הדרך לאושר

אני מאוווווווווהבת.
בסיפור שלך !!

פשוט מדהיםם !
כ"כ מרגש , שלא תוותר עליו :\

ספויילרים מהפרק הבא:
רוקנתי את כל התיק שלי ומצאתי את המכתב שכתבתי לדין, קרעתי אותו לשניים וזרקתי אותו על הריצפה. התחלתי לבכות שוב. לא הגיוני שזה יקרה לי, למה זה קורה לי?
--~~~
"אני לא יודעת, היא לא ממש רוצה, ואז היא כן רוצה, וכשהיא רוצה... הוא מתנהג אלייה מגעיל!" אמרתי
"אני אדבר איתו שיחזר אחריה קצת, שירכוש את האמון שלה והכבוד שלה בחזרה"
---~~
דנה ניצלה את ההזדמנות לצלצל לדין, היא לא דיברה איתו כבר יומיים והיא רצתה לדעת מה שלומו, ובנוסף לא רצתה שנטלי תדע על הקשר האינטימי שרקמה עם דין.
---~~
הוא פתח את הדלת כשעל גופו מגבת בלבד, והיא ידעה שעשה זאת בכוונה, אבל היא לא עמדה בזה. היא הביטה בגופו החסון, למרות שעלה כמה קילוגרמים בזמן האחרון מהבטלה הוא נראה פשוט מדהים. השער הרטוב שלו היה פרוע והשפתיים שלו היו בשרניות ואדומות.
היא הרגישה את חום גופה מתחמם והוא הבחין במבטיה ונהנה מהם.
---~~
"זה בסדר" צעקתי בחזרה. הוצאתי את הארנק שלי והבטתי בתמונה. יפה שלי, כמה יפה.
"אני כל כך מתגעגע אלייך יפה שלי" לחשתי לתמונה... "אוף תחזרי להיות שלי!" המשכתי ללחוש לעצמי וידעתי שאני משתגע.
---~~
"הוא אמר שיש לו חבר חתיך להכיר לך" נטלי אמרה
"אני לא זקוקה לאף אחד " השבתי לנטלי
"למה?"
"כי אני קרובה להשיג את הפנטזייה שלי" מלמלתי לנטלי וביקשתי ממנה שלא תשאל יותר מזה.
---~~
שבית אותי בקסמך אהובי, גנבת את ליבי, הקסמת אותי, קוסם אתה. והנה גיליתי את סוד הקסם, ואת הרוע והאכזבה. את העצב הכל כך גדול שתקף אותי. התייסרתי ביסוריי.

מי התותחית שיודעת מה יהיה ?!

א נ י ..

אאאאח גלל .. את מלכהההההההההההההההההההההההההההההה 😊

מחכה להמשך .
אתם ?
תשאאארו ב.ה.ללללללל.ם
חחחחחחחחחח :]

כ"כ התחברתי למכתב.. רק חבל שהיא ככה מהר מוותרת :\.

תמשיכי!😊

תמיד שואפים להפי-אנד.
אני כל כך רוצה אותו , אבל יודעת שבסיפורים שלך זה לא ככה

ואני אוהבת את זה , שלא יהיה לך ספק

מחכה בקוצר רוח לפרק😊

תודה מדהימים 😊
בוקר טוב...

המשךך נוווו 😠

יאוווווו
המששך דחוף :]

העאה מ ת ח !
תמשיכייי בובה

QUOTE (גל945 @ 21/11/2007) יאוווווו
המששך דחוף :]
😉 😉 😉

הגעתי להחלטה שאני לא צריכה אף אחד בחיים שלי אהוב שלי, והדמעות שנוזלות על הדף בסופו של דבר יתייבשו, כמו הכאב שלי. אני מאחלת לך חיים מלאים באושר ובשמחה. אני יודעת שליבי אף פעם לא יחזור לאהוב כמו שאהבתי אותך,אהוב שלי'.
קיפלתי את הדף ודחפתי אותו לתוך תא פנימי בתיק. חייכתי לעצמי חיוך עצוב, והמשכתי ללמוד....

