את יפה שאת צוחקת...

תגובות? :/

://

2 פרקים מדהימים,
המשך מיבושקה .

(:

מדהים :]

תודה

מדהים😊

תודה 😊

איי גמרתי לרשום את כל הסיפור במחשב ^^

QUOTE (סוופרמאמי @ 19/12/2007) תודה 😊

איי גמרתי לרשום את כל הסיפור במחשב ^^
באמת? :]]
אז למה את לא שמה פרק.. :[[
3>> המשך דחוף 😊

QUOTE (סוופרמאמי @ 19/12/2007) תודה 😊

איי גמרתי לרשום את כל הסיפור במחשב ^^
ממהה??

מירבו'ש יפ'שלי תתחברי לאייסי,
שנים לא דיברתי איתך, אני מתגעגעת ; |
ואני כולי במתח מחכה שתשלחי לי המשך..

אהה ודרך אגב
מזל טוב על 10 עמודים
לאב יו 3>
שבת מושלמת !!!

תודה

אדווה תחברי לאיסי אני אשלח לך
באמת הרבה זמן לא דיברנו התגעגעתי
חח אוהבת אותך
ותודה

עכשיו אני שמה המשך

פרק 11

דניאל אומר/ת
אז איך היה באילת?

אושר אומר/ת
כיף :]

דניאל אומר/ת
שמח שהיה לך כיף .

אושר אומר/ת
תודה מאמי

דניאל אומר/ת
(:

אושר אומר/ת
מה אתה עושה ביום ראשון

דניאל אומר/ת
וואלה כלום :]

אושר אומר/ת
אז אולי...נוכל לעשות משהו

דניאל אומר/ת
בכיף מאמי.

אושר אומר/ת
אפשר ללכת למקס ברנר :] איך נשמע לך?

דניאל אומר/ת
נשמע לי סבבה לפנים (:

אושר אומר/ת
אז תבוא לאסוף אותי בשמונה? והינה הכתובת @#!$%^#

דניאל אומר/ת
סבבה

אושר אומר/ת
טוב אני צריכה ללכת ביי

דניאל אומר/ת
ביי מאמי
-----

"נו קבעת איתו?" שאלה עדן ביום למחרת בבית ספר.
"כן" חייכתי "אנחנו הולכים למקס ברנר"
"נחמד" אמרה עדן "מתי?"
"היום בשמונה" חייכתי.
"אני מריחה הברזה מחר מבית הספר"
"האף שלך במקרה סתום או משהו? נראה לי התקררת" אמרתי.
"אבל את תהיי עייפה" אמרה עדן וקרצה לי.
"על מה את חושבת? את והראש הכחול שלך" אמרתי "ואני לא קוראת לזה הברזה אני קוראת לזה לא באה יש הבדל עלמתי".
"הבדל ענק" אמרה עדן "אבל אי העיקר את תיהני"
"הכל טוב איתך עדן ברק?" שאלתי.
"לא ממש למען האמת" אמרתי.
"בואי שבי ותתחילי לדבר" אמרתי.
"ערן מתחיל להתרחק ממני" אמרה עדן "מוזר לי, אנחנו בקושי מדברים בקושי מתראים, אני מתחילה להתגעגע למען האמת".
"אי ערן אוהב אותך" אמרתי "אל תשכחי את זה"
"אבל היה נחמד עם הוא היה מתחיל להראות לי את זה, אני לא אומרת שהוא אף פעם לא הראה לי אבל בזמן האחרון זה שונה"
"רוצה שאני ידבר איתו?"
"לא" אמרה עדן מהר "תודה אבל"
"בבקשה" אמרתי.
חזרתי מהבית ספר הלכתי לחדר שלי והתחברתי למסן.
למרבה הפלא קיבלתי הודעה ממתן.
לא הבנתי מה הוא יכול לרצות ממני. הסתכלתי בהודעה שלו

מתן אומר/ת
אני צריך לדבר איתך...

לא רציתי לדבר איתו, הפעם האחרונה שמתן אמר אנחנו צריכים לדבר שבר לי את הלב...
שבוע אחרי הרגע שהיה אמור להיות הכי קסום בחיים שלי...מה שהתגלה לי אחר כך כהטעות של החיים שלי אבל התגברתי.

