ואיי פרק מגעיל... פשוט משעממעמעמעמעם !
נכנסתי למקלחת ישר אחריי, הייתי עייפה כל כך, ולא היה לי כוח למחשבות מיותרות על דין, הדרך הכי טובה לשכוח אותו היא פשוט לעבור הלאה, לשכוח מכל מה שהיה, להיזכר בפעם, בדין הקרצייה שהיה רודף אחריי.
נתתי למים לשטוף את גופי, הדמעות ירדו מעצמן וניסיתי למחות אותם בעזרת ידי, לא הסכמתי שאני אבכה, לא הפעם... מכל האירועים שקראו בחודש האחרון הבנתי דבר אחד נורא חשוב, אל תחפש את הדרך לאושר, הפוך את האושר לדרך חיים.
פרק 86-
"שלום, אני מדבר עם גל?" שמעתי קול מעבר לפלאפון,
"כן" אמרתי "מי זה?"
"ערן, אני עובד בקיוסק 24/7 את זוכרת אותי?"
"המוכר בקיוסק?" שאלתי
"כן"
"אה כן אני זוכרת"
"השארת את הפרטים שלך בקשר לעבודה, את עדיין רוצה?"
"כן בטח" עניתי
"תוכלי להגיע היום להתלמדות? אני אעבור איתך כאן על הכל"
"רגע , אתה גם בעל הקיוסק?"
"נראה לך ?" הוא שאל וגיחך, "לבעל הקיוסק קוראים משה.. הוא יהיה כאן במשמרת הראשונה שלך "
"אחלה ..מחר יש לי בגרות בספרות,אז זה בסדר אם אני אגיע אחריי הבגרות? פשוט אני חייבת ללמוד"
"כן בטח, שיהיה בהצלחה" הוא אמר וסיימנו לדבר.
המשכתי לקרוא את הכתוב, הכל התבלבל לי בראש,אבל הייתי חייבת להמשיך ללמוד.
---~~
אן אומר/ת:
אני לא יכולה אני מתפגרת ! עוד שיר אחד ואני מתחילה לבכות !
ארז אומר/ת:
חחח גם אני מאמי
לא יכול לראות יותר ספרות
אן אומר/ת:
אני בלחץ כל כך
ארז אומר/ת:
אין לך מה לדאוג
מה שכן, אני דיי דואג לדין .. הוא בקושי למד
אן אומר/ת:
תנסה לשכנע אותו ללמוד
ארז אומר/ת:
כן , אני אנסה עכשיו....
--
ארז אומר/ת:
אחי?
דין אומר/ת:
הא?
ארז אומר/ת:
למדת?
דין אומר/ת:
כן
ארז אומר/ת:
אתה יודע ?
דין אומר/ת:
לא חחח
ארז אומר/ת:
דין אתה חייב ללמוד אתה לא מבין, למה בזבזת את כל ה3 שנים האלו שלמדת ספרות אם בסופו של דבר במבחן שקובע את הציון הסופי שלך אתה תיכשל?
דין אומר/ת:
אתה לא מבין שזה לא מעניין אותי כרגע? מה שווה הציון הזה אם כל החיים שלי בזבל? אם החיים שלי לא איתי?
ארז אומר/ת:
בונה אתה פשוט מטומטם אחי
תראה איך אתה מתנהג בגלל בחורה, מאבד את הראש שלך לגמריי
שוכח מהחברים שלך .. מזניח את הכדורעף
לא בא לבי"ס.. אולי תתאפס?
דין אומר/ת:
הבחורה הזאת הייתה חלק מהחיים שלי, הייתה החיים שלי
מה אני בא בכלל להסביר לך...אתה גם ככה לא תבין
ארז אומר/ת:
למה אתה חושב שאני לא אבין?
דין אומר/ת:
הבחורה שאתה אוהב נמצאת כרגע על יידך והיא איתך..
אני אוהב אותה אף אחד לא מבין סעמק ?
אני לא יכול לישון בלילה, לא ישנתי טוב כבר שבוע
ארז אומר/ת:
דין תעשה לי טובה ותלך ללמוד, תחזור על החומר
אחרת אין לך מה לגשת מחר
אתה יודע את החומר , אתה רק צריך לחזור אליו
אני לא רוצה שתיכשל ואח"כ תצטרך לעשות מועד ב'
חבל על הזמן שלך ... תבטיח לי שתלמד ?