פרק 84-
עברו שלושה ימים מאז שעמית ונועם נפגשו בבית הקפה. הפלאפון של עמית מעולם לא ידע פחות שימוש ממה שעשתה בו בימים האחרונים. היא השתדלה כמעט ולא לדבר בו, כדיי שאם יתקשר תענה לו, אבל הוא לא התקשר. שלושה ימים חיכתה לצלצול,והוא לא הגיע. היא הייתה מיואשת והתחילה להרים ידיים שהצלצול לא יגיע, היא רק ציפתה לראות את המבט שלו שוב.
---~~
דנה אומר/ת:
תגידי איפה היית שבוע שעבר כשהייתה מסיבה?
גל אומר/ת:
מה אכפת לך? מה את רוצה?
דנה אומר/ת:
חבל שלא היית כשהייתה מסיבה, היית שמחה לראות כמה דברים מעניינים.
גל אומר/ת:
זה ממש לא מעניין אותי!
דנה אומר/ת:
לא מעניין אותך שהחבר שלך, זאת אומרת, החבר לשעבר שלך
שכב איתי בשירותים של המועדון?
גל אומר/ת:
חחח דנה פרשי, אין מצב שאני מאמינה לך.
דנה אומר/ת:
חבל, בכל אופן,אין לי סיבה לשקר לך,את יכולה ללכת ולשאול את דין בעצמו.