----------------

"התגעגעתי אלייך" אמרתי.
"גם אני אלייך יפה שלי" אמר מתן ונישק אותי.
'מתן התגעגע אלי?' שאלתי את עצמי בלי מילים חיוך עלה על פני.
"אני אוהב את החיוך הזה שלך" אמר מתן.
"אני אוהבת אותך" אמרתי "יותר מהכל אתה יודע?".
הוא הקריב אותי לקיר התחיל לנשק אותי יורד לצווארי ומשמה למטה, נותן לי את התענוג שבאהבה.
הרגשתי טוב איתו, פחד אבל טוב. הוא ידע איך לענג בחורה.
למחרת בבוקר קמתי מחובקת בין זרועותיו הסתכלתי עליו ישן הוא כל כך יפה. הוא היה אחד מהבנים הכי יפים מהבית ספר והוא שלי!
עיניו נפתחו. "היי" מלמלתי "בוקר טוב" אמרתי וחיוך על פני.
"מה השעה?" שאל לחוץ.
"12 וחצי" אמרתי בשקט.
"אני חייב לזוז" אמר מתן.
הפעם הראשונה שלי והא חייב ללכת? הרגשתי כאילו חרב ננאצה בליבי אבל שתקתי על זה, מתן לא אהב שלוחצים עליו ואני אהבתי את מתן, זה היה סוג הקסם אצלי ואצל מתן, כנראה בגלל זה החזקנו חודשיים ולא פחות.
"אתה חייב?" שאלתי.
"כן אני מצטער נדבר בערב?" שאל מתן.
"כן" מלמלתי.
הוא יצא מהחדר ואני התחלתי לבכות. לא מאמינה שיש משהו יותר כואב מזה...
ובלילות של קור נוגע בפנייך, ושוב נעלם

-----------------

לא עניתי לו ידעתי שבמקודם או מאוחר לא יהיה לי ברירה אלה לדבר איתו אבל לא ריציתי שזה יהיה עכשיו.
יצאתי מהמסן, לא אכפת לי שיחשוב שאני מסננת אותו.
נכנסתי להתקלח ידעתי שזה ירגיע אותי, זה תמיד הרגיע אותי להתקלח.
נתתי לשטף המים לזרום במורד גופי, המים היו חמים אהבתי להתקלח עם מים רותחים.
יצאתי מהאמבטיה אחרי מקלחת ארוכה עטפתי את עצמי בחלוק והלכתי לחדר שלי. התיישבתי על מיטה שלי עדיין לא התלבשתי. עצמתי את עיני ונשמתי עמוק. כבר הרבה זמן שלא נתתי לעצמי להרגיש טוב.
למה בכלל גרמתי לעצמי לסבול בגללו.
משום מה ההרגשה במתן עוד יכול להיות מרגיש אלי משהו או ארגיש אלי משהו אי פעם גרמה לי להרגיש טוב.
אבל לא כמו שחשבתי שזה יגרום לי להרגיש טוב.
קמתי מהמיטה שלי והלכתי לארון לבשתי סתם בגדים יש עוד זמן עד הערב אין טעם להתלבש מעכשיו.

---------
@#$%מתן@#$%
חזרתי הביתה מהבית ספר, לא יודע למה המחשבה שיש מצב שאושר התגברה עלי הפריעה לי.
אני לא אהבתי ולא אוהב אותה.
ראיתי שהיא התחברה למסן שלחתי לה הודעה.

מתן אומר/ת
אנחנו צריכים לדבר...