דין אומר/ת:
אולי יותר מאוחר !
ארז אומר/ת:
אני בא אלייך עד הבית אני מביא לך מכות
עכשיו
דין אומר/ת:
טוב קרצייה ! ביי!!!!!!!!!
התנתקתי מהאיסיקיו ובאמת הלכתי ללמוד. כל שורה בשיר פשוט לא נקלטה לי בראש. חשבתי שאני אשתגע, אני חייב ללמוד...אבל איך אני עושה את זה כשהמוח שלי קולט רק משפטים שהמילה גל נמצאת בהם ?
---~~
העבודה הייתה יחסית קשה והאכסניה לא משהו,אבל עדיף את זה מאשר כלום. התכוונתי לחסוך כסף בשביל להתחיל ללמוד, ולשקם את חיי. נזכרתי באותה הילדה מבית הקפה, המספר שלה עדיין היה שמור בזיכרון הטלפון שלי, ולא ידעתי אם יש טעם לצלצל אלייה בכלל. עמית קראו לה, איזה שם יפה. סוף סוף יכולתי לנוח טיפה, לצפות בטלוויזיה. בעיתון כבר הפסיקו לדבר על פרשת הרצח שהסעירה את המדינה. לא הספקתי לעכל כלום וכבר איבדתי הכל. לחצתי על השם שלה בפלאפון, וחייגתי אלייה.
ענה לי קול עדין.
"...הלו?"
"עמית?" שאלתי
"כן" היא ענתה
"היי זה נועם,את זוכרת?"
"נועם?....נועם מבית הקפה?" היא שאלה והתרגשתי לשמוע שהיא זוכרת.
"כן,בדיוק אותו האחד" אמרתי וקולה היה כל כך נעים ורגוע.
היא צחקה.
"מה שלומך?"
"בסדר גמור, יש לי מחר בגרות בספרות ואני קצת לחוצה... מה איתך?"
"אוי שיהיה בהצלחה, כבר שכחתי מה זה להיות לחוץ ממבחנים...אצלי הכל כרגיל, רציתי לשאול אם נוכל להיפגש מתישהו?"
"בטח" היא ענתה ישר
"אני מבין שהיום זה אבוד,את לחוצה מידי, מתאים לך מחר אחריי הבגרות שלך? מתי את מסיימת?" שאלתי
"בארבע" היא השיבה
"אני מסיים את העבודה בשש, תרצי להיפגש?"
"כן בטח" היא ענתה... "איפה?"
"אין לי ממש כרגע רכב, כי רק עברתי לכאן.. אז תרצי שניפגש באותו בית הקפה?"
"אחלה, זה המס' שלך?"
"כן...אוקי,אז נתראה עמית" אמרתי וניתקתי.
---~~
שוב מזוודות קטנות פתוחות על המיטה שלי
אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי
והסיפור אותו סיפור של מוות ופרידה
שלום געגועים להתראות לאהבה
הזכרונות מאחורי ישארו קפואים
חנות של מזכרות אקנה לי כמה חדשים...
ובטיסה אל תוך שמיים שצבועים שחור
אני נשבעת אף פעם לא להביט אחור
אתה וודאי ישן אז בטח לא תשמע אותי
אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי
החברים מאחורי ישארו שלך
במילא הם היו תמיד שם ורק בשבילך...
רבות הדרכים לאהוב אותך
ארוכה ביותר הדרך לשכוח
אהבנו עמוק
אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק...
בכל סיום יש התחלה של משהו חדש
ומרחוק אפשר לראות את זה לא מטושטש
האהבה שלך אלי היתה לאזיקים
סגורה בתוך קופסא
נשארת תלויה כמו בובת חוטים
הכאבים מאחורי ישאירו בי סימן
רבות הן הדרכים וארוכות...אבל לאן?
הדמעות הרטיבו את דפי הסיכום בספרות. הפלייליסט ששמתי ברקע לא עשה לי טוב. ידעתי שסיימתי ללמוד, ידעתי הכל בעל פה. סגרתי את המחברת והכנסתי אותה לתיק קטן. התיישבתי מול המחשב ונתתי לדמעות לנזול על גביי פניי.
