?".התעניין.
"כן".חייכתי ושמחתי על ההזמנה אחרי שכעס עליי בימים האחרונים-זאת הייתה הזדמנות נפלאה ללבן את הבעיות.
"לפני הכל,רק שתדע שלא התעלמתי ממך בכוונה בזמן האחרון פשוט היו לי דברים על הראש".פתחתי במונולוג משלי."איזה דברים?".התעניין דקל ונדמה היה שהוא קשוב ביותר,וכך מצאתי את עצמי מספרת לו על השתלשלות העניינים עם ליאור ואימו החולה.
דקל עצר את הרכב ממש לפני ביתי וכמו שמנוע הרכב נדם,נדם גם דקל.
"מתי את צריכה לסוע לבית החולים?".התעניין."כמה שיותר מהר,זה תלוי בי,ברגע שאסע יודיעו גם לאימו של ליאור וכך התרומה תתבצע".הסברתי ובהיתי בחלל.
"ליאור יודע?".העיר אותי."לא,לספר לו?".הרגשתי כאובדת עצות.
"את חייבת לספר לו".מלמל והפיג את נעילת הדלתות כדי שאוכל לצאת בקלות.
"תודה דקל".מלמלתי."אם תצטרכי משהו אני פה".החזיר ונסע.צפיתי במכוניתו מתרחקת וחייגתי את מספרו של ליאור.
אחרי שני צלצולים ליאור ענה."מה קורה?".שאל."אני מתאימה".יריתי מבלי לענות.
"את מה?".התבלבל."אני מתאימה".חזרתי על דברי ונדמה היה שלקחו לו עוד כמה שניות כדי להבין ולעכל."אני לא מאמין".מלמל לעצמו."מחר בבוקר אלך לבית החולים,האחות אמרה שיצרה קשר עם אימך ושגם היא תגיע".הסברתי כאילו לעצמי.
"את צריכה לחתום על הטופס שיש אצלנו".אמר לפתע."אחתום מחר".ביטלתי במהירות.
"אם זו לא בקשה גדולה מדי בשבילך,הייתי רוצה שתבואי אליי הערב-שתכירי את הוריי,במיוחד את אימי,רק אם לא קשה לך".ביקש ליאור וגרם לי לדילמה קשה.
"אני רוצה".שמעתי את עצמי עונה וליאור מלמל על שעה שיבוא לקחת אותי וניתק מבולבל.
במשך שעתיים פשוט ישבתי בביתי ובהיתי בחלל.תהיתי עם עצמי על כל המצב המסובך שנקלעתי אליו.והעניין שאכיר את הוריו של ליאור-גרם לי לאי שקט.אפילו כשהיינו זוג מוצהר מעולם לא הייתי אצלו בביתו,אלא רק ב"זולה".
גררתי את עצמי להתקלח ולהסיר מעליי את העצבות,ועם חידוש תאי עורי-התחדשו גם המחשבות והרצונות.
החלפתי אלפי בגדים מול המראה רק כדי להבין שבחיים לא ארגיש בטוחה הערב.
ליאור חייג אליי וביקש שאצא לבחוץ.יצאתי וראיתי שחיכה עם הרכב.
"היי".מלמלתי ונכנסתי לרכב מבלי להתקרב או ליצור מגע פיזי כלשהו.
"מוכנה?".חייך אליי והרגשתי שהוא מדבר אליי כמו שדיבר פעם כשהיינו עוד יחד ומאושרים.
"מוכנה".מלמלתי ותקעתי את מבטי בנוף הנשקף מן החלון."אני מעריך את כל מה שאת עושה,אני לא חשבתי שתתאימי,לא תיארתי לעצמי שתוכלי להתמודד עם דבר כזה".התפעל ליאור ומבטו מש ממני אל הכביש-וחזרה אליי.
"למה לא חשבת שאצליח להתמודד?".התעניינתי."כי את בחורה שקשה לה להתמודד".הסביר וליבי החסיר פעימה."אני אוכיח לך שלא".התרגשתי וליאור עצר את הרכב מול בית גדול בעל שתי קומות.
"ברוכה הבאה לבית שלי".מלמל ופתח את הדלת.אל מולי היה סלון מסודר להפליא ובצבעי אדמה חמימים.הניחוחות מן הבית הרעידו את דמי ונתנו לי הרגשה של חום ואהבה.
כמה הבדל בין הבית שלי שמעוצב בסגנון קר כאילו אף אחד לא חי שם,לבין הבית הפחות מעוצב ופחות מסוגנן אך יותר נעים.
"אמא תכירי זו טופז".שמעתי את ליאור אומר לפתע וליבי פעם בחוזקה.אישה לא גבוהה מדיי הסתובבה אלינו בחיוך מזמין והתקרבה.הבטתי בעיניה הטובות ובחיוך שכובש בשנייה ממש כמו החיוך של ליאור ששבה אותי לא פעם.
אימו של ליאור התקרבה אליי והגישה את ידה ללחיצה."שמי ברכה".הציגה את עצמה.

מדהיים ! (:

אוףףףףףף סופי מצטערת שאין לי זמן להגיב אני כל הזמן לומדת עד מאוחר וישר למיטה

אהבתיייי תפרק הזה מאודדדדדדד
דברי איתי יפה שלי

מדהים 😊

מהממם !!
המשך? 😊

יצא לך מדהים בטירוף (:
אהבתי.

מדהים 😊
המשך

מהמם !

מושלם....

יפה כ"כ..

מדההים

היא בטוח מתאימה לאמא של ליאור אבל?
שלא יהיה בסוף איזה בלבול

המשך...