הדרך לאושר

פשוט ואו

קראתי כבר.
מדהים.

מתי המשך ?


שבוע - להיטטט 😊

QUOTE (gal_n @ 22/11/2007) מה כולכם קפצתם על האפי אנדים ?
הסיפור לא עומד להתקרב בכלל
ואני בעצמי לא יודעת את הסוף ..אז אל תכננו אותו
אל תתעצבני . נכנסנו חזק לסיפור שלך .
כואב לנו כשהם רבים ..
חח כמה רגשות מפאקינג סיפור בייבי, קחי כמחמאה (:

לא התעצבנתי מאמי.. חס וחלילה 😊

אני מרגישה ממש ממש רע בזמן האחרון...מצטערת=\

מאמי תמשיכי כשתוכלי
- שבוע טוב ! -
לאב יו

QUOTE (gal_n @ 24/11/2007) לא התעצבנתי מאמי.. חס וחלילה 😊

אני מרגישה ממש ממש רע בזמן האחרון...מצטערת=\
גלל ..
תמשיכי כשתוכלי,
קחי את הזמן.
ואני תמיד פה אם את צריכה אותי!
394312341

מקווה שתרגישי טוב יותר בובי.
ואני מקווה שאת יודעת שאפילו אם זאת רק שפעת (חרוז😊 ) אני כאן בשבילך .

תרגישי טוב :]
תמשיכי כשתוכלי..

מבטיחה להמשיך היום...אוהבת אותכם😊

אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב 😊
קחי ת'זמן.

גל אמרה מאמי .. אנלא מאמינה [;


ומחכה להמשך י'קופה .. את יכולה לשלוח לי באיסיי אם את רוצה .
חעחעחע

ניגבתי את הדמעות והתנעתי את המכונית. נסעתי והדמעות התיישבו. נסעתי ללא מחשבות לכיוון ביתי, עם לב שריק מהרגשה וממחשבות.

פרק 85-

חזרתי הבייתה. העניים שלי צרבו מרוב הדמעות שירדו. החנתי את המכונית בחניה ונכנסתי הביתה. אמא הייתה במטבח ולא ראתה אותי. עליתי מהר לחדר,רציתי להיות לבד. נכנסתי לחדר וראיתי את אן. היא ישבה על החלון ועישנה סיגריה. היא חיבקה אותי. התחלתי לבכות שוב. התיישבתי איתה על החלון ולקחתי לה סיגריה. הדלקתי אותה. קצב הנשימות שלי הוסדר.
"מה קרה?" היא שאלה ונזכרתי באותה השיחה שלנו ששאלתי אם דין היה עם מישהי, היא אמרה שהוא לא היה. כל כך ציפיתי להתאכזב שהיא ידעה ולא סיפרה לי כלום, לא הגיוני שהחברה הכי טובה שלי תשקר לי בנושא שכזה.
"את ידעת שדין ודנה שכבו במסיבה ?"
"מה?" היא שאלה בהלם "ברור שלא! מאיפה הבאת את זה ? "
"דנה סיפרה לי" השבתי
"ואת באמת מאמינה לה ?" ענתה בגיחוך
"דיברתי עם דין... זה נכון" . אן הייתה המומה. היא לא ידעה איך להגיב.
"אני בהלם, אני לא מאמינה איזה גועל נפש, מסכנה שלי" היא חיבקה אותי אלייה והמשכתי לבכות.כבר כאבו לי העניים מלבכות, נמאס לי לבכות, נמאס לי מהחיים הארורים האלו. למה לא יכולתי להרג בתאונת דרכים? לא יכולתי לסבול את הכאב.
---~~
סגרתי את הדלת של הבית. שטפתי את הפנים במים קרים ונשכבתי במיטה בחדר. ראשי היה ריק ממחשבות. כיסיתי את עצמי עד הראש עם ההשמיכה, ורציתי רק לישון. לישון לנצח.
---~~