סגרתי את החלון שיחה שלה והייתי המומה. הרגשתי כאילו מישהו עקר לי את הלב מהמקום. אין מצב שהוא שכב איתה, אין מצב שהוא עשה את זה. זה לא דין,זה לא יכול להיות. לא יכול להיות שהוא שכב עם דנה. התחלתי לבכות, נשכבתי על המיטה ובכיתי בערך שעה. הדמעות לא הפסיקו לרדת והמחשבות הרגו אותי. פחדתי להתקשר אליו ולשאול אותו,כדיי לא לקבל תשובה חיובית, פחדתי. לא משנה כמה ניסיתי ללמוד לספרות,כלום לא נכנס לי לראש. המוח שלי רק חשב על דין.
רוקנתי את כל התיק שלי ומצאתי את המכתב שכתבתי לדין, קרעתי אותו לשניים וזרקתי אותו על הריצפה. התחלתי לבכות שוב. לא הגיוני שזה יקרה לי, למה זה קורה לי?. עד לא מזמן הכל היה כל כך מושלם, הייתה לי אהבה, היה לי את הגבר הכי מושלם בעולם, עמדנו להתחתן והיה לי תינוק, פרי אהבתנו. אז למה אלוהים מתנכל אליי?
---~~
אני וארז סיימנו לסכם את השיר האחרון למבחן בגרות. כשסיימנו , לא ידענו יותר אושר מזה. התחלנו לצחוק, להשתולל ולדגדג אחד את השני.
בחיים לא חלקתי כל כך הרבה עם מישהו אחר, עם בן אדם אחר. כל האושר שלי היה מופקד בידיו של בן אדם אחד, וסמכתי עליו בעניים עצומות.
"בא לי לאכול משהו!" אמרתי לארז
"מה בא לך?"
"אולי ניסע לנאפיס?"
"עד לשמה ?"
"למה לא ?אני רעבה !" עניתי
"טוב,אז בואי נסגור פה את הדברים ונתארגן " הוא אמר ואני סידרתי את הספרייה, הוא הכניס לתוך תיק הבי"ס שלו את הסיכומים שלו, סוף סוף סיימנו לסכם , עכשיו רק נותר ללמוד בע"פ. סיימנו לסדר והתלבשתי, ארז נהג לכיוון הנאפיס. הגענו אחריי חצי שעה, והתיישבנו לאכול.
---~~
סידרתי תיק עם מגבת ובקבוק מים ויצאתי לכיוון המכון כושר, הוא היה ממוקם שתי רחובות ממני אז הלכתי ברגל.
נכנסתי למכון כושר, והתחלתי באימון. סיימתי אחריי שעה וחצי. רצתי גם ארבעים דקות על ההליכון. היה לי נורא חם, וכשיצאתי קפאתי מקור.
הלכתי בזריזות הבייתה, עליתי במעלית ונכנסתי הבייתה. הנחתי את הדברים על הריצפה וישר נכנסתי למקלחת חמה ונעימה.
---~~
כל כך התעצבנתי שהדברים צריכים להיות ככה. הורדתי את הפיג'מה מעליי, היה לי ברור שללמוד אני לא מסוגלת. שמתי על עצמי קפוצ'ון סגול וג'ינס, נעלתי את המגפיים שלי ושמתי מעליי גם מעיל. אמא הייתה במטבח.
"אמא, זה בסדר אם אני אקח את המכונית שלך?" שאלתי
"כן ...בטח , לאן?"
"אני נוסעת לדין"
"אוקי אבל בזהירות, יש גשם בחוץ!" היא צעקה ואני כבר הייתי מחוץ לבית.
נכנסתי למכונית והתנעתי אותה, יצאתי מהרחוב שלי ונסעתי לכיוון הרחוב שלו.
שלחתי לו הודעה 'דין, תצא החוצה'. לא עברה דקה והוא התקשר אליי.
"גל.. מה קרה?" הוא שאל וקולו נשמע לחוץ
"אתה יכול לצאת החוצה?"
"אני עם מגבת עליי, השנייה יצאתי ממקלחת, למה לצאת החוצה?"
"אני בחוץ רוצה לשאול אותך משהו"
"אולי תעלי?"
"אתה לא יכול לצאת"
"אני השנייה יצאתי ממקלחת" הוא אמר וידעתי שהוא מנסה בכוח להעלות אותי אליו
"טוב...ביי" אמרתי וניתקתי בעצבים. דלת הבניין שלו הייתה כבר פתוחה מה שחסך לי ללחוץ על האינטרקום. עברתי בזריזות על פניי המראה בכניסה לבניין והבטתי בה. הייתי חיוורת והעניים שלי היו אדומות. לחצתי על כפתור המעלית והיא ישר נפתחה, עליתי לקומה מספר 3.
דלת המעלית נפתחה, דפקתי על דלת הבית שלו בעצבים.
---~~
אן וארז סיימו לאכול והזמינו חשבון, כרגיל רבו מי ישלם ובסוף החליטו על חצי חצי. אן שנאה שארז משלם עלייה, הרגישה רע וחייבת.
הם נסעו בחזרה הבייתה.
"מה אתה אומר, ללכת לגל עכשיו או לא ?"
"היא בבית?" הוא שאל
"כן, אולי אני אעשה לה הפתעה?"
"סבבה, אני אוריד אותך בבית של גל" הוא אמר לה
"אין הם חייבים לחזור, היא כל כך סובלת!"
"האמת שגם דין.. אני לא מבין למה הם לא ביחד"
"אני לא יודעת, היא לא ממש רוצה, ואז היא כן רוצה, וכשהיא רוצה... הוא מתנהג אלייה מגעיל!" אמרתי
"אני אדבר איתו שיחזר אחריה קצת, שירכוש את האמון שלה והכבוד שלה בחזרה"
"כמו ג'נטלמן אמיתי" צחקתי
"כן" הוא צחק בחזרה והוריד אותי בבית של גל.
---~~