---~~
הייתי כל כך מאושרת שהוא התקשר, כבר התחלתי לשכוח אותו והוא התקשר. מיהרתי לספר למאיה את הבשורות השמחות, והיא שמחה גם בשבילי. המחשבות עליו הפריעו לי ללמוד,אבל גם נתנו לי כוח להמשיך, מחר ב-6 אני אפגוש אותו.
---~~
דין ישב על המחשב , הוא למד שעתיים וזה הספיק לו. הוא הרגיש מוכן. לא היה לו ממש אכפת אם הוא יצליח או יכשל, יותר עניין אותו מה שלום גל,איך היא מסתדרת...אם היא עדיין אוהבת אותו?
שמעתי שירים וגלשתי באינטרנט,עד שגל קראה לי את האוואי, ידעתי שהיא על המחשב ושזו הזדמנות לשלוח לה הודעה, גם אם היא לא תענה....פתחתי מהר את חלון השיחה שלה, והאוואי שלה הופיע לפניי
'ספרות, לא נראה לי שפה'
כתבתי לה הודעה
דין אומר/ת:
אני יודע שאת לא תעני,אז לפחות תקראי מה שאני כותב
דין אומר/ת:
אני אוהב אותך גל , תבינייייייי אני אוהב אותך ! תחזרי אליי אני לא יכול יותר בלעדייך, את הכל בשבילי יפה שלי....אני לא מסוגל יותר... אני מרגיש מת! אני רוצה לחיות אני רוצה להיות איתך! אני רוצה שתהיי שלי ! זו הייתה טעות אני מתנצל...בבקשה תסלחי לי, בבקשהההה !!!
סגרתי את החלון שיחה, היא לא תענה... היא לא תסלח לי בחיים.
---~~
ראיתי שהוא מקליד, פעימות ליבי התגברו. בסופו של דבר הוא שלח את הדבר שאליו ציפיתי.
התחיל להימאס לי, הוא לא עשה דבר אחד כדיי להוכיח לי שהוא לא רוצה אותה, כדיי שהוא באמת רוצה להיות איתי, עד היום רק שמעתי כמה שהיא רודפת אחריו, והוא אין לו בעיה עם זה. הגבתי לו.
גל אומר/ת:
תגיד מה אתה לא מבין בלא ? צא לי מהחיים ותעזוב אותי בשקט, תניח לי !
דין אומר/ת:
את לא אוהבת אותי יותר ?
גל אומר/ת:
עשית את הבחירה שלך,אני מקווה לפחות שאתה נהנה עם דנה.
דין אומר/ת:
ואי צאי מזה כבר! אני אומר לך אני אוהב אותך... אותך!
גל אומר/ת:
יופי , זה לא מעניין אותי. דין רד לי מהווריד, תניח לי, תן לי לחיות את החיים שלי בשקט...ובבקשה תתרחק ממני כמה שאתה יכול !
דין אומר/ת:
את פשוט לא מבינה שאני אוהב אותך ושאני לא אניח לך אף פעם ?! תני לי הזדמנות שנייה!
סגרתי את החלון שיחה שלו בעצבים, שיניתי אוואי
' הזדמנות שנייה היא הזדמנות לחזור על אותה טעות פעמים ! '
התחלתי לבכות שוב, מתי אני אפסיק לבכות ?!
---
הבגרות עברה בהצלחה רבה, עמית הסתבכה בשלב של הבחינה והתייאשה , מרוב הלחץ היא לא שמה לב כמה שטויות כתבה. לגל הלך מצוין, דין חרטט את רוב הדברים כי הוא לא ידע הכל.
חזרתי הביתה, הייתי תשושה כל כך, כאבה לי היד מרוב שכתבתי אבל התרגשתי לקראת הפגישה עם נועם. נכנסתי למקלחת, סיבנתי את גופי במהירות וחפפתי את שערי, יצאתי מהמקלחת ופיזרתי אותו כדיי שיתייבש. התיישבתי על המחשב, נשאר לי שעה להתלבש ולצאת.
התחברתי לאיסיקיו ומאיה הייתה מחוברת, שלחתי לה הודעה
עמית אומרת/:
מאיוש?
מאיה אומר/ת:
כן ממי
עמית אומרת/:
מה קורה? איך היה ?
מאיה אומר/ת:
קל מאוד (: איך לך ?
עמית אומרת/:
נקווה לטוב חחח ... אני לחוצה !
מאיה אומר/ת:
ממה יש לך ? זרמי ... תראי מה יהיה ולפי זה תזרמי
עמית אומרת/:
מה ללבוש?