נועם קירשמן ישב בחדר המדרגות הגדול ובחן בקפידה את העציץ הגדול שהיה בכניסה. בחיים לא היה לו כל כך קר, אבל לא היה לו לאן ללכת. אף אכסניה לא קיבלה אדם שלא הייתה לו מקדמה ללילה הראשון, ולא היה לו כסף אפילו לחתיכת לחם. את הכסף הנותר לו בזבז על עיתון הבוקר, חיפש במודעות דרושים עבודה, אך לא מצא. אכן המזל שלא לא התגלה לו בימים האחרונים. מאז רצח אביו ואימו, חייו הפכו לסבל אחד גדול. אין אדם שלא הכיר את שם משפחתו. הוא יצא מחדר המדרגות הישר אל הגשם, פתח את המטרייה הרעועה שלו ויצא לראיון העבודה הרביעי מאז שהגיע לחיפה.
---~~
דפקתי על דלתו של דין, ידעתי שזו האפשרות שלי להתקרב אליו, לשאול מה הייתה השיחת טלפון הזו, ואם הוא זקוק לעזרה. הדלת נפתחה והוא נעמד שמה, נראה כל כך רע. ריחמתי עליו. נכנסתי פנימה והוא סגר אחריו את הדלת. נראה שלא היה לו כוח לעשות כלום, אפילו לא לדבר.
"מה קרה לך?" שאלתי והוא שתק, הוא צנח לעבר הספה וכיסה את עצמו בשמיכת צמר, אח"כ עצם עניים ואני נשארתי שמה שותקת. התקרבתי אליו והתיישבתי על הריצפה, ליטפתי את שערותיו, ונראה כאילו הוא נהנה מהמגע.
"רבתי עם גל" הוא לחש והתרפק על אצבעותיי
"למה?"
"היא גילתה ששכבנו" הוא אמר...
"אה" עניתי, הוא פקח את עניו ובעניו היה מבט של זעם, הוא התרומם.
"את לא סיפרת לה נכון?"
"אני... אני כן. אני מצטערת דין, היא פשוט דיברה אליי כל כך מגעיל שלא יכולתי לשתוק, היא אמרה לי שאני זונה, ושאתה בחיים לא תסתכל עליי, שאני כל כך מכוערת שאתה לא יכול להביט בי, אז אמרתי לה ששכבנו, היא המשיכה לצחוק עליי ואמרה שהיא לא מאמינה לי, ושאחד כמוך בחיים לא ייגע בי" אמרתי בטון נעלב, שיחקתי אותה. אין יודעת יותר ממני לשחק אותה.
"גל אמרה דבר כזה? גל בחיים לא תדבר ככה" הוא אמר
"אין לי סיבה לשקר לך, דין אני נשבעת, זה פשוט יצא החוצה ברגע של עצבים.... היא כל כך העליבה אותי והשפילה אותי" אמרתי והורדתי כמה דמעות מהעניים. הוא הביט בי במבט מרחם.
"ומה את עושה פה?" הוא שאל
"רציתי לברר מה הייתה השיחת טלפון הזאת שהיא ענתה לי וקיללה אותי, אבל עכשיו אני מבינה... עכשיו היא תתנקם בי, היא תמרר לי את החיים" אמרתי והנחתי עליו את ראשי, הוא הזיז אותי ממנו.
"אין לך מה לדאוג, גל לא תעשה כלום, היא לא מהטיפוסים האלו... תקשיבי דנה, אני ממש מרגיש רע, אני הולך לישון, ניפגש מחר? " הוא שאל ופתח לי את הדלת, נעלבתי, אורחים לא מסלקים.
---~~
"אני חייבת עוד סיגריה, פאק את לא מבינה כמה,אבל ההורים שלי לא נותנים לי כסף לכלום" אמרתי לה והמשכתי לבכות... "מאז שהם גילו שאני מעשנת, כלום"
"בואי אני אקנה לך,את יודעת שאין לי שום בעיה לתת לך כסף מתי שתרצי"
"אני לא רוצה לקחת מאחרים כסף,אני חייבת למצוא עבודה...השאלה איפה" עניתי
"אפשר לחפש במרכז, זה לא כזו בעיה, יש לך כבר שמונה עשרה, שמעתי שבקיוסק מחפשים עובד... אבל רק אחרי צבא" היא ענתה.
"בקיוסק? בואי נקפוץ לשמה, יש מצב שאני אצליח להשיג" אמרתי לה... היא ישר הסכימה. ידעתי שזה יוציא אותי קצת מהבאסה, לעבוד ולהעסיק את עצמי.
ירדתי למטה.
"אפשר לקחת את המכונית?" שאלתי את אבא
"צריך למלא לה דלק" הוא אמר
"אז תביא לי כסף?" שאלתי
"קחי את הכרטיס אשראי שלי, תמלאי ב-200" הוא השיב. לקחתי ויצאתי מהבית.
"אני מוציאה מאה שקל, אני בטוחה שהוא לא ישים לב" אמרתי לאן כשנכנסנו לאוטו.
"מה את רצינית? אל תעשי את זה, בטח שהוא יגלה, הנה גל קחי כסף...אבל אל תיקחי ממנו ככה"
"שטויות" חייכתי חיוך מזויף, הוצאתי כסף מהכספומט ומילאתי דלק. חנינו במרכז והלכתי לקיוסק.
"שלום" אמרתי למוכר
"שלום" הוא ענה באדישות
"שמעתי שמחפשים עובדים"
"מעל צבא "
"תראה, אני לא מעל צבא אבל יש לי ניסיון, עבדתי כבר בקיוסק פעם" אמרתי
"תשאירי את הפרטים שלך, ואת הטלפון שלך, אני אגיד לבעל הקיוסק להתקשר, הוא זקוק למישהו בדחיפות אז אני מניח שאם יש לך ניסיון הוא יקבל אותך ישר, אני גם אוסיף המלצה ממני" הוא חייך אליי, הוא נראה נחמד.
"תודה רבה, ואם אפשר בבקשה קופסת פרלמנט ארוך"
"בטח" הוא השיב , ואני בינתיים כתבתי את מס' הטלפון שלי על פתק לבן, לקחתי חפיסה וחזרתי למכונית.
---~~
דנה סוף סוף הלכה, התחלתי להרגיש שהיא מתעלקת עליי, אבל למה שגל תדבר אלייה ככה?
איך הכל נהרס לי בזמן האחרון, המזל הרע התנחל עליי ולא רוצה לעזוב. נכנסתי לחדר, הרגשתי כל כך ריק, משהו היה חסר לי, היה חסר בי, וידעתי שהוא יחסר לי לנצח.
הדלקתי את מסך המחשב, הפעלתי את האיסיקיו ושיניתי אוואי
'קבור עמוק בתוך המיטה, מת !'
הפעלתי את הוינאפ ושמעתי שיר ישן, כל כך התחברתי למילים
(אל תעזבי- ארקדי דוכין)