הפלאפון של עמית צלצל והיא בדיוק תלתה כביסה. היא עזבה את סל הכביסה על הריצפה ורצה לפלאפון. על הפלאפון הופיע השם 'מאיה' והיא התאכזבה.
"הלו" היא ענתה מבואסת
"מה זה המצב רוח הרע הזה?" היא שמעה את קולה העדין של מאיה
"הוא לא מתקשר! אוף!" צרחתי בתוך החדר
"תירגעי, הוא יתקשר. הוא לא סתם לקח את הפלאפון שלך!"
"כמה זמן לוקח לו!"
"אז זקוקה לאוויר דחוף, אני מוכנה. מתי את באה לאסוף אותי?" היא שאלה אותי
"חחח מוכנה למה? "
"יאלה הולכים לאיזה סיבוב בקניון! מלא זמן לא קניתי בגדים"
"אין עליי מכונית" אמרתי לה "אמא שלי בעבודה" הוספתי
"מבאסת... טוב יאלה, אוטובוס?" היא שאלה
"כן.. עוד חצי שעה בתחנה?"
"סבבה! לוב" מאיה אמרה לה וניתקתי. סיימתי לתלות כביסה והתלבשתי. לא לבשתי מעיל כי ידעתי שבתוך הקניון יהיה לנו חם. לקחתי את הארנק שלי, הכנסתי אותו לתוך התיק שלי עם הפלאפון, ויצאתי מהבית.
---~~
נטלי ודנה יצאו בדיוק מזארה כשראו את עמית ומאיה נכנסו. הן התעלמו אחת מהשנייה כאילו לא היו באותה הכיתה, ודנה צחקה.
"ברור ששתיהן לסביות" היא אמרה לנטלי
"למה נראה לך?"
"צפוי לגמרי! הן התנשקו גם במסיבה אחת, שלא היית" דנה אמרה ונטלי נעלבה ממנה.
"למה את לא מודיעה לי על המסיבות שאת הולכת אליהן?"
"לא היינו חברות אז!" דנה השיבה לה
"אה.. אבל אנחנו החברות הכי טובות עכשיו נכון?"
"כן.. נראה לי" דנה ענתה לה בסינון והן המשיכו להסתובב בקניון.
"ואו קבלי איזה חתיך!" דנה אמרה לנטלי.
"חופשי חתיך, מאיפה הגיע השלמות הזאת?" נטלי שאלה אותה.
"יאלה, לכי לכי תתחילי איתו!" דנה דחפה אותה
"חח אוקי" נטלי הלכה אל הבחור, והתחילה לדבר איתו. דנה ניצלה את ההזדמנות לצלצל לדין, היא לא דיברה איתו כבר יומיים והיא רצתה לדעת מה שלומו, ובנוסף לא רצתה שנטלי תדע על הקשר האינטימי שרקמה עם דין.
---~~
הוא פתח את הדלת כשעל גופו מגבת בלבד, והיא ידעה שעשה זאת בכוונה, אבל היא לא עמדה בזה. היא הביטה בגופו החסון, למרות שעלה כמה קילוגרמים בזמן האחרון מהבטלה הוא נראה פשוט מדהים. השער הרטוב שלו היה פרוע והשפתיים שלו היו בשרניות ואדומות. גל התחילה לרעוד ולגמגם.
"איזו הפתעה... לא ציפיתי" הוא אמר "כנסי" הוא הוסיף והיא נכנסה והוא סגר את הדלת אחריה. היא הרגישה את חום גופה מתחמם והוא הבחין במבטיה ונהנה מהם. כשנזכרה בשביל מה באה, היא החלה להיגעל. אם דנה נגעה בו, היא לא תשוב לראותו עוד לעולם, לא לאהוב אותו עוד מעולם. היא רק תיגעל ותשנא אותו. תתעב אותו שיכל לעשות לה את זה, במיוחד עם דנה.
---~~
דפקתי בדלת הבית של גל, אמא שלה פתחה את הדלת.
"גל לא כאן" היא אמרה
"באמת? איפה היא ?"
"היא אמרה שהיא הולכת לדין"
"אני יכולה לחכות לה בחדר?" שאלתי
"כן בטח" היא חייכה ואני עליתי לחדר של גל. נכנסתי והוא היה מבולגן. בד"כ הוא היה מצוחצח. מה לעזאזל גל נסעה לדין? לא רציתי להתקשר כדיי לא להפריע לה. על הריצפה היו חתיכת מדף עם הכתב של יד. אספתי את שתי החתיכות וחיברתי אותם. קראתי את מה שהיה כתוב. הייתי המומה. היא לא באמת מתכוונת לוותר עליו, ולמה היא קרעה את המכתב?
פתחתי את מסך המחשב שלה, האיסיקיו שלה היה דלוק.
ראיתי מה היא כתבה באוואי, קראתי את האוואי של דין כדיי לראות אם הוא כתב שהיא נמצאת שמה. ורק היה כתוב 'במכון כושר... ביי'
מוזר לגמריי.
---~~
גל התיישבה על הספה בזמן שדין הלך להתלבש, היא כרסמה את אצבעותיה מרוב לחץ . הוא הגיע תוך שתי דקות והתיישב לידה. היא לא יכלה לסבול את נוכחותו כל כך קרוב אז התרוממה והתרחקה טיפה.
הוא נעמד גם. גל פחדה לשמוע את האמת, ודין פחד לשמוע את דבריה. במוחו לשנייה עבר רעיון שאולי היא רוצה לחזור אליו, אבל הוא התפוגג מיד כי ידע שהיא לא הייתה באה דרמטית כל כך ועצבנית כל כך אליו כדיי לחזור אליו.
"מה יש לך?" הוא שאל אותי והרגשתי את הבטן מתהפכת.
"אני רוצה לשאול אותך שאלה" אמרתי והבטתי ישר לתוך עניו, בפעם האחרונה שראיתי את המבט החושש הזה זו הייתה הפעם שגיליתי שאני בהריון.
הוא הנהן בחיוב שתשאל. הוא היה לחוץ כל כך.
"שכבת עם דנה?" שאלתי.