מאיה אומר/ת:
קפוצ'ון וג'ינס... מה יש לך להשקיע ?
עמית אומרת/:
צודקת, יאלה זזתי להתארגן..ביי ממי אוהבת אותך!
מאיה אומר/ת:
גם אני אותך (: בהצלחה תקשרי !
התנתקתי מהאיסיקיו
הוצאתי מהארון קפוצ'ון שקניתי לא מזמן עם ציורים עליו , שמתי ג'ינס ומגף.. לקחתי תיק, כסף ופלאפון ויצאתי מהבית.
---~~
הגעתי לבית הקפה בדיוק בזמן שקבענו, הייתי קצת עייף מהעבודה,אבל לא תזיק לי חברה ועוד מבחורה יפה כל כך. היא הגיעה חמש דקות אחרי, היא הייתה מדהימה בדיוק כמו באותו היום. היא חייכה אליי והתיישבה לידי.
"היי" היא אמרה
"היי" חייכתי אלייה, פעם ראשונה שהרגשתי נבוך.
ראו גם עלייה שהיא לא נינוחה, היא זזה בכיסא כל הזמן .
---~~
השעה הייתה שש בערב, יצאתי לקיוסק במרכז, התלבשתי חם,כי היה קר. הייתי לא במיטבי, הרגשתי כל כך רע עם עצמי ואיך שדיברתי אל דין, אני לא אצליח לשכוח אם הוא לא יתרחק. נסעתי לכיוון המרכז, נשאר לי עוד שמונים ₪ מהכסף שלקחתי מאבא, קיוויתי שהוא לא יגלה. החנתי את המכונית קרוב לקיוסק ויצאתי ממנו, היה חשוך כבר. התקרבתי לקיוסק.
"גל נכון?" שאל המוכר, לא שמתי לב שהוא כל כך חתיך.
"אחלה זיכרון" ניסיתי לחייך חיוך שישים את תשומת ליבו עליי.
"אני דניאל ,בואי כנסי מאחורה" הוא אמר, הקיוסק היה דיי גדול. נכנסתי מאחורה.
"איך הייתה הבגרות?" הוא שאל
"דווקא מעולה " חייכתי
"אחלה .. טוב בואי אני אסביר לך איך משתמשים בקופה, מה המחירים ומה השעות שתעבדי בהם" הוא אמר ואני הנהנתי. העניים שלו ברקו בחשכה ואהבתי את זה. הנהנתי לגביי כל מה שהוא הסביר לי.
"זהו" הוא אמר
"אחלה, פשוט"
"אל תחשבי שזה פשוט, משה צריך עוד עובד כי אי אפשר להסתדר פה לבד, אני עובד משמרת ערב, אני מניח שתעבדי איתי אם לא תרצי משמרת בוקר" הוא אמר
"בבוקר אני לומדת,אז כן... משמרת ערב"
"אחלה,אז זה כל יום מארבע עד אחד עשרה בלילה"
"מעולה, מתאים לי "
"סבבה,אז מחר תגיעי בארבע?" הוא שאל
"כן" חייכתי "כמה הוא משלם לשעה?"
"עשרים" הוא ענה
"אוקי" אמרתי והתיישבתי בכיסא הקטן שהיה שמה, לא רציתי ללכת משמה, הוא נראה בן אדם נחמד.
"בואי נעשה דבר כזה, תתחילי עכשיו איזה שעה, נראה איך הולך לך" הוא חייך. חייכתי אליו בחזרה והנחתי את התיק שלי בפינה, הפשלתי את השרוולים והוא צחק, הייתה לי הרגשה טובה לכמה שניות ושכחתי מכל הבאסה שנכנסתי אלייה בגלל דין.
ועכשיו...ספיישל תמונות 😊
שמתי כבר פעם חלק מהתמונות... (לפני שנמחק הנושא😢 אגב הוא אמור להיות כבר ב-100 ומשהו עמ'...מזל טוב!)
גל:
עמית😢רק עם שער חום יותר)
נועם:
דודי:
דניאל :
דין:
לא מצאתי תמונות של ארז,אן , גיל ומאיה איך שאני מדמיינת אותם.... אז אם אתם מוצאים , תעלו😊 אני אשמח לראות.
ואני יודעת...כולם מושלמים מידי !
אתר האהבה הישראלי