לחבק אותך כשאת מלטפת אותי
לנשק בשפתייך, לצאת מדעתי
כמה פשוט אבל... הולך לאיבוד
להפשיט את בגדיך לתת לעצמי
עמוק בתוך עינייך את אוהבת אותי
כמה פשוט אבל... הולכים לאיבוד.

לאהוב אותך ככה, כמו שאת בלי תנאים
ולתת ולקחת כי פשוט אוהבים
אבל שנינו בחושך וזה קורע אותי
אל תעזבי.

להנות מהזמן ולהנות ממגע
זה מעיר את הפצע ישן ומשוגע
כמה פשוט אבל... הולך לאיבוד
להפשיט את בגדייך ,לתת לעצמי
עמוק בתוך עינייך את אוהבת אותי
כמה פשוט אבל... הולכים לאיבוד.

ניגבתי את הדמעות במורד לחיי, וכיסיתי את עצמי בשמיכה, כיביתי את האור....והלכתי לישון.
---~~
"קוראים לי נועם קירשמן, אני בן עשרים וארבע ונולדתי בת"א, עברתי לכאן לפניי יומיים ואני מחפש עבודה" עניתי לשאלתו של מנהל המוסך.
"אתה קשור איכשהו לפרשת קירשמן" הוא ישר שאל
"כן" עניתי והפנתי את המבט לכיוון אחר.
"אני מבין... שמע ילדון, בכייף אני אעסיק אותך" הוא אמר לי
"באמת? ואו אני שמח לשמוע!" עניתי וחייכתי, אבל המחשבה שאני הולך לקרוע את עצמי הרעידה בי סוג של פחד.
"בטח בטח, אני רק צריך שתחתום לי על כמה מסמכים" הוא אמר
"אני יכול להיות חוצפן ולבקש משהו?" שאלתי
"מה?"
"מקדמה של 300 ₪, תקזז לי מהמשכורת"
"רק בגלל שנגעת לי בלב, אני מסכים, לאחרים לא הייתי עושה דבר כזה"
חייכתי אליו, הוא נראה בן אדם טוב, לפחות היום יהיה לי איפה לישון.
---~~
"את חושבת שמתישהו הוא יתקשר, או שעדיף שאני אשכח ממנו?"
"את באמת מסוגלת לשכוח ממנו עכשיו, את מדברת עליו כבר ארבעה ימים ברצף!"
"אוף מאיה! תעודדי!" כעסתי עלייה
"עמית תפסיקי, אם הוא ירצה הוא יתקשר..."
"כל כך מעניין אותי למה המסתורין הזה בעניים שלו" עניתי
"גם אותי תאמיני לי, אני מניחה שהוא יתקשר מתישהו" היא חייכה וגרמה לי לחייך עם החיוך המתוק שלה.
---~~
נכנסתי הבייתה, החבאתי את קופסת הסיגריות בתוך התיק ושמתי לאבא בארנק את הכרטיס אשראי, עליתי לחדר ובמשך שעה שלמה ישבתי וחזרתי על החומר בספרות שכבר שיננתי בשבועיים האחרונים. הייתי חייבת לדעת הכל טוב, כדיי שאני אקבל לפחות 80 בבגרות.
נכנסתי למקלחת ישר אחריי, הייתי עייפה כל כך, ולא היה לי כוח למחשבות מיותרות על דין, הדרך הכי טובה לשכוח אותו היא פשוט לעבור הלאה, לשכוח מכל מה שהיה, להיזכר בפעם, בדין הקרצייה שהיה רודף אחריי.
נתתי למים לשטוף את גופי, הדמעות ירדו מעצמן וניסיתי למחות אותם בעזרת ידי, לא הסכמתי שאני אבכה, לא הפעם... מכל האירועים שקראו בחודש האחרון הבנתי דבר אחד נורא חשוב,
אל תחפש את הדרך לאושר, הפוך את האושר לדרך חיים.

מ ד הי ם
את כותבת מהממםם

מדהים מדהים מדהיםםם!!
דנה מעצבנת אותי כל פעם מחדש..
תמשיכיי יפה שלי