דין הרגיש איך פעימות ליבו כל כך חזק, הרגיש כאילו ליבו עומד לצאת מהמקום. מאיפה לעזאזל היא אמורה לדעת על זה? הוא חשב בליבו ולא ידע מה לענות לה. הוא הרגיש איך כולו הופך להיות חלש בן רגע והוא ידע שכרגע אבדו סיכויו לחזור אל גל.
"נו?" שאלתי בלחץ
"מ...איפה .. הבאת את זה?" הוא שאל אותי בלחץ
"שכבת איתה או לא?" שאלתי ולרגע הרגשתי כאילו אני באיזו טלנובלה.
"זה לא היה ככה" הוא אמר
"אז איך זה היה?" התחלתי לבכות וידעתי שהתשובה תהייה חיובית
"תקשיבי גל" הוא אמר וניסה לגעת ביד שלי ולאחוז בה אבל העפתי אותה אחורה
"אני לא רוצה להקשיב לך.. אני רוצה שתענה לי בכן או לא"
"אני הייתי שיכור כל כך, אני חשבתי שהיא זאת את"
הייתי המומה כל כך מהמילים שיצאו לו מהפה.
"אני פשוט לא מאמינה" צרחתי בהיסטריה "לא רק ששכבת איתה! דמיינת אותי ? איכ דין אתה הבן אדם הכי מגעיל בעולם" אמרתי בגועל וניגבתי את הדמעות שלי.. כאב לי הכל שלא הרגשתי את הכאב.
הוא התחיל לבכות גם.
"לא גל, תקשיבי.. אני אוהב אותך. את יודעת את זה גל. את צודקת, אני מגעיל, אני הכל.. אבל בבקשה זה לא היה ככה! אני לא רציתי שזה יקרה" הוא התקרב בפתאומיות וחיבק אותי. התחלתי לבכות עוד יותר. דחפתי אותו ממני והעפתי לו סטירה.
הפלאפון שלו צלצל. הוא היה על השולחן והוא התעלם ממנו.
"לך.. תענה לה ! תענה לזונה הזאת כי אני יודעת שזאת היא!" צעקתי עליו.
הוא לא הגיב, הוא היה המום מידי. רציתי כל כך לברוח מהמקום הזה. הלכתי לפלאפון שלו בעצמי וראיתי את השם שלה מתנוסס על הפלאפון שלו. עניתי לה.
"דין?" היא שאלה וניסיתי לדבר, אבל הדמעות חנקו אותי.
"חתיכת זונה! אני שונאת אותך... פאקינג זונה שנוגעת בחבר של אחרות. ניצחת, טוב? מרוצה? עכשיו הוא שלך לתמיד! קחי אותו ותזדיינו שניכם!" צעקתי וזרקתי את הפלאפון על הריצפה.
הוא הביט בי המום ודמעות ירדו מעניו, ללא קול. לקחתי את רגליי ורצתי מהבית שלו. לא חיכיתי למעלית, רצתי במדרגות. רצתי בלי להרגיש את רגליי.
---~~
סיימתי לשחק כדורעף. הייתי חייב להתאמן. דין כל פעם נפנף בפניי עם זריקות הפתיחה שלו וזה התחיל לעצבן אותי.
"גיל בוא רד לאכול" אמא צעקה לי
"אני לא רעב!"
"לא אכלת כלום"
"זה בסדר" צעקתי בחזרה. הוצאתי את הארנק שלי והבטתי בתמונה. יפה שלי, כמה יפה.
"אני כל כך מתגעגע אלייך יפה שלי" לחשתי לתמונה... "אוף תחזרי להיות שלי!" המשכתי ללחוש לעצמי וידעתי שאני משתגע.
נזכרתי בנשיקה ההיא, בבית של ארז, והתמלאתי בפרפרים. היא מנשקת כל כך טוב. המון זמן שלא ראיתי אותה, היא בקושי באה לביה"ס, דיברה איתי רק פעם אחת בכל התקופה הזאת. הרגשתי את הגעגועים בלב.
---~~
ישבתי על הריצפה כמו ילד קטן ובכיתי. הסטירה שהיא נתנה לי עדיין בערה. הרגשתי איך היד שלה נשמטת ומגיעה הישר ללחי שלי. הדלת עדיין הייתה פתוחה ולא הייתי מסוגל לקום לסגור אותה. רציתי לרוץ אחריי גל אבל כל כך פחדתי. עכשיו איבדתי אותה, איבדה אותה לתמיד. את אהובתי. הדמעות לא הפסיקו לרדת לי. בחיים לא בכיתי על אף אחת, והנה הגיע הרגע שאני מאבד את אהובתי ובוכה עלייה.
ארבעה חודשים של אושר, ושבועיים של הרס אינסופי.
---~~
"זונה מטומטמת" ניתקתי לגל בעצבים והכנסתי את הפלאפון לתיק.
"מי זאת הייתה? נטלי שאלה
"סתם... נו, איך?"
"השגתי את המספר שלו!!" היא צעקה בהתלהבות
"סחטיין אחותי!"
"הוא אמר שיש לו חבר חתיך להכיר לך" נטלי אמרה
"אני לא זקוקה לאף אחד " השבתי לנטלי
"למה?"
"כי אני קרובה להשיג את הפנטזייה שלי" מלמלתי לנטלי וביקשתי ממנה שלא תשאל יותר מזה.
---~~
התיישבתי בתוך המכונית ולא הייתי מסוגלת לנסוע. לא הייתי מסוגלת להתניע אותה. הידיים שלי רעדו והבכי לא הפסיק. הדמעות לא הפסיקו לרדת. הורדתי את המשענת אחורה ונשכבתי בכיסא. המשכתי לבכות. הרגשתי כל כך נבגדת. לא עניין אותי שלא היינו ביחד באותה התקופה, כל כך נגעלתי ממנו. כל כך התאכזבתי מהעובדה שהוא היה מסוגל לעשות לי את זה.
הפעלתי את הרדיו, לא הייתי מסוגלת לשמוע את הבכי שלי..
השיר שהיה ברקע היה (Timberland-Apologize)