חיכיתי כמה דקות עד שתחזור אלי אבל היא יצאה מהמסן. אושר לוי? מסננת אותי?. לא יודע למה המחשבה הזאת הפריעה לי. כן אני די קנאי. ודי הרגשתי שאושר היא רכוש פרטי שלי. תקראו לי אגו מניאק אבל זה אני.
צלצלתי לנועה. את נועה אהבתי.
"יפה שלי" ענתה נועה גורמת לחיוך לעלות על פני.
"מה קורה נסיכה?" שאלתי.
"בסדר מה איתך מאמי?" שאלה נועה.
"מעולה" אמרתי "מה עושה?".
"כלום ואתה?" שאלה נועה.
"גם :] בא לך לקפוץ אלי?" שאלתי "נעשה כלום ביחד"
"סבבה" אמרה נועה "אני כבר באה אלייך"
תוך חצי שעה היא הייתה אצלי נישקתי אותה וחיבקתי אותה.
"הרבה זמן לא באתי אלייך" אמרה נועה.
"כן" אמרתי "לא היה לי זמן" במילים אחרות הייתי עסוק עם בחורות אחרות, את נועה אהבתי אבל איך אני יכול להסביר לבחורה שאני לא בחור של בחורה אחת!
אף פעם לא הייתה לי בחורה אחת, עוד מהתקופה עם אושר.
"אין לך זמן לחברה שלך אה?" שאלה נועה וכדי להראות שהיא לא כועסת קרצה לי.
"עכשיו אני כולי שלך" אמר מתן.
"זהר אני ייקח את זה רציני ויאנוס אותך" צחקה נועה.
"אני מקווה שתעשי את זה" אמרתי.
אני הייתי מהסוג שנותן לאנשים אחרים לחשוב מה שהם רוצים עלי לא מנסה לתקן, עוד מכיתה ז שהגעתי לחטיבה נתנו לי את התפקיד של המצ'ו אני קיבלתי בברכה ואימצתי את זה.
בנות התחילו איתי לי כי הן אהבו אותי אלה כי הן נדלקו עלי. אושר הייתה הראשונה שהתאהבה בי באמת.
אני הייתי נגד להתאהב ידעתי שזה רק כאב לב.
באושר שלטתי כמו עם שלט, זה היה כיף אבל גם לכיף יש סוף. פגשתי את נועה והיא כבשה את ליבי.
אני לא מאוהב בנועה שלא תחשבו לא נכון אני אוהב...אוהב להיות איתה במילים אחרות.
"עושים משהו היום?" שאלה נועה.
"יודעת מה? סבבה אבל רק אנחנו" אמרתי.
"חשבתי לצאת גם עם חברים ביחד" אמרה נועה.
"ממ לא אבל אני רוצה להיות רק איתך" אמרתי.
"בסדר אז רק אנחנו" אמרה נועה.
"מה שמעתי שאת נפגשת עם הדפוק הזה רועי מחר למתמטיקה?" שאלתי.
"מה רע?" שאלה נועה.
"סתם" אמרתי.
"מקנא?"
"בדפוק הזה?"
"הוא לא דפוק"
"את מגנה עליו"
"לא מה יש לך?" שאלה נועה.
"סתם."

------------

@#$%אושר@#$%

דפיקה נשמע בדלת. "רגע" אמרתי והלכתי לפתוח.
בפתח הדלת היה דניאל הוא היה לבוש בג'ינס וחלצה מכופתרת לבנה יפה כזאת.
עיניו הירוקות בלטו על רקע עורו השחום ושערו החום היא מסודר בשובבות הוא היה נראה מדהים.
היא הסתכל עלי בחיוך בוחן אותי. לבשתי נעלי בובה וסכיני ג'ינס ומעל טוניקה בצבע שחור.
התאפרתי בעדינות ונתתי לשער שלי לגלוש על כתפי.
"אמרו לך פעם שאת יפה?" שאל דניאל.
חייכתי "אמרו אבל אני לא מקשיבה לכל מה שאומרים" אמרתי.
"שתקי את מהממת" אמר דניאל.
"תודה" אמרתי.
"את באה?" שאל דניאל.
"בוא" אמרתי.
"ליידי פארסט" אמר דניאל ויצאתי מהבית לא שוכחת לנעול והלכנו למכונית שלו.
הגענו למקס ברנר, נכנסנו למסעדה. ואז עיני נפגשו בשלו הוא בא לצאת חברה שלו הולכת אחריו במעדיים מהססים. "שלום אושר" אמר.
נעמדתי שמה בלי יכולת להיכנס לא הייתי מוכנה להיפגש איתו ככה...עם דניאל.

יפה
המשך..

מדהים :]
המשך

מקסים כתמיד😊

תודה