I'm holding on your rope,
Got me ten feet off the ground
I'm hearin what you say but I just can't make a sound
You tell me that you need me
Then you go and cut me down, but wait
You tell me that you're sorry
Didn't think I'd turn around, and say...

איך היית מסוגל לעשות לי את זה, ללכת והיות עם הזונה הזאת. אני כל כך מתעבת אותה. אני מתעבת אותך כל כך. והמילים לא יוצאות לי מהפה. רק הבכי שנשמע, והשיר שברקע. זה הרס אותי, בחיים לא הייתי הרוסה כל כך. כל כך הרבה כאב שנשפך , כל כך כאב בלב, ונשמה אחת שנהרסה. לב אחד שבור, אהבה אחת מפורקת וחיים שלמים הרוסים.

It's too late to apologize, it's too late
I said it's too late to apologize, it's too late

הרגשתי איך אני נחנקת מרוב מחשבות. ראשי נשמט אחורה ולא ידעתי כיצד להתעודד. נזכרתי בנו, חייכתי. מתוך הדמעות חייכתי. כשנזכרתי איך רדפת אחריי בהתחלה, איך התחננת שאהיה שלך ואתה תהייה שלי, שיכנעת אותי שאני עוד אאהב, וצדקת. שבית אותי בקסמך אהובי, גנבת את ליבי, הקסמת אותי, קוסם אתה. והנה גיליתי את סוד הקסם, ואת הרוע והאכזבה. את העצב הכל כך גדול שתקף אותי. התייסרתי ביסוריי.

I'd take another chance, take a fall
Take a shot for you
And I need you like a heart needs a beat
But it's nothin new - yeah yeah
I loved you with a fire red-
Now it's turning blue, and you say...
"Sorry" like the angel heaven let me think was you
But I'm afraid...

It's too late to apologize, it's too late
I said it's too late to apologize, it's too late

It's too late to apologize, it's too late
I said it's too late to apologize, it's too late
It's too late to apologize, yeah
I said it's too late to apologize, yeah-
I'm holdin on your rope, got me ten feet off the ground...

ניגבתי את הדמעות והתנעתי את המכונית. נסעתי והדמעות התיישבו. נסעתי ללא מחשבות לכיוון ביתי, עם לב שריק מהרגשה וממחשבות.



...
עכשיו אתם מוזמנים להרוג אותי 😊

הכתיבה שלך פשוט משתפרת מפרק לפרק..!
ובאמת בא לי להררוג אותך!!!
אאווך דין הכי חמוד בעעולם, ואין הם חייבים לחזור =[
פרק מדהים

אני רוצה לחפור לך !
את כותבת כל כך יפה שזה נדיר אני אומרת לך , כל פרק פשוט אני מתהפנטת מהכתיבה שלך.
אני מחכה בקוצר רוח לכל פרק שלך , את כותבת מושלם בקיצור.
אני מאוהבת בדמות של גל ,יש לה פלפל מסוים.היא מקסימה לדעתי.

מצפה להמשך מרתק !